בשלב מסוים אמרתי, אני מעדיפה להיות מפורסמת בניו יורק ובאל-איי
בחודש האחרון שי זנקו הייתה בקוריאה, אינדונזיה, תאילנד, המלדיביים, לונדון וניו יורק. דוגמנית הפלאס סייז מובילה קמפיינים בינלאומיים ונופשת בריזורטים הכי יוקרתיים בעולם כחלק מטיולי משפיעניות מנקרי עיניים, אבל דווקא בישראל לא ממהרים לחבק אותה. היא, בתגובה, הפסיקה לנסות להצליח בארץ, וגם לא מוכנה לעשות ריאליטי, להמציא זוגיות או לעשות הסברה כדי לרצות את הקהל המקומי
שמלה: וינטג' (צילום: שחר ארביב)
מי שטייל מעבר לים בחודשים האחרונים ככל הנראה נתקל בחיוך של שי זנקו. הפנים שלה הן סימן ההיכר של ענקית הקוסמטיקה מאק, ושלטי הענק שעליהם היא מככבת נתלו בכל רחבי העולם מבלי שהיא בכלל ידעה. "קמפיין של מאק זה חלום של כל דוגמנית, ואני אפילו לא ידעתי שנבחרתי להוביל את הקמפיין. הגעתי לצילומים אחרי טיסה של 20 שעות מקמבודיה לניו יורק ומנהל הקריאייטיב אמר לי, 'בחרתי בך להיות הגיבורה'. לא הבנתי מה זה אומר ופשוט הצטלמתי".
איך גילית?
"חברה שלי, הדוגמנית שון לוי, התקשרה אליי באחת בלילה מהשדרה החמישית עם שלט שלי. ככה גיליתי. השבוע אמא שלי שלחה לי תמונה של אבא שלי ביוון עומד ליד השלט שלי, זה גרם לי לבכות. עד עכשיו עוד לא נפל לי האסימון שאני מובילה את הקמפיין הזה".
אז איך יכול להיות שמי שמככבת על שלטים בשדרה החמישית לא זוכה לאותו חיבוק חם כאן בישראל? אם תשאלו את זנקו, היא מבחינתה הפסיקה לנסות להצליח בשוק המקומי. "זו בחירה שלא להשקיע את עצמך במקום שאתה לא רואה בו תוצאות. הרגשתי שלא מקבלים אותי, אז בשלב מסוים אמרתי טוב, בסדר, אני מעדיפה להיות מפורסמת בניו יורק ובאל-איי. קשה לי להגיד את זה, כי רציתי מאוד שיקבלו אותי בארץ, מי לא רוצה להצליח בארץ שלו, אבל חוויתי התנגדות מהרבה גורמים, עשיתי קמפיינים גדולים שאף אחד לא רצה לפרסם. לדעתי זה פשוט כי לא עשיתי ריאליטי ולא סיפקתי צהוב כמו שביקשו ממני, למרות שיצאתי עם גברים מוכרים".
טוטאל לוק: House Of CB (צילום: שחר ארביב)
ולא שיתפת את זה.
"לא, אני לא כזאת. אני לא אתאם צילום עם בחור שלא יודע איך קוראים לי ואגיד שאני בזוגיות איתו. ובכלל, ההצלחה שלי לא תבוא בזכות גבר שאני בזוגיות איתו. יצאתי עם אחד משחקני הכדורגל הכי גדולים בעולם, אני בארוחות ערב בפריז ובמדריד עם כל השחקנים הכי נחשבים, מאחורי הקלעים של הפסטיבלים הכי גדולים בעולם, אבל אם זה לא בסטורי שלי, אז זה לא קורה? יש אנשים שאוהבים את הפרטיות שלהם, ואני לא אוהבת לשתף הכל. אני רוצה לעשות הפרדה כדי לא לאבד את עצמי. את יודעת כמה פעמים רצו לקחת אותי לריאליטי? עכשיו רצו אותי ל'הישרדות', אבל אמרתי להם שההישרדות היחידה שאני מוכנה לעשות זה בריזורט חמישה כוכבים במלדיביים".
לא היית עושה ריאליטי בכלל?
"אני לא חושבת שאני צריכה לעשות. מה, אני אלך להרפתקה? כל החיים שלי הם הרפתקה גם ככה. גם אם היו לוקחים אותי ל'המירוץ למיליון', הייתי רוצה לעשות את זה לבד".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אם מישהו יגיד לי "את הדוגמנית השמנה", זה יהיה משפיל
לתפוס את זנקו (22) לריאיון זו משימה כמעט בלתי אפשרית. המשבצת היחידה שמצאנו בלו"ז שלה הורתה על חצות בשעון ישראל, בזמן שאצלה השעה היא ארבע אחר הצהריים, שעון ניו יורק. אנחנו נפגשות בזום כשהיא יושבת בבית קפה בברוקלין אחרי לילה נטול שינה ו-34 שעות טיסה מהמלדיביים. "אני מקפצת ממטוס למטוס. החודש הייתי בקוריאה, אינדונזיה, תאילנד, המלדיביים ולונדון. עכשיו נחתתי בניו יורק, ועוד לא נגמר החודש. באתי לפה לאודישנים לשבוע האופנה ואני אהיה פה בערך שבועיים, ואז לונדון, פריז, אולי יומיים בארץ לתת לאמא חיבוק ונשיקה, ולהמשיך במסע. אני אמורה לטוס לאוסטרליה, למרוקו ולקנדה. משהו כזה".
רוב הטיסות של הדוגמנית המצליחה הן לצורך לצילומי קמפיינים ברחבי העולם, חלק נועדו לביקור של חברים מהתעשייה שרכשה לאורך השנים ואחרות לטובת טיולי משפיעניות, במסגרת היותה הפנים של מותגים שונים בסושיאל. "היינו במקום מושלם במלדיביים שנקרא סונבה, זה היה מטורף. הייתי עם חברות שלי ממותג בגדי הים מאנדיי, שאני עובדת איתו כבר ארבע שנים. שדרגתי לו את מחלקת הפלאס סייז, אני מייעצת להם על המידות וזה מדהים שפתאום הדעה שלי נחשבת, זה משהו שלא קורה בדרך כלל".
שכמייה: וינטג', נעליים: בוטגה ונטה (צילום: שחר ארביב)
אני חושבת שהמונח "פלאס סייז" מקבע את ההבניה שיש מידה "נורמלית", ויש מי שנמצאות מעליה. יש לא מעט דוגמניות בתחום שמבקשות לקרוא להן "דוגמנית שמנה" כמילת תיאור שמציינת עובדה קיימת. איפה את על הסקאלה הזאת?
"אם מישהו יבוא ויגיד לי 'את הדוגמנית השמנה',זה יהיה משפיל, זה לא מכבד. שמן זו לא עובדה, בעיניי שמן זו מילת גנאי כי יש לה קונוטציה שלילית ואני לא אתן שישימו אותי במקום נמוך. פלאס סייז זה משהו שלא היה קיים בעבר ויש לו קונוטציה פחות שלילית. יש לי בנות דודות בנות 12 שאומרות לי 'אני שמנה', והן שוקלות 15 קילו. זו מילה שמורידה מהערך העצמי שלך".
כל מילה אפשר להטעין באנרגיה שלילית, גם "בלונדינית" ו"דוגמנית", ואנחנו צריכים לקחת את האחריות על הוספת המטען למילה הפשוטה. אלה הדברים שהמקצוע שלך בא לעשות, ועובדה שיש הבדל בין איך שאת גדלת לאיך שעכשיו ילדות יכולות לגדול עם מודל לחיקוי נורמלי.
"זה בדיוק מה שאני עושה, בשביל זה אני עובדת כל כך קשה, בשביל לשנות את התפיסה הזאת. אפשר להיות אישה סקסית, מלאה ויפה עם ביטחון עצמי, וזה לא קשור למידה, זה לא קשור לאיך שאת נראית. אני דוגמנית פלאס סייז, דוגמנית מלאה, דוגמנית בינלאומית. מבחינתי זה לא משנה התיאור, זו העבודה שלי ואני כאן בשביל בנות בדיוק כמוני, כי לי לא היה את המודל הזה".
שמלה: וינטג' (צילום: שחר ארביב)
ראיתי חברות מידרדרות לסמים
זנקו מספרת שהייתה ילדה, ואז נערה, מלאה. "תמיד הייתי מקבלת תגובות מהסביבה בסגנון של 'אם רק תרזי, את תהיי וואו'. אנשים חשבו שזה בסדר לדבר על המשקל שלי, שזה נורמלי ולגיטימי, אבל זה לא. אלה הערות שבסוף גרמו לי לפתח הפרעות אכילה. במשך ארבע שנים התמודדתי עם בולימיה, רציתי להיות יותר מקובלת וחשבתי שאולי אני צריכה לרצות מישהו, אבל היום אני מבינה שאני צריכה לרצות רק את עצמי".
השינוי החל בגיל 16, דווקא סביב אירוע טראומטי. היא בילתה במסיבה ביתית ולפתע הרגישה מעורפלת. היא נפלה ורגלה נפגעה. למרות זאת, היא עלתה על אופניים ורכבה הביתה, ורק בבוקר הבינה אמה את מה שהתרחש. "אני בטוחה ששמו לי משהו במשקה וכשנפלתי אף אחד לא עזר לי, לא הזמינו לי אמבולנס, כלום. יותר מזה, צחקו עליי שאני דרמה קווין. רכבתי על האופניים עם הברך בחוץ, רק בבוקר הגענו לבית החולים. עברתי ניתוח והייתי צריכה לחכות לתרומה של רצועות. עברתי השתלה, הייתי קרוב לשנה בבית. הכל השתנה אצלי".
את כיתה י"א העבירה זנקו בבית, היא עברה שיקום ולמדה ללכת מחדש, ועד היום היא לא יכולה לעמוד ממושכות על הרגל. לצד כל אלה, הדבר שנחרט בזיכרונה באופן המשמעותי ביותר מאותו מקרה הוא חוסר היחס והאכפתיות של חבריה דאז. "זה היה לי מאוד קשה, כי לא ביקרו אותי. לימים אני מבינה שזה מה שהפך אותי למי שאני, שזה מה שחיזק אותי".
טוטאל לוק: House Of CB (צילום: שחר ארביב)
בעקבות הפציעה היא לא גויסה. בגיל 18, במקום לארוז את הקיטבג, היא ארזה מזוודה והמריאה ללונדון לנסות את מזלה בתחום האופנה. מהר מאוד היא הפכה לאחת מדוגמניות הפלאס סייז המובילות בתעשייה. "השוק לא היה כל כך גדול אז, לקחתי את כל החסכונות שלי ועברתי ללונדון בלי הבטחה מה יהיה מחר. איך שהגעתי התחלתי לעבוד, ומהתחלה הבאתי הישגים. ישר נכנסתי לעבוד באסוס, הייתי דוגמנית הבית שלהם במשך שנה וחצי, צילמתי קמפיין לביונסה, שבחרה בי לדגמן את הקולקציה שלה, הצטלמתי לווג ארצות הברית. לקחתי את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים".
היית ילדה בת 18, לבד בעולם הגדול. איך מתמודדים?
"ההורים שלי תמכו בי כל הזמן, הם רק הציבו לי גבול אחד – לא סמים. אני לא מתקרבת לסמים, לא מריחה, לא מעשנת. רק סיגריות. אני גם חייבת להיות בפוקוס".
את רואה את זה סביבך?
"אני לא תמימה, זה קיים, אבל אני משתדלת שזה לא יהיה סביבי, אני לא אוהבת לראות את זה. ההורים שלי היו בארוחת ערב עם חברים שאמרו להם, 'אין מצב שהבת שלכם לא מריחה או מעשנת, היא בתעשייה'. אנשים לא מבינים שלהיות בתעשייה דורש ממך קשב וריכוז ורמת נכונות גבוהה להשקיע. דווקא בתל אביב ראיתי חברות מידרדרות לסמים בגיל מאוד צעיר, מסמים לזנות, מזנות לסחר בסמים, מסחר בסמים לדברים אחרים. היינו מסתובבות בתחנה המרכזית, בדיזנגוף סנטר, היו בנות שהתלהבו מלצאת עם סוחרי סמים. משם מידרדרים מאוד מהר".
שכמייה: וינטג', נעליים: בוטגה ונטה (צילום: שחר ארביב)
אז את אומרת שזה בכלל לא קשור למקצוע ולתעשייה.
"לא, ממש לא, יש את זה בכל מקום, ומגיל מאוד צעיר הייתי חשופה לזה. במקצוע עצמו אני ממש רחוקה מזה, זה לא מה שאני רואה. אולי זה בגלל שאני עובדת בתעשייה שהיא יותר מסחרית, פחות high fashion".
האם ייתכן שהשינוי באמת קורה, ותם עידן ההרואין שיק והרזון המוגזם?
"היום אנחנו בטרנד האוזמפיק, ואם זה עושה טוב למישהי, מי אני שאשפוט? כל היום שופטים אותי על המשקל שלי, אז אני לא שופטת אף אחד על המשקל שלו. אם אני חושבת שחברה שלי צריכה לבדוק את עצמה, אני אגיד לה, 'היי, תבדקי אם את פועלת נכון', אבל זה בחיים לא יהיה ממקום של 'הלו, מה עובר עלייך'. צריך להתעניין ממקום של אכפתיות ובריאות, לי גילו שחלות פוליציסטיות וזה היה מאוד קשה, כי אני אוכלת נורמלי ואני לא מגזימה, אבל הגוף שלי לא מעכל אותו הדבר. התנודות במשקל שלי מאוד חדות, אני יכולה שבוע אחד להיות איקס ושבוע אחר כך להיות איקס פלוס עשר, ולא עשיתי שום דבר שונה. חשוב להיבדק. ברגע שמבינים את הסינדרום אז אוזמפיק יכול להיות רלוונטי, כי שחלות פוליציסטיות יכולות לגרום לסוכרת".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אני מזינה את הנפש שלי בעוגיית שוקולד צ'יפס
את היציאה מהפרעות האכילה לטענתה היא חייבת באופן מפתיע לדוגמנות. "פתאום כשרזיתי אמרו לי שאני נהיית רזה מדי. פתאום אמרתי, 'רגע, אני יכולה להפסיק להקיא?'".
איך מצליחים פיזית להפסיק?
"הכל בראש".
הפרעות אכילה זו התמודדות נפשית שדורשת לרוב ליווי מקצועי. צריך ללמד את הגוף לאכול ולשחרר את רפלקס ההקאה שנבנה, לשנות את ההרגל, לשנות את הסיפור שסיפרת לעצמך. מה זה אומר שהכל בראש?
"ברגע שעשיתי את הסוויץ' והחלטתי שאני לא עושה את זה יותר, אז לא עשיתי את זה יותר. זה גם דפק לי את המערכת, אנשים לא מדברים על תופעות הלוואי. יש דברים שאני לא יכולה לאכול עד היום, אני יכולה להרגיש לא טוב אחרי ששתיתי קפה. אלה דברים בסיסיים שדופקים אותך לכל החיים. ילדות צריכות לדעת את זה".
אמא שלך ידעה שאת מקיאה? שיתפת אותה בהתמודדות?
"אני משערת שיש לה אינסטינקטים של אמא, אבל היא תמיד אומרת, 'היית שש פעמים בשבוע במכון, לפעמים פעמיים ביום, אז חשבתי שרזית מזה'".
היום כשאת רואה משפיעניות שמדברות על זה שהן קמות בחמש בבוקר והולכות שלוש פעמים בשבוע למכון, מה את מרגישה?
"שכל אחת תעשה מה שטוב לה, אני לא אשפוט, זה לא התפקיד שלי בחיים וזה לא מעניין אותי. אני באה לתת דוגמה".
טוטאל לוק: House Of CB (צילום: שחר ארביב)
את צריכה לתת דוגמה, אבל על אחרות אין אחריות בעינייך לנוער שצופה בהן?
"כשאני הייתי בת 12 זה כל מה שראיתי, לא היה משהו אחר. היום כשיש משהו אחר ויש מבחר את בוחרת מה לראות, את בוחרת במה להזין את הנפש שלך, ואני מזינה את הנפש שלי בעוגיית שוקולד צ'יפס כרגע. אם את בוחרת לתמוך במישהי שאת מרגישה שמשדלת אותך להרגיש לא טוב עם עצמך, תחשבי פעמיים אם את רוצה לעקוב אחריה. זה לא דיס לאף אחד, אבל למה להזין את הנפש שלך בדברים שלא עושים לך טוב?".
ברשתות החברתיות החיים של זנקו מעוררי קנאה, כולל כאמור טיסות ליעדים נחשקים, מפגשים עם דמויות מוכרות, מקלואי קרדשיאן ועד ביונסה, וקמפיינים במאות אלפי דולרים. "בואי נשים דברים בפרופורציה. יש לי הרבה עליות ומורדות, וכמו שהעליות גבוהות, ככה גם הירידות הן חדות. זה חלק מגן השעשועים שנכנסתי אליו. לא קמתי בבוקר וזה הגיע אליי, עבדתי מאוד קשה בשביל הדברים האלה, הקרבתי את כל החיים שלי".
(צילום: שחר ארביב)
מה הקרבת?
"אני לא אחראית ללוח הזמנים שלי בשום צורה. אין לי גישה אליו, יש לי שמונה צוותים שהוא מופקד בידיהם. יכול להיות שהסוכנת שלי תתקשר בזמן שאת מדברת איתי ותגיד לי, 'צאי לשדה, אני שולחת לך את הפרטים'. במקרה כזה אני אלך הביתה, אני אדחוף כמה תחתונים וגרביים ושני סטים של בגדים למזוודה, ואני לא אדע לכמה זמן אני נוסעת. זה יכול להיות יום, יומיים, שבוע וחצי, ויכול להיות גם חודש. לפני שלושה חודשים יצאתי לעבוד בפריז ורק אתמול חזרתי לדירה שלי בניו יורק. יחד עם זאת, קורים דברים שמוציאים אותך מאיזון. הטרדות, ביטולים. חודש וחצי לתוך המלחמה, ירדתי מטיסה והייתי כבר בדרך לצילומים כחלק מחוזה שנתי עם אחד המותגים הכי גדולים בעולם. הסוכנת שלי התקשרה ואמרה לי, 'חמודה, הם ביטלו את החוזה, תסתובבי חזרה'. קיבלתי הרבה 'לא' בשנה וחצי האחרונות, זה לא פשוט. בכל מקום יודעים שאני ישראלית ואני צריכה לשמור על עצמי".
את מרגישה גזענות ברחוב? את יושבת בבית קפה ומדברת איתי בעברית.
"אני בבית קפה לבד כי בחרתי את הספוט הזה. יכולתי לשבת בבית קפה אחר, אבל כשישבתי שם מקודם ודיברתי בטלפון כבר התנפלו עליי. ראיתי את המבטים, זה בכל מקום וזה מאוד קשה. כשהייתי בת 10 אבא שלי אמר לי, 'בגלל שאת יהודייה ונולדת ישראלית תמיד ישנאו אותך, אז כדאי שיהיה לך עור של פיל'. בלונדון גרתי ממש באזור של אולפני ה-BBC והיו לי הפגנות כל יום מתחת לבית, כי מישהו אמר להם שישראלית גרה בבניין. היו זורקים לי ביצים ונייר רטוב על החלון, הרגשתי שרודפים אותי, שאני צריכה להתחבא כל הזמן. זה היה מפחיד".
שכמייה: וינטג', נעליים: בוטגה ונטה (צילום: שחר ארביב)
יש לי הרבה כבוד לגל גדות
בניגוד לישראליות אחרות שמצליחות מעבר לים, ברשתות החברתיות של זנקו לא תמצאו תוכני הסברה או מסרי תמיכה בישראל. מדובר בסיכון מחושב שהיא לקחה. "אני לא רוצה לעצבן, אני מקרבת לבבות. מחפשים כל דרך להפיל אותי, בתחילת המלחמה משפיעניות הפיצו את השם שלי ואמרו למותגים לא לעבוד איתי, ביקשו להוריד ממני עוקב והפיצו תמונות של הבית שלי. היו גונבים ממני חבילות, ניסו להוביל עליי חרמות בהרבה מטיולי המשפיעניות, אבל שמרתי על שקט. כלפי חוץ הראיתי שזה לא מפריע לי כי הבנתי שאני חייבת לתת לגל הזה לעבור. אני רואה מה הן מנסות לעשות, ואני לא רוצה לתת להן את התענוג הזה. אם זה אומר שאני צריכה לשבת בשקט ולסתום את הפה, אז אני אשב בשקט ואסתום את הפה כדי שהפרצוף שלי יהיה מרוח בכל העולם. הוא מופיע בפריז, באל-איי, בניו יורק, ופה ההשפעה שלי באמת. עם כל מה שקורה, אני עדיין עובדת עם המותגים הכי גדולים בעולם, ויקטוריה'ס סיקרט, אברקרומבי. אם זה המחיר שאני צריכה לשלם, זה מה שאני אעשה".
לשבת בשקט זה אומר לא להעלות עכשיו תכנים בעד ישראל לרשתות החברתיות?
"זו בחירה מאוד קשה שעשיתי בתחילת המלחמה, ואני אקבל עליה הרבה מאוד ביקורת, אבל אני מבינה אותה. איבדתי חברים במלחמה הזאת, איבדתי קרוב משפחה שגדלתי איתו מגיל אפס שהיה במוצב נחל עוז. אז כן, יש ציפייה שאעלה תוכן בנושא, אבל אני לא יכולה לרצות את כולם".
אז את מבינה את גל גדות.
"יש לי הרבה כבוד אליה על זה שהיא שמרה על שקט כל כך הרבה זמן, היא בונה את עצמה כדי להיות חזקה. אתה חייב לעבור את הגלים הקטנים בשביל להיות במים העמוקים. אני לא מצפה מכולם להבין, זו גם הסיבה שהפסקתי באיזשהו אופן לנסות לרצות להיות סלב בארץ".
טוטאל לוק: House Of CB (צילום: שחר ארביב)
כי אז פחות יציקו לך, כשאת פחות מוכרת?
"כן. אי אפשר שמצד אחד תהיה הרגשה שלא מקבלים אותי כשאני עושה דברים משמעותיים, אבל גם לקבל ביקורת שאני לא בסדר".
ואם כן היית מצליחה כאן, בכלל עוד יש מקום בתעשייה בארץ? אפשר להתפרנס כמו שצריך?
"העשייה שלי בארץ לא מתמקדת בפרנסה, העשייה שלי מתמקדת בלעשות טוב, אני מתמקדת בלהיראות אחרת כי אני חושבת שאין מספיק מגוון. בארץ יותר קל להוציא אייטם על זה שמישהי ירדה עשרה קילו בגלל אוזמפיק מאשר לתת מקום למשהו יותר בריא. מכרו לכם שנים שאתם צריכים לרזות כדי להרגיש טוב עם עצמכם, יש שוק שלם בארץ שעושה מאות מיליוני שקלים רק מלמכור תרופות להרזיה, אז למה שייתנו מקום למישהי שגורמת לזה שתרגישי טוב עם עצמך?".
ואיך מגיעים למצב שבו מרגישים בנוח עם עצמך?
"אני אראה לך. את לוקחת אצבע, מניחה על האוזן, ואז את לוקחת עוד אצבע ומניחה על השנייה. ככה יש שקט ואת מתחילה להקשיב לעצמך, למה שאת רוצה ולא לאף אחד אחר. אין מה לעשות, אין שרביט שאני יכולה להעביר לך, לכל אחת יש את הדברים שלה, אבל זה קשור ללהיות בתקשורת עם עצמך. זה קשה, את אומרת לעצמך, 'למה אני צריכה את המלחמה הזאת בעצם? למה לקחתי את זה על עצמי?', אבל אז אני נזכרת שביקרתי במחלקה להפרעות אכילה בשיבא ועזרתי לאחת הבנות שהייתה מחוברת לזונדה בזה שהראיתי לה את השער שלי ב'לאשה'. בכלל, אני חושבת שהשנה למדנו שיעור מאוד חשוב על החיים עצמם. אף אחד לא מבטיח לך מה יקרה, אנשים עושים תוכניות לעוד חמש שנים ואני אומרת, הלו, מה עם מחר? צריך לעצור שנייה וליהנות ממה שיש".
שמלה: וינטג' (צילום: שחר ארביב)
ואת יודעת לעצור וליהנות?
"אני משתדלת מאוד, אני מנסה להיות נוכחת ברגע, אבל מצד שני זה חלק מההקרבה במקצוע, אני לא נוכחת, לא כחברה, לא כבת זוג, לא כבת או כנכדה. השנה למדתי להבין שאי אפשר להגיד כן להכל, אני לא יכולה לעמוד בקצב, אני בן אדם אחד. אם אני לא אשמור על עצמי לטווח הארוך, אני אאבד את עצמי. רק עכשיו אני מרגישה שאני בקצב נכון".
הזכרת מערכת יחסים עם כדורגלן, בתוך כל העשייה שלך, יש מקום בכלל להכיר, לנהל קשר?
"אני בזוגיות כרגע אבל אני לא רוצה להרחיב על זה, אני רק אגלה לך סוד. כשרוצים משהו, זה אפשרי. אני יכולה להגיד שזה מישהו שנוח לי איתו. כל גבר שהייתי איתו עד היום רצה אותי בבית, ואני בחורה שברגע שמנסים לנעול אותה, היא בורחת. אם זה לא מעניין אותי להיות שם אני לא אהיה, פשוט מאוד. אני לא אשאר במקום רק כי לא נעים לי או בלית ברירה".
זה אומר שאפשר לעשות התאמות?
"אם שניכם חיים בלייפסטייל שמאפשר את זה, זה יעבוד. יצאתי עם סטודנטים ויצאתי עם מיליונרים. להגיד לך שלצאת עם גבר שהוא לא באותו מעמד כלכלי שלך זה פשוט? זה לא, כי הם מרגישים לא בנוח ובסוף הם גם מפילים את זה עלייך. את לא בסדר כי את עובדת, כי את מכניסה כסף. אין לי כוח לענייני חוסר ביטחון. אני לא אהיה במקום שיקטין אותי, כל מי שמנסה להכניס אותי לקופסה, להגיד לי אם אני בסדר או לא, זה לא יעבוד בינינו".
צילום: שחר ארביב | איפור ושיער: ספיר סבג
הצגת פוסט זה באינסטגרם
השאירו תגובה