"כבר בגיל תשע הציעו לי מין בתמורה לכסף. אף פעם לא חשבתי להסכים"
אם לפני עשר שנים הייתם מספרים למוניקה ג'וזף בת התשע שהיא עומדת לצעוד בתצוגות אופנה של קסטרו, היא לא הייתה מאמינה. הילדה שברחה מסודן, הסתובבה עם נרקומנים בתחנה המרכזית ולבסוף הוצאה מהבית וסיימה בגרות בהצלחה, מעולם לא חשבה שהיא יפה. אבל עכשיו היא מתרגלת לחיים כדוגמנית ולעובדה שעל הסט מתייחסים אליה כמו אל מלכה. למרות שעדיף לא להתרגל יותר מדי. אחרי הכל, בכל יום היא יכולה למצוא את עצמה מגורשת
כשמוניקה ג'וזף הולכת לסופר הקטן שבשכונת מגוריה, תל ברוך צפון בתל אביב, היא כבר רגילה למבטים. "אין יום שאני לא מקבלת הצעות עבודה בניקיון, וזה במקרה הטוב", היא אומרת, "לפעמים גברים חושבים שזה לגיטימי להציע לי להיכנס איתם לאוטו ולנסוע". אבל יש מקום אחד בו מאזן הכוחות משתנה: כשהיא עומדת מול המצלמה. "כשאני הולכת ברחוב אני מרגישה שאנשים מסתכלים עליי מלמעלה, אבל בצילומים על הסט אני מרגישה שמסתכלים עליי מלמטה. זה מצחיק".
בחודשים האחרונים היא עושה את צעדיה הראשונים בעולם הדוגמנות. אבל ג'וזף בת ה-19, שנולדה במחנה פליטים בצפון סודן להורים נוצרים, מכירה עולמות אחרים, קשים ואפלים ורחוקים שנות אור מהחיים שהיא חיה כיום. כשהייתה בת שנה נמלטו הוריה ממלחמת האזרחים האכזרית במדינה ועברו למצרים, ובגיל 7 ברחה לישראל במסע מבעית עם אמה ואחיה הצעיר, שמתמודד עם מצב רפואי לא פשוט. אחרי ילדות בשכונות הקשות של דרום תל אביב היא הוצאה על ידי הרשויות מבית רווי מין ואלימות. מגיל עשר ועד היום היא מתגוררת בפנימיית "בית הנוער" שבצפון העיר. שם גם הכירה את המאפרת שלי גפני, שפתחה לה את הדלת לדוגמנות.
בחודשים האחרונים כיכבה מוניקה בקמפיינים של איל מקיאג', קום איל פו, השתתפה בתצוגות של קסטרו, המעצבת יפעת עזרה ועוד, ועדיין היא רחוקה מלהיות מוכרת. הסיבה, מבחינתה, ברורה: "אין הרבה ביקוש לדוגמניות שחורות בארץ. זה לא 'מוֹכר'. ברור שהייתי רוצה שלא ייחסו לצבע העור חשיבות, אבל לצערי אני מבינה את זה".
"הייתי מזריקה לנרקומנים הרואין בתמורה לעשרים שקלים"
בתקופה בה חיו במצרים הוריה התגרשו, ומוניקה ואחיה נשארו לחיות עם אבא שלהם. בשלב מסוים החליטה אמה לברוח עם הילדים לישראל. "אני זוכרת ששיחקתי בחדר שלי, ופתאום אמא נכנסה עם תיק גדול. היא ביקשה ממני לא לומר כלום לאבא ולצאת מהבית. למרות שלא ממש הכרתי אותה, הסכמתי. פחדתי ממנה". לאחר שעזבו את מצרים, חזר האב לסודן.
מה את זוכרת מאותו לילה?
"הכל. נכנסנו לתוך מכולה קטנה וחשוכה, היינו בערך 30 אנשים ועמדנו אחד על השני, לא היה מקום לשבת. אני זוכרת שהסתירו את כל החלונות כך שלא יוכלו לראות אותנו מבחוץ ואמרו לנו לא להוציא מילה, כי מי שידבר – יהרגו אותו".
תוך כדי הנסיעה צלצל הסלולרי של אמא שלה. "הבדואי שנהג עצר והגיע לקרון שלנו עם רובה ענק. אח שלי נבהל והתחיל לבכות ולצעוק, ולא הצלחנו להרגיע אותו. הבדואי כיוון את הרובה לראש של אח שלי, ואמר לאמא שלי לבחור בין לזרוק אותו לרחוב לבין לתת לו להרוג אותו מול העיניים שלה. אף אחד מהנוכחים לא התערב ואני התחלתי לבכות. מאותו הרגע אני לא ממש זוכרת מה היה, אבל איכשהו אח שלי הפסיק לצעוק והבדואי עזב אותנו. אני לא יודעת איך להסביר את זה. זה נס".
אחרי כמה שעות של נסיעה, הם הגיעו לגבול עם ישראל. "הורידו אותנו באמצע המדבר ואמרו לנו 'תסתדרו'. אחרי שעה של הליכה ראינו את הגבול, ואחד מאתנו רץ לעבר הגדר. החיילים המצרים התחילו לירות באוויר, ואני זוכרת שהתחלתי לרוץ ובדרך ראיתי אנשים נופלים, נפצעים וצועקים. מישהו שרץ לידי נפל ולא קם יותר. גם אני נפצעתי ברגל והיו לי חתכים בידיים".
כשהגיעה לגדר, הזדחלה דרך חור קטן – אבל אמא שלה, שהייתה גדולה ממנה, נתקעה. "צרחתי לחיילים הישראלים שיעזרו לה, והם ישר רצו אלינו ומשכו אותה לתוך שטח ישראל. הם הביאו לנו מים ואוכל והרגיעו אותנו".
התחנה הראשונה של השלושה בארץ הייתה כלא סהרונים. "זה באמת כלא. היינו שם ארבעה חודשים, שלושתנו במיטת שדה אחת בתוך אוהל מפוצץ בסודנים". אחרי שנה עברו לערד, וגרו שם במשך שנה. "אמא עבדה בניקיון ואני הייתי אחראית על אח שלי, האכלתי אותו, קילחתי אותו והייתי צמודה אליו 24/7. היה אסור להשאיר אותו לבד".
מערד עברה המשפחה הקטנה לאזור התחנה המרכזית בתל אביב. האם מצאה עבודה כברמנית באחד הברים בסביבה, ומהר מאוד, לדברי מוניקה, מצבה הידרדר. "כמעט ולא ראיתי אותה, ואם ראיתי, ישר התאמצתי לשכוח".
למה?
"הבית היה מלא בגברים בכל רגע נתון. הייתי הולכת לישון עם אמא שלי במיטה, וקמה בבוקר צמודה אליה בתוספת כמה גברים. הייתי עוצמת עיניים ומסובבת את הראש".
מה ילדה בת שמונה מבינה?
"לא היה קשה להבין".
כמה שנים מאוחר יותר נולדו למוניקה שני אחים, בהפרש של שנה אחד מהשני. במקביל, החלה אמה לגלות אלימות כלפי בתה הבכורה. "היא הייתה שותה כל יום, מתעצבנת, צועקת ומוציאה את כל העצבים עליי. הצלקת על המצח שלי היא מפעם שבה אמא זרקה עליי כיסא. בפעם אחרת, כשלא הספקתי לקלח את אח שלי בזמן, היא העיפה אותי לפינה של החדר ודרכה לי על הראש".
משם הדרך אל הרחוב הייתה קצרה ומהר מאוד נחשפה ג'וזף לכל מה שהיה לתחנה המרכזית הישנה להציע. "היינו מציקים לנרקומנים של התחנה, והם היו משחקים איתנו. הייתי מזריקה להם הרואין בתמורה לעשרים שקלים. זה היה כסף קל".
קיבלת גם הצעות יותר רציניות?
"בלי הפסקה. הייתי ילדה יפה ומאוד גבוהה, כבר בגיל תשע הציעו לי מין בתמורה לכסף. בהתחלה נבהלתי, אבל אף פעם לא חשבתי להסכים. ואגב, אלו לא היו סודנים. הרוב המוחלט היו גברים לבנים".
"הציעו לאבא שלי 100 גמלים. הוא לגמרי היה מוכן למכור אותי"
בשלב כלשהו התערב משרד הרווחה, וג'וזף הועברה לפנימייה בתל ברוך צפון. את אחיה העבירו למעון של ילדים במצבו, ואת שני האחים הפעוטים למשפחות אומנה. "אמא שלי עד היום לא יודעת, אבל אני זו שהתקשרה לרווחה וביקשה מהם להרחיק ממנה את האחים הקטנים שלי. לא הייתי מסוגלת לחשוב על כך שהם יעברו את מה שאני עברתי".
לילדה הגבוהה והנבונה ניתנה הזדמנות להתחיל מחדש, והיא התנפלה עליה בלי היסוס. היא קיבלה בפנימייה עזרה בלימודים, הרוויחה דמי כיס והתחבבה על המחנכים. באחד מסופי השבוע, כשחזרה הביתה לאמה, מצאה אותה במצב איום. "נכנסתי וראיתי אותה עטופה בסדין לבן בוער. שפכתי עליה דלי מים, השכבתי אותה על הרצפה וקראתי לאמבולנס. במזל היא יצאה מזה עם כוויות קלות. מאז היא מנסה להתאבד כל כמה זמן, אני כבר לא מתרגשת מהאיומים שלה. לפני שנה היא התקשרה אלי שיכורה ועשתה לי 'שיחת פרידה', אבל לא ממש הבנתי מה קורה וניתקתי. אחרי כמה דקות התקשרו אליי ואמרו לי שהבית נשרף ואני חייבת להגיע לדירה ולראות מה קורה".
מוניקה מיהרה הביתה, ומצאה את אמה מחוברת למכשירי הנשמה בתוך אמבולנס. "הרופא כבר אמר לי להיפרד ממנה, אבל איכשהו הצליחו להציל אותה. היא הייתה מאושפזת במשך שמונה חודשים, עברה עשרות ניתוחים, ואפילו כרתו לה את הרגל. כשהיא שוחררה מבית החולים היא החליטה לעבור לגור ברחוב למרות שמצאתי לה פתרון. כשהיא עברה לרחוב כבר הרמתי ידיים".
הייתן קרובות בשלב כלשהו?
"אף פעם לא הרגשתי מחוברת אליה. לא יודעת למה. כבר מהילדות".
עם אבא שלך את בקשר?
"עד שברחנו מסודן הייתי מאוד קרובה אליו. במצרים הוא היה זה שגידל אותנו, אבל כשהגענו לארץ הוא נעלם. מאז שהייתי בת שבע הוא התקשר אליי פעמיים: בפעם הראשונה כשהייתי בת 12 הוא התקשר לשאול אם קיבלתי מחזור, וכשאמרתי שכן הוא דרש ממני לחזור לסודן כי יש לו קונה בשבילי, הציעו לו עליי 100 גמלים והוא לגמרי היה מוכן למכור אותי. לפני שנה כשהתחלתי לדגמן הוא התקשר שוב ודרש ממני לחזור לסודן או להעביר אליו כסף. סירבתי ומאז לא שמעתי ממנו".
"את כל החברים שלי גרשו. ניתקתי איתם את הקשר"
מאז סיימה את התיכון, לפני שנה, מתגוררת ג'וזף ב"חדר בוגרות" בפנימייה, אותו היא שוכרת בשכר דירה סמלי עם שותפות. היא רצתה מאוד להתגייס ("את לא תאמיני כמה בקשות שלחתי, ולא אישרו לי"), וגם שקלה גיור – אבל ויתרה בגלל ההליך הדרקוני. כרגע היא מחזיקה ב"ויזת שהייה" – בכל ארבעה חודשים היא צריכה להגיע למשרד הפנים ולקוות לטוב. "כתוב לי על הוויזה 'ויזת מסתנן'. יכול להיות שמתישהו הנציג במשרד הפנים יפסיק לחתום עליה, ואצטרך לעלות על טיסה ישירה לסודן. לפחות הם מממנים את זה", היא צוחקת. בלי תעודת זהות ישראלית, היא לא יכולה להתחיל ללמוד לימודים אקדמאיים ואפילו לא ללמוד נהיגה: "היום אני באוויר. כל החברים שלי מתקדמים ומתפתחים ואני לא יכולה לעשות כלום".
מהגירוש של 2012 היא הצליחה לחמוק, וכך גם מזה של 2017. "גרשו כמעט את כל החברים שהיו לי באותה תקופה. החלטתי לנתק איתם את הקשר, לא הייתי מסוגלת לחשוב על זה שהם שם ואני כאן, הרגשתי אשמה".
חשבת מה יהיה אם תאלצי לחזור לסודן?
"אני לא מסוגלת אפילו לדמיין את זה. אני קוראת כל הזמן על המצב הביטחוני שם, לנשים אין הרבה סיכוי לחיות שם בכבוד. אם אגיע לשם אני כנראה אמות".
מה דעתך על האמירה הידועה של מירי רגב, שהגדירה את המסתננים כ"סרטן בגב האומה"?
"היא בורה בעיניי. קשה לי להאמין שזה יוצא מפה של אנשים. זה מרגיש כאילו מכסים להם את העיניים והם לא רואים אותנו כבני אדם אנושיים, אלא רק כצבע. אני יכולה להבין את ההתגוננות הקיימת מפני הסודנים, אבל לא מבינה את השנאה המטורפת הזו. כששמעתי את זה אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני אצליח במדינה שלי עם השנאה הזו, אבל מה אני יכולה לעשות".
איך את מגיבה כשאת שומעת דברים כמו "כל הסודנים גנבים"?
"אני לא אשקר, יש גם כאלה. זה מה שקורה באופן טבעי לאנשים שאין להם מה להכניס לפה ואיפה לחיות. אני לא מצדיקה את זה, אבל מה אפשר לעשות. גם לי נגנבו כמה זוגות אופניים וכמה כרטיסי אשראי. אני מניחה שזה הגיע למישהו שצריך את זה יותר ממני".
נשמע שאת לא לגמרי מרגישה שייכת לקבוצה הזו.
"ישראלים רואים בי 'סודנית', והסודנים קוראים לי 'לבנה'. הם אומרים שאני ישראלית מדי, שאני לא מתנהגת ומדברת כמו אחת מהם ושאין לי קשר לתרבות של סודן. אני מבינה אותם, גדלתי בצפון תל אביב וזו לגמרי לא אותה תרבות, זו בחירה שלי".
אז איך את מגדירה את עצמך?
"זו שאלה קשה שאני חושבת עליה הרבה. אני חושבת שאני ישראלית. זה הבית שלי, זו השפה שלי, פה גרים החברים שלי וזה הדבר היחיד שאני מכירה. גם אם יציעו לי דרכון זר לאירופה אני לא אסכים. זאת אומרת, אני אשמח להגיע לשם לביקור של כמה שבועות, אבל אני רוצה לחיות פה. עדיין יש לי תקווה שיום אחד אקבל תעודת זהות ישראלית".
את מכירה מישהו בסטטוס דומה לשלך שקיבל אזרחות ישראלית?
"לא. אבל אני אופטימית".
"לא התביישו לשאול אותו איך זה לצאת עם שחורה מול הפנים שלי"
יום אחד, כשהייתה בת 12, הגיעה המאפרת שלי גפני לפנימייה כדי לאפר בהתנדבות את הבנות שחגגו בת מצווה, ראתה את ג'וזף והבינה שמצאה אוצר. היא הבטיחה לנערה היפה שהיא הולכת לעזור לה, ואחרי שנים של מאמצי שכנוע הסכימה מוניקה לבסוף לגשת לפגישה בסוכנות יולי – זה נגמר בחתימה. "חברים תמיד שאלו אותי למה אני לא מדגמנת אבל אף פעם לא שקלתי את זה ברצינות. לא היה לי זמן לזה, תמיד הייתי צריכה לטפל באמא שלי ובאחי. גם לא חשבתי שאני יפה, אני מאוד גבוהה ובואי, אני לא ממש נראית כמו דוגמנית ישראלית".
אל סט הצילומים היא מגיעה לבד, ללא מלווה, מראה חריג במקרה של דוגמנית צעירה ואנונימית. ג'וזף מספרת שהיא מרגישה בטוחה מאוד בסביבה המקצועית. "אני מקבלת יחס מדהים על הסט, שונה לגמרי מאיך שאני רגילה שמתייחסים אליי, יחס הרבה יותר מכבד. אני מרגישה שאני מביאה איתי משהו שונה, והיחס בהתאם ולטובה".
למרות שנראה כאילו קיבלה כרטיס כניסה מהיר לעולם הזוהר, הקשר שלה עם דוגמניות אחרות הוא מקצועי בלבד, נכון להיום. "יש לי כמה חברות שמדגמנות, אבל אנחנו מתקשרות על הסט או בדברים שקשורים לצילומים, לא מעבר. אני עובדת פחות מהן, לא בגלל גזענות, פשוט כיוון שהן יותר מוכרות וחשופות לקהל".
View this post on Instagram
בשנים האחרונות ניהלה זוגיות עם בחור ישראלי שהכירה בפנימייה. "אני התחלתי איתו. הוא עשה לי חיים סופר קשים בהתחלה, אבל בסוף הוא התאהב". לאחרונה התגייס הבחור לצבא, והשניים נאלצו להיפרד. "ממקום שהיינו יחד כל יום כל היום נאלצנו להיפגש פעם בחודש. הרגשתי לבד", היא מסבירה את ההחלטה.
איך התייחסו אליכם ברחוב?
"לישראלים אין טאקט. בהו בנו כשהסתובבנו יחד, לא התביישו לשאול אותו איך זה לצאת עם שחורה מול הפנים שלי. אהבתי לענות במקומו, ואז הם היו נבהלים".
View this post on Instagram
היום מחזרים אחריך?
"כן, כל הזמן כי חושבים שאני תיירת, גברים מתלהבים ופונים אלי באנגלית".
את רואה את עצמך יוצאת גם עם בחור סודני?
"האמת שלא חשבתי על זה. אני לא פוסלת, אבל אני חושבת שאני לא נמשכת. זה לא ממש הטעם שלי".
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
צילום: עדי אורני | סטיילינג: חומי פולק | איפור: אילנה פיצ'חדזה | שיער: קובי קלדרון | ע' סטיילינג: חן יצחקי | בגדים (לפי לוקים): לוק 1 - כובע וחולצה: זארה, מכנסיים: מאסימו דוטי, עגילים: פנדי. לוק 2 - שמלה: משכית, עגילים: פנדי. לוק 3 – חליפה: טופשופ, עגילים: פנדי. לוק 4 - שמלה: אלכסנדר וונג ל-Factory54, עגילים: פנדי. לוק 5 - שמלה: זארה, עגילים: פנדי
נהדר,תודה קסטרו שנתתם לי עוד סיבה לא לקנות אצלכם!
מאת: חחחח | 13 ביוני 2019 | 20:37ההחלטה הופכת לפשוטה וברורה מיום ליום
נגמרו המלחמות בסודן
מאת: אלי | 12 ביוני 2019 | 20:48אפשר לחזור
עונה הבאה מחבלים בקטלוג אופנה…
מאת: מןחמד | 12 ביוני 2019 | 10:53ילדה מדהימה הלוואי ותמצאי את דרכך הטובה בעולם הקשה הזה, רק תמשיכי להאמין בעצמך
מאת: רעות | 10 ביוני 2019 | 21:55בחורה מעוררת השראה, מקסימה ומדהים לראות כמה עברת ואת עדיין חזקה ועוצמתית. מאחלת לך המון הצלחה בהמשך, שתשיגי את מבוקשך.ותבני לעצמך חיים טובים. באהבה!
מאת: שירז | 10 ביוני 2019 | 02:08מהממת!!! בהצלחה בדוגמנות!!
מאת: אלי | 10 ביוני 2019 | 01:04ואגב תתעלמי מכל המגעילים פה שמנסים להוריד אותך הכי חשוב שאת עושה את מה שאת אוהבת!
היא ממדינת דרום סודן, לא סודן. זה שתי מדינות שונות.
מאת: יוסי | 9 ביוני 2019 | 22:40סודן=ערבים מוסלמים.
דרום סודן= אפריקאים נוצרים.
סודן=שונאי ישראל.
דרום סודן=אוהבי ואוהדי ישראל.
כמו שאפשר לצפות ממאקו ,כל תגובות שמתנגדות למסתננים צונזרו
מאת: מור | 9 ביוני 2019 | 20:07אף אחד לא מגרש לסודן, בטח לא ילדים
מאת: חח | 9 ביוני 2019 | 19:47לא מצאתי בה שום יופי הגובה יעזור כעסתי עליה שזרקה את אימה והיא לא לוקחת ברצינות את מחלת הנפש של אימה ואומרת שזה כבר לא מזיז לה אם תתאבד אמא שלך גברת תתביישי ככה יעשו ילדייך כעת האם ללא רגל אחרי מלא נסיונות התאבדות את גם שמת את אחיך במוסד העיקר שאת תקבלי אשרה להישאר פה לא ההיתי רוצה ילדה אגואיסטית כמוך הרחת תכסף תתהילה פוייה
מאת: קרלה | 9 ביוני 2019 | 12:02נראה לי שפעם ראשונה בכיתי ככה מסיפור חיים ! מאחלת לך שתשארי איתנו והלוואי שהחיים רק יאירו לך . את מהממת חכמה וסופר נבונה !
מאת: לולי | 9 ביוני 2019 | 11:41להשאר בארץ.
מאת: מקווה שיעזרו לה | 9 ביוני 2019 | 11:17היא הרבה יוצר ציונית מהרבה יהודים
למה אנחנו שונאים את עצמנו? אנחנו אחלה אנשים. היה לה מזל עצום שהגיעה לפה. נשמע שאנחנו עזרנו לה מאוד ולעומת זאת החברה שממנה באה לא להיט. היא בעצמה אמרה את זה. היא גם יודעת שלא חייבים לה כלום , ובכל זאת מנסים לנצל אותה כדי ללכלך על מירי רגב ועל העם הגזען שלנו…
מאת: בחורה | 9 ביוני 2019 | 10:52לאדון אין שם החצוף, אין לך שום זכות לשפוט את מוניקה המסכנה! האמא התעללה בה והזניחה אותה, לא עשתה לא טוב בכלל! הצדק היחיד שהיא עשתה איתה היה להבריח אותה מהטלפיים של אבא שלה הישר לישראל, אבל ככה לא הייתה צדיקה כלל וכלל והזניחה את ילדיה!
מאת: אני | 9 ביוני 2019 | 00:29לא מאחלת לאף אחד חיים עם הורים כאלה! לפעמים עדיף להתנתק מהדם הרע הזה, על אחת כמה וכמה כשהגברת סירבה לפתרון שבתה הציעה לה.
מדהימה!! תכף תשים גז לכל הגזענים החשוכים!! והיא תהיה דוגמנית בין לאומית! בהחלט יש לה נתונים ומשמעת ברזל ומדינת ישראל תפסיד אזרחית מעולה!
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 8 ביוני 2019 | 23:24יפיפיה. שיהיה לך בהצלחה והלוואי ותשארי כאן איתנו. יש לך מקום בישראל.
מאת: יוני | 8 ביוני 2019 | 22:44איזה דוחים אנחנו. איזה אנשים חסרי לב הפכנו להיות. שומרים על "טוהר הגזע" שלנו ולא מגלים טיפת חמלה ואכפתיות כלפי האחר. במקרה הזה מדובר על ילדה סודנית. במקרה אחר זה ישראלי/יהודי שחושב אחרת.
מאת: לירון | 8 ביוני 2019 | 21:59למוניקה היפהפיה, מאחלת לך הצלחה גדולה (לא רק בדוגמנות) וחיים קלים יותר
כל הכבוד לשלי גפני! אנושיות לשמה. באמת התרגשתי לשמוע על העזרה שקיבלה והלוואי שמישהו במשרד הפנים יעזור לה והיא תחיה בכבוד וללא פחד. מספיק לחיי הסבל.
מאת: טל | 8 ביוני 2019 | 21:25סוף סוף כתבה שאהבתי לקרוא כול מילה ומילה
מאת: סיני דמנה | 8 ביוני 2019 | 21:11ג׳וזף הסיפור החייים שלך היה כל כך מרגש ומדהים ורוצה לאחל לך שכל החלומות שלך יתגשמו ואני מאמין שבעתיד הקרוב נראה אותך בתצוגות הגדול שבעולם.
את הוכחה שהכל אפשרי ותודה לך על זה
חלאות שכמותך מעודדות ניצול בזה שנשים אחרות מכסות את עצמן כדי להימנע מפגיעה בגברים הפרימיטיביים
מאת: משה | 8 ביוני 2019 | 20:37יפיפיה וחכמה. הלוואי שתקבלי את הדרכון הישראלי המיוחל… בהצלחה לך!
מאת: רונה | 8 ביוני 2019 | 17:19איככככס
מאת: איכסוש | 8 ביוני 2019 | 17:17וואו, איזו מדהימה ומרגשת. מעבר להכל את נשמעת בחורה חכמה ובעלת שאיפות גבוהות שאני בטוחה שתגיעי לכל דבר שתרצי להצליח בו! לא להתייחס בשום צורה לתגובות של גזענים עלובים או אנשים שרוצים להוריד ממך – את שווה הרבה מאוד, כמו כל אדם אחר כי כל אחד הוא עולם ומלואו. מאחלת לך המון בהצלחה, בכל מה שתציבי לעצמך למטרה! ואמן שתמיד יהיו אנשים טובים בדרך שיוכלו לתת לך יד כשאת צריכה. רק טוב והרסה בריאות!!! תמשיכי בדרך שלך, את מקסימה.
מאת: יפה | 8 ביוני 2019 | 17:10ישראל זה לא הבית ולא המדינה שלך
מאת: מיכל | 8 ביוני 2019 | 16:34וואוו! יפיפה
מאת: לילך | 8 ביוני 2019 | 15:54לדעתי יכולה לזכות במיס עולם
לא הבנתי, בגלל שהיא יפה אז היא יכולה להישאר? מי שלא יפה חזרה למולדת?? למי שכתבה למעלה גם היטלר אמר ככה, אז לא! היטלר אמר להשמיד את היהודים, לא לשלוח לישראל! הבחורה אומרת גם אם יציעו לי דרכון אירופאי לא אסכים, היא אינה חוקית אבל תובעת זכות על המדינה! זו הבעיה, ככל שהשהות של המסתננים מתמשכת, כך קשה יהיה להוציא אותם חוקית ומוסרית. האם אני יכולה לחיות בארה"ב בצורה לא חוקית? מדוע גבולות המדינה פה פרוצים???
מאת: מישהי | 8 ביוני 2019 | 13:54היא צרכיה לחזור כי אם נותנים לאחת להיות פה צריכים לתת לעוד ואז נהייה באלגן.
מה לעשות שזה לא פוליטקלי קורקט לבחור איזה מסתנן לקבל לפי הנתונים שלו.
אם היה אפשר לבחור אותם לפי נתונים ואז הם יחוייבו לדבר עברית בלבד, לשרת בצבא, ולזנוח את הדת שלהם, אז היה אפשר להשאיר חלק.
מאת: דנדי | 8 ביוני 2019 | 11:37בחורה יפייפיה, נבונה, עוצמתית, ריאלית ומיוחדת. סיפור חיים לא פשוט דןגמת סיפור חייהם של פליטים רבים המגיעים מסודן. התמודדות ראויה להערצה וניכרת אהבת הארץ וחדוות החיים. יישר כוח עלי והצליחי
מאת: טל | 8 ביוני 2019 | 11:17כתבה מרתקת ומענינת. מוניקה מקווה שתצליחי בדוגמנות ובכל מה שתעשי ושהחיים יהיו יותר קלים מעכשיו
מאת: איתמר | 8 ביוני 2019 | 09:16סיפור חיים קשה!!!
מאת: ימית | 8 ביוני 2019 | 08:39בהצלחה למוניקה!!!
מוניקה היקרה, מיותר ולא ראוי להתחבב על הישראליים על חשבון הגב של אמא, אני מכיר אותך היטב מאז שהיית ילדה באזור התחנה הישנה, שמחתי והתרגשתי מאוד לנוכח הצלחתך אך הצטערתי אף יותר לקרוא את ההתמסכנות שפיתחת וההכפשות לכיוונה של אימך, נכון שסיפור חיים קשה מכניס פיקנטריה ומעלה אמפטיה בעיני הקורא וכמובן מסייע לשיווק וליחסי הציבור שלך, מה יותר מוכר וסקסי : מילדה צעירה שנמלטה מסודן בשל מלחמת אזרחים יחד עם אמא אלכוהוליסטית והזונההה שאחיה הקטנים נלקחו ע״י הרווחה,מוניקה מוטב היה באים היית מגלה חמלה ומסייעת לאמא שלך שהיתה זרוקה כול החורף על כיסא גלגלים בגינת לוונסקי , סיעודית( חיתול) ללא כסף ללא אוכל וללא שמיכות ,ימים שלמים נשארת עם הפיפי והקקי של עצמה, וואלה קרע הלב, ממש חיים של כלבבבבב!!! מוניקה זיכרי : דם עם דם אינו מים, אחת מעשרת הדיברות שלנו כיהודים כבד את אביך ואת אימך, ואגב: ללא שום דרישה ו/או תנאי!!! ורק אני יודע כמה אמא חיכתה לך בלילות הקרים, מתפלל בשביל שאלוהים יסלח לך!!!!!!!!
מאת: אין שם | 8 ביוני 2019 | 05:33דניאל, אתה קורא לאנשים "זבל" רק על פי מוצאם ועוד חושב שאתה טוב מהם? הסבים שלנו והוריהם ברחו ממלחמות ומשנאה לארץ ולארצות אחרות מזי רעב, מותשים, מפוחדים, גם אז היו אנשים שסרבו לקבל את ה"בררה" שהגיעו מאירופה ההרוסה וממדינות ערב.
מאת: שוש | 8 ביוני 2019 | 05:08כבש 1 זה יותר מידי
מאת: דנה | 8 ביוני 2019 | 04:15לדעתי תסרוקות קצרות יתאימו יותר לפנים העגולות והמתוקות שלה. הכל מתלתלים בסגנון שנות העשרים כמו בטי בופ ועד קארה לייזה מינלי או תספורת תלתלים – פטרייה טבעית נוסח שנות השמונים. באפרו הקצר היא נראית מעולה, אבל תוספות השיער הארוכות לא הכי מתאימות לה.
מאת: Ccyclist | 8 ביוני 2019 | 02:09את מהממת! תמשיכי להילחם, את גיבורה אמיתית. מאחלת לך שתישארי בארץ. את בחורה אינטיליגנטית ויפה, תסמכי רק על עצמך כי את יכולה הכל עם אישיות כזאת.
מאת: מימי | 8 ביוני 2019 | 01:38יאללה על מטוס חזרה לסודן,
מאת: עמיהוד | 8 ביוני 2019 | 01:10ישראל זה לא הבית שלה. תחזרי בבקשה לסודן.
מאת: קימי | 8 ביוני 2019 | 00:42יפיפייה. וואו.
מאת: אלעד | 8 ביוני 2019 | 00:23קראתי כמה תגובות מגעילות – הייתי שולח את אותם מגיבים לסודן ולה הייתי נותן תעודת זהות כחולה. נעשה חילופים.
מדהימה ביופיה! הלוואי שתצליחי!
מאת: ה | 7 ביוני 2019 | 23:30מהממת! תיהי חזקה! כל כך חכמה ובוגרת.
מאת: מיכאלה | 7 ביוני 2019 | 22:33מאחלת לך רק טוב.
בחורה נחמדה ובעלת סיפור חיים מעניין.
מאת: ישראלי יהודי | 7 ביוני 2019 | 21:38אין שום סיבה שתהיה בארץ.
היא לא פליטה – היא לא נמלטה מסודן אלא באה ממצריים.
עצוב מאד שהמדינה היהודית מכניסה לכאן את מי שמקומו הטבעי ההיסטורי והמוסרי לא כאן
אולי לנסות להשיג מעמד בקנדה או במקום אחר . לא בטוח שכדאי לחכות ולהסתכן
מאת: גיבורה | 7 ביוני 2019 | 20:52האח והאמא כאן . אז אולי לא יגרשו .אבל אולי לא ייתנו זכויות הרבה זמן – לא בטוח שכדאי . קל לתת עצות .לבן אדם בלי משפחה שכל מה שיש לו קבוע בחיים זה תל אביב .. תצליחי בעזרת השם בדרך שלך!!
כתבה מדהימה! מוניקה, את מושלמת! יפה, חכמה, אופטימית וטובת לב. המדינה צריכה אנשים כמוך! מציעה לך כן לעבור את הגיור, לדעתי לא תמצאי דרך אחרת להשגת ת.ז. ישראלית. ואני באמת מאחלת לך לקבל אחת כזו; המדינה זקוקה לאנשים כמוך! אוהבת
מאת: תמי | 7 ביוני 2019 | 19:22תחזרי לסודן.
מאת: יסמין | 7 ביוני 2019 | 19:04מקומך לא במדינת היהודים, יפה ככל שתהיי.
סיפור מוזר ולא אמין, איך אבא שלה התקשר אליה לאיזה מספר טלפון בדיוק? בגיל 7 ובגיל 12 ובגיל 17 הוא התקשר נשמע מוזר..החזקת את אותו קו מגיל 12 ? ואבא שלך מייצג בדיוק את תרבות הזבל של הסודנים והערבים, לסרסר להפיל לזנות ולשלוח לאנוס את הילדות הקטנות שלהם,לא חידשת דבר.ואת מודה שבעצם הגעתם לפה ממצרים! לכן חוק הפליטים לא תופס פה! תשארו במצרים . והסודנים לא סתם גנבים , הם הרבה יותר גרוע מיזה. אנסים אלימים ושודדים באלימות בלי שום חמלה גם דברים יקרים בעלי ערך אישי סנטימנטלי כמו תכשיטים ישירות מהצוואר וחוטפים מהיד של אנשים מכשירים סלולרים , לזה התכוונה מירי רגב תראי איך הם מתנהגים פה גועל נפש!!
מאת: מו | 7 ביוני 2019 | 18:05אני
מאת: היא חתיכה עולמית | 7 ביוני 2019 | 17:51סתמית ביותר. פנים נאות ולא יותר. רק כהה וגבוהה זאת כל הייחודיות שלה.
מאת: מרכז | 7 ביוני 2019 | 17:33חבל שלא נשארתם במצריים בשביל מה כבשתם את דרום תא?
מאת: Hhu | 7 ביוני 2019 | 17:30לגרש את אמא שלך חזרה לחור בצפון אפריקה ממנו זחלה
מאת: דגרנט מוגבל שכלית שכמוך | 7 ביוני 2019 | 17:12יפהפייה, בוגרת ופשוט מעוררת השראה אמיתית. המון אושר, הצלחה בכל דרך שתלכי בה ואל תתייחסי לאף אחד שמנסה להוריד ממך או ממה שאת – המשיכי חזק בכל הכוח!
מאת: עירית | 7 ביוני 2019 | 14:40מדהימה. שיהיה לך הרבה הצלחה ואושר!
מאת: קובי | 7 ביוני 2019 | 14:38שחורה אני ונעווה בין בנות העיר..
מאת: איציק מ | 7 ביוני 2019 | 14:21שיר השירים שלומה המלך.
וואוו איזו יפיפיה!!!
מאת: אחת שיודעת | 7 ביוני 2019 | 14:06את מדהימה! המון בהצלחה. זה לא יהיה קל אבל את יכולה לעשות את זה.
מאת: א | 7 ביוני 2019 | 14:05בדרך תפגשי גם אנשים טובים! מאמין בך.
את צריכה לחשוב רגע עם עצמך, מזה אומר שאת לא נמשכת לגברים סודנים… ברמה ש'מעולם לא' חשבת על זה.
מאת: שש | 7 ביוני 2019 | 13:20"לא נמשכת לסודנים לא הטעם שלי"
מאת: מנשה | 7 ביוני 2019 | 11:59דוגמא קלאסית לשנאה עצמית וניסיון דילול הגנים עם בחור ישראלי.
תלמדי לקבל את עצמך דבר ראשון ,כי אם לא אף אחד לא יכבד אותך.
איזה חיים קשים! מאחלת לה רק טוב!
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 7 ביוני 2019 | 11:49שם לה טבעת מחר ואז לא יוכלו לגרש אותה, איזו מהממת למות…
מאת: ניני | 7 ביוני 2019 | 11:09קדימה לסודן או מצרים, פה זה לא הבית שלך. את מזהמת את המדינה.
מאת: sus | 7 ביוני 2019 | 11:08מאחל ליום שיגרשו אותך
מאת: בנימין | 7 ביוני 2019 | 10:55פשוט מדהימה. תצליחי
מאת: ציונה רוטשילד | 7 ביוני 2019 | 10:53לגרש מישהי אחרי שהיא גדלה פה שנים וזה הבית שהיא מכירה זו אכזריות לשמה, צריך לתת לה אזרחות או תשבות קבע לפחות. אבל צריך גם למנוע הגעה של מסתננים ואם מישהו נכנס לגרש אותם מיד, עוד לפני שהם יוצרים לעצמם חיים פה. כל אומה צריכה לחיות במקום שלה.
מאת: גבי הגמל | 7 ביוני 2019 | 10:44היי מוניקה את תותחית אמיתית תמשיכי ככה גאים בך סיגלית ואיתי טל"ח
מאת: סיגלית | 7 ביוני 2019 | 09:45איך שאת יפה, ובוגרת! המון הצלחה.
מאת: אור | 7 ביוני 2019 | 09:21יש דימיון משפחתי
מאת: טוטו תמוז | 7 ביוני 2019 | 09:11הביתה לסודן ומהר
מאת: אחד | 7 ביוני 2019 | 09:00זאת לא המדינה שלך, תחזרי למדינה בה נולדת!
מאת: חיה בסרט | 7 ביוני 2019 | 08:26אני בגיל שלך ולא עברתי שליש ממה שעברת , מדהים מעריכה אותך, את יפייפיה
מאת: מרותקת | 7 ביוני 2019 | 03:22מהממת!!! בהצלחה הלוואי שתקבלי תעודת זהות כחולה..רק בגלל שאת מקסימה
מאת: יובל | 7 ביוני 2019 | 03:22מושלמת!!
מאת: אסף | 7 ביוני 2019 | 01:16מדהימה!!!!!!!!
מאת: רננה | 7 ביוני 2019 | 00:21כמה כנות בגרות שקידות וטוהר מידות..
מאת: חני | 7 ביוני 2019 | 00:18את מדהימה, יפיפיה ברמות חיצונית וללא ספק פנימית!!!!
עם גישה כזאת לחיים את תצליחי בענק,
אין לי ספק בכלל!!
יש לנוער "הישראלי פרופר"
המון המון מה ללמוד ממך!!!!
מעוררת השראה ומהממת ברמות. המון אושר, הצלחה ובריאות!
מאת: נוגה | 7 ביוני 2019 | 00:06מדהימה ביופייה
מאת: ליאת | 6 ביוני 2019 | 23:59מקסימה תצליחי. עם כל החיים הקשים שעברה הרימה את עצמה לבד כל הכבוד מתוקה ויפה
מאת: שני | 6 ביוני 2019 | 23:56לא משנה מה את תצליחי בענק ! בהצלחה נסיכה
מאת: זוהר | 6 ביוני 2019 | 23:18אחת הבנות היפות שראיתי!! את תצליחי בכל העולם ברמה של נעומי קמבל. מאחלת לך שתקבלי דרכון ישראלי ושיהיו לך חיים מוצלחים וטובים.
מאת: שירן | 6 ביוני 2019 | 20:43מדהימה!
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 6 ביוני 2019 | 20:37יפה ברמה בינלאומית. יכולה להצליח בענק בחו"ל
מאת: רמי | 6 ביוני 2019 | 20:24וואו איזו מהממת ואיזו אישיות מדהימה. יש אנשים שלא ראויים לחיות פה, אולי שיעיפו אותם וישאירו אותה במקום! המון הצלחה ואמן יאשרו לך אזרחות
מאת: קוקי | 6 ביוני 2019 | 20:23יפיפיה
מאת: אלינה | 6 ביוני 2019 | 19:46לגרש גם אותה. די עם ההתחסדות.
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 6 ביוני 2019 | 19:45What an amazing life story and a beautiful outcome. I wish this girl makes all her dreams come true! And respect to Shelly Gafni for being so open in helping.. she is an incredible woman
מאת: Leeann Rosen | 6 ביוני 2019 | 18:58מקסימה, בוגרת ויפה מאוד !!!! עם סיפור חיים כזה קשה והיא לא מתקרבנת, רק עובדת קשה כדי להמשיך ולחיות את החיים במיטבם. מדהים! מקווה מאוד.שמישהו יגיע לסיפור הזה ויוכל לעזור לה. מגיע לה. בהצלחה מוניקה, המשיכי כך.עם האופטימיות והדרייב להצליח, את מעוררת השראה !!!
מאת: טלי | 6 ביוני 2019 | 18:22שיהיה בהצלחה. עברת הרבה בחיים. מאחלת לך שתדעי רק אושר מעתה ואיך, שדברים יבואו יותר בקלות. בהצלחה עם האזרחות :)
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 6 ביוני 2019 | 17:50אני מחכה למגזין של מאקו רק בגלל התוכן שאתם מביאים. מוניקה את מדהימה הלוואי שתצליחי
מאת: Or | 6 ביוני 2019 | 17:42בחורה חזקה נבונה ויפייפיה, בהצלחה !
מאת: Anat | 6 ביוני 2019 | 17:38עושה רושם של בחורה טובה. השאלה אם מדינת ישראל צריכה להיות פח הזבל של כל מדינות העולם השלישי?
מאת: דניאל | 6 ביוני 2019 | 17:30אישה מהממת וחזקה, בהצלחה!!
מאת: יובל | 6 ביוני 2019 | 17:28מושלמת! שיהיה בהצלחה
מאת: לי | 6 ביוני 2019 | 17:14המון בהצלחה, מקווה שתצליחי לקבל תעודת זהות! המדינה שלנו צריכה אנשים כמוך.
מאת: אני | 6 ביוני 2019 | 16:33יפהפייה. המון בהצלחה !!!
מאת: מישהי | 6 ביוני 2019 | 16:25וואווו כתבה מדהימה!!!
מאת: מאי | 6 ביוני 2019 | 16:15כתבה מרתקת. מאחלת לה הצלחה רבה.
מאת: רחל | 6 ביוני 2019 | 16:09