מבחן בגרות: 5 החלטות אופנתיות לשנה החדשה

ראש השנה מאחורינו ויום כיפור בפתח | זה הזמן לחשבון נפש אופנתי | שירה ברויאר לוקחת דוגמה מעורכת ווג האיטלקי ומתלבשת על חטאי השנה שחלפה

מאת  | ‏ 3 אוקטובר 2011
החלטות אופנתיות לשנה החדשה | צילום: גטי אימג'ס

מדגימות איך להתלבש אחרי גיל 60. פרנקה סוזני, עורכת ווג איטליה עם המעצבת דיאן פון פירסטנברג | צילום: גטי אימג'ס

"מה באמת היא חשבה לעצמה כשהיא לבשה את המכנסונים האלה?", תהתה חברתי בערב פתיחת תערוכה מול בחורה, לא צעירה במיוחד, בשורטס אופנתיים שלא עושים עמה שום חסד. היא מצדה מסרבת להקשיב לתחנוני החבר שלה שמאיץ בה להחליף את הג'ינס הארוך בקצר הלוהט. "אני בת 44, ילדתי 3 ילדים ואני לא לובשת יותר שורטס", היא מסבירה לו בסלחנות.

יש לה רגליים ארוכות ויפות והיא אדם בוגר ואחראי. את רגלי האיילה שלה היא חושפת בשמלות קלילות באורך הברך או בחצאיות מחמיאות, אבל שורטס אופנתיים מהסוג שמציף את הרחובות, לא מתאים לה לטעמה ולא בגלל הרגליים. "אני זוכרת את היום בו אמא שלי חגגה עם חברותיה את יום הולדתה ה-60. כמה מגעיל ופאתטי הן נראו. אלה נשים שנראות טוב לגילן, פעם הן התלבשו היטב ועכשיו – כולן חנוקות במכנסי ג'ינס הדוקים וחולצות טריקו צמודות שמבליטות כל קפל באכזריות".

פרנקה סוזני | צילום: גטי אימג'ס

נשית ורכה בשמלת שיפון עם סנדלים פשוטים. פרנקה סוזני | צילום: גטי אימג'ס

פרנקה סוזני | צילום: גטי אימג'ס

לא משחקת ולא מתבלבלת - יודעת מה היא שמלה טובה. פרנקה סוזני | צילום: גטי אימג'ס

נשים ישראליות בוגרות שמתגאות בגוף שמור, נוטות לבחור בבגד שידגיש את ההישג, גם במחיר ויתור על הופעה מתוחכמת ומעודנת יותר. כאילו אין מקום למראה בוגר נשי אחר מלבד זה שמציג את הגוף באופן בוטה. במידה ומדובר בנשים שאין להן במה להתגאות, הנטייה היא לקיצוניות השנייה – גזרות רחבות ומטרים רבים של בד טריקו שחור שמעלים את הגוף. לכאורה קיימות עבור נשים מגיל 45 ומעלה, בין אם הן מודעות לגופן או מתכחשות לו, רק שתי אפשרויות: להמשיך להתלבש כמו בגיל 20 או לזלוג אט אט לעבר הוויתור על נשיות וסקס אפיל כמו אל כורסה רכה ונוחה.

| לאן כבר יש להתלבש פה? |

כי בעצם, לאן יש להן להתלבש? לסופר? למקום עבודה שאין בו כללי לבוש או דרישה למראה ייצוגי? לאסוף ילדים או נכדים מחוגים? לסיבוב בשכונה? למה לטרוח להשקיע בהופעה מודעת כשאפשר לשקוע אל הנוח והמוכר בלי לעצור ולהתבונן באומץ במראה? ומאיפה בדיוק אמורות אותן נשים לקבל השראה כיצד ניתן להתלבש באופן בוגר ועם זאת נשי ומכבד שישתלב בטבעיות בנוף המקומי?

כן, יש הרבה יופי בחברה בת 63 בסך הכל, שעדיין לא פיתחה קודים ברורים של לבוש ומורשת סדורה של סגנון ותרבות חיים. ישראלים שחיים בחו"ל ובאים לביקור מולדת, משבחים את החופש הגדול שהם חווים כשהם מסתובבים כאן בגופיה וכפכפים כמקובל. אבל, כפי שניסחה זאת חברתי הניו יורקית בביקורה בקיץ "הנשים המבוגרות שפגשתי כאן לבושות או כמו פרחות או כמו דודות, אין קלאסה".

לקבלת השראה ללבוש שיש בו טעם טוב, מודעות לגיל ולמבנה הגוף כדאי להציץ בתמונות של פרנקה סוזני – בת 61 ועורכת מאז 1988 את ווג איטליה. סוזני אמנם חולשת על אופנת מילנו ומצוידת בגזרה נאה אבל היא לא משחקת ולא מתבלבלת. יש לה סגנון אישי שניכר בחיבתה לתכשיטים עתיקים, עקבים קטנים וצבעים עדינים והיא יודעת לשלב אותו היטב עם פריטים קלאסיים, אלגנטיים ופשוטים. למרות פאר בגדי המעצבים, יש בה קלילות והיא נראית טבעית ונינוחה, ודאי יותר מאנה וויניטור ותסרוקת הקסדה שלה.

פרנקה סוזני | צילום: גטי אימג'ס

מאבזרת בתבונה - פשמינה ירוקה מעל שמלת שיפון. פרנקה סוזני | צילום: גטי אימג'ס

פרנקה סוזני | צילום: גטי אימג'ס

איכותית ופשוטה בשמלה שחורה ומכנסיים מחמיאים עם סריג ומוקסינים | צילומים: גטי אימג'ס

פרנקה סוזני | צילום: גטי אימג'ס

מודעת לגיל, לתפקיד ולסביבה. פרנקה סוזני | צילום: גטי אימג'ס

פרנקה סוזני | צילום: גטי אימג'ס

יודעת מה מתאים לה - קרדיגן קטן שמדגיש את המותן וחצאית קפלים. פרנקה סוזני | צילום: גטי אימג'ס

אנחנו לא במילנו, גם לא בפריז, אבל אין סיבה שלא נתחיל לבסס כאן עוד אפשרויות לבוש עבור קבוצת הנשים הטועות, התועות והתוהות. תחילתה של שנה חדשה היא הזדמנות מצוינת לקבל כמה החלטות שיעשו לנו את השנה הבאה נעימה יותר לעין:

1. להתבונן במראה – להתאים ביושר את המידה לגוף ואת הגזרה לגיל. גם אם בשר חשוף היישר לפרצוף הוא עניין מקובל שנטמע באלימות הכללית, גם נשים רבות טועות לחשוב שטייטס הוא בגד שאפשר להסתובב בו ברחוב, וגם אם המיני שוב באופנה, חשיפת יתר גורמת  עוול לרוב הנשים וגזרות צמודות וקצרות  מדי משוות להן מראה וולגרי.

2. פשטות קלאסית - להפסיק לפחד מבגדים קלאסיים. חסרונם כה מורגש כאן שכאשר הם מופיעים על רקע הנוף המקומי הם נראים פתאום כה מרעננים, בעיקר אם הם מצטרפים בטעם לפריטים איכותיים אך פשוטים. ג'ינס הוא קלאסיקה לכל גיל, במיוחד הכהה, הישר המאריך את הגזרה, אבל זהירות עם הטי שירט. סרבו לצמודות מדי, לסינטטיות, לאלה עם הכיתובים הילדותיים, לנצנצים הזולים. העדיפו טי שירט מעולה בצבע חלק, מחשוף וי קטן ושרוולים שמוציאים טוב יחסית את הזרועות או חולצות מאריג קל, גזורות בקו מחמיא קרוב לגוף, לא צמוד או רפוי מדי.

3. האיזון הנכון – למצוא תמיד את האיזון בין הקפדה לרישול נינוח. לשלב פריט מוקפד עם פריט זרוק, צמוד עם רפוי, יוקרתי עם פשוט: חצאית מחויטת עם גופיה ונעליים שטוחות, ג'ינס עם חולצת משי, או טי שירט משובחת עם מכנסיים גבריים מחויטים.

4. לדייק – לכבד את ההופעה החיצונית מתוך הכרה בערכה הפנימי. לתת כבוד לגיל, לגוף, לנשיות, לסביבה שצריכה להסתכל עלינו בלי לחוש מבוכה. תשומת הלב לפרטים הקטנים, טיב הבדים, הפרופורציות, האביזרים ושאר המרכיבים המכוונים ליצור מראה, לא מושלם אבל בהחלט שלם.

5. והעיקר – להנות להתלבש כמו אישה.

השאירו תגובה

 

  • [...] ברשת ניתקלתי בכתבה  הזאת  של שירה ברויאר.  הפוסט נקרא: "מבחן בגרות: 5 החלטות [...]

    מאת: הלכות לבוש לא לבנות עשרים « בלוג האמצע |‏ 12 באוקטובר 2011 | 17:28
  •  תודה

    מאת: שירה ברויאר |‏ 7 באוקטובר 2011 | 14:20
  •  שירה היקרה, פשוט תענוג צרוף ומעורר השראה לקרוא את הכתבות שלך.
    מתחילת סידרת הכתבות את בונה תמה אחת יפיפיה, שאופנה היא רק חלק ממנה.כי למעשה הרעיון של איכות אמיתית במקום כמותית, היא תמצית ההבדל בין הרעיון האמקיני (של להגדיל בשקל במקדונאלד, ולקנות הרבה ובזול) ובין האירופאי של לקנות קצת אבל איכותי, לכבס את הבגדים בעדינות ,לנסוע במכונית קטנה בת 10, ועד צורת הבישול והתרבות.
    לדעתי בארץ ,אולי בגלל הדוחק הביטחוני והכלכלי ואולי בגלל שהדור של הסבים והסבתות נאלץ לותר על זהותו מבית, יש יותר מהסגנון האמריקני ופחות מן השני. הישראלי הממוצע אוהב את הג׳יפ שלו גדול ונוצץ ממש כמו הפייטים בחולצה של אשתו.. 

    מאת: נטע |‏ 5 באוקטובר 2011 | 11:36
  •  העובדה שהיא נועלת את אותה נעל רק מוכיחה שסטייל לא קשור לכמות הבגדים או תחלופת הנעליים !

    מאת: שירה ברויאר |‏ 4 באוקטובר 2011 | 21:58
  •  

    מאת: אורית |‏ 4 באוקטובר 2011 | 16:10
  •  

    מאת: מעריצה |‏ 3 באוקטובר 2011 | 22:54
  • ואף הדגמת בתמונות למופת. תודה

    מאת: הדס |‏ 3 באוקטובר 2011 | 22:52
  • כתבה מעולה! גם בארץ זה אפשרי, הכל תלוי בגישה

    מאת: יעל |‏ 3 באוקטובר 2011 | 21:06
  •  

    מאת: מישהי |‏ 3 באוקטובר 2011 | 14:04
  •  כתבה מאוד יפה, היה נעים לקרוא!

    מאת: שני |‏ 3 באוקטובר 2011 | 13:48
  •  כתבה מקסימה נהנתי לקרוא!כל מילה בול!

    מאת: רחלי |‏ 3 באוקטובר 2011 | 11:42
  •  

    מאת: חנה |‏ 3 באוקטובר 2011 | 11:10