אנשי הצווארון הלבן: המותג פרד פרי חוגג 60 שנה
חגיגות ה-60 לפרד פרי מספקות הזדמנות נפלאה להכיר את סיפורה של הפולו הלבנה שהפכה להרבה יותר מחולצת טניס | מר לוין נח על זרי הדפנה
צילום: יח"צ
האולימפידה חלפה והממלכה הבריטית תחזור וודאי בהדרגה לשיגרתה המנומנמת. אך לפני שאנחנו מפנים את אור זרקורינו אל עבר ברזיל, או סתם עוברים הלאה לסיקורו של טרנד אמריקאי נוסף, נעצור ונכבד את ארץ הארל גריי בכמה רגעים נוספים של תשומת לב. והאמת שיש סיבה טובה לכך: מאורע היסטורי-אופנתי-ספורטיבי ובריטי להפליא ממיטב המסורת: חגיגות 60 השנה למותג פרד פרי.
| גיבור מעמד הפועלים |
פרד פרי גדל בעיירה סטוקפורט שליד מנצ'סטר למשפחה ממעמד הפועלים. אל הטניס הוא הגיע כמעט במקרה ובגיל די מאוחר. הקריירה המקצועית שלו החלה דווקא מפינג-פונג, אך לאחר שזכה במספר מדליות באליפות העולם ב-1928, הוא החליט להפנות את מיטב מרצו וזמנו לאובססיה חדשה שפיתח – טניס. בחברה הבריטית המעמדית, בספורט הלבן והאליטיסיטי, פרי, על גינוניו ומבטאו, היה תופעה חריגה. טניס היה במשך שנים ספורט לבעלי פריבילגיה. כך לדוגמה ב-1936 בגמר הווימבלדון בה זכה לאליפות השלישית ברצף, התמודד פרי מול הדוכס הגרמני – הברון גוטפריד פון קראמב.
הרקע של פרי וסיפור חייו תרמו רבו להפיכתו לדמות מיתית, גיבור מעמד הפועלים, נושא שיחה תמידי בארוחות הערב של החברה הגבוהה. אך ממסד הטניס הבריטי, שנוהל ברובו על ידי אנשי אליטה שמרנים, סלד והתנער ממנו. פרי זכה בכל תואר אפשרי, גביע דייויס, גביע אופן, ווימבלדון, ואם בממלכה הבריטית הוא מעולם לא לקנות את מקומו ככוכב מן השורה, בארה"ב, אליה עבר, הוא הפך לאייקון מיידי.
הכניס את הטניס לאופנה | פרד פרי | צילום: גטי אימג'ס
| עלי דפנה VS תנין ירוק |
עבור האמריקאים היה פרי לגילומו של החלום – צעיר נאה בן מעמד הפועלים שבנה את עצמו והפך לכוכב בינלאומי, עשיר ומצליח, ועוד עם מבטא בריטי אקזוטי ואינטלקטואלי בעל כורחו. במהרה החל פרי להתרועע עם כוכבי הוליווד, ללמד את ארול פלין וצ'רלי צ'פלין טניס, וכמובן לצאת (ומדי פעם גם להתחתן) עם כוכבות קולנוע ודוגמניות.
אך תהילת הועלם של פרי הגיעה מכיוון לא צפוי, ומעט פחות ספורטיבי. בסוף שנות הארבעים פנה אליו שחקן הכדורגל האוסטרי טיבי ווגנר עם יוזמה עסקית – ליצור מגיני זיעה שישאו את שמו של הטניסאי האגדי. בחפשם אחר לוגו הציע פרי תחילה את המקטרת, משום שהיה ידוע כמעשן מקטרת רציני. למזלו, ווגנר בעל החוש העסקי הוריד אותו מהעניין. במקום המקטרת הוא הציע את זר הדפנה שמוענק בווימבלדון וששורשיו אולימפיים. ווימבלדון אישרו והשאר היסטוריה. הצמד החל לשווק את מגיני הזיעה תוך שהם מעניקים חסות לכוכבי טניס ומשכנעים אותם להשתמש במוצריהם. תוך זמן קצר הפכה היוזמה להצלחה שהתרחבה במהרה לחולצות פולו. במקביל לטניסאי הצרפתי רנה לקוסט, פתחו פרי ווגנר גם הם את חולצת הפולו. בד פיקה הפך את החולצות לנושמות וכלילות והגזרה הצמודה והקצרה הפכה במהרה לבחירת המחדל של השחקנים הצעירים.
פרד פרי לפקטורי 54 | צילום: ג'ורג' ברודוויק
במקביל, במהלך סוף שנות החמישים ותחילת השישים, הפכו חולצות הפולו הצמודות לאופצית הלבוש המועדפת של המודס (קיצור של מודרניסטים) – תרבות שוליים בריטית שמקורה בלונדון אשר הפגינה מודעות אופנתית חריגה ונהגה לשלב בין חליפות מחויטות וצרות, אופנועים, חולצות פולו של פרד פרי או כפתורים של בן שרמן, אמפטמין והרבה מוזיקה. חולצות הפולו של פרי, ששילבו בין נוחות פשוטה ופונקציונאלית ומראה נקי ומסוגנן, גילמו את אנרגיות התנועה. מאוחר יותר, ובאופן פרדוקסלי למדי היו אלו דווקא הסקין-הדס, חבורות של ניאו-נאציים בריטים שאמצרו רבים מהאמפיינים הסגנוניים של המודס, בין השאר את פרד פרי כמותג הבית לצד דוק מרטינס וליוויס.
אך כיום חברת פרד פרי שוחררה מכל בלעדיות תרבותית. בשנים האחרונת החברה יזמה שיתופי פעולה עם מבחר מעצבים מובחרים, דוגמת קולקציית הקפסולה עם ראף סימונס שהושקה בעבר, או עם קולקציית ה-Laurel Wreath שהושקה לרגל חגיגות השנים ושמציע קו נקי, מחוכם וכמובן יקר יותר.
צילום: יח"צ
אך הסקין הד היהודי הגאה ההוא חייב ללמוד לנסח משפטים, להתגבר על שגיאות כתיב ולדעת כיצד להסביר את עצמו ואת התרבות שעליה הוא מגן.
מאת: סקון-הד | 30 באוגוסט 2012 | 18:43חוץ מזה, שהכתבה דיברה על פרד פרי, שלו חייבים יותר מאשר שיח על סקין הדס, נאו נאצים או לא, פרד פרי הוא חלק מתנועה שעברה מהמגרש הספורטיבי לאופנת הספורט קאז'ואל וכו'. זה יותר מסתם דיבור רדוד על סקין הדס.
ומי שרוצה לדעת מה זה סקין הדס באמת ו מה זה סקין הדס האמיתים הראשונים שיחפס בוויקיפדיה או באינטרנט traditional skinheads ,skinhead regge ,s.h.a.r.p skins
מאת: skin il | 29 באוגוסט 2012 | 11:56סקינהדס התחילו מה מודס וה טאדי בויס ,רווד בויס סקינהדס התחילו מרגאיי ו סקה וזה נגד פוליטיקה והייפים, זה רק working class.
אהבה לכדור רגל בירה עבודה קשה ,כבוד, שוויון זכויות ונגד מעמדות וביגלל זה הקרחת we all the same ,המגפים נעלי עבודה במקור ג'ינס מכנס עבודה במקור פוליטיקה זה לא מעניין כולם שקרנים וביגלל שאנחנו סקינהדס לא אכפת לנו מאף אחד חוץ מה קבוצה שלנו אנחנו מתנהגים כמו להקת אריות נאמנים לקבוצה גאים ואחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד אוהבים מוזיקה טובה ska ragge and oi!
אז בקיצור סקין הדס אמיתי לא נאצי ומי שאומר שהוא סקין הד נאצי שיבדוק טוב טוב את ההיסטוריה ו שישמור על הגב שלו.
prude to be skin…