מתנה בשישי: 500 שקלים לרשת ALDO

לפני כשנה יצאתי למסיבה בוילה בהרצליה, באותו הערב רציתי להתבלט אז לבשתי שמלת מיני צמודה בצבע פנינה.
נכנסתי למסיבה ואכן כולם הסתכלו עליי, היה כיף עד שהבנתי, וממש במקרה, שבגלל שבין העצים הציבו תאורה אולטרה סגולה השמלה שלי הפכה להיות שקופה, שקופה…
אז אכן תשומת לב קיבלתי באותו הערב… אני וגם הלבנים שלי.

Michaelmica01@walla.co.il

כמו כל בחורה,  יש לי המון סיפורים על פעמים בהם הבגדים שלבשתי לא תאמו את הסיטואציה,  כמו הפעם ההיא בילדותי כשלבשתי שמלה חגיגית ונפוחה לשיעור גיטרה שהתקיים בביתי,  או כשהחולצה שבחרתי לאירוע משפחתי התבררה כשקופה יותר משחשבתי.  אבל הפעם שהכי זכורה לי היא מאירוע כיתתי בגיל 14. בדרך לא דרך,  הצלחתי כמה ימים לפני זה לשכנע את ההורים לקנות לי נעלי עקב שחורות עם עקב בינוני,  שגם עם חוסר ניסיוני בהליכה על עקבים הצלחתי לדדות איתן באופן די משכנע.  לאחר מספר ימים בהן לא הורדתי אותן מרגלי כל זמן שהייתי בבית,  הגיע אירוע כיתתי והחלטתי ללכת איתן ולהראות לכל החברות.  כמובן שזה היה ממש לא במקום – האירוע היה אירוע קליל בבית של אחד הילדים,  וכל שאר הבנות הגיעו עם נעלי אצבע או סניקרס.  לעולם לא אשכח את תחושת חוסר הנוחות והבושה שחשתי באותו ערב,  אבל לפחות עכשיו אני יכולה להסתכל אחורה ולצחוק על זה!

לא אשכח זאת לעולם…
כשהוזמנתי בפעם הראשונה לארוחת שישי אצל אמא של בן זוגי..
השקעתי,קניתי שמלה מהממת..נכנסתי ופתאום מי לבשה את אותה השמלה?? אמא שלו!
זה היה כ"כ לא מתאים..כל הערב נהרס לי!
כנראה שלא הייתי צריכה להשקיע יותר מדי :(

קמתי השכם
קיבלתי יום שיער מ-ו-ש-ל-ם
השמש זרחה והציפורים צייצו, אך לא היה חם מדי
יום מעולה בשביל שמלת משי אביבית אך מרשימה בצירוף בלייזר בשביל קומץ רצינות.
עולה במעלית, נכנסת למשרדי החברה, מקבלת כוס מים ומתחילים.
ראיון קצר, מבחן וראיון נוסף עוברים בהצלחה.
נפרדים בחיוך לשלום
נכנסת למעלית
מעיפה מבט מרוצה במראה
ואת מי אני רואה מבצבצת בגאווה?
תווית השמלה… שהיתה שם כל הזמן… חתיכת קרטון קשיחה ומבריקה.. עם מחיר וחוט פלסטיק כאילו שאני עדיין בתא המדידה…

Meitalz060@walla.com

היתה לי תקופה שנורא אהבתי לשלב בגדים ישנים עם אופנה עכשווית.
לפני שאמא שלי עשתה עלייה, היא נולדה וגדלה בארצות הברית של שנות ה60-70.
כך שלא היה מקום טוב יותר מהארון של אמא שלי לפתוח את היום.
באירוע אחד של המשפחה, שבו הייתי בטוחה שאני לבושה הכי שיק שיש, ניגשה אלי בת דודה של אימי ואמרה לי-
״את יודעת, מקרינים הערב תמונות מהילדות של אמא שלך ושלי, את בטוחה שאת לבושה נכון?״
לא הבנתי למה היא מתכוונת אבל מיד גיליתי-
סבתא של אמא היה לובשת את ה״שמלה״ שלבשתי בזמן הנקיונות בבית!
אני יושבת שם, לאחר שהשווצתי בלוק שלי לכולם, בסחבת נקיונות של סבתא רבא שלי!
מיותר לציין שהייתי הכוכבת של הערב.

Goldensnow02@walla.com

המקום- סינמה סיטי
הזמן- הקרנה בכורה "סקס והעיר הגדולה"
הנוכחים- ארבע חברות וכל שאר העולם
חברות שלי ואני תמיד אהבנו לראות יחד את הסדרה וכששמענו שיוצא הסרט מיד ידענו שנלך יחד לבכורה.
העלנו רעיון שנתלבש כמו כוכבות הסדרה, נכנס בסטייל מטורף לסרט ואחר כך נצא לחגוג עם כמה מרטינים.
בערב הבכורה, כשהגעתי לפגוש את כולן בכניסה לסינמה, כבר מרחוק הבנתי שיש כאן בעיה, הבנתי שזה הפך להיות ערב בלתי נשכח אך מהסיבות הלא נכונות:
ארבע חברות- שלוש בלבוש "יצאתי לסרט" ועוד אחת ב"או מאי גוד! תראו אותי אני מעריצה מספר אחת של שרה ג'סיקה פרקר!!"
מצאתי את עצמי מול כל העולם בחצאית טוטו וחולצת I LOVE NY, איפור מוגזם לערב שכזה ונעלי אולסטאר שבבית נראו לי כלכך מתאימות..
החברות לא ויתרו לי על ערב המרטיני וגם לא על לספר את הסיפור הזה לכל בן זוג שהיה לי מאז…

Gordi2505@walla.com

טיילתי במשך מספר חודשים עם בן זוגי בחופים של קוסטה ריקה (מיותר לציין שעיקר המלתחה כלל בגדי ים ומכנסוני ג'ינס קצרים), בסוף הטיול לקראת הטיסה חזרה, חזרנו לעיר בירה, סן חוזה, והחלטנו להתפנק במסעדת בשרים טובה. הגענו למסעדה, ומתברר שמגובר באחת המסעדות הטובות בעיר, וכמובן שכולם היו בלובש מהודר, ורק אני ובן זוגי בכפכפים ובגדי חוף קצרים.וכדי להוסיף על הפאדיחה נכנסנו עם התיקי גב שלנו כשאנחנו עייפים אחרי נסיעה של 7 שעות באוטובוס.

יום החתונה שלי הגיע, ארזתי לי מזוודה קטנה לליל הכלולות , שאותו עשינו בהילטון תל אביב לקחתי ה-כ-ל כלי רחצה, תיק איפור, בייבידול, נעלי בית, הכל חוץ מ.. בגדים ליום למחרת .. בבוקר הבנתי שיש עלי רק את השמלת כלה ואת הבייבידול.. איך אני אמורה לצאת מהחדר?!?! את ארוחת הבוקר הזמנו לחדר ולמסאג׳ ירדתי עם חלוק רחצה , הבעיה הייתה כשהיינו צריכים לצאת הבייתה.. אז שלחתי את בעלי הטרי למשימה הראשונה שלו כבעל לקניון הסמוך ואחרי מליון תמונות בוואצאפ מצאנו שמלה חמודה .. מאז אני תמיד אורזת יותר ממה שצריך ושבעלי מתלונן אני מזכירה לו למה..

האובססיה שלי לאופנה התחילה בתחילת חטיבת הביניים.
בקיץ 2007, בהיותי בכיתה ח', אני ומשפחתי הוזמנו לחתונה של בת דודתי. אביה קנדי, כך שהקרובים שלו הוזמנו גם כן (…דה). (המון פרטים מפוזרים כדי שתבינו את התאכלס שתכף יגיע, נשבעת).
יצא לנו לשבת באיזו ארוחה משפחתית והוא סיפר לי שאחותו, שתגיע לחתונה, עובדת כמנהלת מסלול בתצוגות של מייקל קורס.
התפחלצתי לחלוטין ואכלתי את עצמי במחשבות של מה ללבוש כדי להרשים אותה.
עכשיו, בהיותי בת בקושי 14, קיבוצניקית שמנמנה, בלי אופציה לשופינג, ישבתי מול הארון וחשבתי. המון.
מה שיצא מזה זה שמלת מיני אפורה עם רצועות ספגטי מתמנון שמסביב המותן החלטתי לקשור סרט בד ורוד.
הגשר והמשקפיים קשרו את כל הלוק ביחד. מיותר להגיד שהייתי סופר גאה בעצמי וחשבתי שאני נראית חבל על הזמן.
כשאבא שלי ראה אותי הוא הרים גבה ושאל אותי אם אני בטוחה שככה אני רוצה לצאת, ובעיניים נוצצות השבתי שכמובן!
הגענו לחתונה וזאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי גברים בחליפות. כל החתונות האחרות שזכיתי להיות נוכחת בהן התרחשו בחדר האוכל בקיבוץ, כך שמבחינתי, חששתי שאני אובר-דרסט.
טעיתי. בגדול.
פתאום אישה בלונדינית, גבוהה עם עיניים כחולות ושמלת נשף ירוקה באה אליי ושואלת אם אני דניאל. השבתי במבוכה שכן, כי הבנתי כבר מי היא ורציתי לקבור את עצמי.
שוחחנו בערך 2 דקות עד שהתחפפתי משם בתירוץ שאמא שלי מחפשת אותי.
כשאשכרה מצאתי את אמא שלי אמרתי שאני לא מרגישה טוב אז ישבתי כל החתונה בצד, ממורמרת וזועפת…

לא דרמטי או קריטי, אבל במוחה של טינאייג'רית… קצת כן.
כיום הסיפור הזה עדיין משעשע אותי, למרות שאני עדיין שונאת לבחור מה ללבוש לחתונות.

כשהייתי במעונות המכללה אגודת הסטודנטים ארגנה מסיבת פיג׳מות לדיירי המעונות. אני הבנתי מזה שזה קליל עם לבוש פיג׳מה כמובן, ולכן גם הגעתי עם פג׳מה הארד קורד כזאת חחח. להפתעתי אף אחד לא הגיע עם פי׳גמה והלבוש הכי קרוב חזה היה טי שירט עם ג'ינס. הרגשתי כל כך מובכת ואחרי בערך חצי שעה(לאחר ששוכנעתי להישאר) פרשתי לחדר שלי.

יצאתי עם בחור ואחרי זמן מה הוא ביקש ממני שאבוא איתו לפגוש את הוריו. כמובן שמאוד התרגשתי, קניתי בגדים חדשים, התלבשתי, התאפרתי ואז נסענו לבית הקברות…

כשהייתי בת 18 היה לי חבר שגר רחוק ממני והיינו יוצאים יחד בימי שישי. שישי אחד קבענו שנצא עם חברים שלו וניסיתי לברר איתו במהלך היום מה התוכניות
והוא לא ידע לומר לי. כבר יצאתי למשפחה שלי וידעתי שמשם אסע ישר אליו ותיארתי לעצמי שנצא לפאב, כרגיל. לבשתי שמלה קצרה ועקבים ממש גבוהים.. וכשהגעתי אליו הביתה גיליתי שעושים פוייקה ומדורה בחורשה בעיר.
מיותר לציין שטבעתי בחול עם העקבים ולא נשארנו שם מפאת חוסר נוחות ;)

שהייתי ילד קטן הבעל של אחות של אמא שלי נפטר ולבשתי חולצה של לוניטונס זה במחשבה לאחור הבגד הכי לא נכון במחשבה לאחור הלוויה לא ידעתי מה זה בדיוק הייתי ילד חחח

בכיתה ז' עברתי מבית ספר דתי לחילוני. לפני המעבר לא ממש הכינו אותי לעולם החילוני ובטח שלא את המלתחה שלי, בכל זאת זה היה לפני יותר מ 30 שנה…
ליום הראשון ללימודים הגעתי עם חצאית עד אמצע השוק, חולצה עם שרוולים עד המרפק צמה על הצד ומשקפי מתכת חנוניות… מיותר לציין שבאותו רגע הפכתי לבדיחה של הכיתה למשך השנתיים הבאות. לקח לי שנים לשנות את התדמית והיום בכל פעם שאני יוצאת מהבית אני מקבלת מחמאות על האאוטפיטים שאני מרכיבה.
אין ספק שנסיון העבר לימד אותי שיעור חשוב, ברושם הראשוני, הקנקן חשוב מאין כמוהו, אחכ יש זמן להכיר גם את מה שבתוכו….

בחיים אני לא אשכח תיום הזה בבית של הבן זוג שלי היינו בטוחים שיש בית ריק לכמה שעות אז הרגשתי בנוח להסתובב בלבוש מינימלי חחחחח אפשר לומר מינימלי מאוד ואז מי פותח את הדלת של הביתתתת? כמובן האבא החלפתי צבעים באותו שניה וזהה היה פדיחות של החיים מהר ברחתי לחדר ולא יצאתי משם עד שהאזור היה נקי מכל אדם אפשרי בבית חחחחחחחח

חברה לעבודה הזמינה את בנות המשרד ואותי לחתונתה.
אנו עובדות במרכז הארץ והחתונה התקיימה באיזור בית שאן.
אני בעלת מבנה גוף פטיט, ולרוב מעדיפה ללבוש שמלות קצרות או צמודות שהולמות את מידות גופי.
יום לפני המועד המיוחל ועד לאחה"צ של החתונה התלבטנו הבנות ואני מה ללבוש, אם להתלבש בעבודה או לחזור הביתה ועוד… בחרתי ללבוש שמלת מקסי ובכך לחרוג ממנהגי, השמלה הייתה שחורה ובעלת עיטורי פרחים – הרגשתי נפלא והייתי מלאת ביטחון לגבי המראה שלי והוספתי עקבי סנדלים בצבע ניוד (בהן נהגתי כנהגת התורנית את כל שעתיים הנסיעה הלוך).
לבסוף הגענו ליעד – קיבוץ באיזור בית שאן. גיליתי שאחת הבנות שכחה את נעלי העקב, והשאר פשוט נשארו עם נעליים שטוחות, חנינו בחניית כורכר והתחלתי לצעוד בעקבים גבוהים דרך אבנים, דשא, בוץ, ואז גילינו שמדובר בחתונה קיבוצית לחלוטין – כל הגברים במכופתרת, ג'ינס, ונעלי טבע נאות, והכלה ללא עקבים ובשמלה פשוטה ומתנפנפת.
וכך הפכה הופעה קוצרת מחמאות ומבטים במרכז להופעה מוזרה ומשונה בקיבוץ ליד בית שאן. היה טעים.

לפני שנה הייתה למשפחה של בעלי ארוחת ערב חגיגית ומכיון שהם מזמינים הם לבושים בפשוט.לא ידעתי שבאתי כולם היו לבושים יפה וחגיגי ליום נשואים של המשפחה והם השכרו מקום היה תקליטן וצלמים ואני נכנסת אם טרלינג ונעלי ספורט וכולם הסתכלו רק עליי.לקח לי זמן להבין למה כולם מסתכלים עליי.והיית נושא הערב.

בניסיון להיזכר בסיטואציה שכזו גיליתי שהייתה יותר מאחת, אבל הסיטואציה הכי הכי הייתה במסעדה גואטמלה. זה בטיול אחרי צבא במרכז אמריקה, טסתי עם חברה טובה והכרנו חברים נוספים… באחד הערבים שהיינו בגואטמלה החלטנו ללכת למסעדה, שבדיעבד הסתבר לנו הייתה אחת המסעדות היפות והיוקרתיות בגואטמלה, אלא שהמחירים היו די זולים אז לא חשבנו כך ואפשר לומר שלא בדיוק התאמנו לשמלות הערב והחליפות שהיו שם. לבשנו מכנסי ג'ינס קצרים, גופיות שחרשנו עליהן כבר יותר מחודשיים וסנדלי שורש. אם זה לא מספיק, הגענו לשם ישר אחרי טיול בהר געש, מה שגרם לנו להיראות אפילו רע יותר. כמובן שברגע שהתיישבנו הבנו שלא ממש התלבשנו בהתאם לסיטואציה, והמבטים משאר הסועדים והמלצרים רק הגבירו את ההרגשה, אבל היינו כל כך רעבים שנשארנו לשבת ולאכול. מה שכן, השארנו אחלה טיפ!

טוב אז ככה… אני רווקה כבר די הרבה זמן ובכל זאת החורף מתקרב ;)
אז חברה שלי אמרה לי שיש לה מישהו מהעבודה שיכול למצוא חן בעיניי ומי יודע, אולי זה יעבוד! אז דיברנו קצת באסמסים והוא אמר שיש לו הצעה קצת מוזרה- ללכת לסרט מסיבת נקניקיות, הוא אמר שזה ממש נחמד והוא שמע מחברים שלו דברים טובים. אני לא יודעת איך לא הבנתי ואיך לא שמעתי על הסרט הזה אבל בחיי שחשבתי שהוא מדבר על מסיבה. בטח מרוב ההתרגשות חשבתי מה שבא לי! בקיצור, הוא בא "לאסוף אותי"- בא אליי הביתה ושאל איזה קו מגיע לקניון איילון. וברגע הזה התחלתי לחשוד שהעקבים המטורפים שלי, שמלת הקטיפה הבורדו והאיפור שהשקעתי בהם כל כך הרבה זמן לא ממש מתאימים. אז כן, נסענו באוטובוס לקניון איילון וראיתי סרט נוער עם בגדים שהייתי לובשת לחתונה של אחותי בערך.
(האימייל שלי בתגובה)

אני נזכרת בזה ומתה מצחוק, קבלו:

משפחה חמודה של רוסים עולים לארץ, ואני הילדה הקטנה מקבלת משימה בבית הספר, להביא למחר מוטיב הקשור לחג החנוכה.

אז יוצאים לבית הספר יום למחרת ואבא הגאה מחזיק לי את היד, וכל המבטים עליי, עוד ועוד אנשים המומים ברחוב. נכנסים לבית הספר כולם מתלחששים, עוד ועוד אנשים המומים.

ההרגשה הכללית: וואלה שיחקנו אותה!!!! אין עוד אף אחד עם מוטיב כזה לחנוכה איןןןן

ובתכלס: מחופשת למלכת אסתר כי חשבנו שפורים

חחחחחחחח מה שנקרא קצת overdressed

בין השאלות היותר קלות לתשובה שהיו לי
אני בצבא, סגרתי את יום העצמאות לטובת שמירות שהיו בשעות 6 עד 10 (גם בצהריים וגם בבוקר) וממש הייתי עצובה שלא יצא לי להיות בחגיגות יום העצמאות.
חברה שגרה קרוב לבסיס החליטה לעשות לי הפתעה ולבוא לבסיס שלי, ויותר מזה לקחת אותי לחגיגות בעיר קרובה. כמובן שבגדים לא היו לי אז היה מצב שהייתי בהופעות על חצי מדי ב ובעצם כל יום העצמאות וזה היה קצת מביך במיוחד המבטים

הלכתי עם חברים למפגש בפארק רגיל ופשוטוכולם התלבשו ברמודה טי שירט וכפכפים ואני היחיד שבאתי עם ז'קט בומבר ועם נעליים של גוצ'י… לפעמים לא כל כך טוב להיות בלוגר אופנה

לפני כמה שנים הייתי צריכה להגיע לאירוע גדול בלבוש אלגנטי בשעות הצהריים. לילה לפני הכנתי את הבגדים על המיטה ונסעתי לישון אצל חברה בבגדים פשוטים ונוחים בכוונה לחזור בבוקר הביתה להחליף בגדים ומהבית לנסוע לאירוע.. אממה, כשהגעתי לבית גיליתי ששכחתי לקחת מפתח וההורים שלי נעלו את הבית כשיצאו, כך שמצאתי את עצמי מול בית נעול עם חולצה, גינס וכפכפים.. בלית ברירה הגעתי לאירוע לבושה כך :( היה לא נעים

ליום ההולדת שלי שהיה בספטמבר, חבר שלי אירגן לנו טיול של יומיים. הוא לא אמר לי לאן רק הציע לי ללבוש בגדים נוחים ונעלי ספורט, ולשים בתיק גם מגבת ונייר טואלט כי הוא לא בטוח שיהיה במקום שאליו הולכים.
כשהגענו למקום, גיליתי שמדובר באחד ממלונות היוקרה של ישרוטל ואני נראית כאילו הגעתי לטיול מוצ'ילרים בדרום אמריקה. מביך.
מאוחר יותר באותו יום הוא הציע לי נישואין אז…. זה די פיצה על העניין ;)

בחברה שבה אני עובדת נהוג להתלבש באופן מכובד.לא מזמן ארגנו לכל העובדים בחברה יום כיף. מידי שנה הימי כיף שמארגנים מתקיימים לרוב בחוף עם מגוון פעילויות. וההסעות ליום כיף יוצאות מהמשרד.
הגעתי באותו בוקר מחוץ למשרד עם שמלת חוף וכפכפים, ולאחר עשר דקות שחיכיתי בחוץ הבנתי שכנראה התבלבלתי בתאריך.
למזלי היה לי באוטו נעל עקב למקרי חירום אבל יצא שביליתי את היום במשרד עם נעלי עקב ושמלת חוף. בהחלט תקלת אופנה לא נעימה בכלל.
המסקנה היא שתמיד כדאי להשאיר נעלי עקב למקרי חירום ואם אפשר גם איזה שמלה הולמת :)

חברה טובה שלי מהעבר יצרה איתי קשר, והנה היא מ-ת-ח-ת-נ-ת-! השמחה גדולה וגם החור בכיס.. (;
באותו שבוע נכנסתי לזארה וקניתי שימלה מהממת, צבע בורדו הורס, חצי גולף ופליסה קטיפה עדין עדין.. מה עוד צריך מזה כדי לעשות רושם על חברות שלא ראיתי כמה שנים?!
הבאסה, החתונה נערכה באזור השפלה, ביום שישי ב-צ-ה-ר-י-י-ם!!!
לא הפסקתי להזיע מחום ולשאול את עצמי
״מה חשבת לעצמך?״
מעבר לזה שהזעתי מחום, הזעתי מעצבים כשכל מי שראה אותי שאל ״לא חם לך?!״.
עד שכבר ירדו המעלות וקמתי לפזז קצת ברחבה, איך שהגעתי חברה הכניסה לי אצבע לעין (בטעות…) הפילה לי את העדשה ויצרה לי שטף דם, שתאם לשמלה…

אבל הכלה הייתה מהממת… (:

לבשתי שמלה בסגנון מאוד קז'ואל שהייתה עשויה מבד טריקו, ונעליי בובה מבד. מבלי לברר יותר מידי פרטים על האירוע. ורק אחרי שהגענו גיליתי שזה אירוע השקה כלשהו עם לבוש רשמי.

היי, הלכתי להלוויה והתלבשתי טיפה יותר מידי יפה☺️ היה לא נעים
ואז גם מרגישים שכולם מסתכלים עליך

לפני 3 שנים השתחררתי מהצבא, אז הייתי חיילת בודדה והייתי צריכה לדאוג ל2 אחים קטנים. שירתתי בקירייה והייתי יוצאת כל יום מ5 בבוקר עד 14:00 בצהריים לשירות הצבאי ולאחר מכן חוזרת משם בחזרה לנתניה ועובדת עד שעות הערב המאוחרות כדי לפרנס את הבית. ובכך תמיד הייתי מצטיידת בתיק גדול שחצי מהבית פשוט היה שם! בגלל שהייתי חיילת אז הייתי צריכה בעבודה להחליף את המדים שלי לאזרחי כי לפי החוק אסור לי לעבוד בעבודה אזרחית על מדים, אז תמיד שהייתי מגיעה לעבודה הייתי לוקחת כמה דקות לארגונים.
באחד מן הימים הייתי בריצות ,כמעט איחרתי לרכבת שלי והגעתי ממש עייפה ופשוט התעצלתי להתלבש, אז זרקתי על עצמי שמלה שהייתה לי בתיק,ואת הנעליים- יותר נכון המגפיים לא החלפתי בכלל, כך שהייתי עם שמלת קיץ קלילה ובמגפי חורף צבאיים!
וכמו שחוק מרפי תמיד צריך להיות שם כשזה לא מתאים אז גם באותו היום הוא היה שם…
תוך כדי המשמרת קיבלתי טלפון דחוף מהבית והייתי צריכה לצאת,לקחתי את התיק שלי ורצתי לתחנת האוטובוס הקרובה..
ובכך מצאתי את עצמי נוסעת באוטובוס לבושה בשמלה קיצית עם מגפיים חורפיות ותיק ספורט ענקי! התביישתי בטירוף ורק התפללתי כל הדרך שלא אפגוש מישהו שאני מכירה

לפני 3 שנים השתחררתי מהצבא, אז הייתי חיילת בודדה והייתי צריכה לדאוג ל2 אחים קטנים. שירתתי בקירייה והייתי יוצאת כל יום מ5 בבוקר עד 14:00 בצהריים לשירות הצבאי ולאחר מכן חוזרת משם בחזרה לנתניה ברכבת ועובדת עד שעות הערב המאוחרות כדי לפרנס את הבית. ובכך תמיד הייתי מצטיידת בתיק גדול שחצי מהבית פשוט היה שם! בגלל שהייתי חיילת אז הייתי צריכה בעבודה להחליף את המדים שלי לאזרחי כי לפי החוק אסור לי לעבוד בעבודה אזרחית על מדים, אז תמיד שהייתי מגיעה לעבודה הייתי לוקחת כמה דקות לארגונים.
באחד מן הימים הייתי בריצות ,כמעט איחרתי לרכבת שלי והגעתי ממש עייפה ופשוט התעצלתי להתלבש, אז זרקתי על עצמי שמלה שהייתה לי בתיק,ואת הנעליים(יותר נכון המגפיים ) לא החלפתי, כך שהייתי עם שמלת קיץ קלילה עליי ובמגפי חורף צבאיים!
וכמו שחוק מרפי תמיד צריך להיות שם כשזה לא מתאים אז גם באותו היום הוא היה שם….
תוך כדי המשמרת קיבלתי טלפון דחוף מהבית ולא היה לי זמן להתלבש או להתארגן, פשוט לקחתי את התיק שלי ורצתי לכיוון התחנה הקרובה ובכך מצאתי את עצמי נוסעת באוטובוס לבושה בשמלה קיצית עם מגפיים חורפיות ותיק ענק של ספורט ,פשוט מתביישת בעצמי ורק מתפללת כל הדרך שעד הבית לא אפגוש מישהו שאני מכירה

הפעם הזו שלבשתי משהו לא קשור הייתה כשהלכתי לברית מילה של חברה בסוג של התיישבות כלשהיא שכולם שם מגיעים עם סנדלים ומיום עבודה ואילו אני באתי עם חולצה יפה של קסטרו(לא פנסי טו מאצ׳,אך על רקע המקום הרגשתי כאילו הגזמתי..)ועוד שמתי מעט איפור,הברית הייתה בבית הכנסת שהוא עדיין בקראוון ואני הרגשתי אאוטסיידרית קמעה,חברותיי שבאו עימי באו מיום עבודה ולא השקיעו כ"כ,ואני רק רציתי שיסיימו ולצאת משם כי הרגשתי לא שייכת לסיטואציה,לאחר מכן קינחנו את היום במסעדה אז יצא בסדר

לחברה טובה ארגנו מסיבת יומולדת הפתעה בבית עם קייטרינג וקוסמטיקאית בשעה 20:00. אני הבאתי בגדים לעבודה כדי שאגיע עם בגדים יותר אלגנטים. החלפתי לשמלה בצבע ורוד ניוד נעלי עקב בצבע כסף קלאצ'כסוף התאפרתי והכעתי למסיבה כשכל הנוכחים כולל כלת המסיבה והחבר שלה לבושים בג'ינס וטישרט.מלבד המבוכה של חוסר התאמה לקהל-הייתי להושה כאילו אני כלת היומולדת ולא החברה הטובה-כך שגם לדאבוני גם לקחתי את הפוקוס. התישבתי בצד וניסיתי להיעלם עד שניתן האות ויכולתי להתחמק הביתה…

הוזמנתי לחתונה של אח של חברה מהעבודה חתונה בשישי בצהריים לבשתי שמלה קצרה בהתאם למזג האוויר בן הזוג הגיע עם מכנס קצר מפה לשם מסתבר שזה חתונה של דתייים עם הפרדה לא מספיק שהופרדנו נאלצתי לסבול במשך שלוש שעות
את המבטים של כולם מביך לחלוטין !

לפני כמה שנים הוזמנתי לאירוע ערב שחברה הייתה חלק מצוות ההפקה שלו.קיבלתי הזמנה יפה ומושקעת(רק חבל ששכחו לכתוב מה קוד הלבוש) וכמובן שהתרגשתי מאוד.החלטתי לדפוק הופעה והלכתי במיוחד לקנות שמלה ונעליים ותכשיטים והכל.בגלל שזה אירוע ערב גם התאפרתי בהתאם.לצערי דווקא באותו ערב גם איחרתי ממש ודפקתי איחור איך לומר-לא ממש אופנתי.כשהגעתי גיליתי שהאירוע הוא לחברת ספורט וכולם שם לבושים הכי ספורטיבי קז'ואל עם סניקרס וטרנינגים.בואו רק נגיד שלגמרי משכתי את תשומת הלב באירוע הזה…והחברה?עד היום היא צוחקת עליי ומזכירה לי לפני כל אירוע להתלבש בהתאם

לפני כמה שנים הוזמנתי לחתונה של חברים. החתונה נערכה בתאריך מאוד מאוד מיוחד – בפורים. הייתי בטוחה במיליון אחוז שזה גם הנושא של החתונה (אחרת – למה לערוך חתונה בפורים?!) ולא סתם! על גבי ההזמנה הזוג היה "מחופש" בבגדי חתן-כלה תקופתיים עם כרכרה… ובנוסף צוין על גבי ההזמנה משהו לגבי העניין שהאורחים מוזמנים להתחפש ברוח החג.
אז ניצלתי את ההזדמנות כי חשבתי שיהיה נורא מגניב לבוא מחופשת לחתונה! אבל הזמנה לחוד ומציאות לחוד. בזמן שרבים מהאורחים הגיעו לבושים לחתונה רגילה, ויתר האורחים הגיעו עם אביזר סמלי או שניים, והחתן והכלה והוריהם הבליחו מדי פעם לרחבת הריקודים עם אביזרים פורימיים, אני הגעתי מחופשת מכף רגל ועד ראש ל…אינדיאנית! אז נכון, אמנם לבשתי שמלה סקסית, אבל מהצמות ששזרתי בקשיחות לא היה ניתן להיפטר, אז כבר נשארתי עם הנוצה, הצמות והתכשיטים ה"אותנטיים" עד לסוף הערב.
אני עדיין מצחקקת בכל פעם שאני נזכרת בסיטואציה המביכה ההיא…

(נרשמתי באמצעות כתובת המייל שלי במערכת)