מי יודע מדוע ולמה גברים לא לובשים פיג'מה?

מחקרים מראים כי 99 אחוז מגברברי ארצנו ישנים בתחתוני בוקסר וטי שירט מהצבא | טוב נו, לא מחקרים, אבל אתם מכירים מישהו שלא ישן ככה?

מאת בועז לוין | ‏ 24 ינואר 2012

ללילות הקיץ החמים. ליין ההלבשה התחתונה של דיוויד בקהאם ל-H&M | צילום: אלסדייר מקללן

תחילה וידוי, עם כל הכבוד ליומרותי הסגנוניות ועל אף חיבה עזה לחליפות שינה מעודנות, כשזה מגיע להרגלי שינה, האמת העגומה היא שאני לא יכול להירדם בדבר זולת תחתוני בוקסר. הסיבות לכך רבות, מגוונות ואולי אף קצת מסתוריות, החל מנטייה לשמור על חום גוף, וכלה בהרגל שנשמר מלילות ים תיכוניים מיוזעים.

כמוני, אני מעז להמר, מרבית הגברים הישראלים ישנים בתחתונים מהוהים בלבד, מקסימום בתוספת טי שירט סוף מסלול שעברה אלפי כביסות. הפיג'מה המיתולוגית בעלת שני החלקים סטייל ויקטור חסון ב"גבעת חלפון אינה עונה", כבר אינה עונה על צרכיהם.

משלב ביזנס עם פלז'ר. יו הפנר | צילום: גטי אימג'ס

בלעז ישנו הפועל השימושי To lounge, וחליפות השינה נכללות לא פעם בקטגוריה המעט רחבה יותר של Lounge wear. התרגום המדויק ביותר של קטגורית לבוש זו יהיה בגדי טרקלין (בגדי סלון) או בגדי נוחות, והיא כוללת מנעד רחב של פריטים – נעלי בית, חלוקים, פיג'מות וטרנינגים.

להבדיל מהמונח "חליפת שינה" שמגדיר לבגד תכלית אחת – שינה – ושומר עליה פרטית והרחק מהציבור הרחב, בגדי הטרקלין משמשים דווקא כחלופה אופנתית נוחה, נונשלטית ונהנתנית משהו למפגשים ביתיים. הם מתפקדים כאנטיתזה לחליפה, בגד שכולו אומר פנאי – בטלה, אי-עבודה. שגרירי בגדי הטרקלין הידועים ביותר הם ככל הנראה הצייר, במאי וכפילו של הדוד (ביג לבובסקי), ג'וליאן שנאבל, וכמובן יו הפנר, עורך פלייבוי הנצחי, שהפך את חלוק הקטיפה, מכנסי הסאטן והלאופרס לסימן ההיכר שלו.

באופן מעניין, דווקא כשפוחת והולך הדור שלוקח ברצינות את בגדי השינה, והשילוב הנינוח של בוקסר וטי-שירט הופך רווח יותר ויותר, החלו חליפות השינה המסורתיות לשמש השראה למעצבים ולככב על מסלולי האופנה והיקף מכירותיהם בעולם דווקא גדל. אז אולי בכל זאת כדאי לתת צ'אנס?