חתולי פורצלן ואוסף סיכות: ארץ הפלאות של גפן רפאלי

גפן רפאלי, 28, היא מהבחורות האלו שכל דבר שהן נוגעות בו הופך לזהב. היא מאיירת מוכשרת עם טאץ' ייחודי שמשלב בין חן ילדותי לניצוץ בוגר ומפוכח, ומושפעת מספרי ילדים ישנים, פולקלור אירופאי ונופים אקזוטיים מארצות הכפור. בימים אלה יצא לאור ספר חדש שאיירה, "יצירת הפאר של הפיל המצייר" מאת המחברת האמריקאית מישל קואוואס. טעמה המעודן בא לידי ביטוי לא רק ביצירותיה אלא גם בעיצוב הדירה רחבת הידיים שברחוב גאולה שטוף השמש בתל אביב, אותה היא חולקת עם בן זוגה, ניב פרחי, ושתי החתולות – מיצואל ובנדיטול.

בדירה המוארת מאורגנים ביד אמן עשרות פריטים קטנים וגדולים שלוקטו בקפידה בחנויות יד שנייה ושווקים בארץ ובחו"ל. תחושה חמה ואינטימית שוררת בה וניכר כי מחשבה רבה הוקדשה לעיצובה וטיפוחה. תחושה דומה מתעוררת למראה מלתחתה של גפן. היא מקפידה לא להיאחז בבגדים ונעליים שיצאו משימוש, שומרת על מינימליזם עיצובי ומשלבת בין ביגוד אורבני יומיומי לבין פריטי מעצבים אלגנטיים לאירועים קצת יותר מיוחדים.

העבודה שלי
"אני מאיירת פרילאנסרית, שזה מצד אחד כיף גדול ומצד שני יכול בדיוק מאותן סיבות להיות די סיוט – אני אדון(ית) לעצמי, צריכה לתכנן ולנהל את העבודה והזמן שלי ולתרגל הרבה משמעת עצמית (שאין לי). אני עובדת מהבית, ככה שמצד אחד אני לא תקועה במשרד ואני יכולה לרדת לקפה מתי שבא לי ולהסתובב בטרנינג, אבל מצד שני אני רוב היום לבד ואני לא מכחישה שאני מדברת לחתולות בקול רם".

הסטייל שלי
"הוא השתנה קצת בשנים האחרונות, וביום יום אני בדרך כלל אני בשורטס וטי שירט של ניב, אבל אני חושבת שסגנון הלבוש שאני אוהבת באופן כללי גם על נשים אחרות הוא מאוד נינוח, הרבה בדים טבעיים, צבעים לא צעקניים – אפורים, חומים, כחולים, בגדים בעלי אופי אנדרוגיני קצת, הרבה חולצות מכופתרות ובגדים שמזכירים תלבושת בית ספר".

המדים הלא רשמיים שלי
"בחמסין הנוכחי קצת קשה לומר, אבל נראה לי שחולצה מכופתרת, ג'ינס, וסנדלי עור קלועים".

המקום האהוב עליי בבית
"הבר והתצוגות המשתנות שאני מסדרת לעצמי עליו, הקקטוסים שלי והתוספת החדשה – בטטה משוגעת!"

השראה עיצובית
"האמת שפעם אהבתי מאוד להסתכל בבלוגים של עיצוב שהיה בהם גם הרבה עיצוב פנים, אבל מזמן הפסקתי כי אני רוצה כל מה שאני רואה. הדירה שלנו מורכבת מהמון המון פריטים שאני אוספת, מוצאת וקונה באימפולסיביות, ואחר כך מנסה בכוח למצוא להם מקום. האמת היא שדי מיציתי את החלל כאן ובקרוב יעמדו בפניי שתי אופציות: לעשות מהדירה חנות יד שנייה, או לעבור לבית יותר גדול שיוכל לאכלס את כל חתולי הפורצלן, ואזות הקרמיקה הישראלית ומנורות האהיל שליבי חפץ בהן".

אובססיה אופנתית
"נעליים. זו כזו קלישאה"

שופינג
"אני לא קונה הרבה בארץ, אני משתדלת לשמור את השופינג לחו"ל. בארץ אני אוהבת לקנות למשל באמריקן וינטג', בחנויות יד שניה, מעצבים ישראלים כמו אליס דהן (שיין), אלף אלף, ואת המכנסיים המושלמים של רוני בר. ואם היה לי כסף, גם לקום איל פו יש קולקציה מהממת".

טרנד עונתי שאומץ
"לעונה הנוכחית? קרטיב?"

טיפוח
"אין לי שגרת טיפוח מעניינת כל כך – סבון פנים, קרם לחות עם הגנה בבוקר, וכשאני זוכרת לדאוג לעצמי גם קרם עיניים בלילה. עכשיו אני בתהליך של החלפת כל מוצרי הקוסמטיקה שלי במוצרים של חברות שלא עושות ניסויים בבעלי חיים, אז אני מחכה שכל הקרמים ייגמרו".

מעצב/ מותג אהוב
"A.P.C"

אף פעם לא אלבש
"סטרפלס"

פריט סנטימנטלי
"כרגע זו כנראה החולצה המושלמת של מרימקו שקיבלתי במתנה מאמא שלי ועדיין לא יצא לי ללבוש".

רכישה משובחת שמעולם לא נלבשה
"קניתי את הגופייה הזו בחנות יד שנייה במושב לפני הרבה שנים, זה פריט אספנות מדהים בעבודת יד אבל עוד לא מצאתי את האירוע שגופיית פייטים תתאים לו".

מגירת התכשיטים
"היו לי כמה תכשיטים סנטימנטליים ועתיקים אבל הם נגנבו לפני כמה שנים כשפרצו לי לדירה. עכשיו יש לי שרשרת זהב שניב קנה לי ליום הולדת ותליון עוגן מזהב שקניתי בתורכיה ואני לא מורידה אף פעם. בנוסף אני מאד קשורה אל אוסף הסיכות שלי, שסבתא שלי עוזרת לי לטפח ומדי פעם שולחת לי בדואר סיכה".

על המדף ליד המיטה
"אוי, זו ממש בושה. לא קראתי ספר כל כך הרבה זמן. אני עושה דודלגרם לפני שאני הולכת לישון. הדבר האחרון שקראתי זה ספר ילדים מהמם בפורטוגזית שקניתי בפורטו וקראתי בעזרת גוגל טרנסלייט".

צילום: טליה רוזין
עריכה גרפית: שלי כהן