האוסקר של האופנה: 10 הסרטים עם הכי הרבה סטייל

•  
•  
•  

תספורת קליאופטרה ולק כהה. הסטייל של אומה תורמן ב"ספרות זולה" | צילום מסך

סטריפטיז בלבוש מלא | "גילדה", 1946
הסרט משתייך לסגנון הפילם נואר, עם אווירה אפלה ומסוכנת ועלילה המתרחשת בקזינו מפוקפק בארגנטינה. "גילדה" הנציח את מעמדה של ריטה היוורת' כ"פאם פאטאל" מסתורית וקטלנית, המשתמשת במיניותה להשיג את מבוקשה. "כל הגברים שלי הולכים לישון עם 'גילדה'. למחרת הם מתעוררים איתי", אמרה בעבר הכוכבת הנחשקת בצער מר-מתוק. קסמה של גילדה הוא דווקא באיפוק, הניכר בסצנה בה היא שרה את השיר "Put the Blame on Mame" במועדון הלילה. זוהי סצנת הסטריפטיז הראשונה שנעשתה, אם כי סטריפטיז בלבוש מלא (היא מסירה כפפה אחת בלבד). הסרט עבר את חוקי הצנזורה הנוקשים של שנות ה-40, והסצנה נרשמה כאחד מהרגעים האירוטים ביותר בקולנוע.
לגזור ולשמור: שמלת הסאטן השחורה והמבריקה היא תמצית הזוהר ההוליוודי. בעזרת גזרת הסטרפלס המחמיאה והשסע הסקסי גילדה חושפת טפח אך מסתירה טפחיים ומשאירה הרבה מקום לדמיון.

ביקיני בגן העדן | "ואלוהים ברא את האישה", 1956
בריז'יט בארדו היא הבחורה היחידה שמצליחה להצטלם עירומה ולצאת מלאת סטייל. הלוק הצרפתי השיקי כאילו טבוע אצלה ב-DNA, עם שפתיים בשרניות, שיער נפוח ועיניים חתוליות. אך לא היינו יכולים להיות עדים למראה המלבב של בארדו ללא רוז'ה ואדים, בעלה דאז. ואדים יצר את "ואלוהים ברא את האישה" שהפך את בריז'יט לכוכבת בינלאומית. במרכז הסרט נערה מתירנית ומשוחררת, שמעדיפה להשתזף בעירום ולהשתובב עם גברברים מאשר להתרכז בעבודתה כזבנית.
לגזור ולשמור: חברות, הסרט הזה הוא שהפך את הביקיני לפריט לגיטימי. עשר שנים לאחר המצאתו, הביקיני יצא מהמחתרת וזכה להופעת בכורה קולנועית על גופה של בארדו. עד אז הפריט הזעיר נחשב ללבושן של רקדניות במועדוני לילה ונערות פין-אפ. הביקיני הפך לסנסציה ובן לילה זינקו מכירות בגד הים הקטן ברחבי השוק האירופאי. מלבד הביקיני הסרט מתאפיין בסטייל המושלם לעיירת חוף ים תיכונית עם שמלות כותנה מדגישות מותניים, שמלות חולצה מכופתרות וחצאיות צמודות.

הולדת ה-LBD | "ארוחת בוקר בטיפאני'ס", 1961
בלתי אפשרי לחשוב על הולי גולייטלי, הברונטית הקוקטית, מגולמת על ידי מרילין מונרו. למרות שככה ראה אותה בעיני רוחו טרומן קפוטה כאשר כתב את דמותה. מזל שהמלהקים בהוליווד חשבו אחרת, כאשר הפכו את הספר שלו לסרט זוכה אוסקר. אודרי הפבורן לעד תיזכר כהולי התוססת ומלאת החיים שמסובבת את כל גברברי העיר על אצבע אחת.
לגזור ולשמור: הסרט הכיר לעולם את ה-LBD (Little Black Dress) בעיצוב ג'יבנשי. אמנם השמלה לא כזו קטנה ומגיעה עד הרצפה, אך המסר ברור: אין צורך בקישוטים ובדים מצועצעים, שמלה שחורה ואלגנטית עושה את כל העבודה. סצנת הפתיחה המקסימה בה הולי מתהלכת עם השמלה ברחובות ניו יורק השוממים, עם כתר קטן על ראשה, משקפי שמש ענקיים וכפפות שחורות עוטפות את אצבעותיה הדקיקות, מעידה כי מדובר בנסיכת סטייל אמיתית.

שנות ה-60 העליזות | "יצרים" , 1966
אתם יכולים לסמוך על זה שסרט שמצליח להישאר רלוונטי ואקטואלי גם אחרי יותר מ-40 שנה, הוא ככל הנראה סרט בעל בסיס פילוסופי עמוק. עלילת הסרט "יצרים" מעלה שאלות אודות הקשר בין המציאות למציאות המצולמת כשבמרכזה צלם אופנה (דיוויד האמינגס) המזהה בתצלומיו מקרה רצח. ברקע מתועדת לונדון הסווינגית של שנות ה-60, על כל מסיבותיה, התמסטלויותיה וכמובן תלבושותיה. ג'יין בירקין, הקופרודוקציה המוצלחת ביותר מבית אנגליה וצרפת, מככבת בתפקיד משנה בסרט.
לגזור ולשמור: הסרט הוא גן עדן עבור חובבי הסיקסטיז: שמלות מיני בגזרת A עם הדפסים גיאומטריים, חצאיות מיני, כובעים הזויים, מגפיים עד הברך, שמלות קרושה וגרבונים בשלל דוגמאות וצבעים. אך מאחורי האאוטפיטים המקסימים הללו עומדת אמירה מעניינת על עולם האופנה. בדומה למשחק בין מציאות מצולמת למציאות קיימת שהוא מרכז הסרט, הדוגמניות הקוליות והבגדים האופנתיים ב"יצרים" כה מלוטשים ומסוגננים שהם אינם "טבעיים", הם אשליה. הצורות הגיאומטריות שעל שמלות המיני מעבירות תחושת קיבעון, והבחורות הרבות הלובשות שמלות דומות זו לזו יכולות להעיד על ריקנות של אותו דור הולל.

פשע אופנתי | "בוני וקלייד", 1967
הסרט שנחשב לסנונית הראשונה של "הגל החדש האמריקני", שהיה תגובת נגד לקולנוע ההוליוודי השמרני של אותם ימים, דווקא אינו מתרחש באותם זמנים, אלא חוזר 30 שנה אחורה לתקופת השפל הכלכלי הגדול. בוני פרקר (פיי דאנאווי) וקלייד בארו (וורן בייטי), היו זוג הקרימינלים המבוקש ביותר בארצות הברית. נכון, השניים שדדו כמה בנקים ורצחו קצת אנשים, אבל אין ספק שהתלבושות הלוהטות שלהם הוסיפו אש למדורה.
לגזור ולשמור: הזוג הדגים לנו כיצד שודדים בסטייל, עם חליפות מחויטות, כובע ברט ומטפחת על הצוואר, ולמעט אי דיוק אופנתי קל (את חצאיות העיפרון המושלמות שבוני לובשת בסרט, בוני המקורית לא לבשה כי הן הומצאו רק בשנות ה-40),  אין ספק כי השניים אמנם הסתבכו עם רשויות החוק, אבל ממש לא היה להם מה לחשוש ממשטרת האופנה.

לובשת את המכנסיים | "הרומן שלי עם אנני", 1977
אנני הול (דיאן קיטון) היא הבחורה הכי נוגעת ללב שקיימת, לפחות באזור ניו יורק רבתי. היא מתוקה, מבולגנת קלות, בעלת שמחת חיים ורוצה לפתח את קריירת השירה שלה. בקיצור, היא ההפך הגמור מהקומיקאי היהודי הנוירוטי אלווי סינגר (וודי אלן) איתו יש לה רומן. הזוגיות בין השניים פורחת, מדשדשת, דועכת ולבסוף הם פשוט הופכים לידידים. הסרט היווה השראה לסרטים כ"500 ימים עם סאמר" ו"כשהארי פגש את סאלי" ולאינספור הפקות אופנה שנעשו מאז.
לגזור ולשמור: אנני הול הכירה לעולם את הסקס אפיל הנשי של המראה האנדרוגיני, ובפרט של החליפה הגברית. יותר מכך, אנני אחראית על סגנון שלם שנקרא על שמה והפך למעין מגפה: בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 הסתובבו נשים ברחבי העולם עם וסטים, עניבות, מכנסיים רפויים ואף מגבעות דרבי.

•  
•  
•  

המציאה סגנון לבוש הקרוי על שמה. דיאן קיטון ווודי אלן מתוך הסרט הרומן שלי עם אנני

החליפה של האיומים | "ספרות זולה", 1994
ביצירתו הפוסט מודרנית (סליחה על המילים הגסות) של קוונטין טרנטינו הסטייל משחק תפקיד מפתח. בתוך פרץ האלימות, עלילות מצטלבות והמון בלאגן – הלבוש נותר מוקפד ואלגנטי. סרט הפולחן הצליח לרתק סינמופילים חולי המסך הגדול כמו גם צעירים נלהבים מרחבי העולם, עם סצנות בלתי נשכחות ופסקול גאוני.
לגזור ולשמור: החליפות, החליפות, החליפות. אמנם הן כבר הופיעו בסרטו הראשון של טרנטינו, "כלבי אשמורת", אך בסרט הנוכחי לובשים אותן ווינסנט (ג'ון טרבולטה) וג'ולס (סמואל אל ג'קסון) בקוליות ששמורה רק להם. ממתק הסטייל האמיתי מגיע בדמות מיה וואלאס (אומה ת'ורמן), אשתו של מרסלוס וואלאס האיום. גם אם היא ג'אנקית של סמים ושחקנית בסרטים סוג ז', למיה יש פשטות אלגנטית, מדויקת וסקסית שקשה לעמוד בפניה: עם חולצה לבנה מכופתרת שמתחתיה מציץ מחוך שחור, מכנסיים שחורים צרים, תספורת קליאופטרה שחורה וכמובן: לק כהה.

ממתק הסטייל של הניינטיז | "קלולס", 1995
הסרט הוא אדפטציה לא נאמנה במיוחד לרומן "אמה" של ג'יין אוסטין, ונקרא "קלולס" על שם גיבורת הסרט קלת הדעת. אז נכון, במבט ראשון שר הורביץ (אלישיה סילברסטון) נראית כמו מתבגרת עשירה עם עיסוקים די רדודים ושאיפות של… מתבגרת עשירה עם עיסוקים די רדודים. גם כשתצפו בסרט היום, לאחר 16 שנה, היא עדיין תראה כזו. אבל שר היא קצת מעבר לזה, היא בחורה עם תובנות משעשעות על החיים שאוהבת לעזור לזולת המאותגר-אופנתית. הסרט לכד את רוח צעירי הניינטיז, עם הרבה ציניות, מודעות עצמית ומטבעות לשון גאוניים.
לגזור ולשמור: גרביים מתוחים עד הברך עם חצאית מיני, והרבה (יותר מדי) משבצות. לא נשכח ולא נסלח על תאונת ה"ברנדה וקלי"- שר ואמבר הפקאצה מגיעות למסיבה בוואלי עם אותה שמלה אדומה. רגע אלמותי נוסף הוא הירידה במדרגות הבית של שר, עוטה שמלה לבנה וקטנה לכבוד הדייט עם כריסטיאן.

החלום הרטוב של כל פאשניסטה | "השטן לובשת פראדה", 2006
אנדריאה סאקס (אן האת'ווי) מתקבלת לעבודה במגזין אופנה נחשב בניו יורק. אבל יש בעיה קטנה – אנדי (אנדריאה) היא בחורה חסרת סטייל בעליל, כך שקבלתה למגזין דומה לפושטק שלא סיים בית ספר עממי המקבל תעודת הוראה. הבעיה הרצינית באמת היא העורכת, אנה וינטור מירנדה פריסטלי (מריל סטריפ), אישה-שטן מלאת סטייל, אלגנטיות ורוע צרוף הרודה ומתעללת באנדי.
לגזור ולשמור: כמובן שאת כל המלתחה של אנדי היבשושה בתחילת הסרט יש להשליך לפח. בסביבות אמצע הסרט היא עוברת מהפך ונהיית מתוקתקת ושיקית מכף רגל ועד ראש, וכל בגד שמונח עליה נראה כמו מיליון דולר. שוליית השטן אולי לא לובשת פראדה אבל מושלמת עם שאנל וקלווין קליין.

סרט הפולחן החדש | "500 ימים עם סאמר", 2009
סוף סוף קומדיה רומנטית מתוחכמת שנותנת פייט לקומדיות הפולחן משנים עברו. סאמר היא מעיין אנטיתזה לבנות "השטן לובשת פראדה" ו"סקס והעיר הגדולה" – בעלת אמירה אופנתית ייחודית המשלבת וינטג' וחדש ולא עולה אלפי דולרים.
לגזור ולשמור: הסטייל האינדי שמאפיין את הפקת הסרט עובד גם במחלקת ההלבשה- שעטנז של בגדים מתקופות שונות (ואף מילה על היפסטרים) ורטרו שיק השולט בבגדיהם של טום הנסן (ג'וזף גורדון לוויט המתוק), הרומנטיקן הרגיש, וסאמר פין (זואי דשנל הענוגה), הצינית שאינה מאמינה באהבה. טום משדר לוק כולל של חנון מבוגר, עם חולצה מכופתרת ועניבה תחת סוודרים, וסטים וקרדיגנים בגווני החום, מכנסי קורדרוי ותיקי שליח. סאמר לובשת שמלות פעמון בסגנון שנות ה-50 וחצאיות עם מותן גבוה. מארק ווב הבמאי הורה למלבישה, הופ הנפין, לייצר לסאמר מלתחה המורכבת רובה ככולה מהצבע הכחול כדי להדגיש את עיניה המהפנטות. ואם תשימו לב, כמעט ואין דמויות אחרות הלובשות כחול כשסאמר נמצאת בסצנה.

להזמנת כרטיסים לשבוע האופנה חולון היכנסו לאתר המוזיאון או התקשרו 03-5021552