אפשר להתפרנס משופינג: משרת החלומות של סיימון אלמלם
פגישה אקראית עם ארמני, הברזות מתצוגות אופנה וטיסות שבועיות לפריז הן עניינים שבשגרה בג'וב החלומי של סיימון אלמלם | הקניין והסטייליסט רשת 'פקטורי 54' סיפר לנו איך אפשר להתפרנס משופינג
"זאת עבודה מאוד קשה. מבחוץ זה נראה ורוד זוהר עם נצנצים וכולם רוצים את המשרה שלי, אבל זה לא פשוט בכלל. אתה נוחת בחמש בבוקר היישר משדה התעופה לשואורום, ליום עבודה של 12 שעות אינטנסיביות של בחירת קולקציה תוך מחשבה מאומצת על הלקוח הפוטנציאלי. יש לי הרבה אחריות על הכתפיים, כי הקולקציה חייבת להימכר, ואני לוקח המון ריזיקות. אתה חייב להאמין בעצמך ולהיות עם ביטחון מאוד גדול לגבי הקולקציה. לפעמים אני בטוח בעצמי, לפעמים אני מרגיש כמו מהמר. זה מאוד מרגש. בסוף יום של כיתות רגליים יוצאות לך העיניים וכואב הראש, אתה לא ישן ימים והגוף מקבל צורה של מטוס". גם כשסיימון אלמלם מנסה לתאר את משרת החלומות שלו כחלום בלהות, זה לא כל כך הולך לו.
אלמלם, סטייליסט בכיר שעובד עם כ-20 מותגים ישראליים, לחלקם הוא מעניק גם ייעוץ קריאייטיבי, ממלא מזה כשנתיים את משבצת הקניין הנחשקת של רשת היכלי האופנה "פקטורי 54" לצדה של חלי מרגן. במסגרת התפקיד הוא מגיע לנתב"ג על בסיס שבועי במשך חודשיים בשנה ונוחת במילאנו, בפריז או בלונדון למסע שופינג שבמהלכו הוא מלקט פריטים מחדרי התצוגה הממוזגים של מותגי על כמו מארק ג'ייקובס, מיסוני, ג'וסי קוטור, פרד פרי ומייקל קורס ומנסה להלביש אותם בדמיונו על הרחוב הישראלי המיוזע. שמישהו ייתן לו ממחטה ממותגת, נו!
למרות שהוא מוזמן לכל תצוגות האופנה הגדולות, אלמלם מקפיד לשמר עבור עצמו את גורם ההפתעה ולא מתייצב אליהן. "אני חוסך מעצמי את זה בעיקר מפאת קוצר הזמן, אבל גם בגלל שאני מעדיף להישאר סקרן עד הרגע האחרון – להגיע לשואורום, לראות, להתרגש באותו רגע. אם הייתי רואה את הקולקציה קודם, אפילו באינטרנט, הייתי פחות להוט. אני אוהב את הציפייה וההיחשפות, את הקתרזיס שבגילוי".
לכל מותג הוא מקדיש בממוצע שלושה ימים של התרשמות, במהלכם הוא בורר פריטים מתוך הקולקציה המקדימה והקולקציה המרכזית, אך מקפיד על נציגות של פריטי קולקציות המסלול שכוללות בדרך כלל פריטים מטורפים, יקרים וקשים יותר לעיכול. העונה, לצד "ג'אסט קוואלי" ו"פאסונבלה" נכנסו לראשונה לרשת פקטורי נציגים מקולקציות "הקו הראשון" של מארק ג'ייקובס, ולנטינו וג'ורג'יו ארמני. בקיץ הבא צפויים להיכנס לסניפים שני מותגים בינלאומיים נוספים, "Bally" השוויצרים והמעצב הבריטי הוותיק פול סמית', וככל הנראה גם מעצבים מהליגה הלאומית יפגינו לראשונה נוכחות בקולקציה. "אנחנו בוחנים את הנושא ועומדים בקשר עם כמה מעצבים ישראליים. אני כן מפרגן לאופנה הישראלית, יש המון אנשים מוכשרים בארץ שפשוט אין להם גב כלכלי. הם צריכים ספונסר. בסוף הם עוד יעמדו בכבוד לצד המעצבים הבינלאומיים".
אלמלם עובר כחוט מקשר בין עולם האופנה המקומי לבינלאומי ואחראי באופן מסויים להתחשבות בלקוח הישראלי בגזרה העולמית. "בכמה וכמה מחדרי התצוגה, כמו זה של מארק ג'ייקובס, למשל, מאוד מעריכים את דעתי ומעבירים אותה הלאה למחלקות העיצוב" הוא מספר. "אני מוסר להם את הפידבק של הלקוחות. זה חשוב בעיקר בקולקציית הקיץ. אנחנו מבקשים מהם פריטים יותר קלילים ואווריריים שיתאימו לקיץ הישראלי שהוא לא סתם חם, אלא רותח. אנחנו לקוח גדול, אנחנו לא קונים פריטים ספורים, אז מקשיבים לנו".
"פגשתי את ארמני בשואורום שלו ויום אחד, במחלקת האקססוריז שלו, פגשתי את המנהל קריאייטיב שלו, שבדיוק עזב את פראדה. הוא ראה את הבחירות שלי ואת האופן שבו אני מסתכל על הנעליים וקרא לי לחוות את דעתי על ארבעה דגמים חדשים ולומר מה הייתי עושה אחרת. זה מאוד החמיא לי".
מה עובר לך בראש כשאתה אוסף פריטים שאמורים להרכיב קולקציה?
"כשאני עובד בקניינות אני לא מוותר על עצמי, אלא לגמרי מכניס את עצמי פנימה. יש דברים שאני לא יכול להניח על עצמי מבחינה פיזיולוגית, למשל, אבל אני מנסה לדמיין איך הם היו נראים עליי אם היו לי ציצים. בנוסף, אנחנו בונים את הקולקציה על פי שני מישורים שהם לא בהכרח חופפים: הקהל הישראלי מול הטרנדים העולמיים באופנה. חשוב לנו להיות מסונכרנים עם מה שקורה בעולם ולהביא את המתרחש בסצינה העולמית למדינת ישראל, אבל אנחנו עדיין מתחשבים בכל מה שקשור לאקלים, תרבות והרגלי אופנה מקומיים".
אתה מדמיין לקוחה מסוימת כשאתה בוחר פריטים?
"אין לי טייפ קאסט אחד. כשאני עומד בחדרי התצוגה של המעצבים ומנסה לברור מהגודש המטורף את הפריטים לקולקציה הבאה, אני חושב על הסיפור שאני הולך לספר איתם תוך כדי שאני בונה לי בראש קולקציה של דמויות פוטנציאליות – הסקסית, השמרנית, הנחבאת אל הכלים, זו שצועקת "הנני כאן, תתייחסו אליי", הקולית המתוחכמת. אני אוהב להמציא דמויות. כשאת קונה בגד, את הרי צריכה לחשוב מה הוא אומר עלייך. מי את, מה את, איזו דמות את רוצה לשדר לעולם, למי את מתחפשת היום. אני נותן את ההתחלה של הסיפור ומנסה לשמור על הרמוניה בין כל הפריטים".
כל הדמויות האלה מדברות עברית?
"בטח, יש ביקוש רציני בארץ למותגים, אפילו היקשרות רצינית מדי לשמות ספציפיים. מצד אחד יש לקוחות שמכורות לארמני בגלל הקלאסיות של צבעי האפור-שחור-לבן, ומצד שני את ההיפסטריות שמכורים למארק ג'ייקובס שמציע אופנה עדכנית ואקלקטית. הפלוס אצלנו הוא שאת מגיעה כדי לקנות מותג מסוים ואז נחשפת למותגים נוספים. אני מאמין בחנויות מולטי ברנד שמרכזות תחת קורת גג אחת השראה וסיפור של מעצבים בינלאומיים ושאפשר להרכיב בהן מלתחה. זו לא חוכמה לבנות טוטאל לוק מקולקציה של מעצב אחד".
אז ישראלים למדו להעריך אופנה גבוהה?
"כן. יש היום חשיפה מטורפת לאופנה, גם בגלל האינטרנט. זה עולם פרוץ היום. פעם היה קשה להיכנס אליו, כי הוא היה מיועד רק לחוגים מסוימים. והיום לכל מי שיש כסף יש גישה לאופנה, אבל לא בהכרח לסטייל, שזה משהו ששום הון לא קונה. מה שמייחד את הלקוח הישראלי זה שחשוב לו לקבל תמורה לכסף, כלומר, שידעו שהוא שילם. ישראלים לא אוהבים לשלם הרבה על פריטי בייסיק בגלל שהם ממותגים, אלא לראות פריט מושקע, שניכר עליו שהוא יקר ולכן הוא שווה את המחיר, לאו דווקא מבחינת התווית או המותג, אלא מבחינת העיצוב, הדיטיילים, הייחוד והבדים העשירים. לא כל הישראלים נגמלו מהלוגואים הגדולים, אבל אנחנו מאוד מנסים להתרחק מהזיהוי של המעצב על הבגד. המטרה היא שתקני פריט כי את אוהבת את איך שהוא נראה, כי הוא איכותי, עדכני, טרנדי, ואת רוצה שיעצרו אותך ברחוב וישאלו אותך מאיפה זה או שתיכנסי למקום ויסתכלו רק עלייך".
מה החלק הכי כיפי בעבודה?
"אני מאוד מתרגש לראות קולקציות ולהיחשף ליצירות של מעצבים, לגעת בבדים מדהימים, להריח עורות משובחים, לראות תפירה מרהיבה ושימושים בחומרים לא הגיוניים. אבל הסיפוק הגדול הוא לראות אנשים בארץ לובשים אותם ולפגוש את הפריטים בהפקות אופנה, לדעת שסטייליסטים עטים על החנות כשמגיעים פריטים חדשים. הכי אני נהנה ללכת ברחוב ולראות את הפריטים שאני מביא על אנשים שאני מעריך את הטעם שלהם באופנה. זו הגושפנקה שלי, החתימה להכל".
הארון האולטימטיבי על פי סיימון:
"הארון המושלם מורכב מבגדים שהם טיימלס, שיישארו עדכניים גם בעוד עשור, ומאקססוריז יותר נועזים. כל אישה צריכה כמה תיקים יפים ונעלי עקב טובות. פריטי חובה בעיניי הם שמלה שחורה, חליפה שחורה של ארמני, חולצה לבנה מכופתרת, נעלי סטילטו שחורות של ג'יאמבטיסטה ואלי ותיק של מארק ג'ייקובס".
החולצה הלבנה עם התחרה מכיכר המדינה, של דיור. המכנסיים הלבנים שלבשה איתם של מוגלר.
חצאית העור השחורה בגזרת A שלבשה של ולנטינו, עם הטופ עור בצבע גוף של סלין.
מאת: אלה | 16 בינואר 2014 | 15:01היי
בר רפאלי חבשה חצאית עור מהממת
מישהו יודע איפה ניתן לרכוש אותה?
סיימון אלמלם הסטייליסט
אשמח אם תכתוב לנו מהיכן היא??
תודה
מאת: סיגל אטיאס | 6 בינואר 2014 | 08:33מישהו ראה את הפרק של אקס פקטור?
מאת: ארז | 1 בנובמבר 2013 | 11:43אשתי ראתה את בר עם חולצה מדהימה לבנה עם תחרה ,חולצה ממש יפה ואני רוצה לעשות לה הפתעה,מישהו יודע מאיפה החולצה?של מי?
חנות לערסים פרובינציאליים (מצד שני – יש ערסים לא פרובנציאלים?) שיש להם כסף, אבל לא מכירים מושג כזה "חו"ל".
מאת: ג'ניפר | 29 במאי 2013 | 23:24לפני מספר חודשים רציתי לקנות כיסוי לפטופ של מארק ג'ייקובס שמחירו בעולם עומד על $62, משהו כמו 230₪. הכיסוי לא נמכר באף מקום בארץ (למיטב ידיעתי, לפחות), אבל הנחתי מראש ש"בפקטורי 54" יהיה אותו. שיערתי שהמחיר בחנות מן הסתם יהיה גבוה יותר, הם הרי צריכים לעשות את הרווח שלהם, אז חשבתי שהוא יעלה בין 300ומשהו ל500 שקלים. להפתעתי הרבה הכיסוי עלה לא 300, לא 400, לא 500, לא 600, ואפילו לא 700 שקלים. הרשת גובה 780 שקלים למוצר שעולה בעולם 230 שקלים. $210 לעומת $62.
אם זהו היחס בין מחיר השוק של המוצרים שלהם לבין המחיר בו פקטורי 54 מוכרים, עדיף להשקיע את הפער על טיסה לחו"ל ושם לקנות את כל המותגים במחירם המקורי.
אבל הרשת רק עולה ומשגשגת (ובאמת שיהיה להם ממש בכיף, שום קנאה, רק פרגון), אז כנראה שפראיירים לא חסר פה…
עבודה מעולה, המשך כך.
מאת: ורדה | 27 באוגוסט 2012 | 20:37נכנסתי במקרה לאחת החנויות, התאהבתי!
כל הכבוד עשית שם שינוי לעיניין
אחד אחד, הבגדים נראים טוב, ומעוצבים עם מלא כישרון…
מאת: מאיה | 27 באוגוסט 2012 | 17:07מקנאה!
מוכנה לתת את כל ארון הבגדים שלי תמורת הנעליים תמורת נעלי העקב האלו!
מדהימות!
מאת: דנה | 27 באוגוסט 2012 | 17:06נעלי העקב מושלמות!!!
מאת: גליה | 27 באוגוסט 2012 | 17:05איזה בגדים מדהימים! ואיזו עבודה מדהימה!
הז'קט המחוייט של אימפוריו ארמני פשוט מצוין!!
מאת: יוליה | 27 באוגוסט 2012 | 17:02מכלול של טעם טוב, סטייל ומינימלזים!
מדהים!
מה הבעיה לפרגן למישהו שהוא באמת מוכשר? אולי גם אתם הייתם מגיעים למעמדו אם הייתם עובדים קשה ומוכשרים כמו סיימון.
מאת: מרינה | 27 באוגוסט 2012 | 14:50הפריטים בחנויות מדהימים, ממש מרגיש כמו בחו"ל, כל הכבוד!!
לפני כשנה ביקרתי בחנות החדשה בקניון רמת אביב, נדהמתי לגלות את המותג הזה. פשוט מושלם.
מאת: מבינה | 27 באוגוסט 2012 | 14:43כל הכבוד…
באמת משרת החלומות!!
מאת: יעל | 27 באוגוסט 2012 | 14:40סיימון בחור מאוד מוכשר ורואים את זה בשינוי בפקטורי 54 עברו.
מחנות של ערסים לחנות של מביני עיניין.
הייתי בחנות בנמל לא מזמן והדברים לחורף פשוט מדהימים! גם החנות מעוצבת מאוד יפה ורואים שהשקיעו זמן ומחשבה! הייתי קונה הכלל עם הייתי יכולה :)
מאת: נופר | 27 באוגוסט 2012 | 14:12אדם יהיר, חוצפן ולא נחמד. עדיף שיעבוד עם קולבים עמוסים בגדים מאשר לצד בני אדם.
מאת: דוגמנית | 27 באוגוסט 2012 | 13:19אנסטסיה – בלוג אופנה
מאת: אנסטסיה | 27 באוגוסט 2012 | 11:38http://www.letthemstare.com
מה שווה הוא מתיחס לאנשים כמו זבל… מעניין אם בפריז משהו סופר אותו??
מאת: ממ | 27 באוגוסט 2012 | 09:36הוא מחזיק באחת המשרות הכי שוות בענף.
מאת: ורד | 27 באוגוסט 2012 | 00:31הוא לא רוצה לפרוש?
גם אני סטייליסטית, אשמח להחליף אותו.
אולי הוא זקוק לסייעת????
עד שזה יקרה…. אני מחכה לכן בבלוג האופנה שלי. תקפצו לבקר :-)
http://www.veredstyle.com/
סיימון גאון
מאת: אורי | 26 באוגוסט 2012 | 23:53