אמילי בפריז, גרסת המציאות: האיט-גירל הישראלית שאתם חייבים להכיר

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

שבוע האופנה בניו יורק 2017. קנדל ג'נר וג'יג'י חדיד חורכות את המסלולים, אנה וינטור מתצפתת, חנויות היוקרה בשדרה החמישית מלאות בסלבריטאיות מהשורה הראשונה ורחובות ניו יורק הופכים לזירה השוקקת והזוהרת בעולם. על ספסל קטן, ליד סניף סטארבאקס המקומי יושבת ניצן רייטר, ישראלית-קנדית צעירה עם חלום ענק ומוטיבציה ענקית עוד יותר – להיות חלק מתעשיית האופנה העולמית. היו לה כמה אלפים בודדים של עוקבים באינסטגרם ועוד כמה מאות בבלוג שניהלה. היא הגיעה לשבוע האופנה במטרה להיכנס לתצוגות הנחשקות ביותר. "אוי ואבוי", היא קוטעת לרגע את הפנטזיה. "ביום הראשון של שבוע האופנה נכנסתי לחנות פוראבר21 וקניתי חולצת פסים, מעיל עם נקודות וכובע ברט אדום", היא צוחקת במבוכה. "שמתי הכל עלי והסתובבת ככה ברחובות. זה היה סופר-מביך. אל תשפטי אותי", היא מבקשת. "לא היה לי כסף לבזבז באותו רגע, מה יכולתי לעשות".

ונכנסת לתצוגות שם? הצלחת לחוות את אבק הכוכבים ההוא?
"השגתי את רשימת התצוגות ואת המיקומים שלהן, הייתי מסתובבת ברחובות, שולחת הודעות לכל המותגים ולא מקבלת תשובה מאף אחד. נכנסתי רק לאירוע אחד קטן, אפילו לא תצוגה, היו שם משהו כמו עשרים אנשים והייתי בעננים. הרגשתי שאני מתקדמת, שאני מצליחה להגשים את החלום".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

היום, שלוש שנים אחרי מעיל הנקודות ההוא, רייטר כבר במקום אחר. אומנם בישראל עדיין לא הרבה מכירים אותה, אבל אם במקרה תסובבו בצפון אמריקה תופעתו לפגוש סלבריטאית של ממש. אחרי עמוד האינסטגרם שלה עוקבים למעלה מרבע מיליון גולשים, מאות אלפי בני נוער צופים בערוץ היוטיוב בו היא מתעדת את חייה בעקביות, היא משתפת פעולה עם כמה מהחברות הגדולות בעולם (טופשופ, ארמני, דיור, ספורה, מייסיס ועוד), ומטיילת בין מדינות כדי להצטלם בלוקיישנים שווים ברחבי העולם. אחרי שנים של עבודה קשה על בניית השם שלה והפיכתו למותג, היא סוף סוף מרשה לעצמה להתראיין בעברית, מול הקהל לו היא קוראת בית – הישראלים.

אזהרה טריגר: אם לא הייתם בחו"ל בשנה האחרונה, לא הצטלמתם בתוך בגד של שאנל ולא קיבלתם אלפי דולרים כדי ללבוש ארמני, הקריאה הבאה עלולה להיות מעט קשה עבורכם.

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

הריאיון מתנהל דרך הזום, כשניצן מדברת מביתה המואר בטורנטו, קנדה – שם היה חיה בשני העשורים האחרונים. בצמוד לקיר חדרה מסודרים באופן מופתי מעילים, שמלות וחולצות עם הלוגו של שאנל ודיור. "הם מחוץ לארון כדי שלא אשכח ללבוש אותם", היא מסבירה בחיוך. "אלו בגדים שקיבלתי ועדיין לא הצטלמתי בהם, אז אסור לי לפספס אותם. זה אולי נשמע מצחיק אבל זו עבודה ממש קשה". וזו לא העבודה היחידה. החיים של רייטר, שנראים כמו אלה שכולנו היינו רוצים לחיות, מתועדים כמעט במלואם ומפורסמים ברשת. עד הקורונה לוח הזמנים שלה היה נע בין אירועים יוקרתיים, צילומים נוצצים ודייטים עם בן הזוג, לו התארסה לאחרונה.

אם הסיפור שלה נשמע מעט מוכר, זה בטח בגלל שצפיתם בסדרה הפופולרית "אמילי בפריז" של נטפליקס. הסדרה, שגרפה מיליוני צפיות וביקורות אוהדות, מספרת סיפור די דומה לזה של רייטר, רק שעלילותיה של אמילי בדיוניות, מוגזמות ולא אמינות. "ברגע שהתוכנית עלתה המון אנשים התקשרו אלי ואמרו שזה בדיוק כמו הסיפור שלי, אמא שלי התלהבה בטירוף וסיפרה לכל המשפחה", אומרת רייטר. "בכנות אפילו לא צפיתי בה, זה לא עניין אותי, נשמע לי נדוש".

"לפני כמעט עשר שנים למדתי תואר במנהל עסקים עם התמחות בשיווק", היא מנסה לספר בקצרה איך הפכה למשפיענית שהיא היום. "במסגרת הלימודים קיבלנו מהמרצה משימה לפתוח בלוג אישי שמאפיין אותנו בצורה הנאמנה ביותר. באותה תקופה מאוד אהבתי איפור, אז צילמתי את עצמי מתאפרת ומאפרת חברות. הבלוג הצליח – היו לו אלפי צפיות ובעקבותיו חברת איפור קנדית פנתה אלי. הם הציעו לי לעבוד אצלם כמנהלת רשתות חברתיות. באותה תקופה לא ממש ידעתי מה המשמעות אבל זה נשמע לי מגניב. עבדתי שם כמנהלת סושיאל במשך שלוש שנים".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

איך הייתה הכניסה לעולם הזה?
"זה היה הדבר הכי כיף שעשיתי. טסתי עם המותג בכל העולם, הייתי מגיעה לכל האירועים והסטים הכי שווים שיש. התפקיד שלי היה לצלם את כל מה שקורה לאינסטגרם שלהם, לבנות קמפיינים, לתכנן ולהחליט איך הכל יראה. הייתי יוצרת קשר עם משפיעניות מהעולם ומצלמת אותן עם האיפור שלנו. אני זוכרת שכל החברות שלי קינאו בי על העבודה הזאת, כי זה היה נראה כמו חלום", היא מספרת בלהט, "אבל האמת שאני בעיקר קינאתי בבלוגריות שעבדתי איתן. תחשבי, הן כל היום מצטלמות, מוזמנות למסיבות ומקבלות על זה כסף, ועוד אין להן בוס על הראש. אני זוכרת שהסתכלתי על הבנות האלה ואמרתי – זה מה שאני רוצה לעשות".

במקביל לעשייה השוטפת שלה כמנהלת הרשתות החברתיות של המותג, היא טיפחה גם את המותג שהוא "ניצן רייטר". "את כל הקמפיינים שעשיתי עבור חברת האיפור מימשתי גם על עצמי. הייתי ממש יושבת ומכינה תוכנית פעולה איך להיות בלוגרית טובה, ואיך להצליח בתחום כמו האחרות. הייתי מצטלמת עם כוכבות מהעולם והן היו משתפות את הסטורי שלי, שלחתי הודעות למותגים וביקשתי שיתנו לי בגדים בתמורה לתמונות וקניתי בעצמי בגדים כדי להצטלם בהם. אני לא יודעת מאיפה היה לי את האומץ, אבל ממש שיווקתי את עצמי בכוח, לא ראיתי בעיניים".

איך למשל?
"כשהיו לי רק איזה אלפיים עוקבים היה חלום לעבוד עם "טופשופ", היא נזכרת. "יום אחד הסתובבתי בסוהו בניו יורק וראיתי בחלון שלהם חליפה אדומה מחויטת. היא הייתה מדהימה אבל דיי יקרה. לא חשבתי פעמיים, קניתי אותה, לבשתי אותה, הצטלמתי ועוד באותו יום החזרתי לחנות וביקשתי זיכוי".

ישראלית.
"מה לעשות? הייתי צריכה את התמונה הזו".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

אחרי תקופה ארוכה בה עבדה במשרה במלאה בחברת האיפור ובמקביל ניהלה את הפרופיל האישי שלה, היא הרגישה יחס עוין במקום העבודה. "התחלתי להצליח בזכות עצמי והקולגות שלי לא ראו את זה בעין יפה. הם התייחסו אלי נורא אז החלטתי לעזוב. רציתי לנסות לפרוח לבד, להתקדם ולהיות כל כולי בפוקוס על החלום שלי".

חלום לא זול, ועוד לעזוב את העבודה שלך במקביל. איך הסתדרת מבחינה כלכלית?
"זה היה השיקול הכי גדול שלי. עזבתי עבודה מסודרת עם משכורת יפה ועברתי לעיסוק שאין לי מושג מה יקרה איתו. אבל באותה תקופה לא היו לי הרבה הוצאות, לא הייתי קונה מותגים, גרתי עם ההורים, אפילו רכב חלקתי איתם".

חולקת רכב, אבל קונה בגדים של שאנל.
"הפריט הכי יקר שיש לי בארון הוא תיק יד שניה של שאנל והוא עלה ארבעת אלפים דולר. עבדתי מאוד קשה בשבילו, וכשקניתי אותו הרגשתי תחושת סיפוק מטורפת. את רוב הבגדים שאת רואה באינסטגרם אני מקבלת מרשתות כדי להצטלם איתם, או שאני שואלת מחברות בלוגריות שעובדות עם מותגים אחרים. אנחנו משתפות בארונות שלנו".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

ובכל זאת, הפסקת לעבוד והפכת להיות העסק של עצמך.
"וזה הוכיח את עצמו. אני אגיד לך יותר מזה, כשיצאתי לדרך עצמאית אבא שלי בדיוק איבד את המשרה שלו והמצב הכלכלי שלנו היה פחות טוב, עברנו מהבית לדירה שכורה בעיר. אני חושבת שבגלל שהייתי צריכה לממן את עצמי תמיד הרגשתי שאני חייבת לדחוף יותר ויותר כדי להצליח, כי זו הפרנסה שלי ואין לי משהו אחר. בגלל הדברים שעברתי ומי שאני, אני יודעת להתנהל כלכלית מאוד טוב. בעצם אולי אבא שלי יגיד אחרת". היא צוחקת.

היא נולדה בישראל לאמא מורה (היום מעצבת תכשיטים) ולאבא שעובד בתעשיית התרופות. כשהייתה בת שמונה עברה עם משפחתה לגור בטורנטו בעקבות עבודתו של אביה, שם למדה בבית ספר יהודי ("כשהגעתי לקנדה ידעתי שלוש מילים באנגלית: כן, לא וצפרדע"). כילדה היא למדה פיתוח קול וחלמה להיות זמרת מפורסמת.

מה עם אופנה ומותגים?
"זה לא עניין אותי. למשפחה שלי לא היה כל קשר לאופנה, אמא שלי עד היום לא לובשת מותגים ואבא שלי בכלל לא מבין בזה". למרות זאת, מאז שהיא זוכרת את עצמה רייטר הייתה עסוקה במראה החיצוני שלה. "נולדתי עם שפה "כמעט שסועה", היא מספרת, "הרופאים אמרו שזה נראה כאילו הייתי אמורה להיוולד עם שפה שסועה אבל היא הסתדרה ברגע האחרון. כשהייתי קטנה שמתי לב לזה, אבל זה לא הטריד אותי, רק בגיל מאוחר יותר הבנתי שאני לא נראית כמו כולם ואז זה התחיל להשפיע עלי".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

מה זאת אומרת?
"הייתי מסתכלת במראה ורואה שהשפה שלי עולה למעלה והאף שלי עקום, זה היה משגע אותי. בשלב מסוים הרגשתי שהמראה שלי מתחיל לשלוט באופן שבו שאני חיה. באוטובוסים הייתי יושבת רק בצד שמאל כדי שלא ישימו לב לחוסר סימטריה, הייתי מקדימה לשיעורים כדי שאף אחד לא יראה את הפרופיל שלי כשאני הולכת ולא העזתי לדבר מול הכיתה. נכנסו לי סרטים לראש, והם השתלטו על התפקוד שלי".

ולא רק השפה השסועה. כנערה מתבגרת היא מספרת שהייתה לה "מערכת יחסים רעילה" עם אוכל. "זו לא הייתה הפרעת אכילה", היא ממהרת לציין. "אבל כן הייתי סופרת קלוריות, הייתי מקשיבה למוזיקה כדי לא לאכול, וכשכן הייתי אוכלת הרגשתי אשמה. במקביל הייתי מתאמנת כל יום, והלכתי לטיפול בנושא. תמיד אמרו לי שאני יפה, אני חושבת שבגלל שפרגנו לי המון בילדות העיסוק שלי במראה החיצוני ליווה אותי כל החיים, לטוב ולרע".

כשהייתה בת 20 מערכת היחסים הרעילה הזו הסתיימה, לדבריה, והיא החליטה לנתח את האף. "הניתוח הזה נתן לי ביטחון לתקופה קצרה, אבל היום אני מרגישה כאילו הכל חוזר על עצמו". היא מספרת. "היום אני מסתכלת במראה וישר רואה שהפרצוף שלי עקום". ואכן, כבר שנים שלדבריה אחת השאלות היותר נשאלות בפרופיל האינסטגרם שלה היא "למה את מצטלמת רק מצד שמאל?". לפני כשנה היא החליטה לשתף את העוקבים בסרטון אישי, בו חשפה את חוסר הביטחון שלה ואת ההתמודדות עם הביקורת העצמית. "הרגשתי שאם אני אשתף במה שמפריע לי, אולי זה יגרום לי להרגיש יותר בנוח ויעזור לקבל את עצמי יותר. עם הזמן ועם ההתבגרות שלי אני מבינה שביטחון זה משהו שצריך להגיע מבפנים. אני בתהליך ועדיין נלחמת בזה. תראי, אני לא אגיד לך שלא חשבתי לנתח פעם שניה, אבל גם למדתי שאין דבר כזה מושלם. ככה או ככה אני צריכה ללמוד לקבל את עצמי. עובדת על זה".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

במהלך הלימודים באוניברסיטה היא הכירה את ג'וש, יהודי קנדי שעוסק בניהול מוזיקלי (בין היתר מנהל את האמן דניס לוייד), "הוא הראשון שהרשתי לעצמי להיות משוחררת לידו", היא מספרת בחיוך. בקיץ האחרון השניים התארסו אחרי שבע שנות זוגיות. בתמונת ההצעה אגב, שגרפה כמעט מאה אלף לייקים, היא לבושה בשמלה לבנה שמזכירה שמלת כלה ונועלת נעלי עקב גבוהות. "בגלל התמונה הזו כולם חושבים שידעתי שזה מגיע, נשבעת שלא!". היא מחדדת. "כבר שנה אני חופרת לג'וש להציע לי נישואים והוא ידע שביום שזה יקרה חשוב לי להראות טוב. בבוקר של ההצעה הוא הכניס את נעלי העקב האלו לתיק שלו בלי שראיתי. אחרי ההצעה ולפני התמונות הוא הוציא אותן. אין, הוא פשוט ידע מה אני רוצה".

ג'וש, שהשכיל למקם את הצעת הנישואים בלוקיישן הפוטוגני ביותר בעיר, היה עד לא מזמן גם הצלם הפרטי של בת זוגו. "היינו מתווכחים המון סביב זה, הריבים האלה יכולים לפוצץ זוגיות, וזה באמת כמעט קרה. לא מעט פעמים מצאתי את עצמו כועסת עליו ברחבי ניו יורק כי יצאו תמונות לא טובות", היא צוחקת. "היום יש לי עובדת שמצלמת אותי ועוזרת לי, אבל עדיין השילוב הזה בין החיים האישיים והמקצועיים הוא הקושי הכי גדול בעבודה שלי".

תסבירי.
"העוקבים שלי רוצים לראות הכל, את כל מה שעובר עלי. אין שעה ביום שבה אני יכולה להתנתק, לסגור את הסלולרי ולברוח. העבודה שלי היא החיים שלי. הרבה פעמים אני מרגישה שלא בא לי לשתף ולפרסם, אבל אין ברירה כי יש דד-ליין ויש קמפיינים שאני צריכה להעלות. בסופו של דבר אני המוצר שאני משווקת".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

כמה שעות ביממה את בטלפון?
"בלי הפסקה, באמת. לפעמים בשבת אני מרשה לעצמי קצת לנוח, אבל בכללי העבודה מנהלת אותי. אני צריכה לתעד מה אני אוכלת, מה אני לובשת ומה אני עושה".

צריכה?
"בסופו של דבר בעולם הזה מספר העוקבים שלך והפעילות שלך ברשת אלו הדברים הכי חשובים, ככה חברות בוחרות עם מי לעבוד ולמי לשלם – וזו הפרנסה שלי. אז כן, בכל עבודה יש משהו לא כייפי, אין תפקיד מושלם".

אז מאיפה מגיע הקושי?
"מהעיסוק האובססיבי במספרים. זה עולם קשה, אני מנסה לא לתת לזה להגדיר אותי או כמה אני שווה, אבל מדי פעם אם עולה תמונה או קמפיין שעבדתי עליהם מאוד קשה ואני לא מקבלת את מספר הלייקים שקיוויתי, אני לוקחת את זה מאוד אישי".

איך מתגברים על זה?
"אני משתדלת להזכיר לעצמי שאין גג לשאיפות, ותמיד אפשר להתבאס על מה שיכול היה להיות יותר. מי שיש לה מיליון עוקבים רוצה שני מיליון. כל עוד אני שמחה, נהנית ממה שאני עושה ויש לי אחלה פרנסה, לא הכל זה מספרים".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Nitsan Raiter (@nitsanraiter)