בין יפן לכאן: המלנכוליה הספורטיבית של HOKO

המעצבת חגית HOKO חזן מסכמת שנה ראשונה בסטודיו החדש ומציגה קולקציית חורף מונוכרומטית ופיוטית עם השפעות מארץ השמש העולה וגם מהאולימפיאדה, שזוכות למשב רוח ירושלמי צונן | רק אל תקראו לזה "ספורט אלגנט"

מאת שירה פור | ‏ 3 ינואר 2013

קר ומהורהר. קולקציית חורף 2013 של HOKO | צילום: מיכאל פיש

כשהשמיים קודרים והטמפרטורות צונחות, המוזות של חגית חזן, המעצבת שעומדת מאחורי המותג "הוקו", מתחילות לעבוד שעות נוספות. "באופן רשמי ומוחלט אני אוהבת את החורף יותר מאשר את הקיץ" היא מודה, "אולי זה בגלל שאני ירושלמית. בתל אביב חסר לי החורף האמיתי, עם כל האפקטים, כזה שמזמין אותך להתלבש באמת, לערום שכבות, להעמיס צמר כבד".

"הרבה יותר מעניין אותי לעצב בגדים חורפיים. יש יותר פריטים לעצב למלתחה, והם מזמנים משחקים ביניהם. אני גם אוהבת את דכאון החורף המושמץ של ירושלים. יש בו משהו מלנכולי באוויר שהוא לאו דווקא רע בעיניי, או בהכרח כרוך ברחמים עצמיים. יש משהו כיפי בחורף שמתכנס פנימה. זה נעים".

השראה גדולה מארץ השמש העולה | צילום: מיכאל פיש

חזן, בת 34, ילידת שכונת בקעה, עזבה את הבירה ב-2004 לטובת תל אביב עם סיום לימודיה בבצלאל, במהלכם עשתה גיחה לחילופי סטודנטים בפרסונס בניו יורק. שלוש שנים לאחר מכן הקימה את הוקו, ומייד החלה למכור בבוטיקים נחשבים ברחבי העיר, ביניהם רזילי. הוקו הוא כינוי שדבק בה מילדות, ובאופן אוטומטי הוצמד גם לעסק. "הרגשתי נוח עם זה כי זה לא כינוי חמוד כמו 'חגיתי', נגיד, וגם כי ככל הידוע לי אין לו משמעות בשום שפה. בגלל האסתטיקה המינימליסטית שלי, הרבה אנשים שואלים אותי אם זה ביפנית. בדקתי את זה פעם. זה לא. אני אוהבת להשאיר את זה מסתורי".

בימים אלה חותמת חזן שנה של פעילות בסטודיו במתחם נוגה ביפו, אליו העתיקה את פעילותה לאחר שנים של עבודה מהבית. בעלה אביחי, מעצב גרפי, עובד במרץ מעל הראש שלה, בקומת הגלריה של הסטודיו ומדי פעם יורד למטה לייעץ ולהתייעץ. לא פעם הדפסים שלו מוצאים את דרכם לעיצובים שלה. "העבודה מהבית לא תאמה את החזון שלי", היא מסבירה את המעבר. "זה לא היה מספיק ייצוגי ולא הייתה הפרדה בין הפרטי למקצועי. מה גם שיש לנו גם תינוק קטן שהתחיל להשאיר את חותמו העיצובי על הבגדים ולא השאיר לנו ברירה".

כמו ענן פיוטי | צילום: מיכאל פיש

עוד צווארון דרמטי | צילום: מיכאל פיש

| הגבול בין הרשמי למרושל |

למרות שמעולם לא דרכה בארץ השמש העולה, ניכר שחזן שואבת ממנה השראה גדולה, ובייחוד ממעצבים כמו איסי מיאקי ויוז'י ימאמוטו. ברשימת ההשפעות שלה אפשר למנות גם את ריק אוונס, ג'וניה ווטנבה, דמיר דומה והיידר אקרמן, שעסוקים בסגנון ארכיטכטוני וגרפי שעניינו משחקי צלליות מתוחכמים וחיתוכים בלתי שגרתיים שקוראים תיגר על הצללית הנשית הקלאסית.

בזירה המקומית, אפשר לשייך אותה לזן המעצבות התל אביביות שמתנהלות על התפר שבין האלגנטי והמחוייט אל הספורטיבי והלא מתאמץ, משכתבות את הגבולות שבין הרשמי למרושל, מנסות לפצח את קוד הלבוש הישראלי ומותחות קו בין הצמצום היפני, שנובע מחתירה לדיוק, לדלות החומר הישראלית, שמקורה בחרדה מהתגנדרות.

חתירה לדיוק וחרדה מהתגנדרות | צילום: מיכאל פיש

גם חזן מקדישה את הקולקציות שלה לפריטי בסיס מושקעים עם טוויסט, שמהווים עוגנים למלתחה עירונית. הייחוד שלה בנוף המונוכרומטי הזה, שמתאפיין לרוב באנדרוגניות וטשטוש מגדרי, מתבטא בחיבור שלה לגוף הנשי. חזן לא מתעלמת ממנו, לא מבליעה את הנשיות בעיצובים שלה, אלא מתייחסת לקימורים במלוא הכבוד.

כך, מעיל פוטר בעל צווארון דרמטי שניתן לכיווץ על ידי שרוכים, זוכה תחת ידיה למתפרים מחמיאים בגב שלא שוכחים את המותניים, וחלק מהחולצות מתהדרות בתיפורי רוגלן אלכסוניים שמחניפים לכתפיים. ניכר שהיא מקפידה על גימורים ובתפרים ייחודיים. "לקח לי זמן להשתלט על כל האספקטים של העבודה ולרדת לרזולוציות האלה, אבל זה היה לי מאוד חשוב. בגד מושקע נותן תחושה אחרת למי שלובשת אותו".

| רק לא "ספורט אלגנט" |

בקולקציית החורף החדשה של הוקו עיבדה חזן מוטיבים מענפי הספורט השונים. "אולי האולימפיאדה בכל זאת חלחלה אליי איכשהו", היא צוחקת. אחרי שבקיץ טיפלה באזור הגב, העונה היא בחרה להעניק לאיזור הצוואר תשומת לב מיוחדת שמתבטאת בצווארונים נדיבים בבד. לחולצה רפויה, למשל, נתפר כובע צר וצמוד בעל צווארון גבוה שמטפס עד הסנטר, בדומה לכובע של חליפת צלילה. ניתן להפשיל אותו, ואז הוא נשפך כצווארון. משמלה פיוטית בצבע אפור מאובק, עשויה בד טישו, מתפתל צווארון גולף עתיר בד שיפון אפרפר, שמדמה אותה לענן מהורהר.

עוד בולטים בקולקציה – חולצה מכופתרת עם תיפורים חזיתיים אורכיים שמובילים אל סיומת חץ, שממכתבת עם חולצות סיף, וז'קט דריל אפור משופשף ששולב בבד ריב שחור עם תיפורים גיאומטריים ורוכסן אלכסוני, וריאציה מקסימה וחכמה על ז'קט האופנוענים הכבד. באגף המכנסיים, מצטיינים שני דגמים שמשלבים מוטיב משולשים המאזכר טוקסידו או מעיל מנצחים ומופיע בגב המותן או בשוליים, עם גומי ספורטיבי באזור המותניים שמאפשר בפרקטיות רבה ללבוש אותם מעל או מתחת למותן – בהתאם להעדפה או לצו האופנה הנוכחי.

אורבנית, אבל לא מתעלמת מהקימורים הנשיים | צילום: מיכאל פיש

את הלקוחה של חזן אפשר להגדיר כבוגרת אבל לא בהכרח מבוגרת. "הבגדים שלי שקטים, לא צועקים למרחוק וזועקים תשומת לב, אבל מורגשת בהם הטרחה והם משמחים בפרטים הקטנים" היא אומרת, "לקרוא להם 'ספורט אלגנט' זה סוג של קללה מבחינתי, אבל מצד שני, עדיין לא מצאתי לזה שם אחר", היא נאנחת. עד שהיא תמצא כותרת חדשה לז'אנר, היא מסכמת שנה ראשונה מוצלחת בסטודיו, ומרשה לעצמה לסמן את היעדים הבאים – עיצוב נעליים, השקת ליין של גברים, וטיול ביפן, כמובן.

מוטיבים הלקוחים ממדי הסיף | צילום: מיכאל פיש

HOKO. רחוב סגולה 6 (מתחם נגה) יפו, 07-37262896.
טווח מחירים: חולצות ועליוניות: 390-650 ש"ח | מכנסיים: 400-650 ש"ח | ז'קטים ומעילים: 750-980 ש"ח

השאירו תגובה לבטל

מאת: שחר |‏ 3 בינואר 2013 | 23:57