עושים שוק: מה מסתתר מאחורי בגדי הוינטג' מהמזרח?
אם חשבתן שמחיר יקר מבטיח לכן כי קניתן שמלת וינטג' מקורית, אז טעיתן | שמלות חדשות שעולות בשוק בתאילנד 20 ₪ נמכרות בתל אביב ב-400 ₪
המירוץ לוינטג' הפך כבר מזמן לספורט לאומי. כולנו חולמות על שמלה נדירה, כזו שזכתה לראות מקרוב אירועים נוצצים בארה"ב של הפיפטיז, השתגעה בהופעות של הביטלס בלונדון של הסיקסטיז, או כבשה לבבות בתל אביב של הסבנטיז. שמלת הוינטג' מגלמת בתוכה את ההבטחה לסיפור, לעבר, לייחודיות.
אבל מה לעשות שגם למלאי בארון של כל סבתא יש גבול? כדי לספק את הביקוש הגובר יש מי שדואג לטשטש את הקו המפריד בין ההגדרה של בגדי וינטג' לפריטי רטרו. הראשונים הם פריטים מקוריים שיוצרו לפני 20 שנה ומעלה. ככל שהם נדירים יותר ואיכותיים יותר, המחיר עולה בהתאם. פריטי רטרו לעומתם הם בגדים חדשים שיוצרו בסגנון מגמות אופנתיות מהעבר. ההבדל בין השניים אמור כמובן לבוא לידי ביטוי גם במחיר שאתן משלמות בקופה. אבל בעוד חלק מהחנויות גלויות לגבי מקור הבגדים שהן מציעות לנו, יש גם חנויות שמנסות לטשטש את מקור הבגדים, ולדרוש מחירים גבוהים על סחורה שתוכלו לקנות בשוק בתאילנד בחופשה הבאה. "רוב היבואניות קונות את הבגדים מאותם ספקים", מתארת אחת מבעלות הבוטיקים המוכרים בתל אביב. "כולן מסתובבות באותם שווקים. כולן בוחרות מאותן ערמות של שמלות. יש כמה ספקים מרכזיים, מתקשרים אליהם חודש-חודשיים לפני שמגיעים, והם מכינים לך סטוק לפי טעמך. את מגיעה אליהם לסלון, יושבת ובוחרת שמלות. אף אחת מהבחורות שמייבאות מהמזרח לא בוחרת בדים, לא משדרגת שם את השמלות, לא משנה, לא מעצבת, אפילו לא מחליפה כפתור. השמלות מוכנות. את רק משאירה להם טיקטים שלך ואחרי 3-4 ימים השמלות מועברות לקרגו שלך, בדרכן ארצה".
| קסמי המזרח |
אין כמובן שום בעיה בייבוא בגדים מהמזרח, הבעיה מתחילה רק במקרים בהם קיים פער בין המוצר עצמו לאופן בו הוא מוצג. "לכולנו יש בחנויות את אותן שמלות פחות או יותר", מסבירה יבואנית אחרת. "אבל אנחנו מתמחרות את הבגדים בצורה הוגנת, תוך שקלול הגיוני של כל העלויות שלנו – טיסה, שכר דירה, עובדים, מכס וכו'. שמלה שבשוק בבנגקוק ניתן לקנות בכ-180-200 באט שזה כ-20-22 ש"ח, אנחנו נמכור בסביבות ה-200 ש"ח, ועדיין נרוויח". אבל יש חנויות בארץ שלא מסתפקות ברווח הזה ומוכרות את אותן שמלות זולות מהמזרח ב-400 ו-500 ₪ לשמלה, בטענה שמדובר בשמלות וינטג'. היבואניות איתן שוחחנו סיפרו כי ניתן להשיג במזרח גם שמלות שיוצרו לפני למעלה מ-20 שנה, "הספקים במזרח גילו את הפוטנציאל הגדול הטמון בזה, ויותר ויותר חנויות מתחילות להחזיק גם שמלות וינטג'. אבל בד בבד בגלל ההיצע הרב אפשר גם אותן להשיג היום במחירים מגוחכים. מה גם שבמקביל לוינטג', רוב השמלות הן דווקא רטרו – שמלות חדשות לגמרי שנתפרו מבדים שרק נראים וינטג', בהשראת אותה תקופה".
| דורכים עלינו |
גם במקרה של נעליים המצב דומה. באתר יצרנית הנעליים מתאילנד Lalanta-Shoes, תוכלו למצוא דגמים דומים לנעליים המוכרות מבוטיקים בישראל. "יש מפעל מאוד מוכר בבנגקוק, פתוח לכל, כל אחד יכול להגיע לשם, לראות את כל העיצובים ולבחור נעליים. אפשר אולי לשחק עם הצבעים – לבקש שייצרו עבורך דגם מסוים בצהוב במקום אדום, אבל בזה בהחלט נגמרת המעורבות שלך בעניין. ולמרות שלייבא נעליים אמנם יקר יותר מאשר שמלות – כי חייבים לייבוא אותן בקופסה שלהן, עדיין מדובר על עלות כוללת של כ-30 ₪, ויש מי שמוכר את הנעליים האלה ב-400 שקל".
חשוב להדגיש כי גם לטעם האישי של היבואן יש כמובן משקל לא קטן בבחירת הקולקציה הנכונה, וזה בהחלט דבר שצריך לבוא לידי ביטוי בתמחור. מדובר פה בעסק כלכלי בסופו של דבר. אבל השאלה היא שאלה של מיתוג – איך בוחרים להציג את הדברים ללקוחות. או כפי שמסכמת את הדברים אחת היבואניות, "יבואן צריך עין מצוינת וכישרון סטיילינג כדי למצוא את הבגדים הנכונים. לא חייבים לעצב את הבגדים כדי להצליח. גם להיות יבואן עם חוש עסקי ומקצועי זה יפה. רק חבל שלא כולם בוחרים להציג את זה כך".
אני קניתי אצלה נעליים לחתונה שלי ב 500 ש"ח. בירח דבש ראיתי אותן בשוק בתאילנד ב 20 ש"ח. שאלתי אותה על זה, והיא ענתה שהיא כועסת כי גנבו לה את העיצובים! אח"כ הסתבר שכל בנקוק מלאה ב"עיצובים של רוני קנטור". היא מציגה את עצמה כמי שמעצבת מחדש בגדי וינטאג'. אבל הבגדים הם לא וינטאג' אלא חדשים שיוצרו במזרח ואין לה אפילו יד בעיצוב. למה לשקר?
מאת: תמר ג. | 23 בדצמבר 2013 | 14:17קל לזהות את הסגנון החוזר על עצמו. מדי פעם היא נכנסת לאתר ומפציצה כמה טוקבקים. לא יעזור כנראה. מבושיה נחשפו ברבים.
מאת: איריס | 4 בינואר 2013 | 19:46מביך? כן! רע לעסקים? מאד! זה המחיר על שקר מסחרי לאורך שנים. לא הבנתי למה גם צריך להתהדר בתואר מעצבת? יבואנית זה כנראה לא מספיק יוקרתי ,או שהשתן עולה לראש עם ההצלחה הכלכלית.כל הכבוד לאתר על הכתבה. למדתי הרבה גם מהתגובות.
תודה שחסכתם ממני בזבוז שוא , לחנויות האלה לא אכנס לעולם ,רק עכשיו עברנו לתל אביב, ואני מקדישה הרבה כסף למלתחה.
רוני מבינה בעסקים אבל לא מבינה דבר וחצי דבר בעיצוב בגדים.
מאת: רונית | 31 בדצמבר 2012 | 16:45זה דבר אחד להגיד שהיא מייבאת מתאילנד בגדים שנקנים בשוק וזה דבר אחר לגמרי להגיד שהיא מעצבת אופנה ומעצבת דגמי בגדים ונעלים.
כל הפסאדה הזו של לתת טאצ' אישי לעיצובים שלה, היא שקר גס.
היא יכלה להצליח למכור את הבגדים הללו במחירים שפויים, גם אם טיפה יותר גבוהים מבתאילנד לו הייתה מספרת את האמת.
האמת היא שהיא עושה צחוק מהלקוחות שלה כשהיא מתעקשת על כך שהיא זו שמעצבת בעוד שברור לכולם – שבתאילנד יש את אותם בגדים וניתן לקנותם בגרושים.
שמחה שכולם כבר עלו על זה.
ולא , זה באמת לא קשור לחוסר פרגון.
אני מאד מפרגנת למעצבות ישראליות אמיתיות.
לא לכאלו שמשקרות לגבי היכולות שלהן.
אני לא נכנסת לחנויות המוזכרות בכל התגובות, לא כי הבגדים לא נאים בעיני, אלא כי מכעיס אותי למכור בכל כך יקר שמלות שקונים בפחות מ-5 שקלים לחתיכה.
זה זלזול בלקוח/ה ואני לא רוצה להשקיע את כספי במקומות שמתיחחסים אלי כך.
הגיע הזמן שהצרכנים בארץ ילמדו את כוחם.
תודה לכם
מאת: מיצי | 5 בדצמבר 2012 | 21:46שווה לקרוא. מצאתי את זה מאוד אינפורמטיבי כמו הייתי בודקת הרבה לאחרונה על עניינים מעשיים, כגון אתה מדבר על …
מאת: deca 300 cycle | 18 במאי 2012 | 17:34רק רציתי להעיר הערה מהירה לומר שאני שמח שמצאתי את הבלוג שלך. תודה
מאת: הפרסום המקוון | 14 במאי 2012 | 10:23אחרי שביקרתי בחנות של רוני בפעם המיליון החלטתי לעשות גוגל עליה. מצאתי את הכתבה הזאת ואני חייבת להגיד שאני מובכת עבור הכתבת, המגזין ועבור כותבות התגובות (שנראה לי שמדובר באחת מרושעת במיוחד וקצת עילגת שממש הצחיקה אותי שכתבה שהמוכרות מקללות אותך אם את לא קונה כלום)
מאת: בילי | 6 במאי 2012 | 11:52כל פעם שאני בחנות שלה אני רוצה כמעט הכל. כשרוני נמצאת בחנות תמיד יש לי מיליון שאלות והיא תמיד מסבירה לי בסבלנות על כל תהליך העבודה שלה, על זה שהיא מוצאת שמלות בתאילנד ומשפצת אותם במתפרה שם, על עיצוב הנעליים שמתחיל בארץ שכהיא מציירת סקיצות ומסתיים בתאילנד כשהיא נוסעת לשם לעבוד יחד עם האנשים במפעל שמייצר לה עבורה את הנעליים. היא כל כך אמיתית וגלויה שמפתיע אותי שמישהו מתייחס לזה כאילו מדובר בחשיפה גדולה של שקר. אין עליה טיפת פוזה והיא הכי נחמדה. החנות שלה מאוד מיוחדת וכשאני הייתי שם אז היו שם הרבה אנשים והאווירה הייתה מעולה. הרגשתי בבית, הרגשתי שמקשיבים לי ושמתאימים לי דברים שנכונים לי ובעיקר, שאפשר להגיד שם הכל ולשאול הכל ואף אחד לא ידחוף לך שום דבר ובטח שלא משקרים. אז קצת הביך אותי לקרוא את הכתבה אבל מצד שני שימח אותי לראות שזה באמת לא שינה שום דבר וששנה אחרי פרסום הכתבה יש לרוני חיוך על הפנים ושום דבר לא התמוטט כמו שהנשמות הטובות בטוקבקים איחלו לה. חושבת שלא עשיתם תחקיר בכלל ולא שאלתם את רוני שום דבר וזה לא הוגן. אני ממשיכה להגיע לשם.
כל מילה שכתבת נכונה. גמני הייתי בחנות שלה, המחירים מרקיעי שחקים המוכרת העצבנית כועסת עלייך ומקללת אותך אם את לא קונה כלום ובכלל לא נעים להיות שם. לא חוזרת לשם.
מאת: פיצי | 23 בדצמבר 2011 | 18:17מה שאני חושבת זה שגם בעסקים צריך להיות הוגן במתח הרווחים. הבנות שקונות אצל רוני קנטור לא מוצאות את כספן ברחוב וחוץ מחמלה על בנות שקורעות את התחת כדי להתפרנס אין שום ספק שצריך לומר את האמת. כי הנה ביום אחד הכל התפוצץ לה בפרצוף והיא אולי ידעה שזה עלול לקרות אבל זה עדיין, אבל עדיין לא גרם לה להפסיק למכור לוקשים ללקוחות שלה בלי רחמים, ועכשיו היא תמציא כל מיני קשקושים להסביר למה שלה זה תאיילנדי שונה מהתאיילנדי ההוא ובואו נאמר את האמת- שיקרת, תאכלי אותה, מגיע לך, את לא בסדר, את לא אשת עסקים הוגנת,סיפרת סיפורים, את לא מעצבת, את חרטטנית, תהיי חרטטנית על חשבונך לא על חשבון בנות שעובדות קשה ורוצות להיראות טוב אבל לא מזבל שאת קונה ומפריעה מחירים בלי בושה. ולא קנאה ולא צרות עין ולא זיבולי מוח, האמת זועקת לשמיים, את שקרנית, שיקרת, סיפרת סיפורים, וגם שדדת כסף עלאק מלקוחות שלך,בתחת הלקוחות שלך, רק הכסף היה חשוב לך הלוואי שהעסק שלך יתמוטט לך על הראש, זה מה שמגיע לך.
מאת: עינת | 6 בנובמבר 2011 | 00:44מאחת שמכירה אותה אישית וחושבת שהיא היצור הכי צבוע, שקרן, מניפולטיבי ודואג לתחת שלו.
כתבה זולה, שטחית ולא הוגנת.
מאת: שילה | 30 באוקטובר 2011 | 13:53לפחות אם הייתם מזכירים שמות – הייתן נותנות לרוני קנטור הזדמנות להגן על עצמה בצורה פומבית.
במקום – העדפתן להסתתר מאחורי רמיזות מרושעות ולא מבוססות.
בושה לפשן פרוורד, בושה למאקו שקנו אותן, בושה לכתבת ובושה לעיתונות.
רוני מעצבת הכל בעצמה! http://www.facebook.com/photo.php?fbid=241146015897630&set=a.225978330747732.68724.125430324135867&type=1&theater
מאת: זה לא נכון! | 1 באוגוסט 2011 | 14:23אני דווקא כן הייתי בוויקנד מרקט בתאילנד, וראיתי שמלות בדיוק כמו שרוני קנטור מוכרת. היא לא מעצבת כלום, כל השמלות האלה מיוצרות במזרח מלכתחילה בגזרת המיני עם הגומי שלא יושב טוב במותן. הבדים פוליאסטר זול, התפירה זולה. וכן, אני דווקא כן יודעת כמה עולה לייבא מהמזרח, רוני קנטור היא לא היחידה שמיבאת מהמזרח. השמלות האלה עולות 20 ש"ח בתאילנד לצרכן, אבל יבואנים קונים אותם בשקלים בודדים לחתיכה, וגם עם כל המיסים אם היא היתה מוכרת אותם ב 50 ש"ח היא היתה יוצאת ברווח. אז 100-200 ש"ח, סבבה? אבל 500 ש"ח? על מה?
מאת: תמר | 10 ביולי 2011 | 18:03בעיני זה גרידיות, כי היא כן מציגה את העיצובים האלה כעיצובים מקוריים שלה. אמנם קל לראות שהתפירה זולה והגזרות לא מחמיאות, אבל יש לא מעט בנות שנופלות בפח.
הייתי לקוחה קבועה של רוני, הכרתי כל מוכרת ומוכרת בחנות, המחירים שם מופקעים מוגזמים ובעיקר הסחורה לא איכותית. הבטנה של השמלה מתפרקת ומתפוררת, התיפורים עקומים, הגזרות לא נכונות, ובכלל שמלות מעוותות את הגוף, מילא כל זה המחיר ממש מוגזם. אין שום שמלה בעולם שעשוייה פליאסטר 100 אחוז, והיא עולה 500 ש"ח. הכל עניין של מיתוג. אחרי כמה כביסות השמלות איבדו מתצורתן המקורית – שגם זו לא הייתה בשיאה. הם משקרים במצח נחושה, הנעליים עולות 475 ש"ח ולא 400, הן אינן מעור, בטענה שזה מתוך הומניטריות……. לאחר שנה וחצי של מינוסים מטורפים וסתם שמלות בהמון כסף, טסתי לתיאלנד לירח דבש, הייתי בוויקאנד מרקט וחשכו עיניי, עבדו עליי במשך שנה וחצי בעטיפה של נחמדות לקקנות ושקרים. אני הייתי תובעת אותה ומבקשת את כל כספי חזרה. קניתי בתיאלנד 20 שמלות 15 נעליים 10 תיקים בדיוק כמו אצל רוני רק שילמתי 20 ש"ח לפריט. אין לי בעיה עם זה שזהו הקונספט שבחרה אך למה לשקר???????????????????? שימו לב הנעליים האלה גם אצל נעמה בצלאל…נעמה חבל את דווקא מעצבת אמיתית וברמה ושמלות שלה שוות 500 ש"ח.
מאת: דניאלה | 6 ביולי 2011 | 20:44הכתבה הזו באיחור של איזה שנה. גם אני ראיתי נעליים בדיוק כמו שקניתי אצל רוני קנטור, בשוק בבנקוק באיזה 20 שקל. פניתי לרוני קנטור, והיא היא תירצה את זה בכך שיש לה הסכם שמאפשר לסחור בחלק מהעיצובים שלה במזרח או משהו כזה. עלק עיצובים שלה. הכל מעוצב ומיוצר במזרח, והיא רק שמה את הטיקט. שזה בסדר, אבל קצת כנות. בטח לא לעשות את עצמך כאילו את עושה במו ידיך מחזור מחדש של בגדי וינטאג', או משהו כזה.
מאת: תמר | 5 ביולי 2011 | 00:07אז ככה – הכתבה הזו מציגה תמונה די נכונה לגבי שוק האופנה הישראלי.
מאת: אנג'ליקה | 30 ביוני 2011 | 17:52הרבה מאוד ייבואנים וייבואניות קונים דברים בזול במזרח ומוכרים אותם יותר יקר ללקוח. כמובן שהלקוח הישראלי נורא אוהב להתמרמר….. אבל הוא מוזמן לעלות על טיסה ולראות אם אז זה יוצא זול יותר. במקום להפנות את האשמה לייבואנים, תפנו אותה למדינה שלנו שלוקחת מיסי ייבוא, מכס ומס הכנסה מהגבוהים בעולם ועושה לכולנו את החיים יותר קשים. זו עובדה – אי אפשר לייבא מחו"ל ולמכור בזול אלא אם כן יש לך בסטה בשוק ואתה מעלים מס באופן קבוע. הדיון פה יכול להסתיים בצורה הכי הגיונית ככה – לא רוצים, אל תקנו. לא טוב לכם – בואו נראה כמה טיסה להונג קונג / סין / תאילנד תייקר לכם את השמלה או הנעליים שרציתן לקנות בקאלה / איי פלוס / אמה וכו'. לכל אחד זכות להחליט מה שהוא רוצה.
ועכשיו לגבי ההתנפלות על רוני קנטור – כנראה שמדובר פה באחת הבחורות היותר מעניינות אם היא מצליחה לצור פה כזה דיון עליה! כל הכבוד לה! בתור מישהי שיש לה מספר זוגות נעליים ולא מעט שמלות שלה, בתור מבקרת קבועה בחנות שלה וגם בבית שלה עוד לפני שפתחה חנות אני יכולה להגיד שהיא אחת המוכשרת והמקסימות. היא מעולם לא הסתירה את מה שהיא עושה, תמיד אמרה שהיא נוסעת לתאילנד, ואני הייתי עדה להתפתחות שלה מייבואנית למעצבת. היא מעצבת בגדים שהיא מייצרת בארץ, והיא מעצבת מחדש בגדי וינטג' עם צוות תופרות שיש לה בתאילנד ואת הנעליים שלה היא מייצרת במפעל בתאילנד כדי שלנו יהיה יותר זול לקנות אותן! היא אף פעם לא הסתירה את זה! אתם יודעות כמה עולה לייצר בארץ? אולי תלכו לשני בר / שומייקר ותראו? בא לכם להוציא 800 ש"ח על נעל? אז חאלס, תתקדמו. לא נראה לי שתצליחו לגרום למישהו להפסיק לקנות את הדברים היפים שהיא עושה.
הגיע הזמן שהאמת תצא לאור
מאת: nana | 26 ביוני 2011 | 15:23בנות זה עם אכזר ונקמן..וכנראה גם תמים ופגוע- כל עסק אופנה בעולם עובד ככה בדיוק! אני בכל מקרה חושב שהכתבה תעשה רק טוב לעסק של רוני קנטור שקיבל פירסום בתפוצה רחבה ובחינם :)
מאת: James | 24 ביוני 2011 | 08:36אני לא גייז
ושם וינטג' זה וינטג' והתיאור מדוייק וטוב, ויש גם מוכרים מישראל (אפשר למצוא אותם לפי חיפוש מתקדם)
חלאס עם כל הגנבים האלה בתל אביב, הגיע הזמן להתקדם למחשב
מאת: אפרת | 24 ביוני 2011 | 07:33עוד יבואנית שקונה מאותם מקומות שאני קונה הבאנו את אותה קולקציה השנה והיא קוראת לעצמה אתי בן דוד מעצבת עולה כמה שקרים כמה די
אפילו מסיבת עיתונאים עשתה בעלי עסקים לא להאמין לנוכלת שקונה בגרושים ומוכרת יקר
מאת: יבואן | 23 ביוני 2011 | 23:57רוני זה בשבילך:
"כמה רוע אפשר לבלוע,
fashion תרחם fashion תרחם
למען השם
הוציאו אשם (אשמה) ולכן…."
אני אמשיך לקנות אצלך! לא מאמינה לשקרים!
מאת: שלי | 23 ביוני 2011 | 20:24זה ממש לא יפה!
מאת: מאוכזבת | 23 ביוני 2011 | 19:53אני באתי אל רוני ושאלי והתעניינתי והיא סיפרה לי את כל התהליך.
האם מישהי מכן עשתה זאת?
ממני היא לא הסתירה כלום, לא יודעת מה איתכן.
לי היא אמרה שבעבר היא היתה קונה את הנעליים מהספק עד שהתחילה
לעצב נעליים בעצמה.
אתן בוחרות איפה לקנות לא מכריחים אותן.
וחבל שמעצבות ובעלי חנויות מנסות להרוויח מכל הנושא הזה על רוני.
לא נעים לי להלחיץ אבל הגורל יתנקם בכן!
מה אכפת לי מאיפה מביאים את זה????
מאת: אחת שיודעת | 23 ביוני 2011 | 19:42תתעוררו כולן תופרות, מייבאות ומייצרות במזרח.
אני מוכנה לשלם גם 1000 ש"ח על שמלה ולקבל שירות
כזה צמוד. לי עשו שם סטיילינג מכף רגל ועד ראש לא
יודעת מה אתכן. אני לא מכירה הרבה חנויות בהן יציעו לכן קפה,
מים קרים וייתנו לכן את התחושה שנכנסתן לתוך הבית, שאתם
האורחים.
מה אכפת לי מאיפה מביאים את זה????
מאת: אחת שיודעת | 23 ביוני 2011 | 19:42תתעוררו כולן תופרות, מייבאות ומייצרות במזרח.
אני מוכנה לשלם גם 1000 ש"ח על שמלה ולקבל שירות
כזה צמוד. לי עשו שם סטיילינג מכף רגל ועד ראש לא
יודעת מה אתכן. אני לא מכירה הרבה חנויות בהן יציעו לכן קפה,
מיים קרים וייתנו לכן את התחושה שנכנסתן לתוך הבית, שאתם
האורחים.
איכס איזו כתבה שטחית ומגעילה!!!!!!
מה שבטוח שאת האתר הזה גרמו לי לשנוא ולא להיכנס אליו.
עכשיו לגבי הבחורות ה"מפרגנות" בעיקר אלו שניסו לתפוס
טרמפ על ה"זובור" שעשו על רוני קנטור:
האם אי פעם מישהי מכן שאלה איפה מייצרים? איפה מפעל הנעליים? למה יש תווית על הבגד עם ארץ היצור תאילנד? אולי בגלל שאלו חוקי המכס?!?
לא ! מה פתאום ! היא רמאית וזהו ! לא משנה מה היא תעשה !
ממש החלילן מהמלין – חבורת עכברות. תשכילו לראות את האמת!
אל תקנו ישאר יותר לי!!!
מאת: בושה | 23 ביוני 2011 | 19:37תגידו מה זה קוטג' לחם או חלב? מי מכריח אתכם לקנות.
מאת: מפרגנת | 23 ביוני 2011 | 12:57תשאירו את רוע הלב והקנאה המרה למאבקים אחרים.
כל אלה שרוצות לפתוח חנות וחושבות שעושים מיליונים בתחום, אז יאללה תעשו את זה, תשקיעו ממיטב כספכן על שיפוץ, שכירות, מיסים, ייבוא, רואה חשבון ועוד מיליון דברים שאף אחת מכן לא לוקחת בחשבון. מי שהמחיר לא טוב לו שלא יקנה. תפסיקו להיכנס לכיס של אחרים! זה עסק ומטרתו להרויח.
מאת: מיס fashion | 23 ביוני 2011 | 00:36לאף אחד אין את הזכות להרוס למישהו אחר את הפרנסה.
חבל מאד שנטפלתן בעיקר לרוני קנטור ולאחרות כשכל המדינה מפקיעה מחירים של דירות, רכבים ועוד.
ללא ספק, רוני היא אשת עסקים מצוינת שגם יודעת לעשות יחסי ציבור. חבריה שהגיבו כאן לא נתנו את הדעת על השקרים שלה או של מי מטעמה. חלק מהתגובות טוענות שהיא "מעצבת את השמלות מחדש", גם המהלך המחושב של פרסום על הוול שלה – "העיצובים מחדש", לא עושה אותה מעצבת, היא סה"כ חנות בגדים מן המניין. ועוד שאלה : מה עם שאר המוצרים? גם את הנעלים היא מעצבת מחדש? ברור שלא.
מאת: מעריצה לשעבר | 22 ביוני 2011 | 23:10יש לי רק טענה אחת אליה : מדוע היא לא אומרת את האמת שמסתתרת מאחורי המוצרים שלה?
אבל רוני באמת מעצבת את השמלות מחדש, נכון היא לא מעצבת את הבד וההדפסים אבל לגמרי את הגזרה.. שלא לדבר על האיכות, כל מי שהיה בוויקאנד מארקט יודע באיזה מצב השמלות שם. וכן, מה עם עלויות של עסק.. טיסה מלון ייבוא חנות מיסים ועוד… אז יאללה או שתסעו לתאינלד או שתתקדמו הלאה, רוני מלכה ואם אתם לא רוצים לקנות שם אל תקנו וזהו, למה ללכלך
מי בדיוק יושב על המחשב ומגיב את כל התגובות העוינות האלה לדעתכן? אני חושבת שאלו כל מיני בנות שהיו מתות להיות איפה שהיא נמצאת היום והקנאה פשוט מרסקת אותן.
מאת: שירי | 22 ביוני 2011 | 17:32ממליצה לכן בחום להכנס לפייסבוק שלה ולהבין כמה הכתבה הזאת מופרכת מהיסוד.
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.225978330747732.68724.125430324135867
וזה נורא עצוב שתעשיית האופנה בארץ היא כזאת דוחה ולא מפרגנת.
ממש ממש שמחה שסוף סוף מישהו פותח את הנושא ומדבר על העניין בפתיחות!!
בתור מעצבת אופנה ובוגרת בית ספר מוביל לאופנה בניו יורק, אני שואפת לשלמות, איכות בדים, יחס הוגן לעובדים, ייצור בארץ, ומקוריות. התופעה בשנים האחרונות של כל מיני יבואניות שהחליטו לקרוא לעצמן מעצבות אופנה ולדרוש מחירים מופקעים לבגדים מפוליאסטר שעשויים באיכות ירודה, ממש מתסכלת אותנו המעצבות שאכן יוצרות הכל מאפס!!
אני ממש לא מזלזלת בעבודתן של רוני קנטור ודומייה, אבל אני לגמרי מתוסכלת מכך שהמוצר שהן מייצרות שונה לחלוטין מהדרך בה הוא מוצג ומשווק!!! ובכך מזלזל במעצבות ובמה זה בעצם אומר להיות מעצבת!!
ולכל אלה שטענו שאנחנו מתמרמרות כי אנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו שמלה של רוני קנטור- באמת??? אני פשוט מעדיפה לבזבז את הכסף שלי על מוצר איכותי, וכזה שמוצג בתור מה שהוא באמת, ולא שום דבר אחר!!!!!!
מאת: מאיה | 22 ביוני 2011 | 12:49וקניתי נעליים *בדיוק* כמו של רוני קנטור, רק ב-50 שקל בערך, החלטתי להפסיק להיכנס לחנות שלה. היא ממש לא מעצבת, מקסימום גאון עסקי (צריך לתת לה קרדיט בכל זאת)
ולגבי בחורות שרוצות לנסוע לתאילנד – מומלץ ביותר, ולא רק בגלל השופינג המדהים בזיל הזול.
מאת: אי שם | 22 ביוני 2011 | 11:21ממליצה על הויקנד מרקט (שם יש את כל השמלות של רוני קנטור ואת הנעליים)
ואת השוק/קניון הקטן ליד סיאם סנטר
לגברת עיתונאית – אני לא נוטה לתקוף אנשים אבל הכתבה הזו פשוט צועקת: תחקיר מעפן, כתבה מעפנה, מגזין מעפן וגישה מעפנה.
מאת: נעליים? | 22 ביוני 2011 | 10:46חשבתי שאתם אמורים לעודד אנשים לצור ולעשות דברים מעניינים, במקום אתם עסוקים בלכתוב "כתבות תחקיר" בשקל וחצי שרק מדכאים את מי שבאמת מעיז לעשות כאן משהו שונה ויצירתי. תתביישו!
זה לא, חישוב מאוד פשוט ואפשר לראות את שזה עבודה בעניים,זה לאאאאאאאאאאא בגדי מעצבים.
מאת: לא משנה | 21 ביוני 2011 | 10:50האם יש לינק גם לספקים של השמלות?
מאת: קירה | 21 ביוני 2011 | 10:21שיש להן גישה מאוד מגעילה – של את משלמת מחיר מופקע על דברים אחרים בישראל אז למה שלא תשלמי גם להן. אז קודם כל להדס אני לא עושה את זה לאחרים. איזו גישה נוראית לחיים יש לך.
מאת: מאיה | 21 ביוני 2011 | 09:43אני חושבת שמה שבעייתי בכל הסיפור זה השקרים הנוראיים ומה שמתואר פה זה מעשה רמאות לשמו. אבל אם מישהי מאוד אוהבת את השמלה ומוכנה לשלם עליה סכום כזה למרות שהיא יודעת שהיא קונה זבל אז שתלך על זה
כתבתי להן מייל לפני יומיים וגם התקשרתי כי רציתי להזמין נעליים כאלה לחנות שלי אבל הם ענו לי שהם לא עובדים עם ישראל. בהתחלה חשבתי שצוחקים עלי אבל כששאלתי למה הם אמרו לי שהם עובדים עם רוני שמעצבת את הנעליים האלה ובגלל זה הם לא יכולים למכור אותם לאף אחד אחר. אני בהלם! מה, היא תאילנדית?
מאת: שושואית | 21 ביוני 2011 | 08:35יש פה כזאת צביעות…
מאת: אושר | 21 ביוני 2011 | 08:33כל מה שנכתב פה הוא מתוך תסכול של צרכניות שמתות לקנות דברים של רוני קנטור ולא יכולות להרשות לעצמן! אחרת למה החנות שלה כל הזמן עמוסה? למה ביריד בנעליים היא הדוגן היחיד שמוכר מעולה? רגע, יכול להיות שמישהו מקנא? נפתחו למישהו העיניים?
אם זה באמת היה כל כך חורה לכם אז אולי הייתן פשוט קומות את הדברים שלה במקום אחר, אם זה כל כך נגיש וקל "להביא" את הפריטים שהיא מעצבת? במקום אתן מעדיפות לעשות עליה כזה עליהום? מה אתן נורמליות?
לא טוב לכן – אל תקנו – אבל למה להמציא שקרים כאלה על בנאדם שלא עשה לכן שום דבר רע? היא רצחה מישהו? אנסה? היא פשוט הקימה עסק מוצלח ומוערך ו…זהו.
בושה לתעשיית האופנה מה שקורה פה. אתר שאמור לתמוך ולקדם מעצבים ויזמים צעירים דורך עליהן בברוטאליות מביכה כזאת. תתביישו.
ובזכות התגובות כאן נכנסתי לפייסבוק שלה.
מאת: עינת | 21 ביוני 2011 | 07:03ואמממ…אהבתי את הביגוד את הנעליים ונראה שיש שם יחס יפה מצד המוכרות, עשיתי לייק.
אני לא באמת מתכוונת לטוס לתאילנד בשנה הקרובה, ובטח לא לחפש לי שם בגדים בשווקים.
אני אוהבת למדוד בגדים עם מיזוג עם יחס הולם, מה לעשות? קניות אמורות להיות כייף :)
שכל אחת תעשה את הבחירות שלה, לא מבינה את ההתלהמות, זה לא שהכריחו מישהי מכן ללכת ולקנות.
ולרוני קנטור, שיהיה לך המון בהצלחה, אני מעריכה מאוד נשות עסקים (גם לי יש עסק אבל לא מתחום האופנה) ואנחנו ניפגש בקרוב מאוד
הכתבה לגמרי מדברת על רוני קנטור, קאלה אמה A+ וכו…
מאת: אלינור | 21 ביוני 2011 | 01:04העניין אצל רוני קנטור, שהמחירים שלה לגמרי מוגזמים. שמלות ונעליים שיוצרו במזרח בעשרות שקלים ונמכרות ב 500 שקלים? זה באמת מוגזם וניצול של הבחורה התל אביבית המצוייה. זה פשוט לא הוגן לשלם על פריטים כאלו 400-500 שקלים. אלו פריטים שצריכים לעלות גג 200 שקלים!!! אני באופן אישי הפסקתי לקנות מהחנויות האלו ואני מעדיפה לשלם על פריטים איכותיים ממעצבות בארץ ואם אני רוצה משהו פחות איכותי, אני מוצאת בזארה מנגו וכו… הפריטים אמנם באיכות ירודה אבל המחירים זולים בהרבה מרוני קנטור. יש לפקוח עיניים ולהפסיק להיות צרכנים פראיירים!!!
מעניין מי יושב וכותב את כל הדברים האלה…
מאת: שי-לי | 20 ביוני 2011 | 23:32איזה פאתטי… למישהו שם ממש כואב שרוני קנטור מצליחה אם הוא עושה שמיניות באוויר להמציא כאלה שטויות.
אני הייתי אצלה היום בחנות ודיברתי איתה על מה היא עושה בדיוק ורק אחרי שיחה איתה הבנתי כמה מיותר ועלוב כל מה שכתוב פה.
תלכו אליה לסטודיו, תשאלו אותה, תדברו איתה במקום ללכלך את עצמכן באמירות מיותרות וחסרות בסיס – נורא קל לשבת בחושך ולכתוב שטויות במקום לברר דברים לעומק.
למי שיש בעיה – שפשוט לא יקנה.
בדיוק היום הסתובבתי לי ברחובות אלנבי, וראיתי בדיוק את אותם שמלות, שמדדתי כמה ימים לפני במכירה ביתית של מישהי שטוענת שהבגדים מניו יורק.. אותה שמלה שמדדתי במחירה הביתית ועליה נדרש לשלם 300 ש"ח, ראתי בחנות באלנבי ב30 ש"ח.. פשוט מגעיל!! לעבוד ככה על אנשים!!
מאת: שרון | 20 ביוני 2011 | 22:37כי זה די ברור שהיא לא יכולה להמשיך עם השקרים האלה ועם הונאת הלקוחות שלה. לדעתי, היא צריכה להודות בהכל, להוריד מחירים (וגם פוזה של מעצבת…ודחוף) ולהוריד את התוויות השקריות שהיא שמה על הבגד (שעלק היא מסתובבת בשווקים בעולם ואוספת פריטים מעשורים קודמים). והכי חמור, מה שהיא אומרת לגבי הנעליים "שלה". אם היא תעשה את כל זה, אמשיך לקנות אצלה. אם לא, אפסיק לחלוטין, אני וחברותיי.
מאת: עמית, תל אביב | 20 ביוני 2011 | 21:26באתי להתלונן על הנעליים שנקרעו לי לגמרי… בתגובה שמעתי סיפור שלם על איך היא מייצרת ומתכננת את הנעליים באמצעות טיפים מאיתנו – הלקוחות, שהיא חדשה לגמרי בשוק הנעליים ועדיין לא ברור לה לגמרי גבהים ומידות וכו'. אה, וגם על האידיאולוגיה מאחורי השימוש בחומר דמוי עור במקום בעור. נו באמת. לפחות תגידי את האמת..
מאת: דנה | 20 ביוני 2011 | 21:01כל מי שהגיבה פה ידעה את ה"סוד" ועשתה את החשבון שלה אם שווה לה או לא לקנות את הבגד כשהיא הוציאה את הארנק אז אין טעם עכשיו להאשים את היבואנית,במיוחד אם את מרוצה מהמוצר נכון שגילוי נאות היה עוזר אבל מכיון שכולן פה טוענות שזה ידוע מי עושה את זה אז אי אפשר לבוא אליה בטענות
מאת: תמי | 20 ביוני 2011 | 18:53אין בעיה שהם מוכרים ביגוד מהמזרח, 90% מחנויות האופנה בארץ עושות כך, אך לשקר ולהגיד שאלו הם פריטי מעצבים ולכן מחירם היקר – זו כבר הונאה. להתחזות למי שמעצב את הבגדים, זו הונאה.
תגידו לי את האמת, ואני אעשה את השיקולים שלי האם לקנות. ותאמינו לי, אני לא טסה למזרח כל שנה, ולכן אני כן אקנה בארץ פריטים שמוצאים חן בעיני – אבל אני רוצה לדעת את האמת לגביהם. השקר הוא שמפריע. הזלזול פשוט מעליב.
אין לי בעיה לרכוש את הפריטים הללו, ואני מעריכה מאוד קניינות נכונה עם שיק. גם מהמזרח, זו לא מילה גסה! אבל לא צריך להתחזות בשביל למכור…
אותה יבואנית תהיה חכמה אם תשכיל למכור בפחות רווח, אבל בכמות: לקוחות אשר קונות שמלה ב-200-250 ש"ח (הרווח עדיין גבוה, והמחיר יותר נסבל), יודעות כי קנו פריט אופנתי ולא יקר, לא בייצור המוני כמו רשתות הבגדים המוכרות, וישובו לקנות את כל המלתחה שלהן באותה החנות. לקוחה חוזרת הרבה יותר משתלמת – ברגע שתכבדו את הלקוחות שלכן, הן יכבדו גם אותכן!!
מאת: מיכל | 20 ביוני 2011 | 18:25דיי להיות יפי נפש כולם!!!!!אם כל כך שווה לכולם….סעו לתאילנד תשלמו כרטיס טיסה שיעלה לכם בין 800-1400 דולר תלוי בעונה וכמה זמן קניתם מראש….שלמו על השהות שם,על השילוח(קרגו) על תפירת התוויות וההובלה… ואז תגיעו לארץ ותשלמו למדינה גם את המכס והמעמ שמגיע לה על זה, תשלמו לעמיל מכס פה בארץ על שירותיו ועל ההובלה…..ואם עדיין משתלם לכם ליסוע ולעשות שם שופינג בשביל שמלה שעולה לטענתכם 20 ש״ח (ובואו נתעלם לשניה ממשבר הבדים והכותנה ומעליית מחירי הבדים והבגדים שקוראת ברגעים אלו ממש בכללללל עולם האופנה) אז תיסעו ותעשו שופינג…. ואגב עוד לא התחלנו בכלל לדבר על השכירות המשכורות החשבונות והמעמ והמס הכנסה…..די להתייפיף!!!! אף אחד לא עושה את זה בהתנדבות ואף אחד לא מכריח אתכן ללכת לקנות בחנויות האלה….כי פשוט שאתם משלמים על סלט בבית קפה בתל אביב 50 שקל לפני השתיה והטיפ אני לא רואה פה אף אחד שבועט ברגליו האחוריות….תפרגנו לאנשים שהצליחו ועלו על משהו לפני שבכלל חשבתם עליו….די לקינאה הזאת ולצרות עין של כולם…חבל זה עושה קמטים
מאת: רוית | 20 ביוני 2011 | 17:03אני חושבת שמישהי צריכה למחות על הכתבה הזאת.
מאת: הדס | 20 ביוני 2011 | 17:01לא יאומן שמגזין אופנה ככה "מוכר" את עצמו. המגזין הזה צריך לתמוך במעצבים ובחנויות אופנה בישראל ובמקום זה הוא רק מפיל אותן. ומה לעשות עולה כסף להחזיק עסק..
נכון, לא כל הבגדים שאנחנו רואות בחנויות הם של מעצבים. זה חלק מביזנס.
וככה שוק האופנה מתפתח וגם הכלכלה.
והרי ככה זה עובד בעולם. איש מכירות משקר לך בשביל שתקני משהו שאת לא צריכה במחיר מופרז ואת קונה. בטח שזה יפה ולא חיוני.. אז תפסיקו להיות צדיקות כי בטח גם אתן עושות את זה לאחרים.
blue eyes guy which was trying to sell me polyester dress in 900 shekel, and found it after in less then 400 . no need to hit with the women who buys your stuff mr. i found it at home in 20 usd.
מאת: odelia levinsky | 20 ביוני 2011 | 17:01ומה עם עלויות?מכס? מעמ? שילוח? כרטיסי טיסה? זמן עבודה? מלון? שכירות?????? תוויות? עובדים? חשמל? ארנונה? מס הכנסה?
מאת: שלי | 20 ביוני 2011 | 16:43אנשים קטנים, צרי עין ומרירים!
חיים בסרט!
בתור מעצבת שעושה את כל הבגדים שלה בארץ, ועובדת רק על פריטים מקוריים. ומשקיעה המון זמן פיתוח ויצור.אני חייבת להגיב, קודם כל לגבי יבואני "הוינטיג'", זה משהו שרץ בשנים האחרונות ופוגע בנו(מעצבות שכן נותנות עבודה) לא מעט. מעבר לכך יבואנים אלו משקרים ללקוחות שלהם בפנים ויוצרים שם רע גם לעצמם וגם לנו.אני באופן אישי מוצאת את עצמי צריכה להצתדק מול לקוחות שנותנים לי דוגמא והשוואה לפרטי יבוא. לך תסביר את ההבדל…ומאוד עצוב שבחורה שעוסקת ביבוא של רטרו קראת לזה וינטג' בלי להתבלבל, כמה זמן חשבת להמשיך עם זה? אין ספק שכדי להצליח צריך להיות איש עסקים, אבל רצוי להבין גם עד איפה עוברים גבול. הבנתי שזה פשוט עבודה בעניים כשראיתי נעליים שרכשתי בתאילנד בגרוש וחצי נמכרות כאן ב400 ש"ח ולא רק זה ,אלא בטענה שהעיצוב הוא של מי היבואן.
מאת: ליטל | 20 ביוני 2011 | 15:44אתם אנשים עסקים טובים אבל שקרנים גרועים, ומזלזלים באינטילגנציה של הלקוחות שלכם. חבל
חייבת לציין שבעיני רוני קנטור מצליחה לתת הרבה מעבר לשמלה או נעל.
מאת: מיכל | 20 ביוני 2011 | 15:36רוני – כיף תמיד להגיע אלייך לסטודיו! את מהממת ועושה דברים מקסימים.
אני חושבת שהכתבה היא פספוס גדול וחבל.
מורידה בפנייך את הכובע. סוף סוף נאמרה ופורסמה האמת על רוני קנטור, שכל אחת שקונה שם מממנת את שכר הדירה המופקע של החנות-וילה הענקית שלה ברוטשילד ועוד הרבה דברים אחרים, על אמה, על A+, על קאלה ואחרים.
מאת: אורית | 20 ביוני 2011 | 15:32כל הכבוד!!!
http://www.alibaba.com/countrysearch/TH/vintage-clothing-wholesale.html
מאת: מרלין דטריך | 20 ביוני 2011 | 14:53ממש שאפו למי שהחליט לפסם את הכתבה הזאת!
מאת: שיקמה | 20 ביוני 2011 | 14:35זאת באמת הזדמנות מצוינת לחשוף מי משקר ומי באמת עושה.
לכן אני די מופתעת לראות את הטוקבקים על רוני קנטור…
בתור לקוחה קבועה ומרוצה אני יכולה לומר שדווקא אצל רוני רואים את ההבדל – אצל קאלה ואצל עוד כל מיני שחושבות שהן יכולות לעשות כמוה רואים שמדובר באיכות ירודה, כתמים, קמטים, דגמים קבועים שחוזרים על עצמם ואצל רוני יש כל הזמן דגמים חדשים והגימורים מושלמים!!!
אני לא יודעת מה נכון ומה לא נכון (ואני גם בטוחה שגם הכתבת הזאת לא בדיוק נסעה לתאילנד לחקור את העניין לעומק) אבל ממה שאני יודעת – רוני מוכשרת בטירוף ואני תמיד יוצאת מהסטודיו שלה שמחה, מחייכת ועם שקית מלאה בדברים שאני חורשת עליהם. היא מעצבת את שמלות הוינטאג' מחדש עם טאצ' שרק לה יש. היא מעצבת את הנעליים האלה וכן, היא מייצרת אותן במפעל הזה שעליו כתוב והיא אף פעם לא הסתירה את זה מאף אחד, וכן, היא מעצבת פריטים מהממים! אז אל תאמינו לכל מה שמספרים לכן ופשוט תסתכלו במו עיניכם בהבדלים בין מה שהיא עושה לבין מה שאחרים עושים. לא צריך לחפור יותר מידי כדי להבין שהיא שבע רמות מעל כולם.
חבל שהלקוחה הישראלית אינה משכילה לרכוש בגדיי מעצבים באמת!! ולהוציא כמובן קצת יותר כסף מהארנק שלה. לבגד שישרוד את הכביסה ויחזיק מעמד זמן רב יותר.
מאת: יואב | 20 ביוני 2011 | 14:22הצרכנן הישראלי גרם לכך שהרבה אנשים ובעליי עסק נוסעים לחו"ל להביא סחורה ב 2 ש"ח ולמכור אותה פי מיליון יותר יקר. אם הלקוח הישראלי אינו היה מתפשר על איכות – האופנה בארץ הייתה מניבה תוצר מופלא ולא הייתה גורמת לזילות בבגד.
חנויות כאלה כמו שמדובר עליהן בכתבה וגם ברבים מהטוקבקים קיימות כמעט רק בת"א, מחוץ לבועת ת"א ישנן המון חנויות קטנות שמוכרות וינטאג' אמיתי שבחיים לא מגיע ל-400 ש"ח…. רבות מהן גם עושות משלוחים בדואר ככה שממש כדאי להציץ!
https://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%96/100503443344934
מאת: טופז | 20 ביוני 2011 | 14:17נדין אוספים בעין הוד. שם לא תמצאו אפילו פריט אחד מהמזרח. הכל מקורי לתקופה שלו. והמחירים ללא תחרות. ראו בפייסבוק. בוטיק אוספים נדין.
מאת: בתיה ינקורט | 20 ביוני 2011 | 14:15משוחדת. אמא של:
כשקונים בסיילים – וכל החנויות האלה עושות מבצעים מדי פעם, אז מקבלים מחיר ראוי.
אני קניתי אצל רוני קנטור נעליים ב 295 ש"ח, כי הם היו במבצע, הם נהדרות ונוחות לי מאוד, ומעניין לי את @##$ אם הם מתאילנד או מהודו, ואם היא עיצבה אותם או שלא. תלמדו לא לקחת ללב ולא להקשיב לשטויות, אם אהבתם את הבגד זה מה שחשוב
מאת: זאתי | 20 ביוני 2011 | 13:59סבבה להתפרנס אבל לפחות שמהחיר יהיה הגיוני ולא 400 לנעל/שמלה..
מאת: מיכל | 20 ביוני 2011 | 13:41מהיום כף רגלי לא תדרוף בכל החנויות האלו. פשוט עושק. שונאת שקרנים.
מאת: אלין | 20 ביוני 2011 | 12:53אני לרגע לא מתכוונת להפסיק "לבזבז" אבל זה יהיה רק אצל מעצבים אמיתיים שמוכרים איכות ומקוריות.
באמת שלא חסרים מעצבים מיוחדים בארץ. אני רק אצלם.
מישהו בכלל אמר שזה על רוני קנטור?
מאת: שילה | 20 ביוני 2011 | 12:32אולי על כל אלה שמנסות להעתיק את רוני קנטור…
וחושבות שכל מה שצריך זה כרטיס טיסה ומזוודה להעמיס.
שוב כל הטוקבקיסטיות כאילו יודעות הכל יותר טוב מכולן
ולא טורחות אפילו לברר מהי אמת ומהי מניפולציה גסה שמונעת מחוסר פרגון.
יאללה, תתקדמו! ואולי לשם שינוי תלמדו לפרגן ויתחילו לקרות גם לכן דברים טובים?
יש יותר מבחר והרבה יותר זול.
מאת: PASSIONISTA | 20 ביוני 2011 | 11:37לדעתי, התגובות מביכות אפילו יותר מהכתבה
מאת: עליזה יתום | 20 ביוני 2011 | 11:27חבל שבכתבה לא צוינו שמות העסקים הרלוונטיים
זה פוגע בכל מי שמתעסק בוינטאג'
גם במי שמתעסק בוינטאג' אמיתי
זה מוזיל מהערך של המעצבים, וזו רמאות.
מאת: Macabre Doll | 20 ביוני 2011 | 01:22נו באמת.. האחרונה שרשאית להגיב על כתבה העוסקת בעושק במסווה אופנה היא הגברת הנכבדה דוריס.
מאת: מיצי | 20 ביוני 2011 | 00:13אני וחברותיי חובבות אופנה ווינטאג' מושבעות לא נניח כף רגלנו בחנותה היקרה להחריד עמוסה בביגוד שלא כובס שנים ומדיף ריחות טחב, פריטים מרנואר("אותי לא מעניין מאיפה זה הגיע ") ויחס אגרסיבי.
בקיצור- הישמרנו נא
כבר שנים שאני אומרת שיש זילות בכל מה שקשור לוינטאג' והכתבה הזאת מוכיחה את החובבנות וחוסר היושרה של העוסקים בנושא, כל כך מקומם.
מאת: דוריס | 19 ביוני 2011 | 22:23אני מנהלת את החנות שלי בשוק הפשפשים משנת 1978 ומשקיעה את מיטבי כדי לרכוש ולשפץ כל פריט שמגיע לחנותי, הקונים שלי מבינים שהם מקבלים את הטוב ביותר שהוא מתבטא באיכות ובטעם טוב ובמחיר הוגן. אז לכל המאוכזבים אתם מוזמנים לבקר ולהכיר עסק הגון ומעניין עם מוניטין של שלושים ושלוש שנים של עשייה מכל הלב והנשמה!
להתראות…
לע יודעת, חולצה ב-130 שח זה סביר, אבל לא כזה זול. והכפתורים נופלים והתפרים לא מחזיקים, בדיוק כמו בזארה. ככה זה שמייצרים במזרח וחוסכים. אבל אני מסכימה איתך, לפחות לא מרמים אותך ומספרים לך שזה מעוצב, ואן פיס וכל השטויות האלה.
מאת: יאנקה | 19 ביוני 2011 | 22:11בתור אחת שקונה שם תמיד- לכו למנגו. על איכות לא מתפשרים, ולמחירים שיש בכיכר המדינה זה בהחלט לא מגיע. במנגו אני יכולה לקנות חולצה לבנה דקה ומדוגמת ב-130 שקל ולהינות ממנה שנים! והכל בכביסה רגילה!
מאת: אוריה | 19 ביוני 2011 | 20:52מבחינתי, בגד שלא עובר כביסה רגילה לא שווה כלום. אני קונה בגדים בכדי ללבוש אותם, ולא לשמור אותם בכספת ולכבסם ביד כאילו מדובר בנייר. אל תתנו ל"מעצבים" לעבוד עליכן, תקנו מה שאתן אוהבות ושווה את המחיר(:
כבר כמה שנים אני מסתובבת בדיזינגוף ורחובות אחרים בתל אביב כשבכל כמה זמן נפתחת לה חנות חדשה שנראית כמו ההיא שממוקמת כמה בלוקים לפניה. בכל פעם כשאני עוברת ליד חנות כזו עולה בי תחושת מבוכה. מביך שיזמים/ות אופנה בארץ צוחקות לנשים אינטיליגנטיות בפנים . מביך שלכולם יש פרצוף למכור את אותו הטרש. מביך שיש המון בחורות שגרות מחוץ לתל אביב שמחירים גבוהים על חוטים פרומים עושים להן את זה. זה התחיל בקאלה שעוד היה להם את הקרדיט לעשות את זה כי הם היו בין הראשונים וממשיך בחנויות שמכפילות את עצמן כבר מחוץ לתל אביב. ככה שוק האופנה נחרב, מעצבים טובים שמוכרים באותם מחירים לא מצליחים לפרוח, והמכנה המשותף הנמוך מציף כל פינה בעיר שאמורה לספק גיוון אומנותי ועיצובי.
מאת: מאי | 19 ביוני 2011 | 18:56כאן חובבת אופנה מושבעת שמייחלת לתחיית האופנה בארץ. אם נחפש במקומות הנכונים נמצא כאן אוצר גלום שמחכה שיטפחו אותו.
וזה הבלוג אופנה שלי :)
http://www.facebook.com/pages/OAF-With-Their-Heads-FashionBlog/118320494902363
אף פעם לא נעים להבין כמה מטומטמם יצאת. אבל זה מעבר לזה, העניין של השקרים- כיצד מעוצבות והיכן מיוצרות וממה עשויות הנעליים-הכל שקרים עטופים במתיקות ובקופסת קרטון עליה כתוב שמך.
מקוה שהכתבה עשתה את שלה
מאת: עומר (בת!) | 19 ביוני 2011 | 17:03בנות,בנות….. (-:
מאת: קסטיאלה בוטיק וינטג' ויד שנייה | 19 ביוני 2011 | 16:37רק השכל הישר יבין וילמד שבגדי וינטג' מחזיקים מעמד 20 שנים ויותר מהסיבה שנתפרו מבדים איכותיים ביותר ובתפירה עילית. "הוט-קוטור".
מן הסתם כל סגנון השמלות היומיומי אינו "הוט-קוטור".לא כל בגד נתפר בימים עברו בתפירה עילית ולכן כדאי שתבינו שיש הבדל באיכות ולכן גם במחיר.
בכדי למצוא בגד "שווה" וינטג' צריך לחטט רגליים בעולם!!!!!
אין בארץ בגדי עילית וינטג'!! למי כבר היה כסף אז לקנות משהו?? יבוא לא היה!!
בקיצור…מי שניסה לעבוד עליכן הצליח.
המחירים מרקיעים שחקים גם בחנויות וינטג אחרות בתל-אביב!!!!בלי סיבה.
ולכן אני מזמינה אתכן אלי "לקסטיאלה",סוקולוב 31 הרצליה
בגדים מקסימים,מחירים נמוכים ואותי שתראה לכן את ההבדל (-:
נו באמת? עד כמה מטומטמות אתן חושבות שאנחנו?
מאת: יערה | 19 ביוני 2011 | 16:00והכי טוב זה לומר שאצלך בחנות יש רק שמלה אחת כזאת… אבל לא מבטיחים לך שבקאלה לא תראי בדיוק את אותה אחת….
באתר ששמתם כתוב שהנעליים עולות בסביבות 700 בהט, שזה בערך 80 שקל. עדיין זול, אבל לא 30 שקל…
מאת: הביוקר | 19 ביוני 2011 | 15:37(והרבה יותר זול ממה שזה עולה אצל רוני קנטור – שזה 400 שקל)
לפני כחצי שנה קניתי שמלת וינטאג' (וואן פיס כמובן) בקאלה, שעלתה לי כ-200 ש"ח בסוף עונה, ולאחר חודשיים ראיתי שמלה זהה אחד לאחד אצל רוני קנטור. בזמן שהסתכלתי על המחיר הסבירה לי המוכרת באדיבות אין סוף כי מדובר בשמלה מהממת, והיא וואן פיס. יש רק אחת ממנה.
מאת: ללי | 19 ביוני 2011 | 15:22כמובן.
אני מאוד אוהבת ומעריכה את רוני קנטור, וגם את קאלה. אבל כלקוחה הייתי מרגישה הרבה יותר מוערכת אם היו מספרים לי את האמת, ולא מוכרים לי קשקושי וואן פיס.
לא מבינה בשביל מה צריך לשקר ולמכור משהו ב-500 שקל, כשהשווי האמיתי שלו זה 15 ש"ח.
אני יודעת שזה עסק, ושגם השמלות בזארה עלו ככה, אבל לא מוכרים אותם ב-500 שקל ומוכרים שקרים על זה שזה וינטג' ועיצוב מחדש ובלה בלה
אגב, היא טוענת שהיא עיצבה את הנעליים. פחחחח
מאת: דנה | 19 ביוני 2011 | 15:18אמנם השמלה מאד מיוחדת ויש בדיוק רק אחת כזאת, אבל האמת שכבר כשקניתי אותה משהו הרגיש לי מסריח. לשמלה היה מחובר מעין ספרון שבתוכו היה רשום טקסט קצר שרוני כתבה. הטקסט היה כתוב בסגנון מאד חמוד וציורי, והיה כתוב בו שהשמלות שלה הן שמלות וינטג' ששופצו על ידיה. עם זאת, רק בבית הסתכלתי יותר טוב, בטיקט הבד עצמו שמחובר לשמלה, ושם היה כתוב כבר משהו אחר לחלוטין- "היבואן: רוני קנטור ; ארץ היצור: תאילנד". בנוסף – 100% פוליאסטר.
מאת: עמית | 19 ביוני 2011 | 14:20אז כן, יש לה שמלות מהממות ומיוחדות. אני גם ירושלמית ולא הייתי נוסעת עד תל אביב כדי להחזיר אותה, כי שוב, בסך הכל אני מאד אהבתי אותה (ועדיין).
אבל עצם זה שעל אותה שמלה היא כותבת טקסט מרגש על זה שהיא עיצבה את השמלה לבד משמלת וינטג', וכמה ס"מ מתחת לטקסט הזה יש טיקט בד שסותר את כל מה שהיא כתבה… זה פשוט מראה עד כמה היא מזלזלת בלקוחות שלה. זה לא רק שהיא משקרת במצח נחושה, אלא גם לא אכפת לה כנראה שיגלו את זה.
ממנה אני לא אקנה יותר, וזה לא משנה עד כמה השמלות שלה יפות או לא…
ראיתי בתאילנד במו עיני בדיוק את הדגמים שהיא טוענת שהם עיצוב מקורי שלה… רק הצבעים אחרים.
מאת: רונית | 19 ביוני 2011 | 14:12אולי היא טובה בביזנס אבל זה לא סיבה לשקר במצח נחושה. פויה.
ולמי ששואל למה אנחנו "נטפלים" לרוני קנטור,
מאת: טוליק | 19 ביוני 2011 | 14:00מוזמנים לראות את העמוד הזה עם הנעלים שלה :
http://www.facebook.com/media/set/?set=a.125705557441677.20859.125430324135867
ולהשוות לאתר התאילנדי שמצורף בכתבה ולהבין שזה לא "כמעט" , אלא אחד לאחד…
גם אני נכוויתי מרוני קנטור אחרי שקניתי אצלה שמלה ב 500 ש"ח שקשקשו לי עליה סיפורים והמצאות ואחרי חצי שנה טסתי לתאילנד וראיתי אלפי דגמים בדיוק כמו ה"וואן פיס" שקניתי במאות שקלים, בשקלים בודדים.
מאת: טוליק | 19 ביוני 2011 | 13:55אין לי בעיה עם יבוא של בגדים מחו"ל, כולם עושים את זה , אבל לטעון שאלו עיצובים שלך זו כבר הפרת זכויות יוצרים, הונאה, ובמחירים שהיא דופקת, גם גנבה לכל דבר!
כי הגיע הזמן לשים לזה סוף ולהפסיק למכור סחורה כ"כ לא איכותית ביוקר.
מאת: אליזבט | 19 ביוני 2011 | 13:55לקרוא לזה וינטג' זה לא יותר גרוע מלקרוא לזה בגדי מעצבים
מאת: נטשה | 19 ביוני 2011 | 13:17אותו הדבר תופס לגבי כל אותן שמלמלות חמודות ופרחוניות עם תחרה שכל חנות שניה בעיר מביאה וקוראת לזה בגדי מעצבים..
מצחיק
שבנות יבינו על מה הן משלמות ולא ירוצו להוציא 500 ש"ח על שמלה ששוה 20!
מאת: מאיה | 19 ביוני 2011 | 12:19אין לי בכלל בעיה עם הקונספט של העסק – הוא מבורך ורעיון עיסקי מצוין, אבל עם כל הכבוד – מה זה המחירים המטורפים האלו ולמה יש בנות שקונות במחירים כאלו?!?!?!?
לא מזכירים פה שמות בכתבה, אבל זה לגמרי רק רוני קנטור!
מספיק עם התרמית הזאת
מאת: בנגקוקית | 19 ביוני 2011 | 11:14