עלייתם של האחים הדוגמנים

•  
•  
•  

עמית והדר שוורץ (צילום: יונתן בלום)

כמו כל דוגמנית טובה, עמית שוורץ היתה בטוחה שהיא ילדה מכוערת. כשאת רזה מדי, עם גשר על שיניים עקומות, סביר שלא תחשדי שאת בעצם נראית מעולה. אבל בגיל 15, אחרי שהורידה את הקוביות בשיניים, משהו זז. "אמרתי לאמא שלי 'כולם אומרים לי 'איזו ילדה יפה', אולי יש בזה משהו?", היא נזכרת. משם הדרך לסוכן הדוגמניות עדי ברקן, ששלח אותה לחדר כושר כדי שתעלה במשקל, הייתה קצרה. ממנו התגלגלה לתצוגות אופנה של רנואר, הפקות איפור, שיער ושמלות כלה, עד שהשנה, בגיל 21, חתמה בסוכנות יולי.

בשנה האחרונה היא בכל מקום: בפרסומות לפיאט ולישראכרט (עם יובל סמו), בצילומים לטופשופ, במודעות שמפרסמות את מעצבי הבוטיק בדיזנגוף סנטר, וגם בעבודות לקסטרו, פדני, אינטימה ודלתא. בכך לא נגמרה תרומתה של משפחת שוורץ לעולם הדוגמנות הישראלי: אחיה של עמית, הדר בן ה-17 וחצי, חתם לאחרונה גם הוא בסוכנות, ומקווה להצליח לפחות כמוה.

כשגדלו יחד הם אמנם לא הסתדרו, אבל היום הם BFF. לפני שהם עונים הם מסתכלים אחד על השנייה, בודקים מי יענה קודם. "תגיד אתה", אומרת עמית, והדר עונה "לא, לא, תתחילי את". כשהוא מספר משהו היא נזכרת בעוד פרטים, ולהפך, והם מתעקשים לחשב אם אנקדוטה זניחה כלשהי קרתה לפני 12 או 13 שנה, כמו שני זקנים.

•  
•  
•  

עמית שוורץ. מדגמנת בלי הפסקה (צילום: יונתן בלום)

"עמית ואני רבנו המון כילדים", נזכר הדר, "היא הייתה מתעצבנת עליי שאני לא בוגר, ואני הייתי מתעצבן עליה שהיא מעירה לי על כל דבר. מתישהו הבנתי שהכעסים שלה באים נטו מדאגה ואהבה".

במסגרת הדאגה הזאת, עמית היא זאת שהביאה את הדר לסוכנות הדוגמנות שלה. קשרים, אם תרצו, אם כי יש לי תחושה שהוא היה מסתדר גם לבד. "שואלים אותי 'אחותך עשתה לך פרוטקציה?' ואני עונה 'כן', כי מה אכפת לי", מספר הדר.

רוצים להרגיש בנוח לדגמן בגדי ים

התגובות בהתחלה לא היו פשוטות. "אנשים היו אומרים עליי 'היא לא באמת יפה במציאות כמו בתמונות, הכול איפור ופוטושופ', וכשאת ילדה בתיכון קשה לקבל תגובות כאלו. הייתי נעלבת. עמדתי מול המראה, הסתכלתי על עצמי וחשבתי 'אולי יש משהו במה שאומרים ואני לא כזאת יפה, אולי אני צריכה להפסיק לדגמן'". ובכל זאת, הקריירה שלה החלה לצבור תאוצה. "הייתי יוצאת למקומות ומראה את עצמי הרבה, עבדתי כברמנית ואני די מוכרת בירושלים. לא הרבה ירושלמיות התחילו להצטלם בגילי, אז בלטתי. במקביל הצלחתי להתפתח באינסטגרם, התחילו להכיר אותי וקיבלתי עוד קמפיינים. אני מרגישה עכשיו שיש לי יותר ביטחון עצמי".

עדיין לא מספיק ביטחון עצמי בשביל אשכרה לאהוב את הגוף שלה. "בינתיים עשיתי תמונה פה ושם כמו עם הלבשה תחתונה, אבל הרוב היו פיג'מות, או בגד ים לא פרובוקטיבי – זה בסדר, אבל לא מעבר. אני עדיין לא מרגישה שלמה עם הגוף שלי כדי להצטלם ככה. מגיל קטן הייתה לי בעיה עם דימוי גוף, ועד כיתה י' הלכתי לים רק עם בגד ים שלם וחולצה מעל. לקח הרבה זמן עד שהצלחתי לשכנע את עצמי להוריד את החולצה, ואז לעבור למונוקיני שמסתיר את הפופיק הבולט שלי, ובסופו של דבר להשלים עם הגוף שלי ולהסתובב עם ביקיני. אם אני אעבוד עוד קצת על הגוף ואהיה שלמה איתו, אני אסכים לקמפיינים כאלה".

•  
•  
•  

לא מרגישה לגמרי בנח עם הגוף שלי (צילום: אינסטגרם amit__shwartz)

הדר: "בגדי ים זה גם משהו שלי קשה איתו. אני לא שמן, אבל צריך להתחטב. ירדתי תשעה קילו בחודש וחצי, אבל בצורה בריאה. אני אוכל ומתאמן".

דוגמנים? בכלל חשבנו שנהיה ספורטאים

עמית – וזה עשוי להכות את חלקכם בתדהמה – נשבעת שהיא היתה טום בוי. "לא אהבתי שמלות צמודות ואיפור", היא מספרת, "מגיל קטן הייתי מתחרה עם חבר טוב שלי מי רץ יותר מהר. הייתי אלופה בקפיצה לגובה בירושלים לגילאים שלי, ספורט היה הדבר העיקרי בחיי, ואז, בעקבות תנועה לא נכונה, התפתחה לי בעיה בגב. יש לי בלט דיסק בדרגה 4".

מה זה אומר?
"הרבה כאבים בגב, זה מעייף לי את הגוף. לפעמים הרגל שלי נרדמת בהליכה. זה מקשה עליי בדוגמנות, אבל אני לא רוצה לעשות ניתוח כי יש סיכוי גדול לחטוף שיתוק. אז אני מנסה להתגבר".

•  
•  
•  

אימא מעדיפה שנלמד עוד מקצועות ולא נבנה רק על דוגמנות (צילום: יונתן בלום)

גם הדר חשב כילד שיפנה לספורט: "שיחקתי טניס מכיתה ג' עד ט', הייתי משחק בתחרויות אזוריות. הפסקתי כי נמאס לי, הייתי מתאמן חמש פעמים בשבוע וזה היה קשה". כשעזב את הטניס בגיל 15, גם הוא התחיל לקבל מחמאות על הלוק, אבל אחותו הגדולה – שבעצמה החלה לדגמן בגיל הזה – רצתה שיחכה. היא כבר ידעה עד כמה העבודה תובענית, ואם עמית דאגה שהיא רזה מדי, הוא נחשב גדול מדי. "שקלתי 95 קילו והייתי נמוך", הוא נזכר, "ברגע שהתחלתי לגבוה רזיתי, ואז עמית דחפה אותי לדוגמנות".

עמית: "גם כשאמרתי לו להוריד במשקל זה היה מתוך דאגה, כי לקבל 'לא' בגלל עודף משקל זה מוריד ביטחון ולא נעים, אז עדיף שהוא ישמע את זה ממני. כשהוא סיפר לי שסוכנים שראו תמונות שלו באינסטגרם פנו אליו, אמרתי לו 'עדיין לא'. אבל אז, קצת אחרי שחתמתי ב'יולי', הלכנו יחד לרכוב על סוסים והעליתי סטורי שלנו לאינסטגרם. בסוכנות ראו את זה, התלהבו, ופנו אליי להציע שהדר יגיע לחתום אצלם".

היו לך כבר הצעות לאודישנים, הדר?
"היה לי אודישן בפוקס עם עמית ולא התקבלנו. הם לא ידעו בכלל שאנחנו אחים וצילמו כל אחד מאיתנו בנפרד. יש מצב שהיה עוזר לנו לגשת יחד, בכלל לא חשבנו על זה".

עמית: "התחרות רק גדלה. היום יש אושיות אינסטגרם שעושות עבודות שכל דוגמנית הייתה מאושרת לקבל, מספיק שיש להן 60 אלף עוקבים והן מסתדרות בקלות. אני חייבת להשתלב בגל הזה כדי להגיע למטרות שלי, אבל זה לא אומר שאני אוהבת את דור האינסטגרם. למעשה אני בזה לו".

•  
•  
•  

"יש בי כעס" (צילום: אינסטגרם amit__shwartz)

איך מתייחסים בבית לקריירה שלכם?
הדר: "אמא מאוד מפרגנת, אבל גם אומרת לי 'אל תבנה על זה בתור עבודה'. אמרתי לה 'בסדר', כי זאת אמא וצריך להקשיב לה. היא מעדיפה שאלמד מקצוע שיהיה לי לכל החיים, מתישהו אתה מתבגר וכבר לא יפה באותה מידה. היא רוצה שאני אחתום קבע בצבא, ואני רוצה מאוד צנחנים. אבל יש לי עוד שנה של חופש, אז בינתיים אני מוכר נעליים".

עמית: "רציתי ללמוד הנדסת בניין אבל ירדתי מזה, הראש שלי כרגע לא שם. אבל אם לא אצליח בדוגמנות אלך ללמוד. התקבלתי למשחק מול מצלמה ב'טכניקה'. אני גם ממש רוצה להיכנס לעולם הילדים, אבל אז אני לא אוכל להצטלם בצורה חשופה".

בדרך לצילומים פתאום התחלתי לקבל טלפונים

על סיפור ההצלחה של עמית והדר מעיבה טרגדיה כואבת. אחיהם האמצעי, שנולד עם פגם מוחי חמור, נפטר לפני שנתיים בגיל 17. עמית הייתה האחרונה ששמעה שעומר-נחמן ("קראנו לו עומר, הוספנו לו 'נחמן' כי רב אמר שעומר זה שם רע") נפטר. היא היתה ברכבת, בדרך לצילומים. חברה טובה שלה התקשרה, שאלה איך היא ואמרה שהיא מתגעגעת אליה. כשחברה נוספת התקשרה והתחילה לבכות, עמית התחילה לחשוד.
"תוך כדי שיחה החברה הזאת מבינה שאין לי מושג מה קרה, אז היא אומרת 'רבתי עם חבר שלי' כדי לתרץ את הבכי שלה", היא נזכרת, "ואז דודה שלי מתקשרת לשאול אם הכל בסדר, וכבר התחלתי להתעצבן ולא להבין מה קורה. התקשרתי לאמא שלי לשאול מה קרה, והיא התחילה לגמגם וביקשה ממני את הטלפון של הצלמת. בשתיים וחצי אני רואה אותה מגיעה לצילומים, לבושה בשחור ועם משקפי שמש, והיא תופסת אותי כל כך חזק ואומרת לי 'נחמן נפטר'. התחלתי לצרוח שם, לא יכולתי להפסיק".

•  
•  
•  

"אני כל הזמן מנסה לדאוג שהדר לא ייפגע" (צילום: יונתן בלום)

כשאמם של עמית והדר הייתה בהיריון עם עומר-נחמן, אחות בבית החולים המליצה לה לקבל חיסון חי-מוחלש נגד אדמת – שמסוכן לעוברים. כתוצאה הוא נולד עם אדמת מולדת וסבל מפרכוסים. "בהתחלה הוא צחק כמו כל תינוק, וזה הרגיע את אמא שלי, כי היא חשבה שהוא מתקשר", מספרת עמית, "אבל עם הזמן מצבו רק הלך והחמיר, וכשהוא לא למד ללכת היא הבינה שמשהו לא בסדר". באותה תקופה המשפחה חיה באילת, וכשעומר היה בן שנתיים והדר רק נולד, החליטה האם סיגל לעבור לירושלים כדי למצוא מוסד סיעודי עבור הילד. "אילן, אבא שלי, לא רצה להישאר. צריך לזכור שהוא היה נורא צעיר שפתאום נפל עליו דבר כזה. הם התגרשו והוא חזר לאילת. כיום אנחנו לא ממש בקשר".

למה?
"כי אחרי שאחי נפטר הוא התנתק מאיתנו. אני חושבת שזה האופי שלו, היה לו נוח להסיר אחריות".

היית רוצה להיות יותר קרובה אליו?
"ברור. בגיל 18 אפילו שלחתי לו מכתב, שאלתי למה הוא נעלם וכתבתי שהייתי רוצה שהוא יהיה חלק מהחיים שלי, אבל הוא לא ענה. קשה לו להביע את עצמו. אני לא בן אדם שנלחם, אבל זה מתסכל. אני מדברת איתו אולי פעם בחודש, הדר קצת יותר".

הדר: "ברור שיש בי כעס, אני מרגיש כאילו לא אכפת לו, אחרת הוא היה מדבר איתנו יותר. אבל אני לוקח דברים יותר באיזי וכן מרגיש יותר קשור אליו. אולי אם הוא יקרא את זה הוא יבין מה אנחנו חושבים".

•  
•  
•  

מאחורי הקלעים (צילום: אינסטגרם amit shwartz)

ואיך היה לכם לגדול עם עומר?
עמית:"היה לי מאוד קשה עם המחשבה עליו. הייתי כועסת שיש לי אח כזה, לא מבינה למה דווקא לי זה קרה", היא מנגבת את עיניה, והדר מצטמצם בכיסא במבוכה. "זה הפך אותי לחרדתית מאוד, ילדה היפוכונדרית. בכל פעם שחטפתי שריטה הייתי בטוחה שאמות מטטנוס. כל מכה בראש הפכה לזעזוע מוח. הרגשתי שאני מקשה על אנשים ומרחיקה אותם ממני".

הדר: "כשהיו מעירים לה היא הייתה מתעצבנת ואומרת 'זאת אני, תשלימו עם זה'".

עמית: "לא מזמן הלכתי לטיפול פסיכולוגי, ושם הבנתי שאני מתנהגת ככה כי בכל פעם שעומר אושפז בבית החולים – כל תשומת הלב הופנתה אליו. עשיתי את עצמי חולה והקצנתי כל דבר, רק בשביל הדקה שבה מישהו מסביר לי שהכול בסדר ומתייחס אליי. זה הפך להיות האופי שלי: הייתי מפחדת להסתובב בחוץ, כשדיברו בבית הספר על סרטן סתמתי את האוזניים, חשבתי שאנשים קירחים מדביקים בסרטן. כשהייתי בצבא אמא שלי לקחה אותי במשך שנתיים מהבסיס כי חששתי לנסוע באוטובוסים. חברות היו צוחקות עליי. יש בעיות שמלוות אותי עד היום, אבל בגדול הצלחתי לצאת מזה. הדר שונה ממני, הוא מדחיק דברים".

הדר, אתה מדחיק?
"כשעומר נפטר לקחתי את זה פחות קשה מעמית, כי לא ראיתי אותו הרבה פעמים. הוא לא היה גר איתנו אלא במוסד, והיה לי מאוד קשה נפשית לבקר אותו, לכן הייתי פחות קרוב אליו. הרופאים אמרו לנו הרבה פעמים שהם לא חושבים שיש לו עוד הרבה זמן. כשהוא מת הייתי ילד, בן 15, ורק עכשיו אני מתחיל לעכל שאיבדתי אח".

•  
•  
•  

עמית והחבר דניאל. הכירו באינסטגרם (צילם: אינסטגרם amit shwartz)

עמית: "אני הייתי מאוד קשורה אליו, הייתי מתפרקת בכל פעם שהגעתי לראות אותו. כשאני רואה את התגובות של הדר לדברים, אני לפעמים אומרת לו 'אתה לא רואה מה קורה?'".

הדר: "בהלוויה של עומר לא בכיתי, עצרתי את עצמי. לא יודע למה. אני זוכר שיום לפני שהוא נפטר אמא שלי חלמה שהיא באה לבית החולים ורואה אותו מנותק מכל המכשירים, והיא מחבקת אותו, והוא אומר לה 'אמא, אני ילד רגיל עכשיו, הכול בסדר'".

אמרתי להדר להיפרד מהחברה שלו, הם לא התאימו

מסע ההתאוששות והפריחה של עמית בשנה האחרונה קשור גם לזוגיות שלה. החבר שלה ממשיך את קו היפים והנכונים: מדובר בדניאל נגר (23), אחיה של אבישג מ"איט גירלז". השניים הכירו דרך הפלטפורמה השנואה-אהובה על עמית, אינסטגרם. "זה עצוב, אני יודעת", היא צוחקת, "אבל הכרנו אחרי שהיא העלתה תמונה עם דניאל. נכנסתי לפרופיל שלו ועשיתי לו לייקים, ואז הוא שלח לי הודעה".

•  
•  
•  

לא רק דוגמנית, גם לומדת משחק (צילום: אינסטגרם amit shwartz)

מה הוא כתב?
"שאני מהפנטת".

צודק. מה איתך, הדר?
"לי אין חברה. מתחילות איתי בנות באינסטגרם, לא תמיד אני עונה. מפחיד להיפגש עם מישהי שאף פעם לא ראית, ואז לגלות שהיא שונה לגמרי ממה שראית בתמונות ולהתבאס. אני לא מחפש קשר רציני, כרגע אני רוצה ליהנות מהחיים".

עמית, את מנסה להדריך את אחיך גם בתחום הזה?
"כן, חשוב לי שהוא ייצא עם מישהי חכמה, עם אינטליגנציה רגשית גבוהה. אפילו אמרתי לו מה דעתי על החברה הקודמת שלו והוא נפרד ממנה. לא בקטע רע, הם פשוט לא התאימו. אני כל הזמן מנסה לדאוג שהדר לא ייפגע, אבל יודעת שיהיו לו עליות ומורדות. בדוגמנות אלה בעיקר מורדות".

מה הכוונה?
"את עושה דברים ורואים אותך, ואת מתפרסמת, ואז חודשיים אין לך עבודה, ואת אף פעם לא מספיק מרוצה. אבל תמיד הייתה לי את המוטיבציה להמשיך. בצבא היה לי מאוד קשה כי רוב הזמן לא אישרו לי לצאת לעבוד, ונלחמתי על זה, והוצאתי אין ספור גימ"לים".

•  
•  
•  

"אמרתי לו שהחברה הזו לא בשבילו" (צילום: יונתן בלום)

מה עשית בצבא?
"רציתי להיות מד"צניקית אבל נפסלתי בגלל הבעיה בגב, אז הייתי פקידה, שזה דווקא משהו שרציתי לעשות. אבל היה לי מאוד קשה, כשהתלוננתי על כאבים הרופאים הצבאיים אמרו 'יש לך עקמת' רק כדי לא לתת לי פטורים. התעצבנתי, אבל כן היה חשוב לי לסיים שנתיים".

אם בת 15 תגיד לך שהיא רוצה לדגמן, מה תאמרי לה?
"שאוהבים לחשוב שדוגמנות זאת עבודה קלה, את עומדת ומאפרים אותך ואת לא עושה כלום, אבל זה ממש לא ככה. אלה לא רק ימים שמתחילים לפנות בוקר ושאת עומדת בהם כל הזמן על עקבים, אלא בעיקר הקטע הנפשי. את כל הזמן נאבקת על המקום שלך, יש רגעים קשים בצילומים, וכשאת לא מקבלת קמפיין זה מוריד לך את הביטחון. מספיק 'לא' אחד ואת מתרסקת. אני כל הזמן שואלת את עצמי 'יש יותר גבוהות ויפות ממני, למה שאני בכלל אטרח ללכת לאודישן?'. אבל הדוגמנות היא גם זו שעזרה לי להבין מה מתאים, מה יפה לי ומה מקדם אותי. היא לימדה אותי להילחם גם כשהסיכוי קטן, ולהצליח".

•  
•  
•  

"הדוגמנות לימדה אותי לא לוותר" (צילום: אינסטגרם amit__shwartz)

צילום: יונתן בלום | איפור ושיער: ספיר סבג לסולו |  סטיילינג: נעם אדטו לסולו | בגדים: עמית: חולצת פסים: עדיקה, נעליים: ZARA, ג'ינס: ברשקה, חולצה כחולה: ZARA, חולצת נקודות: DIESEL, מכנסיים כחולים: H&M, נעליים: דר מרטינס. אדר: חולצת ג'ינס: DIESEL, חולצת פסים אדומה: ZARA, ג'ינס: DIESEL, נעליים: Hodsneakers, חולצת פסים לבנה: mirza, ג'קט ג'ינס: dr denim.