מתנה בשישי: כרטיסים להופעה של רד בנד ונינט ושובר להודיס

 הכישרון הכי מוזר שלי שהתגלה לי ממש במקרה היה להצליח לשלוח אנרגיות לאנשים ולהקל על כאבים. גיליתי את זה כשלמדתי תקשור והבחורה שלימדה אותי, אמרה לי שאני יכולה לשלוח אנרגיות. בפסח בעלי עבד קשה לתקן תריס שניג'סתי לו שיתקן ואחרי שתיקן נסענו לארוחת לילה הסדר את ההורים שלי ובנסיעה הוא התלונן שכואבת לו היד מהתיקון ואני אמרתי לו שיביא לי את היד ושלחתי לו אנרגיה והכאב עבר. היינו המומים. אח"כ בבית של ההורים שלי לאחותי כאב הראש והעברתי לה את הכאב ראש. ככה גיליתי שאני יכולה לשלוח אנרגיות ואפילו מרחוק ולמרות שזה נשמע לא הגיוני וגם לבעלי ולי זה היה מוזר, זה עובד.

מכירים את סיפורי הסופר גיבורים האלה, שהם ננשכים ע"י עכביש רדיוארטיבי או נופלים לתוך נוזל לא ברור ומקבלים חוש עכביש או כוחות על אחרים? אז זה לגמרי קרה לי. הממיר של הטלוויזיה נשך אותי. טוב, לא ממש נשך אלא יותר חישמל, ומאז ניחנתי בכוחות על.

הכוח שלי הוא כוח הזיפזופ. כן, זה השלב שבו אתם מגלגלים עיניים וחושבים לעצמכם מה כבר הבעיה בלזפזפ? סיבוב קצר בערוצים וחוזרים בזמן לתוכנית. אך אל לכם להקל ראש במלאכת הזפזופ.

מאז אותה תאונה עם הממיר רכשתי את הכישרון לדעת בדיוק מתי לזפזפ חזרה לתוכנית. מיד כשהיא מתחילה או בדיוק כשהפסקת הפרסומות מסתיימת בדיוק של שעון שוויצרי. וכאילו שלא די בכך אני גם יודע לאיזה ערוצים כדאי לזפזפ. קופץ ל MTV בדיוק כשמתחיל קליפ טוב של לורד, לערוצי הסרטים בדיוק בקטעי האקשן, לערוץ הקניות כשיש דיל ממש משתלם וחזרה לתוכנית, לא לפני כשיש עדיין חסויות, לא אחרי כמה שניות שבהם פיספסתם בתוכנית איזו התרחשות חשובה לעלילה, בדיוק בזמן!

כל ערב צפייה עם החבר'ה, ובמיוחד לאחרונה בתקופת המונדיאל, כשמתחילה הפסקת הפרסומות ואחד החברים מזפזפז אותנו הישר לקליפ של וואן דיירקשן הם מעבירים לי את השלט. אני מרגיש את חום השלט והעקצוץ באצבעות ומציל את המצב. הם קוראים לי שלומי ואני קורא לעצמי טי.וי מן.

אז כך… הכשרון הכי מוזר הוא כנראה רמת דיוק הזכרון שלי. יש לי ADD, ומי שלא יודע זו הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות. מבחוץ כולם יגידו מופנת ושקטה אך מבפנים יש מחשבות ודיבורים שרצים במוח 24 שעות ביממה. אני מסוגלת לזכור דברים ויזואלים ברמה של זווית בה הונח חפץ בחדר ועד התכשיט הכי קטן על לקוחה שיושבת בקצה המסעדה כשאני בכלל יושבת עם חברים מרחוק.

המון פעמים לאחר אירוע אני מספרת על דברים שראיתי/שמעתי ומפתיע כל פעם מחדש שהייתי כנראה היחידה ששמה לב…

מצד אחד זה יכול להטריף (נסו ללכת במסיבת רחוב במקומי ולבחון כל דמות שבאה לכיוונך או לצאת מפגישה בבית קפה כשזכרת את כל סיפורי הלקוחות האחרים במקום) אך, מצד שני, אני חושבת שיש לפעמים המון עניין בלשים לב לפרטים הקטנים

יש לי זיכרון צילומי מעולה לאנשים יותר נכון לפנים של אנשים. אני יכולה לזהות פנים של אדם שראיתי אותו פעם אחת לפני 20 שנה. הייתי עד כדי כך טובה בזה שאפילו ניצלו את הכישרון שלי בצה"ל. אבל בגדול זה כישרון הזוי ומיותר ולמה בכלל המוח שלי מתעקש לזכור שחקן משנה בסרט צרפתי מלפני 20 שנה שפתאום זיהיתי כשראיתי באיזה סרט השנה. אבל הבעיה היא שלכישרון המוזר אין הרבה תועלת. זה סתם תופס מקום במוח, אני זוכרת שטויות, אני גם לא זוכרת שמות ובתור סטודנטית קשה לי לשנן סיכומים ובכלל לזכור מושגים. אני כנראה טובה רק בויזואלי. הייתי מוכנה להחליף את הכישרון המוזר ביכולת לזיכרון צילומי לדפי סיכום, או משהו כזה.

הכישרון המוזר שלי הוא לזהות נשים בהריון!

אני עצמי רווקה וללא ילדים, שלא הייתה אף פעם בהריון, אבל איכשהו אני פשוט מזהה.

בנות מסביבי בעבודה או בלימודים שרק נכנסות להריון אני מיד יודעת לזהות, ואפילו בערך באיזה שבוע…

עוד לפני שהן מספרות לחברים, אני צוחקת איתן שהן בשבוע 5 או 7 או משהו כזה, והן כמובן מבטלות אותי ואומרות "מה פתאום!!".

חברות שלי צוחקות עלי שאני מזהה לפי התנוך של האוזן שהתרחב :)

אחרי כמה שבועות שהן כבר מספרות לסביבה הן באות אלי ואומרות שכל הזמן צדקתי אבל הן עדיין לא רצו לספר, והן לא מבינות איך ידעתי… :)

הכישרון המוזר שלי, התחיל כבר בגיל קטן שהייתי משחקת עם אחיותיי וחברותיי "מה השעה"… כל אחת הייתה צריכה לנחש מה השעה ואיכשהו תמיד הייתי מצליחה לדעת!! (טווח של דקה-שתיים פחות או יותר)

התכונה הזו של זיהוי השעה עם הזמן "התרחבה" לזיהוי של תמחור בגדים, מוצרים ושות'… מבלי להסתכל על תג המחיר אני כבר יודעת מראש מה יהיה כתוב עליו בהתאם לחנות בה אני נמצאת :-)

זה שאני גוזרת כמעט הכל וזה תמיד משדרג! את החולצות, הצמידים, המכנסיים כל מה שבא ליד. אין לי שום פחד ללכת לקנות פריט חדש לחלוטין, רק בכדי לגזור אותו ולהפוך אותו למשהו מהם אחר

נראה לי שהכשרון הכי מוזר שלי הוא- כל דבר שקשור לסוכריות גומי! לפני שמונה שנים התחלתי להכין זרים ועציצים מסוכריות גומי, מאז ועד היום בכל אירוע שאני אארגן או סתם בבית על המדף במטבח תוכלו למצוא את הסוכריות בצורה זאת או אחרת, בצנצנות מגניבות, על שיפוד צבעוני, בתוך עציץ מפח ובעוד הרבה דרכים מגניבות. תמיד אנצל את הצבע של הסוכריות (הרעילות והטעימות בטירוף!!) ואעשה איתם משהו קצת פחות צפוי מלשים אותן בשקית :)

 הכישרון שלי הוא קצת מוזר, בעיקר לא ממש מועיל ולפעמים אפילו קצת מביך. יש לי נטייה לזכור המון פרטים קטנים שבדרך כלל ממש לא שימושיים. כך למשל אני זוכרת את תאריכי יום ההולדת של כל חברי לכיתה מבית הספר היסודי ומהתיכון. הדוגמה השניה והבולטת יותר היא העובדה שאני זוכרת את כל פרטי הלבוש שיש לכל אחד מחברי ומעמיתי לעבודה ובנוסף אני זוכרת מתי הם לבשו לאחרונה את אותו פריט ומה הם לבשו בכל יום. שבזכות כשרון זה כל חברותי ללימודים היו בחרדה מתמדת להגיע יומיים רצוף עם אותו בגד ללימודים בידיעה שאני בטוח אזכור ואשים לב, ובתמימות לרוב אכריז על כך בקול. מיותר לציין שאני זוכרת מה אני לבשתי בכל אירוע ויציאה וכמעט בכל יום למעשה ואני גם בטוחה שכל מי שמסביבי גם יודע ושם לב…

אני יכולה להעביר את הרגל מעל הראש, ולגעת בגב..

מוזר משו.. :/

יש הרבה אנשים שמצליחים לעשות כל מיני משחקים ותנועות מיוחדות בלשון. לפני כמה זמן שמתי לב שאני יכולה לעשות דברים בלשון כמו להפוך אותה, לסובב אותה, לקפל ושאר דברים מוזרים. בנוסף, אני יכולה להזיז את האוזניים! אמנם אלוהים לא בירך אותי בקול יפה או ביד מציירת, אבל מסתבר שיש לי אוזניים ולשון גמישות במיוחד :)

אם אזכה במתנה, אביא לאחי הגדול את הכרטיסים להופעה של נינט ורד בנד. הוא כרגע סיים קורס קצינים בצבא, ואשמח לפנק אותו עם כרטיסים להופעה של להקה שהוא אוהב. את השובר להודיס אשאיר אצלי כחובבת אופנה ;)

 בגלל טראומה צבאית (חבר היה תמיד מנגב אזורים חשוכים במגבת שלי), אני לא בדיוק מתנגב, גם לא מבין למה צריך להתכונן למקלחת. מאז כבר התרגלתי להתקלח מהר, וכדי להתייבש פשוט עושה "תרגילי ייבוש" הזויים- תנועות ידיים סיבוביות ומהירות, אם אין זמן ואני מאחר (מלא) אני לובש את הבגדים, זה אחלה שיטה לימים חמים כשהתחתונים רטובים. חברים אומרים שאני סתום… אולי אולי, אבל מבסוט

הכישרון הכי מוזר שלי באופן מפתיע, הוא למצוא כתבות שבהן אתה יכול לזכות בכרטיסים לכל מני הופעות, להאמין שיש אפשרות שאזכה, לבצע את הפעולות הדרושות, ולא לזכות אף פעם!

תודו שצריך כישרון מיוחד בשביל זה… 

 הכישרון הכי מוזר שלי הוא לא להחזיק מעמד בעבודה כל עבודה שאני מתחילה או מפיתאום מפטרים עקב צימצומים או שסוגרים תחנות.או שאני לא מספיק דתיה לעבוד שם.אולי אם אני יתפור תכריכים אנשים יפסיקו למות:)