מתנה בשישי: 500 שקלים ליריד דרס קוד

מודל החיקוי שלי הוא קוקו שאנל.
לא רק שהיא מעצבת מצליחה מאוד בתחומה, אלא מה שעמד מאחורי העיצובים שלה הוא הדגש שנתנה בעיצוביה על כך שבנוסף ליופי, הבגדים יהיו נוחים ופשוטים. היא היתה החלוצה בתחום. דבר זה לא היה נפוץ באותה תקופה, היא היתה המעצבת הפמיניסטית הראשונה שלא רק חשבה על אידיאל היופי בלבד אלא גם על נוחות. לא רק על איך האישה תתייצג כלפי חוץ, אלא גם איך היא תרגיש כלפי פנים. זה רעיון מאוד מקסים בעיני. אני עד היום משתדלת כשקונה בגדים לדאוג גם לנוחות שלי ולא רק לנראות.
אשמח לזכות בשובר הקניה, כדי להמשיך לרכוש בגדים שעומדים ברעיון הנפלא הזה.
מייל: zarkaad@gmail.com

אני זוכרת שמצאתי די בטעות את החנות של המעצבת נטע אפרתי יום אחד אחרי עוד סיבוב ארוך ומספק בשוק הפשפשים.
נכנסתי ומצאתי פתאום את כל הבגדים שאני אוהבת, בדים מדהימים. בגדים פשוטים אבל בעלי קריצה.
בתור אחת שמאוד אוהבת אופנה התחלתי להיכנס לחנות כמעט כל פעם שהייתי שם ולא רק בשביל לקנות אלא לשטוף את העיניים.
החנות גם מחולקת לשנים- לקולקציה ולמקום בו הכל נתפר- שכמה פעמים באמת הכנסתי את הראש לשם וראיתי את המכונת תפירה, החוטים, החיתוכים…
יום אחד שאלתי אותה אם אופנה זה באמת תחום שאפשר להתפרנס ממנו. היא ענתה בקלילות שכן ופירטה שעבדה בכמה מקומות צברה ניסיון ואז פתחה את החנות שלה.
היא לגמרי מודל החיקוי שלי , תמיד מעצים לראות אחת משלנו,מקומית וקז'ואלית שמתחילה מקטן והגיעה לענק.

מודל החיקוי שלי זו סבתא שלי, שעלתה מצרפת בשיא מלחמת העולם השנייה וברחה מגורל איום בשואה. גם לאחר חיים לא קלים היא תמיד ידעה להתלבש בסטייל, ועד היום היא שומרת על גזרה מושלמת (צרפתייה, נו מה), על גוונים רעננים בשיער, איפור לכל מקום ובגדים מדויקים ומחמיאים. היא אלופה בשילובים ויכולה לעשות מפריטים שנראים סתמיים אאוטפיטים מופתיים, לקשור מטפחת או צעיף כמו במגזינים ולמצוא משהו יפה בכל דבר בחיים. מעריצה שרופה!

המודל לחיקוי שלי בכל מה שקשור לסטיית תמיד היתה אוליביה פלרמו. אני עוקבת אחריה עוד מאז ימיה ב״the city”, מאז הסטייל שלה התפתח והפך לאייקוני מבחינתי. יש לה יכולת לשלב בין פרינטים שלא הייתי חושבת שיש בינהם קשר, לשלב קלאסיקה של שאנל עם נעליים משוגעות, ואין מי שיודעת למחזר בגד יותר טוב ממנה.
היא ללא ספק מקור השראה, ועשתה מספר שיתופי פעולה מצויינים עם בננה ריפבליק וחברות נוספות.
שמלת הכלה שלה היתה איקונית בפשטותה וזה היווה לי השראה בבחירת שמלת הכלה שלי.
היא תמיד ברשימת המתלבשים המצטיינים של ווג בשבועות האופנה ואין ספק שאני רק מחכה לראות עוד אאוטפיטים ממנה :)

משתנה לפי מצב הרוח.
פעם אני בקטע של שנות ה-20 וריטה הייוורת',
פעם המוזה נתקעת לי על שנות ה-50 ומרילין מונרו,
יש ימים של שנות ה-40 וקת'רין הפבורן,
ויש ימים שהכל מתערבב.
בזמן האחרון אני שואבת הרבה השראה מבלוגריות איפור ביוטיוב, ונדלקתי גם על הסטייל של ד"ר זואי הארט מ"חשיפה לדרום".
אני בעיקר נהנית לערוך ניסויים על עצמי ולשחק באופנה ובצבע.
לא תמיד הלוק שלי תואם את מודלי החיקוי שלי, אך הן תמיד נמצאות בשולי תודעתי ובאות לידי ביטוי בהקפדה על מראה קלאסי ונקי ועל איפור מוקפד.

טוויגי!!! את טוויגי אני מעריצה עוד מגיל קטן. המראה הנערי, הגבעולי והמרתק שלה שבה גם אותי כמו את שאר העולם.
היא מחלוצות הפשניסטיות וללא ספק היא דוגמא ומודל לחיקוי למיליוני דוגמניות ואוהבות הסטייל ברחבי העולם.
במהלך הקריירה שלה היא עשתה כל כך הרבה! והפכה מילדה בפרברים לאימפרית אופנה, וכל זאת התחיל בכלל מהריסים המהפנטים שהייתה מציירת על עצמה.
יש לה סטייל מוקפד והיא לגמרי הצליחה לנתב את גל ההצלחה שהכה בה להקמה של קולקציה סופר מגניבה – נראה לי שהמודל לחיקוי שלי תישאר בעולמי עוד שנים רבות (בעצם אני בטוחה שכן…)

אני חולת אינסטגרם, ויש לי מלא מודלים לחיקוי שם…
אבל האייקון אופנה האמיתי שלי, כזה שההשראה שאני מקבלת ממנה תמיד רלוונטית בכל עונה ובכל אופנה, היא סבתא שלי.
היא הייתה תופרת, ותמיד נשפך ממנה סטייל אין סופי.
בפרינטים שהייתה בוחרת לה, בגזרות המדויקות, ובעיקר באופי האישי והייחודי שהיא הייתה מכניסה לכל בגד.
היום אני לובשת חלק מהבגדים שלה, וכל פעם שמתלבטת על פריט לבוש אני שואלת את עצמי אם הוא עשוי ויושב בסטנדרט של סבתא…

האמת שאין לי מישהו ספציפי שהוא המודל לחיקוי שלי, אני פשוט מאוד מאוד אוהבת בגדי מעצבים ויודעת להעריך בגד יפה ואיכותי

אם אני לא מוצאת מה ללבוש, אני מחפשת השראה באאוטפיטים של ליאנדרה מדין, בעלת הבלוג "מן ריפלר". החיבורים המפתיעים, החליפות הגבריות, ובעיקר הגישה הלא מתנצלת שלה עושים לי את זה. פעם היא אמרה על פריט מסוים שהיא אוהבת ללבוש אותו כי הוא "גורם לי להרגיש כגרסה מעניינת יותר של עצמי, וזו מבחינתי תמצית הסטייל". אני חייבת להסכים.

מודל החיקוי שלי בכל מה שקשור לסטייל (ובכלל לחיים) היא אייריס אפפל. אייריס היא ההוכחה שאפשר להיראות נהדר וליהנות מאופנה בכל גיל. למדתי ממנה שאפשר למצוא פריטים שווים בכל מקום, אם רק מחפשים טוב ושגבוה ונמוך, זול ויקר יכולים להשתלב מצויין ביחד. הבנתי שהקו בין יפה למכוער הוא דק מאוד ושהעיקר לא לשעמם.

מודל החיקוי שלי היא קורין גדעון. אולי הייתם חושבים שזה קצת מפתיע, אבל מאז שהחליפה את אסי עזר באח הגדול אפשר לראות שינוי מקצה לקצה בלבוש שלה. היא שולטת בטרנדים, מתלבשת בביטחון, ויכולה לעשות גם מעודן וסקסי, וגם מתפרץ ומלא השראה. ביג לייק קורין!

המודל לחיקוי שלי זהו "העבר" . אני מאוהבת בשנות ה80 עד 90. הסטייל שלי מתבסס על השנים האלו בעיקר ,כל האופנה אז נותנת לי ככ הרבה השראה ואומץ להעיז להיות שונה . זה עוזר לי לבטא את עצמי בצורה הכי טובה . אני אוהבת את הקלילות ואת המוגזמות של התקופות . אני אוהבת שיום אחד אני יכולה ללכת על דבר אחד וביום אחר אלבש את ההפך הגמור ממני , אין שום הגדרה רק הגשמה עצמית אופנתית בהתאם למה שבא לי באותו היום.

מינדי קיילינג. מעבר לזה שהיא אישה אדירה, מצחיקה ומוכשרת, היא מתלבשת בהתאם לאישיות שלה, בסגנון כיפי וססגוני ובהרבה טוב טעם ותעוזה. למרות שהמראה שלה לא בהכרח תואם לסטנדרט היופי המקובל (בעיניי היא מהממת!), היא לא פוחדת לשבור קודי לבוש שמרניים וללבוש בגדים שלבנות גדולות יותר לכאורה אסור ללבוש. הבגדים שלה תמיד צבעוניים ומשמחים, אפילו הפיג׳מות, והייתי שמחה לגנוב כל פריט ופריט. למדתי בזכותה שערבוב הדפסים אינו מגונה ואפילו רצוי.

המודל שלי לחיקוי בכל הנוגע לסטייל היא מדונה של שנות השמונים בלבד , אחר כך זה סיפור אחר ופחות מתחברת .
בשנות השמונים ראיינו אותה בשיא תהילתה על הסגנון העמוס והמוגזם שלה (איפור כבד , גוונים זוהרים בשיער , בגדים חושפניים ועגילי צלב מנצנצים ) ,היא ענתה שהיא פשוט מקשטת את עצמה כמו עץ כריסמס , אז אני לגמרי מתחברת לזה , לא בהכרח עם כל המרכיבים אבל בדרך שלי .
lolaniz@gmail.com

המודל שלי לחיקוי מבחינת כל מה שנוגע לסטייל היא אמא שלי. אני זוכרת את עצמי כילדה מבלה איתה ימים שלמים בשופינג בחנויות הכי שוות, קונה את הפריטים הכי מעניינים ושיקיים שיש ומשלבת אותם בתבונה. הייתי מודדת את הנעליים המהממות שלה וחולמת לגדול וללבוש את כל הבגדים שלה. מאז שתינו התבגרנו ומהמלתחה המושלמת שהייתה לה לא נותרו הרבה שרידים אבל הבודדים שהצליחו להגיע לארון שלי זוכים לכבוד הראוי להם ואלו בהחלט הפריטים הכי שווים שיש לי. בכל פעם שאני קונה משהו אני מנסה לדמיין אם אמא שלי הייתה לובשת את זה ואז אני יודעת שהוא שיא הסטייל.

אז ההשראה הכי גדולה שלי בעולם האופנה אלו הם האחיות חדיד אני פשוט כל פעם נדהמת מחדש מאיך שהם מלבשות אני ככ אוהבת את הסטייל שלהם ומעבר לזה גם את מה שהם מעבירות שזה כוח נשי.
אני לומדת כרגע תפירה ולוקחת הרבה השראה מהבגדים שלהם בעיקר מבלה שהיא החביבה שלי.

המודל לחיקוי שחי בסטייל היא בת דודה שלי, מלודי שקטנה ממני ב8 שנים, וכשמה כן היא מיוחדת אם זה בלבוש ואם זה באופי. יש לה סטייל חצוף ולא מתאמץ. כזו שמצד אחד תמצא את האופי בבגדים בויצו ב5 שקלים ומצד שני תקנה בחנויות מותגים ותיראה הכי מעודכנת שיש כל הזמן.. אם זה וינטג' ואם זה סטריט סטייל ..הכל בשיק וכזה שמתאים רק לה..וגם אם תצא עם פיגמה היא תראה מושלם.כי זה הכל אצלה באטיטוד… וגם בזה היא מהווה לי השראה..בשלווה ושמחת החיים שלה.. באיזי והכל בסדר לא משנה מה יקרה . ..הכל אצלה זורם.. כמו בלבוש גם בגישה. וזו ההשראה שלי..למרות שהמידות שלה מושלמות ואני קטנה ממנה ב2 מידות לפחות..

המודל לחיקוי בכל מה שקשור לסטייל היא קייט מידלטון. היא לובשת מותגים יוקרתיים וגם מידי פעם רשתות פשוטות כמו זארה או טופשופ כך שלא תמיד צריך להוציא כספים רבים כדי להיראות טוב. היא מעבירה מסרים באמצעות הבגדים. וכל בגד שהיא לובשת מיד חברות אחרות מחקות אותו. אני אשמח מאוד לזכות ב500 שקלים כדי שאוכל לקנות ולהתפנק בבגדים חדשים לי ולאמא שלי

מביך להודות שכילידת סוף שנות ה-80 הערצתי קשות את האחיות אולסון.
כל סרט שיצא בכיכובן הייתי מבקשת ללכת ולשכור את הסרט מ״בלוקבאסטר״, צופה בו בהתרגשות ולעיתים גם בוכה לנוכח האירועים המרגשים שאירעו לאחיות. באחד המקרים היותר חמורים גזרתי תמונה של מרי- קייט (התאומה המועדפת עלי) מהעיתון וגררתי את אבי לקניון, שם חפשנו פריטי לבוש דומים שאוכל לרכוש ו״להראות״ כמוה. ביום שישי של אותו שבוע אמי הלכה להסתפר (אצל לא פחות מאשר מינץ, אליו קובעים תור שלושה חודשים מראש) הצטרפתי עם התמונה ובקשתי קארה גלי כמו של התאומות. הספר התחננן בפני (ילדה בת 9) שלא אעשה זאת כי זה לא מתאים לאופי השיער שלי. כמובן שהייתי חדורת מטרה ויצאתי עם קארה שאחרי החפיפה הראשונה היה נראה כמו פרווה של כלב מסוג שיצו, אבל אחד שנרטב קשות בגשם. מפה לשם עברו השנים ומצאתי לי מודלים קצת יותר ראויים, אני שמחה להגיד שהמודל הכי מעצב שיש לי זו אמי עם הסטייל המשגע שלה. גם היום אנחנו חולקות ארון גם כשאנחנו כבר לא תחת אותה קורת גג.

זה אולי ישמע קצת קיטשי אבל המודל לחיקוי שלי בכל מה שקשור לסטייל זו מדונה…האישה הזאת היא פשוט על זמנית וכזאת שממציאה את עצמה כל פעם מחדש מבחינת הכל כולל סטייל והכי חשוב שהיא ממש ממש לא נותנת לגיל (בת מעל 50) להשפיע עליה מבחינת מה תלבש או מה תשיר ובכך מלמדת אותי דבר או שניים לגבי סגנון אישי וכמה לא צריך לתת לאנשים להשפיע עלי . הקליפ האלמותי שלה ווג שנוצר אי שם בשנות ה80 הוכיח לי שהיא מבינה אופנה , חוזה אופנה ולגמרי הרול מודל שלי אם כי הייתי מוותרת על הגריל בשיניים