מתנה בשישי: טוניקה של המעצבת פזית קידר

 במהלך שירותו הצבאי של בעלי התגלגלה לידיו חולצת טריקו עם סמל של יחידה מובחרת בצבא, חולצה דקה ופשוטה אך נעימה על הגוף באופן מפתיע ולא רגיל. יש לי המון חולצות טריקו אך אף אחת לא משתווה בתחושה לזאת, אתם בטח חושבים סה"כ חולצת טריקו מה כבר יכול להיות מיוחד אך האמינו לי שהיא באמת נעימה. כמובן שהיא עברה לאגף שלי בארון והתחלתי לשים אותה באופן תמים לגמרי בלי מודעות מיוחדת לסמל המצוין בה פשוט כי היא נוחה. התחלתי לשים לב שבכל פעם שאני שמה אותה אם זה בים, ברחוב או סתם מחוץ לבית אנשים היו מסתכלים עליי במבט מופתע וחלקם היו אומרים "כבוד" ו"אוהבים אתכם".. לא הבנתי מה רוצים ממני ומה לא בסדר שכולם מסתכלים. בעלי חייך והסביר לי שזאת החולצה, עכשיו לכי תסבירי לכל אחד ואחד שבעלי לא משתייך ליחידה הזאת ושזאת סתם חולצה שהתגלגלה אליו ושכל אחד יכול לעשות כזאת בחנות ושאת שמה אותה רק כי היא נעימה בטירוף.. אם נהיה כנים לאט לאט תחושת הגאווה המשתייכת לסמל של החולצה התחילה לחלחל גם בי והתחלתי להרגיש הרגשה מיוחדת כשלבשתי אותה (מעבר לנוחיות :) )איזושהי גאווה ישראלית. מאז שהבנתי על מה כל הרעש סביבה אני שמה את החולצה בכיף מרובה ובגאווה יתרה וכבר לא מתרגשת מהמבטים ומתשומת הלב..

לחבר לשעבר שלי היתה מלתחת ספורט מטורפת ומושקעת.
לפני שהכרתי אותו הייתי מתאמנת רק בטייץ, אחריו למדתי להנות ממכנסי ריצה קצרצרים של גברים!
באימונים משותפים היתי משאילה ממנו בגדי ספורט ומכנסונים קצרים זה כל מה שהיה לו לתת לי, פתאום גילתי כמה הם נוחים לאימון, במיוחד בקיץ החם, והתמכרתי! כמובן שאחרי שנפרדנו השארתי לי זיכרון קטן בדמות מכנסון ריצה ממנו.

לא,אין לי בנזוג.. אני רק בת 16(: ולא היה לי. אבל אני מקווה שתרשו לי לחמוד לי (לצון)גם ללא אחד כזה. אני חומדת מאבא שלי, פריט, נפוץ, ולא ממש אופנתי… אבל הוא כל מה שמבטא לדעתי החמידה של פריטי לבוש כאלה, הוא גדול מחמם וניתן להתכרבל בו, כמו אבא או רגעים חמים עם בן הזוג. כן הפליז הגדול הזה, ממש אוברסייז שפשוט כיף להיכנס אליו ברגי קור בספונטניות ולתעטף בחום ובריח מוכר ואהוב. הפליז הזה שכל אחת רוצה שהבנזוג יוריד מעליו בטביות ויביא לה כשקר לה.
והינה הבעיה ששמה קץ להגיגי, אבא שלי דוגל ב"לא תחמוד".. ורוצה שהפליז לא ילקח לו בספונטניות ללא רשות. ואם אני רוצה, אז:"הנה לך כסף לכי לחנות".

הצעיף שלו ששייכתי לעצמי ולא במקרה כי אין דבר ששומר את הריח יותר מצעיף.
את הצעיף אני נוהגת לשים עליי כשהוא לא בסביבה וזה מזכיר לי אותו כי ריח הבושם שלו נמצא עליו שזה הכי חשוב בשבילי ,וככה הוא מרגיש לי הכי אופנתי שיש :)

באחד מהטיולים הרגילים שלי לחנויות יד שנייה במרכז ירושלים, מצאתי חולצה מכופתרת שחורה של ורסצ'ה. היא הייתה מושלמת, גם הבד, גם הגיזרה. קניתי אותה, כיבסתי וישר נתתי לחבר שלי, שילבש לחתונה של חברים שהייתה לנו באותו השבוע.
הוא התלהב, וגם אני, ובאותו יום כבר לבשתי אותה עם טייץ שחור לעבודה ולאוניברסיטה. הוא הצליח ללבוש אותה פעם אחת, באותה חתונה, אבל מאז- היא בחלק שלי של הארון :) הרצחתי וגם ירשתי? במקרה שלי- קניתי לו, לקחתי לי…

לחבר שלי, כמו לרוב הגברים יש מלא בגדים בארון שהוא לא מנצל ולובש.
כשלקחתי יוזמה יום אחד לסדר לו את הארון מצאתי חולצות טי שירט עם קילו פוטנציאל. לקחתי אותן גזרתי אותן לגופייה עם כתפייה עבה, כשאני לובשת אותן הן פתוחות בצדדים ובשילוב טופ זוהר או טופ רגיל ושרשרת זרוקה עם ג'ינס או טייץ זה שילוב מנצח. אני מרגישה בהן הכי אני והכי חופשייה שיש.
לפעמים הדברים הכי טובים נמצאים לנו ממש מתחת לאף :)

את בעלי הכרתי בהיותי בת 16 כאשר הוא היה בן 22תמיד נהגתי לקחת לו בגדים זרוקים , גדולים ומחממים מהארון , כאלו שנותנים הרגשה של חום ואהבה. לפני שנתיים גיליתי אצלו בארון חולצה מכופתרת מקטיפה אמיתית בצבע בורדו שלא לבש מאז החתונה ! היא מושלמת והיא הפכה בן רגע לפריט האהוב עליי בארון ללא כל ספק . אני לובשת אותה בחורף כשמלה כי היא גדולה עליי עם עקבים שחורים והמחמאות לא מפסיקות לזרום.פעם אגב לבשתי אותה לעבודה עם ג'ינס ונעליים חומות של טימברלנד וממש התעלפו מהשילוב!
אהבתי מאוד את השמלה , היא מקסימה ואני מקווה לזכות:-)
שבת שלום ושבוע טוב!

 שנה שעברה, ביום חם הגעתי לחברה שלי הביתה לבוש בחולצה קצרה לבנה מכופתרת. בערב כבר ירד גשם כי אנחנו בישראל ומזג האוויר פה לא אוהב להישאר יציב. בכל מקרה דווקא באותו יום באתי באוטובוס וחיכתה לי עוד דרך ארוכה לתחנה. כבר הייתי מוכן לחזור הביתה מצונן… בסוף מצאנו פתרון יצירתי: יש לה סוודר שחור ארוך שנראה לי שהיא קנתה גדול בכוונה כדי ללבוש בתור שמלה בחורף. כמה פעמים היא לבשה אותו ונורא אהבתי איך שהוא נראה עליה בגלל זה היה לי מוזר  כשהיא הציעה לי … היא אמרה שזה בכלל לא נראה של נשים. אז ניסיתי,  חוויה מפתיעה בהחלט, גם התאים יפה עם הצווארון של החולצה מתחת… עוד המשכתי אחרי זה לחברים שפרגנו מבלי לדעת, כמובן  שאף אחד חוץ ממנה לא יודע… היא לא כל כך שמחה שלקחתי לה את הסוודר האהוב שלה, אז אם אזכה אני מקווה שאת הטוניקה הזו היא תאהב יותר.

 גופיית כדורסל פתוחה לגמרי משני הצדדים עם גוזיית סטרפלס זהב מגניבה נכנסת לג'ינס קצרים, ניראתי מיליון דולר!

אז היה לי חבר מדהים כמעט שנה..הוא היה מעריץ שרוף של מכבי ת"א. אני מדברת על לגרור אותי לכל משחק בתל אביב, ללבוש תמיד כחול עם צהוב
(למרות שצחקתי עליו שזה לא תואם!!),לצפות במשחק ולא להביט לצדדים
(אפילו כשלבשתי כותנת סקסית והתחננתי שיבוא למיטה כבר) אבל משהו אחד שתמיד אהבתי אצלו בהערצה המתמדת לקבוצה, היו הסטים של הבוקסרים הצמודים הסקסים של מכבי. הוא היה לובש אותם ואני הייתי מהופנטת ומחייכת לעצמי.
יום אחד חזרתי מותשת מהעבודה ואחרי מקלחת חיפשתי רק משהו נוח להכנס איתו למיטה…מצאתי בחדר הארונות בוקסר צמוד בריח נעים של כביסה של מכבי תל אביב כמובן. לא חשבתי פעמיים וחטפתי אותו. זה היה כל כך נוח שכמה מהם פשוט נעשו שלי!
עכשיו אחרי כבר כמעט שנה שאנחנו לא ביחד אני עדיין מוצאת את עצמי ישנה ומסתובבת בבית עם בוקסרים של מכבי תל אביב.

אה ואני אוהדת בכלל את חיפה ;)

בעלי חי ונושם ספורט ימי, בעיקר צלילה ודיג. לפני שנתיים הוא טס עם חברים לטיול צלילה בחופי ברזיל והביא איתו שני זוגות תחתוני בוקסר מבד כותנה אוורירי עם הדפס של ים ולהקת דגים. רק גבר יכול ליסוע לטיול בחו״ל ובמקום לעשות שופינג מטורף, לחזור רק עם ציוד ימי ובוקסרים. ברור שגנבתי זוג אחד לעצמי ומאז אני מסתובבת איתם בבית בימי הקיץ הלוהטים בצירוף גופיה לבנה. זה כל כך נוח!!

אחרי שנים של מערכת יחסים, במיוחד כשגרים ביחד, לפעמים קל להתבלבל בין הבוקסר שלו למכנסי השינה שלי, החולצות הארוכות והנעימות שלו לדבר שאני הכי אוהבת לכרבל בחורף והחולצה המכופתרת לפריט הכי מדליק עם ג'ינס קצר.
אבל אם אני צריכה לחשוב על הפריט האהוב עלי שעבר מהמדף שלו לשלי, זה בטוח יהיה ג'קט הג'ינס הענק שלו שאני אוהבת ללבוש מעל לכל אאוטפיט כשירושלים מתקררת בערב.

בן זוגי , כמו גברים רבים לא טורח לעשות סדר קטן בארון ולנפות את הבגדים שכבר לא עולים עליו, או בגדים פגומים.
הוא בן 21 , ובארון שלו נמצאות חולצות שלו אפילו מגיל 12 .
מתחביביי: להשאיל ממנו את החולצות הללו ולא להחזיר.
לבישת החולצות הישנות שלו, לוקח אותי למקום בו אני מצליחה להרגיש ולעוף למחוזות ילדותו ולהכירו לעומק, להרגיש איך היה כשהיה ילד קטן . זה תורם ומקרב
עם החולצות שלו אני עושה שימוש יצירתי בעזרת אמא שלי.
חולצה ישנה שלו ומוכתמת הופכת באחת למטפחת אופנתית .

לבן הזוג שלי יש מכנסי ג'ינס שחור משופשפים מהתיכון (היום הוא כבר 30+..) והם עדיין ישבו בארון – זכר לימים הטובים והעליזים, למרות שהשנים עשו את שלהם והם כבר לא עולים עליו..
אני חושבת שברגע שגיליתי אותם – הן עברו לצד שלי, ומיותר לציין שהם יושבים עלי בול : )