"היום אני קונה פחות, אבל נהנית הרבה יותר"

הכירו את מיטל ויינברג אדר, 33. עם קריירת דוגמנות בינלאומית ברזומה, מיטל עבדה בעברה גם כסטייליסטית בקסטרו ומנהלת קריאטיבית בסטייל ריבר. כיום היא עובדת על הקמת מותג תיקים בשם ABG עם שירל רוטשטיין, ובשאר הזמן מתפקדת כאימא לאמיל בן השנתיים. קפצנו לבקר בביתה שבמרכז תל אביב.

השראה עיצובית

"תל אביב – האור המתחלף בעיר, האנשים בתוכה. אני מחוברת 24 שעות, שבעה ימים בשבוע לבלוגים של אופנה ועיצוב, טומי טון וסטייל דוט קום, בעיקר דרך האינסטגרם. אני מקבלת השראה גם מסרטים ומוסיקה".

לובשת באופן קבוע

"טי שירט בקיץ, סווטשירט בחורף, שורטס וג׳ינסים קרועים".

מעצבים אהובים

"אלכסנדר וונג, פיליפ לים, סטלה מקרטני, כריסטופר קיין. מעצבים ישראלים שאני אוהבת הם סאמפל ונסטיה ליסנסקי, שקולקציית הבכורה שלה עשתה לי חשק לעוד".

אובססייה אופנתית

"אין. האהבה שלי לאופנה שינתה את אופיה לאחר שנהייתי אמא ותקציב השופינג התכווץ. פעם הייתי קונה כמויות אדירות של בגדים, נעליים ותיקים, רוב הפריטים נלבשו רק פעמיים. היום קונה הרבה פחות ונהנית הרבה יותר, הפכתי ליצירתית ומגובשת. אני קונה מאוד ממוקד ונהנית מכל פריט עד תום, כך שאין דבר אובססיבי או אימפולסיבי – רק כיף טהור".

שופינג

"לרוב בבוטיקים בעיר. כמו כן אני קונה יד שניה, אסוס, פיקסי מרקט וזארה, אבל הקניות שלי הן די אקראיות ואני יכולה בקלות למצוא עצמי רוכשת פריט שהתאהבתי בו בכל מקום. אגב, אני קונה המון במחלקת הגברים".

לעולם לא אלבש…

"צמוד, הד טו טואו".

פריט מאסט בכל ארון

"ז׳קט אופנוענים שחור, טי שירט לבנה טובה, מגפונים שחורים וליפסטיק אדום".

טרנד אהוב

"אובר סייז. משחקי פרופורצות הכי מחמיאים לי, כמו גם שילוב בין חומרים מנוגדים – למשל, עור מבריק וצמוד בשלוב סריג שעיר ושמנמן, ויניל וכותנה מכובסת ומהוה. באופן כללי, חומרים 'חדשים' עושים לי את זה: ניאופרם, בדי הולוגרמה ומטאליים למיניהם".

קניתי ומעולם לא לבשתי

"מעולם לא קרה לי".

טיפ טיפוח

"לק פיניש של Essie בשם 'רדי טו גו' – הציפורניים שלי תמיד נראות כאילו יצאתי מפדיקור בזכות הפיניש הגאוני של הלק, סבון פנים של academy וקרם גוף של שאנל – כי אם כבר להתמרח, אז ללכת על הכי טוב שיש".

חנות שאני מוכנה לחלוק עם קוראי FF

"החנות של קרן ומיכל בלבונטין. בנוסף לאוסף בגדי מעצבות ישראליות הן מביאות באופן בלעדי מותג תאילנדי שאני ממש אוהבת בשם גרייהאונד".

צילום: רוזה סנייסקי
עריכה גרפית: שלי הדר-כהן