לטיול יצאנו: 3 המלצות לחופשת סוף שבוע אופנתית

צימר צפוני, מלון בוטיק תל אביבי, או זולה במדבר הדרומי I שלוש אפשרויות לבילוי סוף השבוע ושלושה מדריכי לבוש בהתאמה I ואיך אפשר בלי סט לנז'רי במתנה

מאת  | ‏ 6 מאי 2012
אורבן שיק | מתוך קמפיין אופניים קסטרו באיסנטגרם | צילום: עידו איז'ק

אורבן שיק | מתוך קמפיין אופניים קסטרו באיסנטגרם | צילום: עידו איז'ק

לכבוד הקיץ המתקרב, רגע לפני שהשרב מגיע, החלטנו להוציא אתכן קצת מהבית לחופשת סוף שבוע. כל אחת וההעדפה האישית שלה – מצימר צפוני, למלון בוטיק תל אביבי או זולה במדבר, הכנו עבורכן שלוש אפשרויות לחופשה ושלושה מדריכים לאריזה בהתאמה, כל מה שאתן צריכות לעשות הוא לבחור לאן לנסוע, לארוז, להיכנס למכונית והתחיל לנסוע ליעד. המדריך המלא לבילוי סוף שבוע מפנק על פי בקשתכן.

לרומנטיות: צימר צפוני
מי שאוהבת להירגע בטבע, לשבת בג'קוזי וליהנות מנוף עוצר נשימה, מוזמנת לארוז את בן הזוג לחופשה רומנטית בצימר באחד מישובי צפון הארץ. אם ימאס לכן מהשהייה הממושכת בג'קוזי ובמיטה, תמיד תוכלו לצאת להליכה קצרה, רביצה בכינרת או טיול בשמורות הטבע באזור. מבחינת לבוש, בגלל שמדובר בחופשה רומנטית, קודם כל הכי חשוב לארוז סט לנז'רי סקסי במיוחד. אנחנו ממליצות להשקיע בפריטים איכותיים ומיוחדים, שיתאימו ללילות הרומנטיים בצימר המרוחק. בנוסף כדאי לארוז גם אאוטפיט נוח למשך היום, לשיטוט בישובי האזור או לטיול רגלי קצר, מכנס קצר בשילוב עם חולצה קצרה ונעליים שטוחות, תיק נוח לטיול ואתן מסודרות.

לכבוד הקיץ המתקרב, רגע לפני שהשרב מגיע, החלטנו להוציא אתכן קצת מהבית לחופשת סוף שבוע. כל אחת וההעדפה האישית שלה – מצימר צפוני, למלון בוטיק תל אביבי או זולה במדבר, הכנו עבורכן שלוש אפשרויות לחופשה ושלושה מדריכים לאריזה בהתאמה, כל מה שאתן צריכות לעשות הוא לבחור לאן לנסוע, לארוז, להיכנס למכונית והתחיל לנסוע ליעד. המדריך המלא לבילוי סוף שבוע מפנק על פי בקשתכן.

צילום: יח"צ

צילום: יח"צ

1. סט לנז'רי של סיימון פרל לאפרודיטה- חוטיני 325 ש"ח (292 ש"ח באתר), חזייה 689 ש"ח (620 באתר)
2. שמלה מודפסת, בוטיק נעמי, 359 ש"ח
3. זקט מחויט שחור, קסטרו, 199 ש"ח
4. תיק קטן, אייל לסטר ל- styleriver, מחיר: 289 ש"ח
5. חולצה לפבנה מכופתרת, טווינטי פור סבן,  99 ש"ח
6. מכנסיים צהובים, קסארה, 299 ש"ח
7. סנדלים מעור, ג'פרי קמפל, 399 ש"ח
8. כפכפים, ג'ק קובה, 289 ש"ח

לאורבניות: מלון בוטיק בתל אביב
לאלה מכן שמעדיפות את הרעש וההמולה של העיר בשילוב עם חוף הים התיכון, נמליץ להתפנק בסוף שבוע באחד ממלונות הבוטיק של תל אביב. מומלץ להתמקד באזור נווה צדק בעל הסמטאות הצרות והציוריות, שילוב של עירוניות עם חוף הים סמוך, שקט שכונתי נדיר ומגוון מסעדות ובוטיקים. במשך היום צאו לטייל, ברגל או על אופניים, ברחבי השכונה, שם תוכלו לגלות רחובות נסתרים, חנויות ייחודיות ובתי קפה קטנים. מבחינת האריזה לסוף השבוע הקצר, נמליץ על אאוטפיט קליל אך טרנדי אשר יתאים לאורבניות של העיר.

צילום: יח"צ

צילום: יח"צ

1.ג'ינס בהיר, קסטרו, 169 ש"ח
2. משקפי שמש בצבע ניוד, H&M, מחיר: 49 ש"ח
3. חולצה מכופתרת לבנה, H&M, מחיר: 249 ש"ח
4. תיק חום, אייל לסטר, 120 ש"ח
5. שמלת מיני שחור לבן של קסארה ל stylriver, מחיר: 289 ש"ח
6. פיפ טואו בצבע חרדל, סקופ, 299 ש"ח
7. סנדלים שטוחים, אלדו, 349 ש"ח

לחובבות השנטי: זולה במדבר
חובבות השנטי, שינה תחת אור הירח וטבע אינסופי, יעדיפו לבלות את סוף השבוע בזולה במדבר ולהתנתק מהציביליזציה העירונית. כל מה שתצטרכו לסוף שבוע רגוע במדבר, הוא לארוז אוהל, שק שינה וקצת אוכל, להיכנס למכונית ולהתחיל במסע ההתרחקות מהעיר. אריזת הבגדים לסוף שבוע במדבר תסתכם במילה אחת- נוחות, הרי שנטי מתחיל קודם כל בנוחות הפיזית.

צילום: יח"צ

צילום: יח"צ

1. שמלת מקסי, זארה, 199 ש"ח
2. חולצה צהובה, SQ1, מחיר: 349 ש"ח
3. מכנסיים, רליג'ן לסטורי, 199 ש"ח
4. קרדיגן חורים, פול אנד בר, 199 ש"ח
5. תיק בד, H&M, מחיר: 119 ש"ח
6. מטפחת שיפון, קאלה, 130 ש"ח
7. סנדלים, טווינטי פור סבן, 249 ש"ח

רוצה לזכות בסט הלנז'רי שבתמונה?
אחרי שנתנו לכן שלוש אפשרויות שונות לבילוי סוף השבוע, אנחנו רוצות להעניק לכן במתנה סט לנז'רי סקסי במיוחד להעלת מדד הרומנטיות בסוף השבוע. כל מה שאתן צריכות לעשות כדי לזכות בסט הלנז'רי של סיימון פרל מבית אפרודיטה הוא לספר לנו בתגובות על חופשת סוף שבוע רומנטית שזכורה לכן במיוחד. התשובה המקורית ביותר תזכה את הכותבת בלנז'רי שבתמונה.

אפרודיטה

צילום: יח"צ

הזוכה משבוע שעבר היא שרון, שספרה לנו על החוויה הכי זכורה לה מימי הלימודים באוניברסיטה:

"יום ה' ה 11.5.2006, שתיים עשרה בצהריים, הגעתי עם חברה שלמדה באוניברסיטת תל אביב ליום הסטודנט. היו עליי ג'ינס כחולים בגזרה ישרה של LEE וסטרפלס בצבע טורקיז, לראשי חבשתי כובע מצחיה של קיפלינג ולרגליי נעלי ספורט של אסיקס. הכי בקז'ואל, הכי שיהיה לי נוח!

מה שלא ידעתי אז הוא שדווקא ביום הזה אפגוש את בעלי לעתיד. הוא נשען על פסל עם עוד כמה בנות מסביבו, כשהחברה איתה באתי לאירוע ניגשה אליו לומר לו שלום, הם עבדו יחד. איכשהו יצא שההחלטה המשותפת הייתה שממשיכים להסתובב ביחד. שלושתנו. אחרי שעה נשארנו רק אני והוא. כך מצאתי את עצמי יום שלם עם הבחור הזה, יושבים ביחד על המדשאה של האוניברסיטה וצופים בהופעה של דנה ברגר (מסתבר שכמוני-כמוהו, שנינו מאוד אוהבים אותה), עושים קולות שניים לצלילי השיר "אהבה" ומתגלגלים מצחוק כשקולטים שאנחנו מכירים כבר את כל המניירות שלה בעל פה.

כשנפרדנו לשלום בשעת ערב מאוחרת, הוא נשק לי על הלחי בזריזות ופלט: "את חמודה". עברו כמה ימים והבחור מיום הסטודנט לא התקשר (וידעתי שיש לו דרכים להשיג את הטלפון שלי). החלטתי אני לקחת יוזמה וסימסתי לו ביום ראשון שאחרי, באותו יום נפגשו שוב ומכאן הכל היסטוריה. אנחנו נשואים כבר שנה וחצי ובעוד 15 ימים בדיוק נחגוג 6 שנות זוגיות מלאות בהמון חוויות ובעיקר המון אהבה.

אפשר לומר שאת יום הסטודנט הזה לעולם לא אשכח!"

השאירו תגובה

 

  •  אז את סוף השבוע הזה, א"א לשכוח, בן זוגי משרת בצה"ל בצבא קבע. זו הייתה תקופה מאוד סוערת בגבול הצפון, בתקופה הזו הייתי יושבת בבית ומחכה לו במשך ימים רבים, חוץ מהגעגוע ומהרצון הרב שהוא יהיה איתי התבספה גם דאגה עצומה לו ולכל החיילים שלו. בכל אופן, הוא היה אמור להגיע בסופשים אבל הייתה תקופה שלמה שברגע האחרון התבטלו אפילו היציאות לסופשים בגלל המצב ואני הייתי צריכה לבטל את כל התכנונים שלי (ולהקפיא הרבה מאוד אכל שהכנתי לנו..) מה שגרם לי רק לרצות להתכרבל עם עצמי ולא לעשות שום דבר מיוחד. יום שישי אחד, שכבר הייתי חסרת מוטיבציה לעשות כלום וכבר החלטתי שאני נוסעת להורים בשבת, הוא הופיע בדלת, מג'וייף ועייף הוא הודיע לי שאומנם הוא לא יכול להיות איתי כל הסופ"ש אבל הוא רוצה אותי לידו, אז מצאתי את עצמי באיזה צימר פרטי ולא מי יודע מה מושקע במושב בצפון, בלי ג'קוזי וספא וכל זה.. הצימר היה קרוב לגזרה שבה הוא היה ופיקד. הוא היה איתי רק בארוחת הערב של שישי בערב וקצת אחרי זה, בערך בשעה 23:00 הוא יצא לפעילות מבצעית וחזר רק בשבת ב-12 בצהריים עייף ותשוש. אבל את השלוש שעות שהיו לנו שם, אני לא אשכח אף פעם. הם נותנות לי כוח ומחזקות אותי עד היום, כשאני מחכה לו עם הילד שלנו כל השבוע. אני יודעת שגם ברגעים מתישים בצה"ל הוא חושב גם עלי, ואני יודעת שאני חשובה לו. אז שוב, לא ג'קוזי, וספא, אבל היה לי אותו קצת, והוא פינק אותי בזמן המועט שהיה לו, ואני לא יכולה לשכוח את זה… תודה שנתתם לי את ההזדמנות להעלות את זה על הסיפור הזה על הכתב, כי אפילו עכשיו הסיפור נותן לי כוח לעבור גם את השבוע הזה…

    מאת: אודליה |‏ 8 במאי 2012 | 10:56
  •  זה היה בתחילת חודש ספטמבר. בלי תיכנון מראש נכנסה לחינו גורת כלבים פצועה וחבולה אך יפת תואר שהייתה זקוקה לנו מאוד ובדיעבד גם אנו לה… באותה סוף שבוע לא יצאנו כלל מהבית, טיפלנו בה, שיחקנו איתה, דאגנו לה, צחקנו המון, הסתכלנו עליה ובעיקר התרגלנו אליה ואלינו איתה. באותו סוף שבוע הסתכלתי על אהובי אחרת, הוא כבר לא היה רק אהובי, הוא הציל אותה יחד איתי וזה היה הדבר הרומנטי ביותר שחוויתי אי פעם! באותו סוף שבוע הפכנו למשפחה!!!!

    מאת: ליאור |‏ 8 במאי 2012 | 07:33
  •  זה היה בתחילת חודש ספטמבר בלי תכנון מראש נכנסה לחינו גורת כלבים פצועה וחבולה אך יפת תואר שהייתה כל כך זקוקה לנו ובדיעבד גם אנו לה… באותו סוף שבוע לא יצאנו מהבית כלל , טיפלנו בה, חיבקנו אותה, צילמנו אותה והתרגלנו אליה ואלינו איתה. הסתכלתי עליו באותו סוף שבוע אחרת, הוא כבר לא היה רק אהובי, הוא הציל אותה איתייחד וזה היה כל כך רומנטי יותר מכל דבר אחר שחוויתי אי פעם. באותו סוף שבוע הפכנו למשפחה!!!!

    מאת: ליאור |‏ 7 במאי 2012 | 22:38
  •  הסופ"ש הכי ומנטי שלי היה עם ידיד ממש טוב לי. זה התחיל כהחלטנו לנסוע לצפון ולהתרחק מכולם, פשוט להעלם, היה סכסוך בין החברים שלו וידענו שהסופ"ש הזה יהיה לא מהנה בכלל. נסענו, הגענו למקום בטבריה, ממש על החוף, השכרנו חדר, הלכנו לקנות נשנושים שתייה וכו, וחזרנו להחליף לבגד ים, היינו קצת בכנרת. בדרך הוא קנה לי ורד(: התקלחנו והתלבשנו ללכת לאכול. ישבנו במסעדה , נהנינו ומשם המשכנו לטייל בתקווה למצוא מקום מגניב לרקוד בו. הוא החזיק לי את היד(דבר שקרה מלא), ופתאום עצר, התסכל לי בעיניים ואמר לי שהוא מאוהב בי! אני, שממש נמשכתי אליו ובמיוחד באותו הרגע, תפסתי אותו ונישקתי אותו במשך 10 דקות בלי להפסיק…. בדרך הוא מצא את האיש עם הורדים קונה לי את כל הורדים!!!! המשכנו לחדר, פתאום לא התחשק לרקוד(: וכשהגענו הוא התחיל לשלוף נרות, ושוקולד טעים, והדבר הכי הזוי בעולם! טבעת! הוא הציע לי חברות עם טבעת…אני שהתרגשתי כל כך והאמת שממש חיכיתי שיקרה בינינו משהו כי נמשכתי אליו בטרוף, ואהבתי אותו כידיד נפש בצורה עצומה, התחלתי לנשק אותו ובואותו הלילה עשינו אהבה, והיה מדהים..פשוט מדהים, התחבקנו כל הלילה, לא הפסקנו להתנשק, ולא יצאנו מהחדר…מרוב אהבה…נשארנו יחד כזוג עם אהבה מטורפת כמעט שלוש שנים, ועד עכשיו יש לו פינה אצלי בלב, לנצח!

    מאת: סימי |‏ 7 במאי 2012 | 20:54
  •  רק אחרי 5 (!) שנות נישואין יכולנו לאפשר לעצמנו לצאת לצימר..
    התחתנו צעירים (בני 19 ו20..),יפים ואוהבים!
    אבל, רק התחלנו את החיים… אני למדתי והוא היה עוד בצבא ואז כשהשתחרר והתחיל ללמוד אני עבדתי…
    בתוך הטירוף הזה ניסינו להכנס להריון אבל ללא הצלחה..עברנו תקופות מאתגרות ומתישות שבסופן חיכתה לנו עוד תשובה שלילית..
    בסוף השנה השניה ללימודים שלו, הוא החליט לפנק ולהפתיע..
    הוא הזמין לנו צימר חלומי בגליל עם נוף מטריף ושקט מלטף…
    התרגשנו כמו ילדים והתלהבנו מכל דבר שהיה שם!
    היו לנו היומיים הכי מדהימים שיכולנו לבקש… והם הסתיימו בדרך שבחיים לא נשכח…
    התקשרו מבית החולים לבשר ש׳הבטא׳ חיובי- אני בהריון!!
    בכינו וצחקנו, רקדנו והשתוללנו ובעיקר-לא האמנו…
    היום יש לנו ילד בן מקסים ומהמם בן שנה!

     

    מאת: עדי |‏ 7 במאי 2012 | 20:44
  • הכל התחיל לפני כ- 10 שנים (!!), היינו ידידים בצבא, אחרי הצבא הוא עבר לאוסטרליה.. ומאז משכנע אותי שאבוא לבקרו. השנה.. כשאנחנו מתכתבים כמו תמיד.. החליט לגלות לי שהיה דלוק עלי בצבא והתבייש להגיד לי.. מאז הגילוי התחלנו לדבר כל יום (כל היום). עוד באותה שיחה שאלתי מתי מגיע לארץ, ואמר לי שהוא בא במאי (ביום הולדת שלי- צירוף מקרים.. אולי?!) ועניתי לו שאיזה פספוס כי אני מתכננת להיות בניו-יורק (מתנה לעצמי ליום הולדת 30). אז הוא אמר לי "מה ניו-יורק, בואי לכאן- את לא תתחרטי".. לאחר מחשבה (של שניה וחצי בערך) אמרתי לו "אוקי. אני באה). וככה התחילו הסידורים לעבר בליינד-דייט (לא התראנו מאז הצבא) הכי ארוך שיש ובמרחק של קילומטרים.. הפגישה בשדה היתה מדהימה. וככה בעצם כל השהות שלי שם (החופים המדהימים היו תפאורה מושלמת ל"דייט" (;). ולגבי סוף הסיפור.. עדיין אין.. הוא צריך להגיע במאי.. (: נראה לי שהסט המושלם הזה.. יהיה קבלת פנים טובה.. (;

    מאת: דידי |‏ 7 במאי 2012 | 16:39
  •  זה היה לפני כשלוש שנים,אפילו יותר.
    יצאתי עם בחור שהיה אז בן 33 ואני הייתי בת 20.
    התחלנו לצאת והוא תכנן טיול לתאילנד עוד לפני שהכרנו.כמובן שמי אני שאמנע ממנו לבטל טת הטיול שלו?!??….זה היה ערב יום חמישי אם אינני טועה.יצאנו לבלות במסיבה במועדון בתל אביב.בסביבות השעה 2 בלילה בערך החלטנו שהגיע הזמן לחזורץבדרכנו הביתה הבחנתי שהבחור פספס את המחלף לכיוון הבית שלי,כתוצאה משילוב של עייפות,אלכוהול,והרצון להשאר איתו עוד החלטתי לשתוק.
    אני שמה לב שאנחנו ממשיכים לסוע,ובסביבות 6בבוקר אני מוצאת את עצמנו בדרך לאילת עוצרים את האוטו בחולות ומתבוננים בזריחה.בסביבות השעה 7 נכנסו לעיר ונעצרנו במלון הראשון שנקרה בדרכנו.הבחור נכנס,אחרי כמה דקות יצא ואמר לי "בואי".בלי לשאול שאלות מיותרות הלכתי אחריו ואחרי הלב שלי ומצאתי את עצמנו בחדר במלון.היה לנו יום רומנטי שכלל אמבטיית קצף,טיול בטיילת,והמון רומנטיקה.זה היה כ"כ רומנטי כי זה היה יום לפני שהוא היה חייב לטוס.
    אני לא אשכח זאת כי זה היה ספונטני ורומנטי והבנתי שהיה אמיתי כי גם כשהיה בטיול הוא שמר איתי על קשר והראה את אהבתו.

    מאת: שלי |‏ 7 במאי 2012 | 16:35
  •  הסופ"ש הכי רומנטי ובלתי נשכח שלי הוא גם החופשה הכי ספונטנית שקרתה לפני ארבע שנים אני ובן זוגי (בעלי כיום) החלטנו לטוס ליעד שנבחר רק בשד"ת!!!
    היינו הכי ספונטנים בעולם, הגענו לשדה תעופה ובחרנו לעלות על הטיסה לפאלמה דה מיורקה הקסומה במקום!! ( תודו שיצא יעד משגע !!) , את המלון בחרנו רק לאחר שנחתנו , ובלי הכנות מראש החלטנו לחרוש את המקום המדהים הזה!!
    באחד הטיולים שלנו הציע לנו זוג ישראלי להגיע לאתר מטורף של באנג'י .
    אני פחדנית וסירבתי לקפוץ אבל בעלי דווקא התלהב.
    כשהגענו וראיתי את הנוף עוצר הנשימה לא יכולתי לוותר על החוויה ומלאת פחד ורעידות הסכמתי שיחברו אותי לכבלי הבאנג'י.
    רוצים לשמוע את השוס?? – ברגע שמפעיל הסנפינג "זרק" אותי לקפיצה בן זוגי צעק לי "אור תתחתני איתי?!?!?" ואני חשבתי שדמיינתי ושוב הוא צעק "אור תתחתני איתי?!?!?" , ואני שתלויה בין שמים לארץ הפוכה!!! מנסה לעכל את מה ששמעתי, אחרי כמה שניות אני צועקת בחזרה " רק אם אני יוצאת מפה חיה!!".
    כן,גם ההצעת נישואים התברר לי הייתה הכי ספונטנית בעולם ורק באותו רגע זה התפרץ ממנו…
    בשבילי זה הסופ"ש הכי קסום ורומנטי שאי פעם יכולתי לדמיין!!!
    אז זהו שיצאתי בחיים התחתנו ולא מזמן גיליתי שגם הריון חדש יש :)))

    מאת: ליאור |‏ 7 במאי 2012 | 14:27
  • הסופ"ש הכי רומנטי מתחיל לפני כמעט 10 שנים כשהכרתי בחור באחד הצ'טים שהיו פעם נורא נפוצים באינטרנט.
    הקשר האפלטוני נמשך כמעט שלוש שנים שבהם היינו מדברים בצ'טים, סקייפ , טלפון ועדיין לא נפגשנו…
    בשיחות שלנו היו תמיד "ניצוצות" ולא הפסקתי להתרגש מכל שיחה ושיחה שלנו.
    היה לנו תמיד מעניין ומסקרן לדבר ונורא רצינו כבר להיפגש ולראות איך נרגיש אחד עם השני במציאות!?
    אחרי שלוש שנים של היכרות וירטואלית, ליום ההולדת ה- 18 שלי הוא שלח לי כרטיס טיסה אליו לקנדה!!! לאחר התלבטות ארוכה מצד ההורים ובכלל החלטתי לאזור אומץ ולטוס אליו :).
    הטיסה הייתה ארוכה מאוד מאוד כמעט כמו נצח אך הנחיתה הייתה נרגשת במיוחד – סוף סוף פגשתי אותו פעם הראשונה!! קלטנו אחד את השני המבטים נפגשו, והלב שלי פעם בטירוף!! רעדתי! המשכנו לביתו ובילנו סופ"ש בלתי נשכח.
    הוא הכיר אותי להורים , ולקח אותי לטיולים, מסעדות רומנטיות, פיקניקים בפארקים העצומים ומה לא… זו הייתה חופשה הכי משמעותית בחיי כי מאז אנחנו ביחד כבר 9 שנים מאושרות, הוא עבר לחיות בארץ החמה שלנו, ואני זכיתי באהבה הכי גדולה שיכולתי לאחל לעצמי…

    מאת: מיה |‏ 7 במאי 2012 | 13:58
  •  אחרי שילדנו את ילדנו הרביעי הרגשנו צורך עצום לברוח לסופש רומנטי בגליל המערבי,אחרי שבוע של התארגנויות עם דודים וסבתות וסייעות למיניהן הכנות של סירים בקבוקים סרטים מתנות ופיצויים לכל אלו שנותרו מאחור לשמור על החבורה יצאנו לדרך שלא לומר ברחנו לצימר.החלטנו שהסופש יהיה מיוחד רומנטי וסקסי והצטיידנו בין השאר בתחתונים אכילים סקסים בצבע כחול.הזמנו מקום בלילה למסעדה מפורסמת שממתינים אליה בתור ימים מראש.לצערנו לא הצלחנו להגיע אליה וגם לא יצאנו מהצימר עד סוף הסופ"ש כיוון שהפנים שלנו נצבעו בצבע כחול בוהק שלא ניתן היה למחוק עוד שבועות רבים לאחר מכן…זה היה הסופ"ש הכי משעשע רומנטי כחול ומפנק שזכינו לו.דרך אגב לבעלי לב חלש לא ממליצה לרכוש את התחתונים האלו!

    מאת: שירי |‏ 7 במאי 2012 | 12:20
  •  הכל התחיל בטלפון מחבר ילדות "באה לכינרת?"
    יושבת בבית, קיץ, יום שישי, חודש אחרי שסיימתי זוגיות של שש שנים ופסיכומטרי,
    "כינרת? יאללה כינרת".
    "אז תביאי איזה אוהל, שק"ש, אוכל, אני מביא חבר…"
    תוך שעה יצאנו, בדרך אספנו את החבר, חיוך אחד הספיק. לא זוכרת את הדרך, הזמן עובר מהר כשנהנים. הגענו, התמקמנו, החבר המשותף נכנס לשק"ש ונירדם.
    נשארנו לבד, רק שנינו והכינרת, עד לזריחה. איזה קיטש, נראים כמו בשיר של אביב גפן…
    בבוקר החבר קם ומוצא אתנו מחובקים, קרוב-קרוב. "מתי הספקתם? כמה זמן ישנתי?"
    אחרי שלוש שני החבר היה אורח הכבוד בחתונה שלנו, מתרגש וקורן מאושר סיפר לכולם "ישנתי, קמתי והם ביחד, זה השידוך הכי מהיר שעשיתי אי פעם, יש לי כבר שלושה".
    בלי צימר, נרות ושוקולד, רק הכנרת וחבר אמת אחד שיזכה לגן עדן.

    מאת: זוגי |‏ 7 במאי 2012 | 10:30
  •  

    מאת: שרה |‏ 7 במאי 2012 | 10:11
  •  החופשה הרומנטית והבלתי נשכחת שלי ושל בעלי היתה בסיני לפני 14 שנים , עוד לפני שהילדים נולדו כשבעלי ואני היינו סטודנטים צעירים…

    סיני הייתה בעיקר חופים צחורים וקסומים עם הרגשה נפלאה כאילו אנחנו באי בודד יפהפה . המון עצי דקל שהעניקו לנו צל כשהיה לוהט וגמלים שעברו מדי פעם והזכירו לנו את הסימביוזה המדהימה של המקום.

    הים היה בצבע טורקיז מדהים וצלול, עם המון ריפים של אלמוגים מרהיבים ביופיים ודגים מצוירים ששוחים לצידך. בילינו המון בים עם שנורקלים ונפעמנו מהדגים היפהייפיים ומהשלווה שיש מתחת למים .
    אהבנו לצפות בשקיעות המרהיבות כשכל שקיעה יותר יפה מקודמתה ואני ובעלי בערסל חבוקים , קוראים ספר טוב , שומעים מוסיקה טובה באוזניות , או סתם מטיילים חבוקים לאורך החוף.

    ישנו בחושה שהיא חדר קטן עם מזרן על הרצפה , לא סטריליים בלשון המעטה. הייתה מקלחת משותפת לכלל אורחי המאהל בדמות של צינור מים שבו זרם דק של מים מלוחים, אבל למרות הכל האווירה והקסם של סיני האפילו על הכל .
    היינו סטודנטים חופשיים יושבים בזולה על החוף , עם שרוואלים צבעוניים , מאושרים וחופשיים ששרים בערבי גיטרות מול המדורות עם עוד חבר'ה ישראלים ומקווים שהלילה לא יגמר לעולם .
    זו ללא ספק היתה החופשה הכי רומנטית שיכולתי לבקש….

    מאת: בר |‏ 7 במאי 2012 | 08:52
  • חופשת הסופשבוע הכי רומנטית הייתה ביום הולדתי שבו בן זוגי המדהים החליט להפתיע אותי ולקח אותי לצימר מדהים בצפון.
    כמובן שהוא לא סיפר לי כלום ורק אמר שהולכים ליום כיף קרוב לביתנו בבאר שבע.
    באמצע הנסיעה הבנתי שאת הדרום כבר עזבנו והוא גילה לי שאנחנו נוסעים לסופ"ש רומנטי בצפון.
    האמת שאף פעם לא הייתי בצפון וזו היתה בשבילי הפתעה מדהימה וכל הנסיעה הייתי מאוד נרגשת.
    הגענו לצימר מדהים שנמצא צמוד לפרדס תפוזים והיה כל כך כיף ורומנטי שם .
    אני לא אשכח שמאחר ויום הולדתי תמיד חל בחורף אז ברוב הזמן התכרבלנו והתפנקנו בצימר כי ירדו המון גשמים.
    תארו לכם גשמים ,פרדס תפוזים וזוג מאוהב שסתם ככה יוצא אל הפרדס וקוטף כמה תפוזים לעצמו וחוזר אל האח המחממת בבקתה. איזה כיף להיזכר כמה שזה היה רומנטי…

    מאת: לי |‏ 7 במאי 2012 | 08:36
  •  היי, אני מצטערת… מסתבר שהתגובה הראשונה שכתבתי (שגם לא הייתה כתובה תמציתי ומדוייק מספיק, וגם עשתה לי בעיות בשליחה), כן נשלחה בסוף! אז אתן יכולות למחוק אותה ולהשאיר את התגובה השנייה שלי… היא גם יותר מדוייקת בסיפור וגם לא עשתה לי פוזות של תקלה! תודה וסליחה… :) 

    מאת: מיטל |‏ 7 במאי 2012 | 01:51
  • אני הייתי בת 22, הוא בן 23. שני ילדים אחרי קשר ארוך והרסני שרק רוצים לאהוב כמו שהבטיחו לנו בספרים. היינו ידידים במשך תקופה די ארוכה, אבל כמובן שבסתר אהבתי אותו כמו משוגעת, וכמובן שגם שתקתי. הרי הוא בחיים לא יסתכל עליי… ואז לילה נפלא אחד, משומקום, הוא נישק אותי. הוא נישק אותי חזק, ובנשימה עצורה, ופתאום הבנתי שכל מה שנדמה היה לי שאני יודעת על אהבה, זה רק משחק ילדים לעומת מה שהוא עושה עכשיו ללב שלי. היינו יחד לשבוע חלומי, אבל בסופו הודיעו לו שהוא התקבל לעבודה באבטחת ספינות. בעיניים דומעות הוא הודיע לי שהוא יוצא להפלגה של חודשיים, בלי טלפון, בלי אינטרנט, בלי קשר. ולמרות שזה נשמע כמו תירוץ שמספרים כדי להתחמק מאישה משוגעת (מי, אני..?), למרות שכל החברות אמרו שאני פראיירית, ולמרות שהיינו יחד בקושי שבוע- החלטתי לחכות לו. ישבתי חודשיים בבית וספרתי את הימים עד שהוא יחזור אליי. וכדי שזה יהיה באמת מיוחד, החלטנו גם לא ״להתקדם״ ולחכות עם העניינים עד שהוא יחזור.
    בסוף הוא באמת חזר, אבל רק לסופ״ש קצר לפני שהוא יצא להפלגה נוספת. חיכיתי לו כמו אוויר לנשימה. חודשיים בלי לשמוע את הקול שלו, בלי להרגיש את המגע שלו, בלי לטעום את הנשיקות שלו. כמעט והשתגעתי… כדי לעשות את זה מיוחד, החלטנו שבאותו סופ״ש ניסע לצימר בצפון. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בצימר. התרגשתי בטירוף והכל עוד היה מהול באושר העצום והראשוני הזה מזה שהוא חזר ושסוף סוף יהיה לנו לילה ביחד… הגענו לצימר, שמנו את הדברים ויצאנו לארוחת ערב. דיברנו שעות, על הכל, כאילו לא עברו חודשיים מהשיחה האחרונה שלנו, כאילו הוא ישב כאן לידי כל הזמן, חיים שלמים. לא הרגשנו איך הזמן עובר. חזרנו לבסוף לחדר ב2 לפנות בוקר, להוטים כבר להיכנס למיטה אחרי חודשיים בלי מגע… ואז גילינו שהוא איבד את המפתח! לא מצאנו אותו בשומקום. כך שאת הלילה הראשון והיחידי שלנו בין ההפלגות העברנו בניסיון (כושל) לפרוץ לחדר שלנו ולמצוא דרך להיכנס… בדיעבד, כמה חודשים אחר כך, הוא סיפר שרק באותו הלילה, כשהגבתי בצחוק לעניין ועשיתי מזה בדיחה גדולה מבלי להאשים אותו או להתעצבן עליו, הוא הבין עד כמה הוא אוהב אותי ועד כמה הוא בחיים לא ייתן לי ללכת מהחיים שלו…
    רק לפנות בוקר, כשכבר הצלחנו להשיג את בעל הצימר בטלפון (12 שיחות שלא נענו!), נכנסנו לחדר ונפלנו בסוף למיטה מרוסקים בלי לעשות כלום… למחרת הוא חזר לספינות.
    היום, שנתיים אחר כך, אנחנו כבר גרים ביחד ועומדים להתחתן בדצמבר. ותמיד יש לנו מפתח רזרבי בכיס. שיהיה.
     

    מאת: מיטל |‏ 7 במאי 2012 | 01:43
  • אני הייתי בת 22, הוא בן 23.שני ילדים שרק רוצים לאהוב כמו שהבטיחו לנו בספרים. היינו ידידים במשך תקופה די ארוכה. הוא בדיוק נפרד מארוסתו אחרי שבגדה בו באופן בלתי נסלח, וכשהוא שבור ובודד הצעתי לו את כל התמיכה שיכולתי לתת. כמובן שבסתר אהבתי אותו כמו משוגעת, אבל שתקתי. הרי הוא בחיים לא יסתכל עליי… לילה אחד, ארבעה חודשים אחר כך, הוא פתאום נישק אותי. הוא נישק אותי חזק, ובנשימה עצורה, ופתאום הבנתי שכל מה שנדמה היה לי שאני יודעת על אהבה, זה רק משחק ילדים לעומת מה שהוא עושה ללב שלי. היה לנו שבוע חלומי, ובסופו הודיעו לו שהוא התקבל לאבטחת ספינות. בעיניים דומעות הוא הודיע לי שהוא יוצא להפלגה של חודשיים, בלי טלפון, בלי אינטרנט, בלי קשר. למרות שזה נשמע כמו תירוץ שמספרים כדי להתחמק מאישה משוגעת (מי, אני..?), למרות שכל החברות אמרו שאני פראיירית, ולמרות שהיינו יחד בקושי שבוע- החלטתי לחכות לו. ישבתי חודשיים בבית וספרתי את הימים עד שהוא יחזור אליי.
    בסוף הוא חזר, אבל רק לסופ״ש קצר לפני שהוא יוצא להפלגה נוספת. חיכיתי לו כמו אוויר לנשימה. חודשיים בלי לשמוע את הקול שלו, בלי להרגיש את המגע שלו, בלי לטעום את הנשיקות שלו. כמעט השתגעתי. אז כדי לעשות את זה מיוחד, החלטנו שבסופ״ש הזה ניסע לצימר בצפון. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בצימר, התרגשתי בטירוף והכל עוד היה מהול באושר העצום והראשוני הזה מזה שהוא חזר ושסוף סוף יהיה לנו לילה ביחד… הגענו לצימר, שמנו את הדברים ויצאנו לארוחת ערב. כשחזרנו בלילה לחדר, להוטים להיכנס למיטה אחרי חודשיים בלי מגע, גילינו שהוא איבד את המפתח… את הלילה הראשון והיחידי שלנו בין ההפלגות העברנו בניסיון (כושל) לפרוץ לחדר שלנו ולמצוא דרך להיכנס… חודשים אחר כך הוא אמר שרק באותו הלילה, כשהגבתי בצחוק לעניין ועשיתי מזה בדיחה גדולה מבלי להאשים אותו או להתעצבן עליו, הוא הבין עד כמה הוא אוהב אותי ועד כמה הוא בחיים לא ייתן לי ללכת מהחיים שלו.
    לפנות בוקר, כשכבר הצלחנו להשיג את בעל הצימר בטלפון (12 שיחות שלא נענו!), נפלנו למיטה מרוסקים בלי לעשות כלום… למחרת הוא חזר לספינות.
    היום, שנתיים אחר כך, אנחנו כבר גרים ביחד ועומדים להצחתן בדצמבר. ותמיד יש לנו מפתח רזרבי בכיס.
     

    מאת: מיטל |‏ 7 במאי 2012 | 01:28
  • סוף השבוע הרומנטי שלי היה ממש לא מזמן, ביום העצמאות. אבל הכל התחיל שבוע לפני, כאשר קיבלתי הודעה מפתיעה מבחור שפעם יצאתי איתו. מסתבר שהוא עזב את תל אביב לטובת קיבוץ בצפון הרחוק (ממש רחוק!), ואחרי שבוע של שיחות נפש עמוקות החלטתי לחגוג את העצמאות הרחק מהמסיבות והקצף של ת"א ולנסוע לבקר אותו. וזה היה כל כך שווה, והרומנטיקה הייתה שם גם בלי להתכוון, הכל התחיל באוויר המדהים של הצפון, בנוף של החרמון, הטבע, הפרחים וצמחי התבלין המשכרים. הבחור הכין במו ידיו ארוחת ערב מדהימה שסעדנו בחצר לאור ירח, ואחרי זה ניגן בגיטרה המון שירים ששרנו יחד, למחרת יצאנו לפיקניק בנחל שרק מקומיים מכירים, ישבנו עד אחר הצהריים רק שנינו, דיברנו על הכל… היה מושלם מא' ועד ת', פשוט ומושקע, ספונטני ומתוכנן, מלא אהבה ולא מחייב. היה פשוט כיף.

    מאת: לי |‏ 6 במאי 2012 | 23:35
  • זה היה בתחילת ספטמבר, בארץ החום עדיין היה בלתי נסבל, והחלטנו פה אחד שקצת קור טבעי ולא ממוזג לא יזיק עכשיו בכלל.
    ואז הוא העלה רעיון.."פראג" הוא אמר,"עכשיו?" שאלתי חצי צוחקת חצי המומה,וב אחד בלילה עמדנו עם כול מה שהספקנו לארוז בשדה התעופה מחכים לתחילת סופ"ש קסום ספונטני ובעיקר יוצא דופן…
    השתוללנו בשדה תעופה ,שיחקנו פיפה בבאג ושתינו דוגמיות בדיוטי.
    כשהגענו לפראג היה קר ,כול כך שמחנו ,שהטיסה הזו נראתה הדבר הכי נכון שיצא לנו לעשות בחיים.
    בערב לבשתי מעיל טראנץ אופנתי שחור מאיטליה ועקבים קלאסיות,ויצאנו לכיכר הישנה והמרכזית של פראג,קנינו גלידה וישבנו על ספסל בשדרה מחוץ למסעדת ג'אז …
    האורות הצבעוניים האירו אותנו והטעם הנהדר של הגלידה,עם ריח הבישולים באף והאוויר הקריר,כרכות עם סוסים נוסעות על הכביש ומסביב כנסיות ופסלים עוצרי נשימה,וברגע הזה הכול כך מושלם התתחיל להתנגן השיר האהוב שלנו מהמסעדה שלידה ישבנו עם זמרת מדהימה ונגנים , כאן כבר הבנו ישר ,יותר ספונטני מושלם מהערב הזה ,קשה לנו להאמין שיש
    (:

    מאת: דן |‏ 6 במאי 2012 | 23:24
  •  בעלי היקר עשה לי הפתעה מדהימה לרגל יום הולדתי ה 30 וסיפור שהיה, כך היה: באחד מימי חמישי כשחזרתי הביתה מהעבודה, חיכו לי מזוודות ארוזות בכניסה לדירה ולידן עומד בעלי, כשעל השולחן ארוחת צהריים חמה. חיוך עלה על שפתיי ושאלתי לפשר הדבר. בעלי אמר שכדאי שנשב לאכול כי יש לנו רכבת שצריך לתפוס… כעבור שעה קלה אנחנו על הרכבת לנתב״ג ולי אין מושג לאן. שפתיו של בעלי חתומות ומלבד חיוך שובבי- הוא שמר על זכות השתיקה. לאחר הבידוק והצ׳ק-אין גיליתי כי אנו טסים לשטוקהולם, אך זה היה רק קצה הקרחון ועדיין לא ידעתי על ההפתעה שמחכה. נחתנו בלילה בשבדיה ונסענו אל המלון שהוזמן מראש. עייפה וסקרנית נרדמתי בצפייה ליום המחרת. יום שישי בבוקר- מתעוררים ליום חדש, אורזים מזוודה משותפת (עדיין לא יודעת לשם מה) ויוצאים לארוחת בוקר ושופינג ( הרי אנחנו בשטוקהולם- חייבים ביקור ב H&M). בשעה 16:00 בעלי אומר שהגיע הזמן לעזוב את הקניון ולצאת לדרך. לפני היציאה חזרה לכפור מתעטפים שוב בצעיפים, כובעי צמר ומעילים ונוסעים לאסוף את המזוודה שהפקדנו ב״שמירת חפצים״. משם עושים דרכינו ליעד לא נודע, עד שלפתע נגלו לעיניי ספינות פאר עוגנות בנמל. מסתבר שבעלי המדהים הזמין הפלגה להלסינקי- בירת פינלנד!!! עלינו על הספינה- מפוארת ומדהימה, עם מועדוני לילה, כנריות, קזינו, דיוטי פרי ומגוון מסעדות. העברנו את הערב בנעימים וציפינו לבאות. בבוקר התעוררתי לחלום- מחלון החדר שלנו (שפנה לנוף שמחוץ לאונייה) התגלתה לפנינו הלסינקי לבנה- מושלגת ויפהיפיה!!! זה היה מראה קסום כמו, כאילו נלקח מאגדה! את יום שבת העברנו בטיול רגלי בהלסינקי המושלגת, נפעמים מהיופי עוצר הנשימה ולא שובעים מהלבן-לבן הזה אפילו לדקה. זה היה סוף השבוע הרומנטי והמדהים ביותר בכל 30 שנותיי ואני חושבת שמגיע לבעלי היקר שאזכה בסט הזה, כהוקרת תודה בשבילו ;-)

    מאת: תותי פרוטי |‏ 6 במאי 2012 | 22:57
  • בעלי היקר עשה לי הפתעה מדהימה לרגל יום הולדתי ה 30 וסיפור שהיה, כך היה: באחד מימי חמישי כשחזרתי הביתה מהעבודה, חיכו לי מזוודות ארוזות בכניסה לדירה ולידן עומד בעלי, כשעל השולחן ארוחת צהריים חמה. חיוך עלה על שפתיי ושאלתי לפשר הדבר. בעלי אמר שכדאי שנשב לאכול כי יש לנו רכבת שצריך לתפוס… כעבור שעה קלה אנחנו על הרכבת לנתב״ג ולי אין מושג לאן. שפתיו של בעלי חתומות ומלבד חיוך שובבי- הוא שמר על זכות השתיקה. לאחר הבידוק והצ׳ק-אין גיליתי כי אנו טסים לשטוקהולם, אך זה היה רק קצה הקרחון ועדיין לא ידעתי על ההפתעה שמחכה. נחתנו בלילה בשבדיה ונסענו אל המלון שהוזמן מראש. עייפה וסקרנית נרדמתי בצפייה ליום המחרת. יום שישי בבוקר- מתעוררים ליום חדש, אורזים מזוודה משותפת (עדיין לא יודעת לשם מה) ויוצאים לארוחת בוקר ושופינג ( הרי אנחנו בשטוקהולם- חייבים ביקור ב H&M). בשעה 16:00 בעלי אומר שהגיע הזמן לעזוב את הקניון ולצאת לדרך. לפני היציאה חזרה לכפור מתעטפים שוב בצעיפים, כובעי צמר ומעילים ונוסעים לאסוף את המזוודה שהפקדנו ב״שמירת חפצים״. משם עושים דרכינו ליעד לא נודע, עד שלפתע נגלו לעיניי ספינות פאר עוגנות בנמל. מסתבר שבעלי המדהים הזמין הפלגה להלסינקי- בירת פינלנד!!! עלינו על הספינה- מפוארת ומדהימה, עם מועדוני לילה, כנריות, קזינו, דיוטי פרי ומגוון מסעדות. העברנו את הערב בנעימים וציפינו לבאות. בבוקר התעוררתי לחלום- מחלון החדר שלנו (שפנה לנוף שמחוץ לאונייה) התגלתה לפנינו הלסינקי לבנה- מושלגת ויפהיפיה!!! זה היה מראה קסום כמו, כאילו נלקח מאגדה! את יום שבת העברנו בטיול רגלי בהלסינקי המושלגת, נפעמים מהיופי עוצר הנשימה ולא שובעים מהלבן-לבן הזה אפילו לדקה. זה היה סוף השבוע הרומנטי והמדהים ביותר בכל 30 שנותיי ואני חושבת שמגיע לבעלי היקר שאזכה בסט הזה, כהוקרת תודה בשבילו ;-)

    מאת: תותי פרוטי |‏ 6 במאי 2012 | 22:55
  •  הכל התחיל בטלפון מחבר ילדות "באה לכינרת?"
    יושבת לי בבית, קיץ, יום שישי, חודש אחרי שפוצצתי מערכת יחסים של שש שנים, בדיוק סיימתי פסיכומטרי, עונה "כינרת? יאללה כינרת".
    "תביאי איזה אוהל, שק"ש ואוכל, אני מביא חבר…"
    תוך שעה יצאנו לכינרת, בדרך אספנו את החבר, חיוך אחד הספיק. לא זוכרת את הדרך, הזמן עובר מהר כשנהנים. הגענו, התמקמנו, החבר המשותף נירדם בשק"ש ואנחנו לבד על הכינרת עד לזריחה. איזה קיטש, נראים כמו בשיר של אביב גפן…
    כשהוא קם בבוקר הוא רואה אותנו מחובקים אחת בתוך השני "מזה, מתי הספקתם, כמה זמן ישנתי?"
    אחרי שלוש שנים בחתונה שלנו הוא היה אורח הכבוד, שמח וקורן מאושר, אמר לכולם "כול'ה נרדמתי, בבוקר מצאתי אותם ביחד".
    בלי צימר, יין, נרות ושוקולדים. שני אנשים, כינרת וחבר אמת אחד שיזכה לגן עדן.

    מאת: טוב, שלנו... |‏ 6 במאי 2012 | 22:36
  •  הכל החל לפני שלוש שנים, אז היה במשפחתנו הקטנה עומס חתונות. 3 חתונות בהפרשים של כמה חודשים כל אחת. תחילה אחי התחתן בניו יורק, ולאחר כמה חודשים אני ואהובי התחתנו. רצינו שירח הדבש שלנו יהיה מושלם ובגלל שהתחלתי עבודה חדשה חיכינו קצת לתכנן אותו הכי מושלם שאפשר. ואז אחותי קבעה תאריך לחתונה בפריז הרומנטית. היה ברור לי שלשם אנחנו נוסעים לתפוס שתי צפורים במכה- גם ירח דבש וגם חתונה של אחותי שאני כ"כ אוהבת. אבל לצערי הרב מאד מאד, כמה שזה ישמע גרוע, בגלל שהיינו בתחילת דרכנו הכלכלית, לא היה לנו מספיק כסף ובנוסף להכל גם בגלל העבודה החדשה התברר לי שיהיה קצת קשה להעדר לכמה ימים. הייתי מבואסת בטרוף, אבל בעלי הפתיע אותי והחליט בהחלטה רגעית שנוסעים לצימר בצפון. למזלינו נפלנו על צימר מדהים, רומנטי ומושלם!!! ג'קוזי מפנק שמשקיף על נוף עוצר נשימה ובקבוק יין אדום רק הוסיפו לאווירה שהפכה לנו את הסופ"ש למושלם ביותר שהיה עד כה. עד כדי כך שאמרתי לאהובי שלא אכפת לי שלא נסענו לחתונה- העיקר שהיה מדהים ורומנטי כל- כך ביחד…

    מאת: שרה |‏ 6 במאי 2012 | 22:01
  •  אני מודה שאני לא טיפוס רומנטי במיוחד, וסופי השבוע בהם ביליתי עם בן זוגי לא כללו נרות ויין אבל הרבה אהבה כן. שנינו מאוד אוהבים טיולי שטח ובתא המטען יש לנו תמיד אוהל זוגי, מזרן וסדין (שדורש כביסה במיידי). האמת שהסיבה שזה נמצא בתא מטען מלבד שזה יהיה נגיש, זה שאין לנו מקום בדירה לאחסן את ציוד השטח שלנו.
    הסופ"ש שלנו התחיל ביום שישי בבוקר בקיץ שעבר. נסענו לחוף הבונים על מנת לתפוס קצת שמש. האווירה היתה טובה והרגשנו כמו זוג בני 16 שהרגע התאהבו בפעם הראשונה בחייהם… לאט לאט הערב התחיל לרדת ובן זוגי הציע שנשאר בחוף. הוא ניגש לתא המטען, הוציא את הציוד והקים אוהל. כמו גבר אמיתי הוא קושש קצת עצים והכין מדורה אמיתית בשביל האור וגם בשביל החום, שכן חוץ מביקיני ושמלת חוף לא היו לי עוד בגדים. הערב היה כ"כ מדהים. הכל היה מושלם, הכוכבים נצצו השיחות שלנו זרמו, והרגשנו קרובים מאי פעם. מה שהיה מדהים הוא שנשארנו שם עד מוצאי שבת בעשר בלילה! כל זה שיש ברשותנו קופסא עם אבטיח קר (שהתחמם), שקית גרעינים, שישית בירות וחפיסת עוגיות. את האמת שלא היה צריך יותר מזה.. סוף שבוע נעים לכולם!

    מאת: דורה |‏ 6 במאי 2012 | 19:32
  •  הסופ"ש הכי רומנטי בעולם היהעם האקס המתוק שלי שתמיד אהב לגרום לי לחייך. היינו ביחד כשנה וחצי וזאת היתה התקופה המאושרת בחיי! אחרי כחודש שאנחנו יחד, הוא הכיר את אמא שלי ואבא שלי, והיה נמצא אצלי המון, ואני אצלו. בגלל "הכבוד" שהוא רכש לאבי היקר, לא נשארתי לישון אצלו והוא לא נשאר לישון אצלי):
    יום שישי אחד אחרי כחודש שאנחנו יחד, הוא התקשר ואמר לי לצאת החוצה, אז יצאתי(: (כהרגלי אחרי מקלחת), הוא אמר לי להכנס לרכב כי אנחנו נוסעים לאן שהוא. אני הייתי עם שיער רטוב, טרנינג וקפקפים, אבל נכנסתי…אני אוהבת הפתעות(: וידעתי שיש לו משהו להראות לי או לתת לי. (אח, תקופה קסומה). נסענו עד שהגענו למקום ירוק ןמדהים, ואז הוא עצר ונכנסו לצימר. הוא הסביר לי שהוא הזמין לנו סופ"ש כאן ולא יחסר לי כלום. אני בבהלה גמורה(בלי פן, בלי קרמים, בלי בגדים לצאת, בלי איפור), אמרתי לו שנחזור ונקח דברים מהבית שלי. הוא לקח את היד שלי, הכניס אותי לתוך הצימר, ולתדהמתי היו שם מלא שקיות. אני בהתלהבותי התחלתי להסתכל. פן הוא הביא לי מאמא שלו. סבון לגוף, שמפו, קרם גוף דאודורנט הכל הוא קנה לי המתוק! המשכתי לחפור וראיתי סט מדהים של לנזרי, בגדים שהוא קנה לי, בקיצור הרגשתי יותר כיף ממה שיש לי בבית(: מיד דיגמנתי לו את הסט, ואני יכולה לאמר לכם שאחרי ששתינו כוס יין ואכלנו קצת שוקולד, לא ממש הייתי צריכה את הבגדים..וגם לא את הפן…אהבה אמתית והפתעה מדהימה שכזאת אני אשמח לחוות שוב, לנצח!

    מאת: איילת |‏ 6 במאי 2012 | 17:39
  •  דקה אני הולכת לקנות חולצה עלובה ב350 חייהההההההה בסררררטטטטטטטטט !!!!!!

    מאת: ליאור |‏ 6 במאי 2012 | 16:16
  •  חווית הסופש הכי רומנטי אולי  תשמע לחלקכם מוזרה אבל אני באותו רגע של החוויה המדהימה שהיית לנו, הבנתי שלא יכול להיות יותר רומנטי מזה.
    הכל התחיל לפני 8 שנים (נשבעת שזו הפעם הראשונה והאחרונה שהיינו יחד בנופש )אני ובעלי המדהים שלי היינו כחצי שנה יחדיו אם זכרוני אינו מטעה אותי. החלטנו לנסוע לאילת, ובגלל שהכל היה יקר ממש ולנו לא היה יותר מידי כסף, החלטנו שלא ניקח בית מלון אלא, יחידת דיור. בעלי הודיע לי בהתלהבות שמצא משהו מדהים במחיר מציאה, ארזנו וירדנו לסופ"ש באילת. אחרי נסיעה של כ5 שעות הגענו ליעד המבוקש והופתענו לגלות שנפלנו בפח, וקיבלנו חדר עלוב ומתפרק, בבית שעובר שיפוצים ונראה כאילו מינימום הוריקן קטרינה עבר עליו. בגלל שלא הצלחנו למצוא שום דבר אחר מכובד יותר כי היה כבר ערב ולא היה לנו לאן ללכת החלטנו להישאר, בין כל ההריסות,האבק,הג'וקים והגועל, החלטנו שאנחנו עוברים את זה ושאת הלילה נעביר שם. לא היתה דלת לשירותים, לא היה מעקה למדרגות, כל הבית היה רעוע ומתפרק, אבל היינו אנחנו. בלית ברירה הלכנו לישון והבן זוג המדהים שלי חיבק אותי והרגשתי את החוסר נעימות שהיה לו כי הוא היה אחראי על בחירת היחידה. אבל באמת שלי לא היה אכפת. היינו שם – במקום המטונף הזה, מחובקים בכל הכח,כמעט נעלמים זאת בזרועותיו של זה והעוצמה של האהבה שהיית שם האפילה על כל ההריסות והחורבן שהיו בבית. פשוט מאוד הידיעה שאם יש לי אותו, אני מוכנה לחיות בתוך קופסת קרטון מתחת לגשר , ההרגשה הזאת של הבטחון שגם אם הבניין היה מתמוטת עכשיו עלינו זה לא היה מזיז לנו וההרגשה שכל מה שיש בעולם הזה כרגע זה רק אני והוא מחובקים על מיטה מסריחה באילת, זה הרגע הכי רומנטי שחוויתי בכל חיי, אז גם הבנתי מה ההרגשה של אהבה ללא גבולות…

    מאת: מאי |‏ 6 במאי 2012 | 14:36