"תכל'ס, כל הדוגמניות קונות בזארה"

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

נועם פרוסט פותחת את הדלת, חפה מאיפור בשמלת בית. ״בוקר טוב״, היא מחייכת מלמעלה, 1.80 של דקיקות ונעורים, צעירה ונמרצת הרבה יותר מהפרסונה הבוגרת והצילומית שלה.

ציפיתי למצוא בבית הוריה של נועם, בו היא גרה, חדר נסיכות מלא בבגדי מעצבים, ובמקום זאת הגעתי לחדר שנראה בדיוק כמו החדר שלי לפני עשור (פחות או יותר) – ארון מבולגן, פריטי וינטג׳, תקליטי ויניל וכמה ספרים אהובים. אה, ועוד כמה פריטים שלא כל בת עשרים תוכל להניח עליהם את ידה.

| אנה וינטור ואני |

קשה להאמין שבחורה בת 20 הספיקה כל כך הרבה – נועם צעדה על מסלולים בשבועות האופנה ברחבי העולם, ומסתבר שדווקא התצוגות בארץ היו עבורה הכי קשות.

"בארץ תמיד פחדתי לעשות מסלול. זה היה לי מוזר – לא הצלחתי להתנתק מהעובדה שאני מכירה את הקהל וגם עושה מולו תצוגות. דווקא הרגשתי שאם אני אטוס לחו״ל הכל ישתחרר, ויהיה לי נוח וקל להביא את עצמי שם. פה כולם מכירים את כולם ואם את קצת גבוהה ונראית קצת אחרת, את מאוד בולטת. הייתי נורא ביישנית, שם זה פשוט הסתדר לי באופן טבעי".

מתי הרגשת את נקודת המפנה?
" לפני שנתיים בדיוק טסתי ללונדון ופריז לשבוע האופנה, ושם ראסל מארש ראה אותי. הוא קאסטינג דיירקטור שעושה את סלין, את מאלברי, את כל התצוגות הכי גדולות (מדובר גם בחור בריטי שנראה כאילו יצא מסרט של אוסטין פאוורס). הוא ממש פתח לי את הדלת, ולקח אותי אחר כך גם לויקטוריה בקהאם בניו יורק – שם באמת הרגשתי כמה זה מדהים. אני חושבת שאני יכולה לזקוף את ההצלחה למראה שלי. בשביל מלהקים – אחרי שאתה רואה הרבה אופנה, הלוק החמוד והמתוק הוא חשוב אבל אתה מחפש משהו מיוחד, משהו מעבר".

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

מה הייתה התצוגה הראשונה שלך בחו"ל?
"מאלברי. אני זוכרת שהמעצבת שם סיפרה לי שהיא הייתה נשואה למישהו ישראלי. אם אני לא טועה עבדתי שם עם גווידו פלאו (מעצב שיער ידוע), ובבקסטייג' היה ממש כיף. ראיתי שם את לנה דל ריי ואת קייט מוס, הן פשוט באו למאחורי הקלעים. את אנה וינטור ראיתי כמה פעמים מאחורי הקלעים. בלונדון יצא לי לראות אותה בתצוגה של ארדם, היא עברה לידי ופשוט חייכתי אליה. היא, כמובן, לא חייכה בחזרה".

מה ההבדל עבורך בין אופנה עילית ומסחרית, מבחינת עבודה?
"יוצא לי לעשות מסחרי בקטנה בחו״ל, באמת זה פחות הקטע ופחות מכוונים אותי לשם. רוצים לשמור אותי בקוטור. אני חושבת שההבדל הגדול הוא שבאופנה עילית יש השראה מסוימת, שואבים השראה מעבודות אמנות מפעם ומביאים לך רפרנסים מעניינים. למשל הביאו לי פעם תמונות של מאן ריי ואמרו לי לחקות את תנוחות הגוף והשפה. זו חוויה ואני ממש לומדת מזה".

מה היה המסלול הכי מעניין לצעוד בו?
"נראה לי שבג׳ון גליאנו, לפני שנה בפריז. זה היה מסלול מעניין וגם אודישן מעניין, מלא בדוגמניות על ומהיר מאד. זו תצוגה מאוד נחשבת והבקסטייג׳ שלה היה הכי מושקע שראיתי. עבדו שם המאפרים ומעצבי השיער הטובים ביותר. זה היה סיפור מעניין, ישראלית שעלתה על המסלול של ג׳ון גליאנו, עם כל הצהרותיו האנטישמיות".

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

מה היו הצילומים הכי מעניינים שהשתתפת בהם?
"הצטלמתי בניו יורק למגזין ואניטי פייר. צילמנו על גג הפקה בקונספט ציפורים. היה 7- מעלות זה והרגיש הרבה יותר קר בגלל הרוחות. כל מה שלבשתי הייתה שמלה קצרה. הם השתדלו לתקתק את אבל היה כל כך קר, לצוות היה קר, והם עוד היו עם מעילים! אחרי שני לוקים נכנסו פנימה לסטודיו וזה הציל אותי".

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

| איפה דוגמניות קונות |

איפה את קונה הכי הרבה?
"בזארה, כמובן. אני חושבת שכל הדוגמניות קונות את התיקים שלהן לאודישנים בזארה. אני קונה גם בחנויות יד שניה ו-וינטג׳. אם אני בלונדון אז אני תמיד אלך לפורטבלו מרקט, או לבריק ליין, יש שם אזור מטורף של יד שניה, גם בפריז אני מחפשת אוצרות וינטג׳. וכמובן יש את cos וטופשופ".

מה הפריט הכי מופרע בארון שלך?
"יש לי פריט הכי מופרע ואני לא אלבש אותו. לדודה שלי הייתה לפני 20 שנה חנות וינטג׳ בשינקין בשם בטי בופ. לפני כמה שנים היא עשתה בבית סדר והעבירה אלי כמה מהדברים. חלק מהדברים העפתי, אבל שמרתי שמלה אחת ורודה, פוקסיה כזאת, אייטיז, משהו הזוי. כל פורים אני רוצה לשים אותה ואני עדיין אומרת לעצמי לא. לעומת זאת, קיבלתי ממנה גם כמה פריטים היסטריים".

וזה הפריט הכי מביך בארון שלך?
"יכול להיות. מצד שני, כל פעם שאני חוזרת מחו״ל אני חוזרת לפחות עם פריט אחד שאני לא מבינה למה קניתי אותו".

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

פריט אהוב שאת רוצה להעביר בירושה?
"תיק זהב שמצאתי בחנות וינטג׳ בלונדון. הוא ממש יפה בעיני. אני מקווה שהוא יצליח לשרוד, בגלל זה אני מחזיקה אותו עכשיו בבית ומשתמשת בו רק מדי פעם כדי לא לשחוק אותו".

יש לך מעצב מועדף או אהוב במיוחד?
"מהארץ, אני מאוד אוהבת את דורין פרנקפורט, וגם את אלון ליבנה. בחו״ל האהוב עלי מכל הוא כריסטופר קיין, שגם דיגמנתי לו פעמיים והוא פשוט הבן אדם הכי יצירתי שראיתי אי פעם".

פגשת אותו באופן אישי?
"כן, עושים איתו את המדידות. כשמגיעים לדגמן תצוגה תמיד רואים שיש גזרה מסוימת ופשוט חוזרים עליה בגרסאות שונות. אצלו זה מטורף, יש המון דיטיילים קטנים שמבדילים אותו מהשאר. אגב, זו התצוגה היחידה שנעלתי בה נעליים במידה 39 כשאני 41. פשוט דרכתי על האצבעות. זה היה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים שלי, כי זה היה מסלול של 2 קומות ופינאלה. אבל עשיתי את זה בשבילו, התאבדתי על התצוגה הזו".

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

יש לך חנות סודית שאת מוכנה לחלוק?
"אכן, יש לי בניו יורק. זו חנות יד שניה על אווניו a ו11. 3 קומות, לא יקרה, דברים מדהימים, וינטג׳, הכי הרבה ז׳קטים ומעילי פרווה שראיתי אי פעם".

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

האם הקריירה שלך השפיעה על החוש האופנתי שלך?
"לגמרי. דוגמניות בחו״ל בדרך כלל מגיעות לאודישנים באופן מאוד קלאסי, צמוד, שחור ונייטרלי. אז אני חושבת שיש לי הרבה יותר פריטים שחורים בארון מכל בן אדם ממוצע. בנוסף, קיבלתי עם הזמן כל מיני פריטים: בגדים, איפור".

יש לך אובססיה?
"כן, מוצרים לפנים של דרמולוג׳יקה – הקוסמטיקאית שלי גילתה לי את זה לפני שנתיים ונתנה לי בקבוק עצום של סבון לפנים. עד לא מזמן הוא אפילו החזיק. בנוסף, אני מתה על פלורה, הבושם של גוצ'י. אני פשוט כבר לא מחליפה אותו קרוב לחמש שנים".

יש לך קעקועים?
"לא, אבל אני חולת קעקועים, להורים שלי יש קעקוע משותף ובדיוק ליוויתי את אמא שלי כשהיא עשתה עוד אחד. אני מתה לעשות אבל חיכיתי כי אני חושבת שהייתי עושה טעות אם הייתי עושה בגיל צעיר יותר. כל פעם היה לי רעיון לשטות אחרת. אגב, אין דבר יותר מדהים בעיניי מגבר עם 'שרוולים' של קעקועים".

תעשי קעקוע על אף שבמקצוע הזה מעדיפים שלא?
"אני אעשה קעקוע קטן. בחו״ל אין להם בעיה עם זה, אני פשוט מחכה למשהו שאני אוהב ויתפוס אותי".

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן

•  
•  
•  

צילום: רותם רייצ'ל חן