זהירות, זה נושך: המעצבת שמכינה תכשיטים משיני אדם
חומר הגלם של מעצבת התכשיטים ההולנדית לוסי מג'רוס היה כל הזמן הזה מתחת לאף שלה. בעזרת שיניים של אנשים בוגרים היא מכינה עגילים, טבעות, סיכות דש וחפתים המבקשים לבחון מחדש את חומרנות האדם ואת מושג היוקרה שהעולם המערבי כל כך תר אחריה. ההזמנות, אם תהיתם, לא מפסיקות להגיע. כי לכל תכשיט יש שן
הדור הנוכחי, כך נראה, נהנה לחוש את עצמו יותר מכל אלה שלפניו, ולא מתבייש לעסוק מבוקר עד ערב באני-אני-אני אובססיבי. עולם האופנה גם הוא השתנה מאוד בעקבות הנטייה הזו, וכך מקדמות את עצמן הפאשניסטות הגדולות, כשהן מנצלות כל חלק מה"אני" שלהן בחשבונות השונים במדיה החברתית.
כעת, מעצבת התכשיטים לוסי מג׳רוס, מציעה לקחת את זה שלב אחד קדימה: ״תרגישי חופשייה לקשט את עצמך עם עצמך״ היא אומרת, כשהיא מציגה ליין תכשיטים בהם משובצות אבנים שיצרה משיניה שלה.
השיניים של לוסי משמשות עבורה כ"שנהב אנושי". כך היא גם מכנה את השימוש בחומר הלא קונבנציונלי, המייצר תשומת לב תקשורתית לא קטנה וכמה הבעות גועל על הדרך. ליין התכשיטים שיצרה הוא חלק מעבודה במסגרת לימודיה באוניברסיטת העיצוב באיינדהובן, הולנד, שחלק ממטרתה, לצד זו האסתטית, היא להעלות מודעות לציד הפילים הנכחדים.
״למה אנחנו צריכים להכחיד את הפילים כדי להשיג לנו את החטים היקרים שלהם? למה שלא נמצא את הערך בשינינו שלנו?" היא שואלת, "הרי לכולנו נופלות שיניים. אני שומרת את כל השיניים שלי, ובעיקר את שיני הבינה. משם עלה לי הרעיון של השנהב האנושי" מסבירה מג׳רוס למגזין "האינדיפנדנט" הבריטי.
אין ספק שיש פה מעשה שאמור לאתגר ולבעוט, ומג׳רוס לא מיתממת. ״אני רוצה לעקם את התפיסה של אנשים, שיתחילו לבחון מחדש את החומרים שבעולם ואת התפיסה שלהם אותם. בניגוד לחומרנות הרגילה, השנהב האנושי הוא מטאפורה לכך שיש לנו בתוכנו את כל היוקרה שאנו מחפשים בחוץ״.
בקולקציה שעיצבה יש עגילים, חפתים, סיכות דש וטבעות. ״רוב האנשים דווקא לא מגיבים בבעתה או בגועל כשהם רואים את התכשיטים שלי,״ מספרת לוסי בהפתעה מסוימת. ״הם אוהבים את הרעיון של להשתמש בשנהב אנושי במקום בשנהב פילים. אבל ברשתות החברתיות נתקלתי גם בתגובות אחרות״.
השיניים האנושיות, מסברה מג׳רוס, הן אמנם החומר הקשה ביותר בגוף האנושי, אך הן עדיין רכות למדי בהשוואה לאבנים. מאחר שהן קטנות מאוד, יש צורך בסבלנות ודיוק ברמות הגבוהות ביותר על מנת לעבוד איתן ולהוציא מהן תוצאות משביעות רצון.
כל השיניים בהן השתמשה, אגב, היו שיניים של אנשים בוגרים. שיניים טוחנות היו גדולות מספיק כדי ליצור מהן פנינים, ושיניים ארוכות וחותכות שימשו אותה ליצירת אבנים מאורכות. את כל השיניים ניקתה היטב בחומרים מחמצנים לפני שלוטשו, ואם מצאה חורים בשן, מילאה אותם בחומרי מילוי המשמשים את רופאי השיניים. ההזמנות מתחילות להצטבר אצל המעצבת הצעירה, וכוללות גם הזמנה מיוחדת מרופא השיניים הפרטי שלה שמעוניין שתיצור לו חפתים משיני אנשים אנונימיים.
״יש גם אנשים שפנו אלי בבקשה להנציח אהובים שלהם שמתו בכך שאהפוך את שיניהם לתכשיטים״ היא מספרת, אבל לא מתלהבת מהרעיון. ״באופן אישי אני לא חושבת שיהיה מוצלח לעקור מסבא וסבתא שיניים לאחר מותם ולהפוך אותן לתכשיטים. מצד שני, אם סבתא שלי הייתה מאבדת שן בזמן חייה והייתי הופכת אותה לפנינה על טבעת, אין ספק שהייתי עונדת אותה״.
מכוער בטירוף אני חולת תכשיטים ולא הייתי שמה דבר כזה לא בגלל שזה משיניים זה מגניב דווקא אבל בגלל שזה מכוער
מאת: buh | 2 בינואר 2017 | 18:19