מתנה בשישי: שמלה וצעיף של פרופיל
בכל יום שישי נחלק מתנה מדליקה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע, תוכלו לזכות בשמלה וצעיף של המותג פרופיל. כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו בתגובות מה הוא הפריט הכי יקר שיש לכם בארון.
שווי המתנה: 449 ש"ח.
*הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 14\5\11 בשעה 12:00.
**בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.
ניתן להשיג בחנויות הרשת ברחבי הארץ. לבירור החנות הקרובה.
הזוכה בבושם ובקרם גוף של L'OCCITANE משבוע שעבר הוא אריאל, שסיפר לנו מה הוא הריח האהוב עליו:
"כבר בדייט הראשון של אישתי ושלי התווכחנו על השאלה הזו בדיוק. בין כל השאלות ששאלתי אותה (בכל זאת- דייט ראשון) שאלתי מה הריח הכי טוב שיש והיא אמרה ריח של פרדס בפריחה. אני אמרתי שלדעתי הריח הכי טוב הוא של שום ובצל על מחבת. עם השנים כל אחד מאיתנו ניסה לשכנע אחד את השני- אביטל לקחה אותי למיליון פיקניקים בפרדסים בתקופת האביב ואני השתכללתי במטבח בניסיון לגרות את בלוטות הטעם וחוש הריח שלה. אבל אז, ביום בהיר אחד, אחרי תקופה של בחילות, חוסר חשק ותשוקה לטעמים משונים, נולד לנו בן יפהייפה. באותו יום נגמר ויכוח ארוך ברגע אחד, בהסנפה אחת. אין על הריח של הילד שלך, הריח הכי טוב בעולם."
את הפריט הכי יקר שלי קיבלתי לפני חמישה חודשים – גיליתי שאני בהריון…
למרות האושר וההתרגשות לקראת השינוי המשמעותי שהחיים שלי עומדים לעבור הגיעו גם תופעות הלוואי… והגיעו והגיעו והן עדיין כאן :).
בעלי היקר רצה לפנק אותי וקנה לי תיק של בלינקי (זוג מעצבים ישראלים), תיק עור קורוקו שחור מדהים!!!. מחירו 1680 ש"ח…
זהו הפריט היקר ביותר ברשותי לפחות לעוד ארבעה חודשים שבתי הקטנה תגיח לעולם…
מאת: לירז | 12 במאי 2014 | 07:48בארון שלי זו שרשרת מטיפני'ס שאמא שלי קנתה לי וכל כך התרגשה לתת לי אותה באריזה היפה של טיפני'ס. היא לא יקרה במחיר אבל מתנות כאלא מאמא לבת זה הדבר הכי יקר ערך שיש :)
מאת: jane | 11 במאי 2014 | 17:21לפני 12 שנים הייתי באמסטרדם, בסניף של c&a. ראיתי על הקולב במחלקת ה-CLEARANCE תלוי לו מעיל טרנץ' ארוך בצבע סגול-לילך. תווית המחיר לא הותירה מקום לספקות-890 ש"ח. הסתכלתי על המידה-בול! זה היה המעיל היחיד מהדוגמא הזו, בדיוק במידה שלי. אמנם המחיר היה היקר ביותר של פריט לבוש שאי פעם נמצא אצלי בארון,אבל הרגשתי שהוא פשוט עמד וחיכה שאגיע מישראל לקטוף אותו. לקחתי, מדדתי, שילמתי ויצאתי. עד היום נראה חדש, לא השתנה בכלל, כל חורף אני חורשת עליו ומקבלת מחמאות ואנחות קנאה מכל עבר.יקר יקר אבל שווה כל שקל
מאת: שושנה | 11 במאי 2014 | 09:13מטפחת המשי שלי מבית לנוון שנרכשה בלונדון לפני ארבע שנים היא הפריט היקר ביותר ויש לומר גם הנחשק ביותר שלי! צבעונית ועדינה ממשי רך ומלטף. היא כל כך פרקטית לי ביום-יום באורח פלא למרות הניחוח היוקרתי שהיא מפזרת כך שיוצא שאני מתעטפת בה בלא מעט וריאציות. הכי אני אוהבת לקשור אותה על הצאוור מעל חולצת ביסייק מכופתרת וחצאית עיפרון עד הברך עם נעלי עקב באחד מגווני המטפחת,מה שנקרא מראה פשוט אבל עשיר או לקשור אותה על אחד התיקים שלי שמייד נראה כחלק מקולקציית הוט קוטור מדליקה. בשבילי המטפחת הזו שעלתה לי לא מעט בכלל היא ההשקעה המשתלמת ביותר שלי שהחזירה את עצמה בריבית דריבית…
מאת: מורן | 11 במאי 2014 | 08:49בתוך קופסת התכשיטים היפה שלי, שמונחת בגאווה על השידה בחדר השינה, נחים זה לצד זה טבעות הזהב שקיבלתי בבת מצווה, שרשרת צדפים מניו זילנד, שרשרת זהב מגן דויד, ואוסף מכובד של עגילים. אבל במקום מסתור, שלא אגלה גם פה, בתוך תיבת סתרים פשוטה, מבודדת מכל שאר התכשיטים, נמצאת שרשרת השעון המיוחדת שלי. אין לי מושג כמה היא עולה היום, ואם בכלל ניתן להשיג כזו או דומה לה, אבל ערכה הרגשי הוא עצום. אימא שלי קיבלה אותה מאביה לפני די הרבה שנים (אם אני אגיד כמה אני כנראה אנושל מצוואתה), ומאחור חרוטים ראשי התיבות של שמה. זוהי שרשרת זהב דקיקה, שמחובר לה שעון עגול ויפהפה, גם הוא מזהב. אני זוכרת את השרשרת הזו מימי ילדותי, שהיא ואימא שלי היו ממש בלתי נפרדות. כל פעם שהיא רכנה לנשק אותי, השעון היה מנשק אותי גם. לפני כמה שנים הזכוכית נשברה ואימא שלי אפסנה את השרשרת במגירה. לפני כ 3 שנים, אחרי שאמרתי לאימא שלי כמה אני אהבתי את השרשרת הזו, היא תיקנה את הזכוכית של השעון, חרטה מאחור גם את ראשי התיבות של שמי ונתנה לי אותה. היא כל כך יפה ומיוחדת בעיניי שאני מוציאה אותה רק לאירועים מיוחדים.
מאת: נטע | 11 במאי 2014 | 07:51פריט הכי יקר לי, או יותר נכון ללבי ורגשותיי הוא תליון שעבר מסבתי מעירק שסבי ז"ל שהיה צורף הכין לה לחתונה שלהם. היא העבירה לאמי וכשסבתי נפטרה, אמי העבירה אליי. מדהים עם צבעים של זהב וכחול, תמיד לוקח אותי למחוזות רחוקים מספורים של עירק, תמרים, והנהר.
מאת: יפית ארז | 11 במאי 2014 | 05:28חלוק זה יקשט ביופיו ובמיוחדותו כל הפקת אופנה ותצוגת אופנה עילית. אין כמוהו לארועים יוקרתיים אוסתם יום של חול. הוא יסחוף אחריו את כל המבטים
מאת: עירית איזנברג | 10 במאי 2014 | 22:47"מגפיים של טורי ברץ' שעלו לי לא מעט כסף, טעות חיי. הם הכי לא נוחים שיש".
מאת: עליזה | 10 במאי 2014 | 21:45הכל התחיל ביום בהיר אחד שהלכתי לי לשופניג בבירה התל אביבית במטרה לחפש שמלה לחתונה של אחותי. נכנסתי לאיזה חנות יד שניה מזדמנת,דיפדפתי לי בין השמלות, ופתאום אני קולטת בזווית עיני שמלה וינטג'ית מטריפה! אני מודדת ומתברר שעל הגוף היא עומדת אפילו עוד יותר יפה מעל הקולב..
אני מסתכלת לתומי על המחיר ורואה שהמחיר הוא 50 שקלים!בעודי קורנת מאושר על שמצאתי פריט נחשק שכזה בין כל השמעטס שהיו שם,הלכתי למוכרת לבדוק שאכן זה המחיר ומתברר שהמחיר הוא 750 שקל(!!!) וזה היה טעות מה שכתוב וכו'…החלטתי להתעלות על הבאסה הענקית שהציפה אותי ועל מספר לא מבוטל של דמעות של אכזבה שלא הצלחתי להחזיק ולהתרכז בתחושת ה-"היי" הבלתי מוסברת מההתלהבות מהשמלה שלא נתקלים באחת כמוה בכל יום ופשוט לרכוש לי את השמלה הכי יקרה ומהממת שקיימת אצלי מאז בארון :)
מאת: הדר | 10 במאי 2014 | 21:43הפריט הכי יקר שלי הן נעלי העקב השחורות הקלאסיות של ג'ימי צ'ו שעלו לי 500 דולר ש"פגשתי" לראשונה בחלון ראווה בכיכר המדינה לפני שלוש שנים והחלטתי ללכת עליהן(תרתי משמע) לפני שבועיים! בסוף החודש אני חוגגת סיום קורס אחות טיפול נמרץ שארך שנתיים תובעניות במיוחד במהלכן לבשתי הרבה לבן וראיתי הרבה אדום לכל אורך הקורס כולל הסטאז' חלמתי איך אני קונה לי במתנה לסיום הקורס את הנעליים האלה לובשת את השמלה השחורה הקצרה הקלאסית מפזרת את השיער החלק הארוך שלי שכל היום ארוז בסרט יפה ונועלת את הפנטזייה הזו למסיבת בנות שובבה…חצי פנטזייה חלומית כבר הגשמתי…נשאר רק להרים טלפון לקבוע לי ולבננות ערב…זה באמת החלק הקל…
מאת: מורן | 10 במאי 2014 | 21:38הפריט הכי יקר שיש לי בארון היא שמלת ווינטאג' של מותג לא ידוע. ולא, זה לא כמו שזה נשמע.
סבתא גדלה בירושלים, בתקופת המצור על ירושלים. ומאז שהייתה קטנה תמיד אהבה בגדים ואופנה. ולכן, כשהייתה בערך בת 8 לימדה את עצמה לתפור בעזרת כלי התפירה המועטים של אמה. כאשר נגמר המצור, והתבגרה כבר, היא המשיכה עם אהבתה לאופנה והחלה לעבוד כמעין תופרת. היא תיקנה פה ושם כפתורים שנפלו או מכפלות לשכנים. את כול הכסף שעשתה מהעבודות המזדמנות האלה היא חסכה והסתירה מההורים שלה כי ידעה שהיו לוקחים לה את הכסף שהיו זקוקים לו מאוד, אך רצתה לשמור לעצמה את הכסף שעבדה עבורו.
כשהיא גדלה כבר, ואהבתה לאופנה גדלה, אחותה עמדה להתחתן, האירוע הגדול הראשון למשפחה בארץ. לכן סבתא שלי החליטה שלכבוד האירוע היא תקנה את השמלה המושלמת. באותה תקופה היה ניתן להשיג שמלות יוקרה רק אצל סוחרים פרטיים, וסבתא שלי נסעה לאחד כזה בירושלים ומצאה את השמלה המושלמת. שמלת קטיפה שחורה, צמודה, באורך מידי, עם פס לבן במותן, וסיכת פרח לבנה מעל החזה. עם השנים, היא חרשה על השמלה כאילו זה הפריט היחידי בארון שלה, ולכן גם השמלה נשחקה מעט והפתקית בתוך השמלה שעליה היה כתוב שם המותג היטשטשה אך השמלה תמיד הייתה שמורה עמוק בתוך הארון בתוך ניילון.
כאשר סבתא שלי נפטרה, נסעתי עם אימא שלי לבית שלה כדי לפנות את החפצים שלה, ושמה מצאתי את השמלה המדוברת. אימא שלי סיפרה לי את כול הסיפור על השמלה והחליטה להביא לי אותה, מאחר והיא יודעת את אהבתי הגדולה מאוד לאופנה. אני שומרת את השמלה בארון שלי כאילו זאת השמלה היחידה שיש לי (:
מאת: רתם | 10 במאי 2014 | 16:38הפריט הכי יקר שיש לי היא שמלה כחולה קלאסית של אמא שלי היקרה זכרונה לברכה.
יקר לליבי ומלא געגוע
מאת: יולי | 10 במאי 2014 | 13:19הפריט הכי יקר תרתי משמע שיש לי במלתחה הוא תיק "אנטוניה קרוקו קרתגו" של המעצבת דניאלה להבי אותו קיבלתי במתנה מבנותיי ליום האם והוא עולה 1950 ¤ .
התיק מגיע בטקסטורת קרוקו בצבע כחול ים שמאוד אופנתי עכשיו ועוד יותר חשוב ישתלב נהדר עם השמלה של "פרופיל" ולכן אשמח מאוד לזכות ולהשוויץ בשניהם :-)
מאת: אילנה | 10 במאי 2014 | 10:57כשהייתי בת 12 קיבלתי לכבוד בת המצווה שרשרת זהב דקיקה ועדינה עם תליון בצורת לב. את המתנה קיבלתי מדודתי האהובה, אחותה היחידה של אמי. השרשרת הזו ליוותה אותי ברגעים החשובים ביותר של החיים, תמיד על צווארי. כשהייתי בת 19 נפטרה דודתי במפתיע בגיל צעיר. מאז השרשרת לא ירדה מצווארי, מזכרת מוחשית אחרונה ממנה. באחת הפעמים שבהן יצאתי למילואים שכחתי להשאיר את השרשרת בבית. מאחר שהמילואים בתנאי שטח חששתי שהיא תיקרע ולכן הנחתי אותה בתוך התיק, במקום שחשבתי שהוא בטוח. כשסיימתי את המילואים נחרדתי לגלות שהשרשרת נעלמה, כנראה נפלה באיזו דיונה בדרך. כל החיפושים עלו בתוהו והדמעות זלגו מעצמן… השרשרת הזו הייתה הפריט היקר ביותר שהיה בבעלותי אי פעם, לא בגלל שהיא עלתה המון כסף, אלא בשל המשמעות הרגשית שהייתה לה. עד היום יש בי תקווה קטנה שאולי פתאום אמצא אותה איפשהו… אז אם מצאתן שרשרת זהב דקיקה באיזה ג'יפ צבאי, כנראה שהיא שלי..
מאת: מיכל | 10 במאי 2014 | 09:34כשהייתי נערה הסתובבתי יום אחד עם אמי במתחם החנויות הקרוב לביתנו. באחת החנויות נתקלתי בגקט זמש בצבע קאמל… לא יודעת אפילו מאיפה הייתה לי התעוזה לבקש מאימא שתקנה לי אותו- לפני 15 שנה, מחיר גקט היה כ- 600-700 שקלים וזה היה נחשב יקר!!
מאחר ובדכ לא נהגתי לבקש שיקנו לי יצאנו עם הגקט מהחנות.
בכל הזדמנות הייתי לובשת את הגקט, מסתכלת במראה ומחזירה לקולב… ולמעשה, בסופו של דבר.. לא לבשתי אותו אפילו פעם אחת );
מאת: רותם | 10 במאי 2014 | 08:04שלום הפריט הכי יקר שיש לי בארון אלו נעליים של see by cloe עם עקב נמוך ומקדימה הן סגורות מעור בצבע אדום מהממות ממש זו הפעם הראשונה שלי שאני רוכשת נעל בצבע אדום מעולם לא נעלתי נעל בצבע אדום אבל פשוט אי אפשר היה להתעלם מהן מדהימות שתהיה שבת שלום
מאת: חני לוין | 9 במאי 2014 | 21:39הפריט הכי יקר שיש לי בארון הינו שימלה שלבשתי בחתונה של ביתי השימלה היא הייתה בצבע סגול מבד שיפון שימלה מהממת
מאת: לאה הרש | 9 במאי 2014 | 19:28כשראיתי את השאלה "מהו הפריט הכי יקר שלי.." ישר קפץ לי לראש השרשרת המיוחדת שקניתי בחנות קטנה ומיוחדת בין דוכני הרוכלים בשוק הפשפשים.
שרשרת שאיננה עשויה מזהב או כסף אלא מכל מיני חומרים מסוימים שמהם היא עוצבה.עלתה לי 500 ש"ח.כן כן..!!.אבל..אז מיד נזכרתי שבעצם זה לא הפריט הכי יקר שלי. "..רגע..רגע..כבר שכחת..?" אמרתי לעצמי.ונזכרתי במתנה שקיבלתי ליום הולדתי ה-22.כשהייתי בת 21+ הכרתי את החבר הראשון שלי.שבועיים אחרי הדייט הראשון שלנו, הגיע היומולדת שלי.אני והוא נסענו למסעדה ליד חוף היום בנתניה,אני זוכרת שהשולחן שלנו השקיף בדיוק לים.הכל היה מושלם..בן זוג..(סוף סוף..:)), ארוחה מעולה..אוירה טובה..ואז ככה תוך כדי הקינוח שאכלנו הוא שלף קופסא כחולה(בכל זאת..היום זה יום הולדתי..)..באותו רגע אמרתי לעצמי "..וואו..איזה חמוד ..קנה לי תכשיט..מעניין עגילים/שרשרת? ..אני אוהב או לא…".פתחתי את הקופסא ופשוט הופתעתי.תחזיקו חזק…מחזיק מפתחות.כן כן!! מחזיק מפתחות עם הקדשה.."איפה העגילים, איפה השרשרת לעזאזל "..אמרתי לעצמי.אחרי כמה שניות התאפסתי והודתי לו על המתנה (עם קצת אכזבה בלב).10 שנים אחרי,המחזיק מפתחות עדיין שמור אצלי ומדי פעם כשאני רוצה להסתלבט על בעלי אני מזכירה לו את המחזיק שקנה לי.אבל ביננו ..בעיני זהו הפריט היקר לי מכל כי בכל זאת, זה תמיד איכשהו מזכיר לי מדוע בחרתי בו.
מאת: מיטל | 9 במאי 2014 | 14:42שעלה יותר מידי במחשבה לאחור..620E אבל אני מאוהבת בו וחסכתי המון זמן כדי לקנות אותו! הוא תמיד משדרג שמלות או חצאיות ומחמיא לצבע עור שלי:)
http://www.moschino.com/il/women/jackets הוא עדיין למכירה באתר שלהם!
מאת: אודליה | 9 במאי 2014 | 14:09זה היה בסוף הקיץ האחרון, הלכתי לעזור לסבתא שלי למיין פריטים ישנים שיש לה בבית לקראת המעבר לבית אבות. עבדתי באיטיות ועונג מכל פריט ישן ומקסים, חוזרת בדמיוני כמה שנים אחורה ומהרהרת מה בוער לאנשים היום לפרש את המושג 'להתלבש' כג'ינס וטישירט. פתחתי ארגז מאובק וקטן אחד בתוכו היה כובע שראה ימים יפים יותר והייתי צריכה להניח אחר כבוד בערימה שנשלחת לאשפה הכנסתי את היד חזרה לארגז, "איייי!" צעקתי שולפת אצבע מדממת, רציתי לרוץ לנקות את הדם, להרגע.. אבל הבחנתי במקור לצרה או במתנה, מכוסה מעטה דק של אבק, אך עדיין נראה היופי הגלום בה, היא היתה שם, סיכת ציפור קטנה ( אמא אמרה שהיא נקראת צופית או יונק דבש) יונקת צוף מפרח,הסיכה עשויה מזהב ומשובצת אבני חן ססגוניות ובעין הציפור יהלום, כשהראתי אותה לסבתא עלתה דמעה קטנה בזוית עינה והיא סיפרה לי שהוריה היו עשירים מאוד לפני המלחמה, והיא הילדה הקטנה נשלחה כדי להינצל, כשנגמרה המלחמה היא שבה לביתה וגילתה שם משפחה שגרה שם. היא פרצה בבכי קורע לב והאישה שגרה שם ריחמה עליה והביאה לה מזכרת ממשפחתה את הסיכה הזו. סבתא אמרה שזו היתה סיכה שהכין צורף מפוסרם עבור אביה כמתנת אירוסין לאמה, והיא היתה עונדת אותה באירועים מיוחדים. סבתא אמרה שהיא רוצה לתת לי, הנכדה הגדולה את הסיכה כמתנה, והצמידה אותה לשמלתי בהתרגשות.ערכה הכספי של הסיכה הוא בודאי גדול מאוד אבל ערכה הסנטימנטלי בעיניי גדול עוד יותר.
מאת: ש.ה. | 9 במאי 2014 | 11:38שמלת כלה יד שניה שרכשתי מתוך מחשבה להתחתן בה, אולי זה עוד יקרה. מדובר בשמלה באורך הברך בצבע קרם-מוקה, עם בטנה של משי, עשויה טול ותחרה רקומה עבודת יד, סגורה ושקופה באיזור החזה עם גב פתוח שמראה בדיוק רב את הקעקועים שלי. אני מאוהבת בה, היא עלתה 1000 שקלים בדיוק.
מאת: סילאן | 9 במאי 2014 | 10:52משקפי הראיה שלי. עלו כמעט 2000 ש"ח.. אני בכלל לא אמורה ללכת איתם כל הזמן, אבל בגלל כל המחמאות שקיבלתי ובגלל שהם כבר מזמן חלק ממני, אני כל הזמן איתם…
מאת: יעל | 9 במאי 2014 | 09:32הפריט הכי יקר שלי הוא משקפי הראייה שלי. שום קרייבינג פאשיניסטי (סטודנטיאלי) לא הצליח להתחרות ב-4000 השקלים החדשים שעולים משקפיים של עיוורת כמותי. את הקריירה שלי כמאותגרת ראייה התחלתי בגיל שנתיים, אז תהו אם אני יותר לא רואה או יותר סובלת מפיגור (לשמחתי התגלה שהראשון הוא הנכון), ומאז המספר גדל פלאים לרמות ששום ניתוח לייזר לא יכול להעפיל אליהן. אם קצת אומץ, מקווה הקיץ לעשות ניתוח מסוג קצת יותר מתוחכם ולהיפטר סופית מהפריט היקר ביותר בארון שלי.
מאת: ענבלא | 9 במאי 2014 | 09:22הפריט הכי יקר בארוני הוא כנראה שמלת הכלה שלי. היא נתפרה בדיוק למידותי, נתפרה לפי חלומותי ולפי התחושות שרציתי להרגיש ביום המיוחד הזה.
כנראה שיקר לתפור חלומות אבל להגשימם שווה הון :-)
מאת: מעיין | 9 במאי 2014 | 09:08לפני כחצי שנה התחתנתי:)
חיפשתי ללא הרף כפפות שיתאימו לשמלה שלי ופשוט שום דבר ממה שראיתי לא הסתדר לי, לא בהרגשה ולא בלוק הכולל.
סבתא שלי, סבתא רבא יותר נכון שהיא חברה מאוד טובה שלי שאלה אותי אם הכל מוכן ואם יש לי כל מה שהייתי צריכה. עניתי לה שאכן יש לי הכל: שמלה, נעליים, עגילים אבל חסרות לי כפפות שאני לא מוצאת.
סבתא רבא שלי היא סבתא של אמי, אנחנו כל כך רחוקות בגיל אך כל כך קרובות שזה מדהים. סבתא רבא שלי שכלה את ביתה, שהיא סבתא שלי, כלומר אמא של אמי לפני 19 שנה. סבתי שנפטרה הייתה ממש מטפלת צמודה שלי כשהייתי ילדה.
כך שנשארה לי רק סבתא רבא ואנחנו הנינות שלה כמו בנות בשבילה:)
אז כשאמרתי לה שאין לי עדיין כפפות היא שאלה באיזה צבע אני מחפשת, שכן השמלה שלי היא בצבע שמנת. עניתי לה שבצבע שמנת אני מחפשת. היא מיד קפצה מהכסא וענתה לי שיש לה כפפות בשבילי.
היא ניגשה לארון שלה והוציאה משם כפפות מדהימות ומיוחדות בצבע שמנת ואמרה לי שאלו הכפפות של בתה, כלומר סבתא שלי, ושהיא לבשה אותן בחופתה.
ממש התרגשתי ושמחתי וכמובן שגם לבשתי אותן ביום החתונה שלי וצעדתי איתן לחופתי.
סבתא רבא שלי לא הסכימה לקבל אותן בחזרה ואמרה לי לשמור אותן לאחיות שלי שיתחתנו.
וכן, זה הפריט הכי יקר שלי:) יקר לאין שיעור !
מאת: ברוני | 9 במאי 2014 | 07:32הבגד הכי יקר שיש לי בארון הוא שמלה שקניתי לחתונה של אחותי החורגת ב-300 שח אבא שלי לא מדבר איתה ובכלל לא בא לחתונה
אני ששמרתי איתה על קשר בלי שאבא שלי ידע כי הוא חשב שהיא ליברלית מידי
קניתי בד בנחלת בינמין ונסעתי עד לנתיבות לתפור אותה אצל תופרת זולה השקעתי מאמצים על השמלה הזאת וגם עבדתי כדי להרוויח אותה
וזה היה שווה את זה כי לאחותי הייתה שושבינה לחתונה ואני הייתי מאושרת
עד היום אני שומרת את השמלה והסברתי להורים שלי שאני משכירה אותה ומרוויחה עליה כסף
ובאמת הרווחתי עליה את ההוצאות ומעבר
מאת: ציפי | 8 במאי 2014 | 23:52הפריט הכי יקר שיש לי בארון זה ג'קט של מייקל קורס שעלה 350$. ראיתי אותו באתר של מייסיס והתאהבתי בו מיידית אבל בגלל המחיר היקר לא קניתי אותו. לא רציתי להתפשר ולכן תכננתי לחסוך כסף כדי להזמין אותו בשנה שאחר כך. ביום ההולדת שלי ההורים שלי החליטו לעשות לי הפתעה ולהזמין לי אותו בלי שידעתי ומאז (עברו שנתיים) אני חורשת עליו מהטפטוף הראשון ועד לפסח לפחות.
הוא אלגנטי וקליל, מתאים ללימודים, ליציאות עם חברים ואפילו לקפיצה לקניון. זה המתנה הכי שימושית,יפה ומלאת אהבה שקיבלתי.
מאת: אודי | 8 במאי 2014 | 22:20הפריט היקר ביותר בארוני הוא ככל הנראה שמלת הכלה שלי ולאו דווקא בשל מחירה (שלא היה מופקע בכלל). השמלה נתפרה לי לפי מידותי, מידת חלומותי ולפי מה שדמיינתי בעני רוחי שארצה לחוש ביום חתונתי.
לתפור חלומות זה לא עסק זול…להגשימם שווה כל הון :-)
מאת: מעיין | 8 במאי 2014 | 21:19כשהייתי בצבא בדיוק נפתח מתחם התחנה בת"א. גם אני, כמו רבים מעם ישראל, פקדתי את המתחם לראשונה עם משפחתי וההתלהבות הייתה אדירה. הייתה אווירה אחרת באוויר החם של ת"א, ניחוח של חו"ל ואופנה עלית. בעודי משוטט בחניות, קראה לי אימי לחנות של המעצב יוסף כשבידה שמלה שחורה קצרה. כשיצאתי מהתא התגלתה היצירה מופלאה- שמלה עם גולף גדול שנשפך על הכתפיים והגב ויוצר מראה דרמטי. את הגולף ניתן להרים לברדס על הראש שאז מתגלות כתפיות מעט תפוחות. במרכז השמלה יש חגורה העשויה משני צינורות שחורים ששלובים ביחד ויוצרים כיווצים בצדדים. כך, נקנתה השמלה ללא שום מחשבה או אירוע מיוחד במחיר של 1200 ש"ח מהכיס שלי, חיילת בסדיר. וזה הפריט הכי יקר בארון שלי
מאת: נעה | 8 במאי 2014 | 21:10הכל התחיל שחיפשתי שמלה לחתונה של אחי,חיפשתי בהמון חנויות ולא מצאתי עד שכמעט והתייאשתי ואז יום אחד עברתי ליד חלון ראווה שבו הייתה שמלת תחרה ארוכה בצבע ורוד עתיק ראיתי את תג המחיר שלה ונבהלתי..כמעט 1000 שקל(!)בשביל סטודנטית תפרנית זה המון!!!אז ויתרתי והמשכתי לחלוף על פני אותו חלון ראווה כמעט כל יום עד שלא יכולתי יותר נכנסתי ואמרתי לעצמי אני רק אמדוד היא אולי לא יפה על הגוף ,אז מדדתי את השמלה ו..עוד יותר רציתי אותה!!היא פשוט הייתה יפייפיה על הגוף!!מיד נעצבתי וויתרתי על הרעיון..קניתי בסוף שמלה אחרת..אך עדיין כל הזמן חשבתי על השמלה הוורודה שהרגשתי בה כמו נסיכה.ואז..כמה ימים לפני החתונה מצאתי את השמלה על המיטה שלי!!!אח שלי החליט לשמח אותי ולקנות לי אותה..בחתונה לבשתי את השמלה הארוכה והאצילית וכמובן עקבים גבוהים שתמיד מוסיפים..הכי סינדרלה לערב אחד..;)
מאת: מיכל | 8 במאי 2014 | 19:23הפריט הכי יקר שיש לי בארון זה שמלה של שאנל בשווי 1400 שקל(קצת בהנחה) שקניתי בצרפת
שלבשתי לחתונה של דודתי השמלה היא ONE OF A KIND היא שחורה ארוכה ובצווארון שלה יש שורה של אבנים קטנות שנראות כמו שרשרת
השמלה נוחה ומופלאה ונתפסת טוב על צורת הגוף הבד שלה נפלא הוא נוח , לא מגרד ופשוט שמלה מדהימה שאני לא אתנגד ללבוש לעוד אירוע(במרחק כן , שלא יהיה פאדיחות לבוא אותו דבר בכל אירוע)
מאת: אליס | 8 במאי 2014 | 19:02הפריט הכי יקר שנמצא בארון שלי הן זוג סנדלים מטריפות שנקנו מחנות בשם "גזית" על סך של 750 ¤. הסנדלים משמשים אותי כבר ארבע עונות ברציפות ובכבל פעם כשאני נועלת אותן התגובות ממהרות לבוא … "איזה נעליים יפות", מאיפה הן?, כמה עלו? וכו' זו בהחלט אחת הרכישות היוקרתית והמשתלמת שלי
מאת: מור | 8 במאי 2014 | 17:27