מתנה בשישי: שובר לחנות של עירית נוי
בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע תוכלו לזכות בשובר בשווי 700 ש"ח לקנייה בחנות של המעצבת עירית נוי. כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו בתגובות לאיזה רגע בסופ"ש אתם הכי מצפים במהלך השבוע.
*הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 13\06\02, בשעה 12:00.
**בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.
את הפריטים של המעצבת ניתן להשיג ברשת החנויות "עירית נוי" ברחבי הארץ. רשימת החנויות באתר "עירית נוי".
לעמוד הפייסבוק של המעצבת.
הזוכה בטוניקה של המעצבת פזית קידר מהשבוע שעבר היא נעם, שסיפרה לנו על הפריט שחמדה מבן זוגה:
"באחד מהטיולים הרגילים שלי לחנויות יד שנייה במרכז ירושלים, מצאתי חולצה מכופתרת שחורה של ורסצ'ה. היא הייתה מושלמת, גם הבד, גם הגיזרה. קניתי אותה, כיבסתי וישר נתתי לחבר שלי, שילבש לחתונה של חברים שהייתה לנו באותו השבוע. הוא התלהב, וגם אני, ובאותו יום כבר לבשתי אותה עם טייץ שחור לעבודה ולאוניברסיטה.הוא הצליח ללבוש אותה פעם אחת, באותה חתונה, אבל מאז- היא בחלק שלי של הארון :) הרצחתי וגם ירשתי? במקרה שלי- קניתי לו, לקחתי לי…"
הרגע הזה בשבת בצהריים שכל המשפחה יחד, לא בלימודים/עבודה וכו כשאף אחד לא ממהר ופשוט יושבים יחד בסלון, צוחקים, מספרים על השבוע שהיה ויש תחושה שלווה כמו שהיה כשהייתי ילדה ולא היה דבר בעולם שאי אפשר היה לתקן עם צחוקים משפחתיים ועוגה טעימה של אמא :)
מאת: חן | 3 ביוני 2013 | 02:39לרגע שבו אני פוגשת את בעלי המשרת כמג"ד קרבי בצה"ל וזאת לאחר ציפייה של כשבועיים של תשוקה וגעגועים
מאת: עליזה | 2 ביוני 2013 | 11:58בסוף השבוע הרגוע קודם כל על הבוקר שותה שתי כוסות מים צלולים, עושה חצי שעה של מדיטציה ויוגה, שותה כוס תה צמחים עם דבש ולימון, יוצאת להליכה קצרה וחוזרת לאכול ארוחת בוקר קלה של יוגורט עיזים וגרנולה. סופשבוע שמתחיל ככה ממשיך כולו רגוע יותר, בריא יותר ועם אנרגיות טובות ורואים את זה על הפנים ועל הגוף.
מאת: מירי חייט | 2 ביוני 2013 | 11:46הרגע שלו אני הכי מצפה בסופ"ש ,אחרי השבוע המעייף בעבודה ובלימודים ,הוא יום שישי בצהרים שבו אני נפגשת באופן קבוע עם אמא שלי ואחיות שלי ואנו הולכות לקניון (כל שבוע מקום אחר ) עושות קצת שופינג, מסתובבות בדוכני האוכל אח"כ יושבות לאכול צהריים בהנאה ,מספרות מה עבר עלינו השבוע ומתייעצות יחדיו לגבי נושאים אישיים ומשפחתיים .אני מרגישה ברת מזל שיש לי משפחה שכזו שעוטפת אותי בהרבה חום ואהבה :-)
מאת: שני | 2 ביוני 2013 | 11:12יום שישי, ערב שבת,בעלי חוזר מבית הכנסת ועושה קידוש.לפני הברכה על היין,
הוא שר לי את מזמור "אשת חיל".שיר הודיה שהבעל אומר לאשתו כל ערב שבת.
זהו הרגע היחיד שאני הכי מחכה לו כל ערב שישי .הרגע היחיד שמוקדש אך ורק בשבילי. כשהוא שר את זה, אני לא שומעת את הילדים ושום דבר לא מעניין אותי מסביב.אני שומעת רק אותו.וכל ערב במשך שמונה שנים בעלי שר אותו במיוחד בשבילי ומסתכל רק עלי עד המילה האחרונה שבמזמור.תמיד כשהוא שר לי את זה יש לו את הניצוץ הזה בעיניים והחיוך ותמיד זה מזכיר לי את הסיבה שבחרתי בו.
יום שישי אחר הצהריים
מאת: שרון | 2 ביוני 2013 | 07:55כולם אצלי בבית ישנים, גם השכונה שקטה וישנה רגע לפני שנכנסת שבת
אני נכנסת למקלחת קצרה (בכל זאת זמן לאמבטיה זו פריבילגיה שעבר זמנה), מכינה לי כוס קפה רותח
ויושבת עם פרוסת עוגה שנאפית מדי יום שישי בבוקר וממלאה את הבית ריח מיוחד
הרגע הזה, בין ביס ללגימה, שבו אני לא בתפקיד אמא או רעיה או עקרת בית אחרי שעות העבודה (הייטק במשרה מלאה),
אלא פשוט שרון הוא הרגע הכי נעים ורגוע בסופ״ש
שתהיה לכולנו שבת שלום
הרגע שלו אני מצפה כל השבוע הוא לשבת עם בעלי ולשאול אותו על מי הוא חשב כל השבוע.
מאת: שירי | 2 ביוני 2013 | 00:45אני מחכה בקוצר רוח לסופ"ש כדי ליצור דברים חמודים עם הילדים שלי. כל השבוע אני אוגרת דברים שחבל לזרוק מחפשת פה ומפשפשת שם ואז מגיע הרגע הגדול, החמודים שלי כבר מחכים בהיכון לראות איזה אוצר אני ישלוף הפעם ואז הינה זה בא…. פעם זה גליל שיהפוף בהמשך למטוס, פעם זו קופסא שתהיה למחזיק צבעים ופעם מגנטים(של פרסומות שמשאירים לנו על הדלת) שיהפכו להיות מגנטים אישיים של תמונות הילדים או ציור אישי שהם ציירו, טוב אז השבוע עומד להתחיל…אני כבר מתחילה לחפש אוצרות חדשים.
מאת: לבנה אוסקר | 1 ביוני 2013 | 23:57הרגע בסופ"ש שאני הכי מצפה לו, הוא דווקא ביום חמישי בערב. זה הזמן בו שבוע העבודה מאחוריי ולפני יומיים ובהם אפשרויות בלתי מוגבלות… אני מתכננת תכנונים שמספיקים לשבועיים, איך אעשה כל מה שלא הספקתי במשך השבוע, גם אצליח לנוח כמו שצריך וגם אראה את כל מי שלא הספקתי לראות ומתמלאת אנרגיה והתרגשות. כמובן, שבסופו של דבר אני לא מספיקה כלום, לא נחה ולא רואה כמעט אף אחד, אבל היי, תמיד יש את ערב יום חמישי הבא לפנטז על סופ"ש מושלם!
מאת: עדי | 1 ביוני 2013 | 20:34הרגע בסופ"ש שאני הכי מצפה לו במהלך השבוע הוא ערב יום שישי.. כשאני נכנסת עם ההורים שלי ואחותי לבית של דודה שלי כי מתקיימת אצלה ארוחה משפחתית.. הרגע הזה שאתה נכנס וכל העיניים נישאות אליך, ואת עוברת בין דודה לדוד, בין בני ובנות הדודים. ומצליחה להריח כל סיר וסיר שנמצא במטבח, כאילו כל מאכל הוא עולם ומלואו ומרגישה הכי בבית בעולם..
מאת: יובל | 1 ביוני 2013 | 19:46יש משהו בצפייה לסוף השבוע. נכון, הרגע הזה של שישי בצהריים שהכל נעשה שקט ופתאום זה מרגיש כאילו הזמן רץ בקצב אחר, שישי בערב בו מרגישים כאילו אפשר הכל בלי הלחץ של לקום מוקדם, או הטיול בשבת או הלא לעשות כלום עם המוזקיקה האהובה וקולה זירו עם קרח…אבל קצת לפני, כמו שחלק מהכייף לפני טיסה או כל דבר אחר משמח זו הציפייה, יש משהו קסום דווקא בהרגשה של יום חמישי, הרגשה שזו רק ההתחלה וכל סוף השבוע פתוח לפנייך ואתה יודע שהכל מאחורייך והכל גם לפנייך… זה כמו השנייה הזאת בדיוק לפני שאתה נרדם, שנייה מתוקה ושלווה מלאת סיפוק והקלה…
מאת: netters | 1 ביוני 2013 | 14:53דמיינו לעצמכן יום עבודה ארוך, מייגע, עמוס התרחשויות, שהאור היחיד בקצהו הוא רגע אחד בסופו, שבו אפשר לחזור הביתה, להניח הכול בצד, לשקוע לתוך כורסה נוחה, לעצום עיניים – ולנשוף את כל תלאות היום, באנחת רווחה. זהו. עכשיו יש זמן לנשום בקצב סדיר. היום הארוך הזה הוא עבורי (ובוודאי גם עבורכן) שבוע שמסתיים ביום שישי, אחרי הסידורים והניקיונות; סוף סוף אפשר לעצום עיניים ולשקוע בכורסה, המטאפורית והממשית, של סוף השבוע. סוף סוף אפשר לנשום.
מאת: מורן | 1 ביוני 2013 | 14:16אני סטודנטית שגרה במעונות ואני קצת מסכנה כי אין לי טלוויזיה או איכות WIFI טובה בלפ-טופ. אבל לפני שאתם מתחילים לרחם עליי, תודה לאל שיש לי לפחות ממיר מקליט בבית ההורים. ויבורך מי שהמציא את הממיר המקליט!
מאת: אמילי | 1 ביוני 2013 | 12:20כל השבוע אני מקליטה את "גיא פינס", "צינור לילה", "המירוץ למליון" ועוד כל מיני סדרות שחלקם טראשיות וחלקם איכותיות ביותר. וכשאני מגיעה לסוף השבוע הבייתה, יום שישי מוקדש לי למרתון הסדרות שלי, השעות האלה בהם אני מעבירה את הזמן בלי לחשוב יותר מידי, לדאג לגבי משהו ופשוט לפעמים לבהות במסך. מאז ומתמיד הייתי ילדת בית ובעיקר בטטת ספה. אני חושבת שאולי זה חלק מהעניין. בסוף השבוע כשאני חוזרת הבייתה, אני רוצה לחזור להיות אותה ילד קטנה ולא להיות עוד אישה צעירה בוגרת, אחראית, לומדת, עובדת ובעיקר כזו שמקפידה לא להיראות יותר כמו בטטת ספה ולחזור ולהיות באותה תמימות ועצלנות שלא חייבת בכלום חוץ מטלוויזיה.
בתור סטודנטית שגרה רחוק מהבית, אחד הדברים שאני קודם כל מחכה לו במהלך השבוע הוא ההגעה בסוף השבוע הבייתה. והדבר שאני הכי מחכה לו זה לראות את אימי. קודם כל כשאנחנו נפגשות אנחנו נוהגות לשתות משהו חם, מנשנשות איזה מטעמים קטנים, נפלאים ומפנקים שאימי הכינה, יושבות ליד השולחן ומדברות על כל מה שעברנו השבוע מקטן ועד גדול. רק אחריי אותה השיחה, העידוד, התמיכה ואהבה. (שכמובן ממשיכה לפנק אותי במהלך הסוף שבוע כאילו הייתי ילדה יתומה) אני ממלאת מצברים ומוכנה לשבוע החדש שיגיע.
מאת: מריה | 1 ביוני 2013 | 11:57בסוף השבוע הזה אני עוברת דירה!
מאת: תמר | 1 ביוני 2013 | 09:28הרגע שלו אני מצפה יהיה בסוף יום ארוך של העמסות, הובלות, פריקות, ניקיונות וסידור חפצים. אחרי המקלחת, אחרי שאני אכנס כבר למיטה לישון. הרגע הקטן הזה שבדיוק לפני שעוצמים את העיניים – לילה ראשון בעיר חדשה, התחלה חדשה, הרפתקאות חדשות :-)
סוף שבוע נפלא לכולם
אין כמו ארוחת שישי עם האוכל הטעים של אמא , כל המשפחה מתכנסת ביחד אחרי שלא מתראים כל השבוע זה בהחלט החלק האהוב עליי בשבוע במיוחד עכשיו שכולם מחכים שאני אבוא בגלל התינוקת הקטנה שלי שהיא מוקד הכייף של הבית כרגע.
מאת: חן | 1 ביוני 2013 | 08:39כל יום שישי, אני שוכחת לבטל את השעון המעורר, כבר לא אכפת לי, כי יש רגע אחד של בעסה גדולה שמתחלפת בתוך שנייה להקלה ושמחה.
מאת: ישנוני | 1 ביוני 2013 | 01:46מניחה את הראש על הכר, עם חיוך וצוללת לעוד שעתיים…
הרגע האהוב עליי בכל סופשבוע הוא יום חמישי, בשעות הערב.
מאת: אורית | 31 במאי 2013 | 21:16אני מסיימת את העבודה, יוצאת מהמשרד, סוגרת את הדלת ומשאירה מאחוריי את כל המתח והלחץ.
ואז..לוקחת סופסוף נשימה.
זה הרגע האהוב עליי, כי פשוט מרגישים את הסופשבוע בפתח..
האנרגיה אחרת, הקצב שונה..
חבל שאני לא יכולה לארוז את האוויר הזה איתי בשקית לעבודה, ולהסניף ברגעים קשים.. ;-)
ויש לבעלי ולי זמן לעצמנו..הרגע הזה שהבית משתתק ואנחנו מבינים שהזמן הוא שלנו לבד.
מאת: דנה | 31 במאי 2013 | 21:04יום שישי , שעה לפני השקיעה. הכל רגוע , אין זכר לשבוע העמוס והלחוץ שעבר לו, זה רק אני מוזיקה וכוס קפה, השמש מאירה הכל באור של אחה"צ ,הכל שקט ,אין על הרגע הזה .פשוט מושלם
מאת: גלית | 31 במאי 2013 | 20:36לאחר סיום הבישולים (אני אוהבת כמעט כל שישי לחדש מתכון) מחכה לרגע שילדודס יתכנסו ביחד אצלינו בבית , המפגש, השיחות, השיתוף של כל מה שקרה במשך השבוע, התענוג הכי גדול שגם הילדים מחכים למפגש המשותף , זה לגבי עונג שבת אמיתי.
מאת: מירי | 31 במאי 2013 | 19:50יום שישי
מאת: טלי | 31 במאי 2013 | 16:425 אחה"צ
חול ים ורחש הגלים
משקה צונן או פרי
רוגע ממכר
אהובי לצדי
השמש מתחילה להנמיך ועוד מעט תשקע
נשיקה
אני מצפה לרגע הזה בשבת שבוא סוף סוף נפגש יחד כל המשפחה עם אוכל טוב של אמא, נעשה כיף עם הילדים, נחליף חוויות, נחליף בגדים אחת עם השנייה כל האחיות והבנות דודות. ובעיקר נספר על הדיאטה שתל יום ראשון
מאת: הילי | 31 במאי 2013 | 15:40הוא הרגע של להתקשר לסבתא שלי האהובה בשישי בצהריים כדי לשאול לשלומה ולאחל שבת שלום ואז במשך 5 דקות ברצף לענות אמן על כל הברכות שלה: "שיהיה לך טוב… שתהיי בריאה ומאושרת, אני רק רוצה שתהיי שמחה…איך בעבודה? נותנים לך חופש? " וככה התקשרתי לשאול ולדאוג לה ואני יוצאת מלאת ברכות ואיחולים שמחבקים לי את הלב ופשוט עושים לי טוב.
מאת: עִנבל | 31 במאי 2013 | 15:03הרגע שאני הכי מחכה לו בסופ"ש, כל סופ"ש, זה הלילה של שישי, בו אני נרדמת מחובקת עם בן זוגי בידיעה שאף שעון מעורר לא יפריע לנו הפעם…
מאת: רותם | 31 במאי 2013 | 14:02אני ממש ממש מחכה לסופ"ש! אני מטורפת על הבת שלי אבל עד סופ"ש. אני צריכה את הזוגיות שלי. כל סופ"ש ההורים שלי לוקחים את הילדה. אני ובעלי לבד! מתחת לשמיכות רואים סרטים אוכלים מתגלגלים עושים צחוקים. כמו זוג שיוצא שבוע! הריגושים שלנו באויר!!!
מאת: מיטל בן חיים | 31 במאי 2013 | 13:34לנגן קצת בפסנתר. בדרך כלל אין לי זמן לנגן במהלך השבוע ובסוף השבוע אני מנסה ליצור שעה קטנה של שקט עבורי על מנת שאוכל ליהנות. אני לא ממהרת לשום מקום, וזו שעה שהיא כולה שלי ועבורי. שעה שמצליחה לקחת אותי למחוזות אחרים בזכות הנגינה, לשלווה, ולתחושה שהנשמה קיבלה מתנה. אני גם נרגעת מכל השבוע וגם מתמלאת אנרגיות לשבוע הקרוב. שבת שלום :-)
מאת: אפרת | 31 במאי 2013 | 12:59ארוחת שישי בשבילי היא רגע מיוחד כי זה הזמן בו כל אחד מבני המשפחה נח מעיסוקיו, ומתיישב בשולחן לקצת זמן איכות משפחתי. אני אוהבת לשמוע מה עבר על כל אחד במשך השבוע, לשמוע את הצחוקים ולספר איך לי עבר השבוע. זהו הזמן היחידי במשך השבוע בו כל המשפחה יושבת מאוחדת, מאחר ובשאר הימים כל אחת עסוק בעניינו. הרגע בו כולם מתיישבים בשולחן השישי זהו הרגע לו אני מצפה כל השבוע…
מאת: נוי | 31 במאי 2013 | 12:06ארוחת שישי בשבילי היא רגע מיוחד כי זה הזמן בו כל אחד מבני המשפחה נח מעיסוקיו, ומתיישב בשולחן לקצת זמן איכות משפחתי. אני אוהבת לשמוע מה עבר על כל אחד במשך השבוע, לשמוע את הצחוקים ולספר איך לי עבר השבוע. זהו הזמן היחידי במשך השבוע בו כל המשפחה יושבת מאוחדת, מאחר ובשאר הימים כל אחת עסוק בעניינו. הרגע בו כולם מתיישבים בשולחן השישי זהו הרגע לו אני מצפה כל השבוע…
מאת: נוי | 31 במאי 2013 | 12:02כל סופ"ש אני רק מחכה לרגע הזה, היום בו אני קמה בלי שום שעון שמקפיץ אותי, עם השקט שלי, פותחת חלונות ומכניסה אור וציפורים, הבית רק שלי.
שמה לי מסיכת פילינג, מתיישבת עם כוס תה לקרוא עיתונים ולעבור על העדכונים בFF ופינטרסט, לצלילי אלבום גרובי ונעים :)
אין על שישי בבוקר 3>
מאת: ענת | 31 במאי 2013 | 11:46הרגע שאני הכי מחכה לו הוא לקום ביום שבת בבוקר, לשטוף פנים, לצחצח שייניים ולקחת את השלוק הראשון של הקפה(: השלוק הזה תמיד שונה משאר השלוקים של אמצע שבוע, יש בו משהו הרבה יותר רגוע ושלוו, משהו בשלוק הזה אומר לי "תנוחי, הרווחת את זה".
מאת: פולינה צ'כמיר | 31 במאי 2013 | 10:37סוף השבוע הזה הוא מיוחד, אין כזה בכל שבוע.
מאת: אדוה | 31 במאי 2013 | 10:23בסוף השבוע הזה, אחרי ציפייה ארוכה, לחץ ומתח רבים אראה את העובר הקטן שלי בסקירה השניה בהריון הראשון שלי.
כמה חיכיתי לזה, ערבוב של תחושות שמצטופפות יחד- הרבה שמחה, מתח, לחץ, תפילות ואמונות תפלות :))
עוד סימן דרך בתוך 40 שבועות ארוכים שמצטבר לבוקר שישי אחד ולרצון לסוף שבוע רגוע, ארוך ומשפחתי.
כשמנסים לתקשר מארץ אחרת עם ההורים עובדים מסביב לשעון יודעים שיש רק יומיים שבהם הכל מתרכך ואפשר לעשות שיחת סקייפ עם ההורים ועם האחיות בתקווה שכולן נמצאות בבית – שיחה ארוכה בלי לחץ שמחר יש מבחן וצריך להדביק את החומר – לגלות את כל מה שלא הספיקו לספר לך במשך השבוע ואפילו לשבת בתוך הפלאפון ששעון על הכוס רק כדי להיות נוכח בארוחת שישי
מאת: עדן | 31 במאי 2013 | 09:52כל המולת השבוע מתנקזת לרגע הזה. הרגע שאחרי הדלקת נרות שבת. אז שורר השקט המבורך, זה שלו ציפיתי וקיוויתי. מרגע זה- 24 שעות של מנוחה, בלי טלפונים, בלי נסיעות. רק שקט, שלווה ומשפחה. כולם נקיים וריחניים, מאחלים שבת שלום והולכים לבית הכנסת. אז אני הולכת לי (בהנחה שסיימתי להכין הכל לארוחה…:) ) ליהנות מהשקט המבורך. זה ששייך רק לי. קוראת קצת עיתונים, מעט מנמנמת ובעיקר ממצה כל רגע. עד שנשמעת הדפיקה בדלת. "שבת שלום" מאחלים כולם ומתחילים בשירת "שלום עליכם" נעימה.
מאת: מוריה | 31 במאי 2013 | 09:32שבת ומשפחה- שילוב מנצח!
לסוף השבוע הקרוב אני כבר ממתינה הייתי אומרת די הרבה זמן, אני החלטתי לתת לעצמי פסק זמן מהטירוף ולהיות קצת בבית (לעזוב את מקום העבודה)
מאת: לימור גרובר | 31 במאי 2013 | 09:20הנושא התעקב ואפשר להגיד שברגעים אילו שאני כותבת כאן זהו יום החופש הראשון שלי מזה הרבה מאוד שנים.
אני מאוד מצפה לתקופה הקרובה שאוכל לפנק ולהיות יותר עם בני משפחתי ולהינות איתם , וגם לתת לגוף והנשמה מנוחה.. לעשות דברים שאף פעם אין לנו זמן בשבילהם. אז סוף השבוע הגיע ואיתו גם תקופה חדשה עבורי.
מאחלת לי ולכולנו סוף שבוע מקסים!!
מטלות רבות מצטברות להן לסופ"ש- תרגילים,מצגות לעיון,מאמרים לקריאה ועוד..
אך מצד שני, זה הזמן להפוגה מימי הלימודים והעבודה..
ולכן-
אני משתדלת כל סופ"ש לסיים איתן כמה שיותר מהר.. -והרגע הזה שהכל כבר מאחורייך..תחושת סיפוק ושחרור!!
עכשיו אפשר לטפל בציפורניים, בגבות, להתמרח בקרמים שמשפיעים פסיכולוגית בלבד..;) להדליק מוזיקה נעימה ושקטה ולהרפות את השרירים
שהתכווצו רק מלראות את ערימת המטלות.
לא כל סופ"ש זוכים ברגע כזה, לפעמים המטלות מתעקשות למלא לך אפילו את הלילות ואף לגלוש להמשך השבוע.. – וודאי כך גם המטלות של אמהות עסוקות, נשות קרירה וכו'..
מאת: אפרת | 31 במאי 2013 | 08:43תודו שזהו רגע נדיר כ"כ ומיוחד!
הוא הרגע בו אני נכנסת למטבח בבית הורי,בשישי בצהריים,מחטטת בסירים הרבים שאמא בישלה, ו״גונבת״ קצת מכל דבר,גם מהחלה הטעימה של שבת (שאמא קונה בכוונה יותר כי היא יודעת ש״נגנוב״…)
מאת: שחר | 31 במאי 2013 | 08:20המתכון: מספר חבר'ה אחרי ארוחת שישי בערב שהחליפו למדי ב' והשתחחרו מהחליפות הרציניות של שבוע העבודה, כוסיות עם ג'ק דניאל\ ג'וני ווקר\ בירה (כי בפעם בשבוע מותר וכולם גרים ליד) וחבילת קלפים. והנה לכם הרגע: משחקים לתוך הלילה, צחוקים ובדיחות שנונות וקצת אלכוהול להשתחחר ובעיקר כדי לישון טוב בלילה אח"כ, בשביל עוד שבוע רציני שבסופו רגע כיף ומשחרר להפליא.
מאת: דפנה פנחס | 31 במאי 2013 | 00:44הרגע הזה שבו אני הולכת לישון ולא מכוונת שעון מעורר לבוקר שלמחרת.
מאת: רביד | 30 במאי 2013 | 22:16הרגע הזה שבו אני הולכת לישון בלי לכוון שעון מעורר לבוקר שלמחרת.
מאת: רביד | 30 במאי 2013 | 22:13זמן איכות שווה עם עצמי.
מאת: שובל | 30 במאי 2013 | 21:55זמן בו אני יכולה לעשות מה שאני רוצה ללא הגבלת זמן.
ספציפית סוף השבוע הזה אני מצפה למנוחה אחרי שבוע של לימודים ועבודה קשה….
כל יום שישי אחר הצהריים, כשהבית כבר נקי והעוגה כבר בתנור, מגיע זמן קסום. הכל נעשה רך יותר: השמש, האוויר, הזמן. אפשר להתרפק על הספה עם כוס קפה ועוגיות ולהתחיל לדפדף בעיתונים של שבת או בספר ששאלתי בבוקר מהספריה וכבר מדגדג לי באצבעות לקרוא בו.
מאת: שימרית | 30 במאי 2013 | 21:48לרגע הזה אני מחכה כל סופשבוע והוא מסמן שהמירוץ נגמר ואפשר לנוח….
הרגע שאליו אני הכי מחכה בסוף השבוע הוא יום שישי..שעת צהריים מוקדמת..ואני בים.יושבת על חוף הים-המקום הכי מרגיע בשבילי, לבד עם עצמי.זמן איכות עם עצמי.שמה אוזניות,מאזינה לשירים שלי,ופשוט מנותקת מהעולם.לא מוגבלת בזמן או בלחץ.אין כמו ההרגשה הזו כאילו שיש לך את כל הזמן שבעולם פשוט לשבת על החוף,להרגע מכל השבוע המטורף שעבר ופשוט להנות.:)
מאת: אריאל | 30 במאי 2013 | 21:26שבת בבוקר יום יפה….
מאת: אילנה | 30 במאי 2013 | 21:16אמא עם הקפה,
אבא עם העיתון ואני עם התרגיל בפיזיקה בסלון…
הזמן עובר, ולפעמים בא לבקר אותנו חבר,
אפשר גם לצאת… לאכול,
בקפה שברחוב אבן גבירול,
לראות איך הרחובות ריקים,
וכשזאת בכול זאת בתל-אביב.
זה מרגיש…פשוט מדהים…
בשבת בבוקר אני קמה מוקדם, עם הציפורים, (אני שומרת שבת לחלוטין ככה שאי אפשר לעשות הרבה דברים) מכניסה את הרגלים לנעלי בית האהובות עלי, מכינה לעצמי כוס שוקו בעיניים חצי עצומות ופורסת חתיכה ענקית מעוגת הגבינה של אמא. עוגה גבוהה ופריכה שפשוט אין כמוה בעולם, אולי כשאהיה אמא בעצמי אדע להכין אחת כזאת, שלא נופלת במרקם חלומי.
מאת: הדסה | 30 במאי 2013 | 20:25כולם עוד ישנים ואני קוראת את מוסף סוף השבוע בשלווה בכיסא הנוח שבמרפסת. אחר כך אני חוזרת למיטה להשלים עוד שעות שינה בשביל כל השבוע…
אח, אין כמו שבת בבוקר…
בשבת בבוקר אני קמה מוקדם, עם הציפורים, (אני שומרת שבת לחלוטין ככה שאי אפשר לעשות הרבה דברים) מכניסה את הרגלים לנעלי בית האהובות עלי, מכינה לעצמי כוס שוקו בעיניים חצי עצומות ופורסת חתיכה ענקית מעוגת הגבינה של אמא. עוגה גבוהה ופריכה שפשוט אין כמוה בעולם, אולי כשאהיה אמא בעצמי אדע להכין אחת כזאת, שלא נופלת במרקם חלומי.
מאת: הדס | 30 במאי 2013 | 20:19כולם עוד ישנים ואני קוראת את מוסף סוף השבוע בשלווה בכיסא הנוח שבמרפסת. אחר כך אני חוזרת למיטה להשלים עוד שעות שינה בשביל כל השבוע…
אח, אין כמו שבת בבוקר…
כשמגיע סוף השבוע אני כמובן מתרגשת. זה אומר מנוחה, הרגעות, ורק הנאה כוללת. הכי אני אהובת לעשות לי את טקסי הפילנג שלי, לגוף ולפניפ, כי אף פעם אין לי זמן במהלך השבוע. אני חולת קניות וטורפת כל סייל שנקרה בדרכי לשופינג השבועי, אבל הכי הכי אני אוהבת כשמגיע שישי בערב,אחרי מקלחת טובה, ואז, הו, אז, אני יושבת לי עם כוס יין, שמה את הנייד על שקט, ולאט לאט מתחילה לחלום ונרדמת…זה הרגע הכי כיפי בשבילי, השינה(:
מאת: רינת | 30 במאי 2013 | 17:23זה החתונה של אחותי.
מאת: אחות של הכלה | 30 במאי 2013 | 16:53אחותי בת עוד מעט 39, וזו חתונתה הראשונה.
אני מחכה ומצפה לרגע הזה כבר המון שנים, ובעיקר מאז שאני בעצמי התחתנתי.
אני מחכה ללבוש את השמלה היפה שקניתי, להלביש את בעלי והילדים בבגדים היפים שקניתי להם, לאכול את האוכל הטעים שמחכה לנו באולם, ובעיקר – לרקוד ולשמוח.