טיפוח

באנו למילויים

האם אנחנו הדור האחרון שידע איך נראה קמט? מזרקי הבוטוקס והחומצה ההיאלורונית דוקרים נשים החל מגיל 30, ומכוננים סטנדרט יופי חדש שכולל לחיים תפוחות ומצח מאובן. איך זה ישפיע עלינו והאם האדם במזרק ינצח?

מאת  | ‏ 28 ספטמבר 2017

ניקול קידמן בת ה-50. הקפיאה את הזמן (צילום: גטי אימג'ס)

ניקול קידמן בת ה-50. הקפיאה את הזמן (צילום: גטי אימג'ס)

אולי זה היה רק האור החזק בשירותים, אולי זה היה יום ההולדת המתקרב, אולי סתם הייתי במצב רוח מדוכדך – אבל זה קרה. הבטתי במראה וראיתי אישה בת 40. לא הייתי מרוצה. האישה הזו לא נראתה רע, היא פשוט נראתה בגילה. וזה היה מעליב. מדוע העובדה שאני משתנה לנגד עיני העליבה אותי כל כך? ממתי להיות אישה בת 40 זה קלון? שאלתי את הפנים שלי, הן לא ענו בחזרה, אז התקשרתי וקבעתי תור לרופאה מזריקה ידועה במרכז תל אביב.

מאז עברה שנה בה נפרדתי מכמה אלפי שקלים כשהיא החדירה לעורי בוטוקס בקמט שבין העיניים ובמצח, וחומצה היאלורונית בצדי הפה. אני לא יודעת אם אני נראית שונה, ליתר בטחון מהאור החזק באותו חדר שירותים אני מעדיפה להימנע. בימים שאחרי ביקור אצל המזריקה אני חושבת שמחמיאים לי יותר, אבל המחמאות הן בדרך כלל "רזית" וטוב שכך – את לא רוצה להראות מופתעת ומשוגעת, סתם קצת יותר טוב. יתכן שזו צריכה להיות התכנית שלי – להקפיא את הזמן, להראות ככה בדיוק לפחות ב-20 השנים הקרובות. מצד שני, בלי לשים לב, אני עלולה לקום בוקר אחד ולראות במראה עוף קפוא עטוף בניילון. זה קצת מפחיד.

"תזהרי מהמחמאות", מתרה בפניי איש יחסי הציבור זאביק דרור, מי שבפועלו בעולם האופנה והיופי מוקף בנשים מוזרקות, אבל מתרחק ממחטים. "זה מה שמתמכרים אליו – המחמאות ולא המראה. זה כיף לקבל מחמאות ולייקים, אבל זה מבלבל אנשים וזורק אותם למקום רחוק מדי. פתאום מחמיאים פחות אז הם מזריקים יותר, עד שהם נראים כמו קוף".

מה הקטע שלנו, נשים שחצו את גיל 35, עם בוטוקס וחומצה היאלורונית? מדוע זו הפכה להיות שיחה כל כך שגורה? האם אנחנו קרבנות אופנה, או מהפכניות שמצאו דרך לדפוק את הזמן? מה שבטוח הוא שהיום לעבור זריקות קוסמטיות בפנים זה משהו שנתפס כלגיטימי, ולא מופרע כמו פעם. אחרי הזריקה הראשונה שלי, כשהחלטתי לא להסתיר ולספר לחברות – גיליתי עד כמה זה היה נפוץ סביבי כל הזמן, ולא היה לי מושג. המוזרקות של 2017 לא נמצאות רק בתור לחתונה עם אוליגרך – אלא גם בבית הקפה, בגן השעשועים, בכנסת, בדירקטוריון.

גם בטלוויזיה הנוף הפך להיות אחיד כמו פני הקריסטל של ניקול קידמן. ממנה ועד קים קרדשיאן נמתח סטנדרט חדש וברור. איך הפכו פני בוטוקס למודל היופי החדש, והאם זה רק עניין של זמן עד שפנים מקומטות יעלמו מהעולם ויוחלפו על ידי לחיים תפוחות ומצח מאובן?

 רנה זוולגר בת 48. ברידג'ט, זו באמת את? (צילום: גטי אימג'ס)

רנה זוולגר בת 48. ברידג'ט, זו באמת את? (צילום: גטי אימג'ס)

פני הדור כפני אוגר

"בוטוקס" הוא קיצור ל"טוקסין הבוטולוניום", רעלן שיועד במקור לשיתוק שרירים עם פעילות יתר. בשנות ה-70 התגלה כי גם השרירים שבפנינו יכולים לסבול שיתוק מסוים, והתוצאה היא הפחתת קמטים, בעיקר בחלק העליון של הפנים, וב-2002 אושר על ידי ה-FDA לשימוש קוסמטי. ב-2003 אושרה והצטרפה למשחק החומצה ההיאלורונית – ששמה המדעי הוא "היאלורונן", פולימר פחממתי שנמצא בגוף שלנו באופן טבעי. כשמדענים הצליחו לבודד את הפולימר ולייצר אותו, התגלה כי הזרקתו לאזורים מסוימים בגוף שומרת על נפח ולחות העור. בעזרת חומצה היאלורונית אפשר ממש לפסל פנים, אך היום השימוש הקוסמטי העיקרי הוא זריקות מתחת ובצדי העיניים, ליד האף ובצדי הפה. מזרק חומצה עולה בין 1,200 ל-1,600 שקל, בעוד שבוטוקס נע בין 600 ל-1,000 שקל לאזור. הזריקות אורכות דקות ספורות והתוצאות מיידיות, כשהסטנדרט הוא סיבוב תחזוקה כל חצי שנה לבוטוקס וכל שנה וחצי לחומצה.

 ב-2016 פרסמה האגודה האמריקאית לניתוחים פלסטיים נתונים לפיהם 15.4 מיליון טיפולי קוסמטיקה לא פולשניים התקיימו בארה"ב באותה שנה, מספר שהוא פי תשעה מהניתוחים הפולשניים – הרמות הפנים, ניתוחי אף, הרמות עפעפיים וכל מה שדורש הרדמה וחיתוך של העור. בארץ קשה יותר להשיג נתונים מדויקים – האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית לא סיפק תשובות חותכות לגבי היקף התופעה. יתכן שהסיבה היא כי אין רגולציה אמיתית על הזרקות בוטוקס וחומצה – אם בעבר זו הייתה נחלת הפלסטיקאים בלבד, היום כמעט כל רופא יכול לקבל גישה לחומרים, ומותר לו להזריק אותם על פי כללי האתיקה הרפואית. אין צורך ברישיון מיוחד, רוב הרופאים עוברים הכשרות של שעות בודדות – וניגשים לעסק. "רובם מתחילים במה שנקרא מסיבות הבוטוקס, שזה להגיע לבית של לקוחה ולהזריק לה ולכמה חברות ביחד", מספר ר., רופא מזריק בשעותיו הפנויות, "זה יכול להיות ערבים שמשתלמים כלכלית, וזה מאפיין רופאים בתחילת דרכם. אם זה מצליח, הם פותחים קליניקה וזה יכול להיות מאוד משתלם. אפשר להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים בחודש, יש לא מעט אנשים שהתעשרו מזה".

בחודש שעבר כתב פרופ' איל וינקלר, מומחה בכירורגיה פלסטית, ב"ידיעות אחרונות" על הקפיצה בשימוש בחומרי מילוי בישראל. "בארץ אין חובת רישום ודיווח על ההזרקות המבוצעות על ידי הרופאים. את ההערכות אנו מקבלים מהיבואנים של חומרי המילוי והבוטוליניום", הסביר. "הרשות היחידה שיודעת באמת מה מוזרק בישראל היא רשות המיסים, האמונה על הפיקוח והמיסוי של חומרי המילוי והבוטוליניום המיובאים לישראל. ההערכה הרווחת היא שבארץ מבוצעות כ־200 אלף הזרקות של חומרי מילוי מדי שנה". הזמינות והפשטות לכאורה של הזריקות, לצד העובדה שלמרות שלא מדובר בהוצאה מינורית היא עדיין זולה יותר מניתוח פלסטי – הפכו את כולנו לקהל היעד.

"כשאנשים שומעים שאני מזריקה הם צוחקים, כנראה הם מצפים שתעשה את זה מישהי פחות אינטליגנטית, אני לא יודעת איך זה נתפס אצלם", אומרת יעל, מתרגמת בת 42, שהחלה להזריק לפני כמה שנים במסיבה ביתית. "זה מרים לי את העיניים, גורם לעור שלי להיות יותר חלק, ועוזר לי להתמודד עם הגיל. הבעיה היחידה היא הכסף, אני הולכת פעם בשמונה חודשים וזה יוצא המון כסף. אבל בתור אחת שדי מזניחה את עצמה, ולא עושה מניקור ופדיקור ושעווה, זה נראה לי בסדר".

קורטני קוקס בת ה-53. אין תגובות בפנים (צילום: Frederick M לגטי אימג'ס)

קורטני קוקס בת ה-53. אין תגובות בפנים (צילום: Frederick M לגטי אימג'ס)

את לא מפחדת שניראה מוזרות בסוף?
"זה לא שאני רוצה להישאר מתוחה לנצח. אני מניחה שבגיל 50 יתווספו לי עוד קמטים והעור ייפול יותר, יש דברים שבהם אתן לטבע לעשות את שלו. אבל הזריקות היום הן גם טיפול מונע, הרי בכל פעם שאני עושה בוטוקס השרירים במצח נחלשים, את יכולה להביע פחות וכך נוצרים לך פחות קמטים".

"הרצון להיראות צעיר חוצה את כל שכבות האוכלוסייה", מספרת רעות פדל-אבינדב, מנכ"לית מרפאה "אחרת", מרפאה לאסתטיקה רפואית מתקדמת ברמת גן. רעות עובדת עם מאות לקוחות, ורואה את השינוי לנגד עיניה, "אם פעם זה היה לעשירות והאמיצות, היום זה באמת כולן". נראה כי השינוי בלקוחות נותן את אותותיו גם באופן שבו ההזרקות משווקות. המראה שרופאים שואפים אליו היום, לדברי רעות, הוא פחות זוהר ופלסטי ויותר טבעי. "לפעמים בכוונה נשאיר למטופלת קמטים, אנחנו מאוד מכוונים לטיפולים מעודנים וחשוב לנו לשמור על הבעות הפנים. אנחנו לא נלחמים להעלים כל קמט וקמט".

ועדיין, מדובר במדרון חלקלק, לא? אני עלולה לגמור כשאני נראית כמו אוגר.
"תראי, אם מצאת את מעיין הנעורים, את לא תקחי ממנו רק שלוק אחד. אז אנחנו עושים מה שאפשר כדי לעזור לנשים, ואם אישה היא מושלמת לדעתנו אולי גם נשלח אותה הביתה בלי זריקה. המטרה שלי היא להעצים נשים. הלקוחות שלנו חיים בעולם תחרותי עם הצעירים שסביבם, ותפקידנו לסייע להם להרגיש טוב יותר עם עצמם בכל הכלים שברשותנו".

הם מוחקים גם קמטי צחוק

תחרות עם הדור הצעיר היא ללא ספק חלק ממה שהפך את פני המזרק לכל כך נפוצים. וזו לא סתם תחרות על מבטים ברחוב, יש לה מדדים כלכליים. בספרה של חוקרת המגדר האמריקאית דנה ברקוביץ', "אומת הבוטוקס – משנים את פניה של אמריקה", שיצא השנה, נמתח קו בין המזרק לבין מעמד האישה הבוגרת בעולם העבודה. ברקוביץ' מזכירה שם כי האישה הממוצעת מגיעה לשיא השכר שלה בגיל נמוך מזה שמגיע אליו גבר – כלומר, הגיל לא בהכרח מקדם אותנו. מחקרים מראים כי אישה חשופה לאפליה על סמך מראה במקום העבודה הרבה יותר מגבר, ולא כל שכן בעת הקבלה לעבודה. רבות נכתב על שוק העבודה המעדיף צעירים – ואם את לא יכולה לזייף את תאריך הלידה שלך, לפחות תוכלי ללבוש פנים קצת יותר צעירים.

"העניין הזה יושב על התפר בין שוביניזם ואייג'יזם", אומרת ד"ר מירי רוזמרין מהתכנית ללימודי מגדר בר אילן, "פעם גיל נחשב לכוח אצל אישה, אבל היום שיער לבן וקמטים, במקום שיסמנו ניסיון ועצמה, מייצגים סוג של כשל. זה פוגע בחזות המקצועית, למרות שאין לזה קשר ליכולות המקצועיות שלך".

מזרק חומצה עולה בין 1,200 ל-1,600 שקל, בעוד שבוטוקס נע בין 600 ל-1,000 שקל לאזור (צילום: גטי אימג'ס)

מזרק חומצה עולה בין 1,200 ל-1,600 שקל, בעוד שבוטוקס נע בין 600 ל-1,000 שקל לאזור (צילום: גטי אימג'ס)

אז אולי בוטוקס הוא כלי שנועד להתמודד עם חוסר הצדק הזה?
"הבעיה היא שהכסף לא זורם כאן בכיוון הנכון. אנחנו מדברות על תעשייה שמגלגלת מעל 10 מיליארד דולר בשנה רק בארה"ב, כסף שהולך מהכיס של נשים שעדיין לא נמצאות בשוויון כלכלי לגברים. כל התעשיות האלה שמוכרות לנו את הגוף הראוי והדימוי הראוי כסחורה, הן אלה שמרוויחות מזה, הגברים המזריקים נמצאים בקצה, אבל הם לא לבד".

 "לאף אחד אין בעיה לראות את ירון לונדון בטלוויזיה נראה כמו שהוא נראה, לא מתעכבים על האסתטיות שלו", אומרת ד"ר רוזמרין, "זה מגניב שהוא מה שהוא. וככה זה עם כל החבורות של הגברים בחדשות, שרואים אותם הרבה יותר מנשים. הרי מה זה קמט? קמט זה אופי, זה סיפור חיים, אבל לנו הנשים אסור שיהיה סיפור חיים". ועדיין, אנחנו רואים לא מעט גברים שמזריקים גם הם, כשבהוליווד ג'ון טרבולטה וטום קרוז הפכו לשמות נרדפים לבוטוקס. הזקנה אינה אויבת בלעדית של נשים.

הפנים האידיאליות שהחברה מעוניינת בה, לדברי רוזמרין, אינן אנושיות בכלל. "תסתכלי על הנשים שמשווקים לנו בתור היפות ביותר, הדוגמניות, אין להן הבעות מהעולם הזה. זה כבר פיקציה של פרצופים ששכפלה את עצמה. הרי שרבוב שפתיים זו לא הבעה".

אני נראית פחות כועסת עם בוטוקס, זה דווקא נחמד.
"זה לא רק כעס. רוצים שלא יהיו לך קמטים בכלל – גם לא קמטים של צחוק. כל הקשת הזו היא בלתי נסבלת, מי שיש לה קמטי צחוק לא מקובלת ואהודה יותר מאשר מי שהפה נפל למטה במרירות. מוחקים את הכל".

עידן הנשים הבוגרות. רק אל תיראו כאלה

האם נשים מבוגרות באמת נמחקות מהתודעה הציבורית? מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות זו מגמה כפולה – מצד אחד יותר נשים מבוגרות נמצאות על המסך ובמגזיני האופנה ("האישה הטובה", "שקרים קטנים גדולים"), ומצד שני הן נראות פחות ופחות כמו נשים מבוגרות. "אלה ללא ספק השנים של הנשים הבוגרות", אומר זאביק דרור, בעל משרד אסטרטגיה ושיווק, "רק עכשיו אני מתכונן לשתי מסיבות עיתונאים בחו"ל – האחת עם קייט בלנשט שמפרסמת בושם של ארמאני והשנייה של ג'וליה רוברטס שמפרסמת את לנקום. כל תעשיית היופי היא לגמרי לא רק של ילדות ושל צעירות. זה התחיל עם שבירה ממש חזקה לגיל השלישי, עם איריס אפפל, דוגמנית בת כמעט 90, ולורן האטון שעשתה את הקמפיין של  ברברי, ואחרי זה, לראות נשים בנות 30 עד 50 נראה כבר ממש טבעי".

גם בארץ?
"כן, גם כאן. גלית גוטמן החליפה את רונית יודקביץ' בקמפיין לקרייז ליין, שתיהן לא ילדות. ויש את נועם פרוסט ואמא שלה, ענת בירן, שכיכבו בקמפיין להוניגמן. חברת מילר לקחה את שלי גפני, שירז טל ושירלי בוגנים לדגמן להן, נשים שחצו את ה-40. מודל היופי היום הוא של הצלחה ושל השקעה בעצמך, ואלה דברים שהנשים האלה לגמרי משדרות".

דברה מסינג בת ה- 49. "הרי שרבוב שפתיים זו לא הבעה" (צילום: גטי אימג'ס)

דברה מסינג בת ה- 49. "הרי שרבוב שפתיים זו לא הבעה" (צילום: גטי אימג'ס)

אבל רובן, דרור מסכים, לא באמת מראות לנו איך הפנים שלהן נראות ללא התערבות. זו הפשרה, נקבל אותך ונטפח לעצמנו על השכם – אבל לא כמו שאת באמת. "פעם יכולנו לראות פנים טבעיות של אישה מעל גיל 40, היום זה נפוץ פחות ופחות. הן לא מרשות לעצמן קמטים. אני אישית חושב שקמטים זה יפה, גיל זה סקסי, אבל מצד שני, יש משהו במבריק ובמתוח שנראה יותר שמח", הוא אומר. זאביק סבור שמי שמשלמות את המחיר הן לא הטאלנטיות עצמן. "אנחנו מדברים כאן על נשים שיודעות איך לעשות את זה, מתי להפסיק, מה המידה. אבל מי שרואות אותן ורוצות גם, עלולות להגזים. אני רואה בהשקות נשים שאני מכיר, עיתונאיות, שאני כבר לא מזהה. כל הזמן הן נראות מתוחות יותר, אין להן את הבקרה והחוש לעשות את זה נכון. זה כמו שאישה מפורסמת יכולה להרכיב מערכת לבוש מופרכת ולקבל על זה 'שיק', אבל אם מישהי אחרת תנסה לעשות את אותו דבר, היא תראה כמו הומלסית".

לא שעולם השואו ביז חף מתאונות בוטוקס קשות. אין מטריד מלראות היום את כוכבות הניינטיז קורטני קוקס ודברה מסינג עם פנים חסרות הבעה. בין אם מדובר בהתערבויות שהשתבשו או פשוט בהתמכרות למזרק – לא בטוח שמלהקים בכלל מתלהבים מלקחת לעבודה אישה שאין לה מנעד של הבעות. שם שחוזר ועולה בהקשר הזה הוא ניקול קידמן בת ה-50. חובבי הטראש עסוקים בלנתח כמה ואיך היא מזריקה – ב"שקרים קטנים גדולים", למשל, היא גילמה את חברתה הטובה ביותר של ריס ווית'רספון. הקהל יודע שבין השתיים מפרידות עשר שנים ותוהה, האם הן מפרידות גם בין הדמויות?

גם השחקנית והמטפלת שרית וינו אלעד נהנית לשחק במשחק הספקולציות הזה. "אני חושבת שניקול קידמן הורידה קצת את ההזרקות לפני הצילומים של הסדרה הזו", היא גורסת, "היא הייתה שם מהממת, שחקנית מרהיבה, לדעתי היה לה זמן לנקות את הגוף שלה ולהראות יותר טבעית. אבל אז את רואה אותה בטקס פרסים והיא נראית קפואה לגמרי, כמו מישהי אחרת. אבל זה מה שטוב בהוליווד – יש לך זמן להוריד הזרקות. לא כמו פה כשלוקחים אותך לעבודה וזה עוד שבוע צילומים", היא צוחקת.

וינו אלעד עצמה הפתיעה לא מעט מעוקביה כשפרסמה בפייסבוק את טיפולי החומצה ההיאלורונית שהיא עוברת. הנה דוגמא לאישה עם יחסים מורכבים עם המזרק: מצד אחד, בגיל 46 שרית מתהדרת ברעמה של שיער אפור ולא צבוע, ורואים אותה יותר ויותר בתפקידים מבוגרים וקשוחים; מצד שני – מזריקה וגאה בכך. "יכול להיות שזה מוזר אבל אני לא חייבת דין וחשבון על ההחלטות שלי", היא אומרת, "מה שיפה זה שכל אחת יכולה לבחור וללכת בדרך שלה – בהתאם למצב הכלכלי, כמובן. הטיפולים יקרים, ויש לי פריבילגיה לקבל אותם, ברור לי שלא כל אחת יכולה להרשות את זה לעצמה. יש קמטים שאני משוגעת עליהם ולא מוכנה שיתקרבו אליהם, לא אוותר על קמטי החיוך שלי מתחת לעיניים. ובין הגבות יש לי קניון, אבל אני לא רוצה לעשות בוטוקס, רק מילוי".

גווינת פלאטרו. הודיעה כי היא לא מזריקה יותר, ועלינו לקבל אותה כפי שהיא, עם הקמטים (צילום: Carlos Alvarez לגטי אימג'ס)

גווינת פלאטרו. הודיעה כי היא לא מזריקה יותר, ועלינו לקבל אותה כפי שהיא, עם הקמטים (צילום: Carlos Alvarez לגטי אימג'ס)

למה?
"ניסיתי פעם אחת, ולא יכולתי לשאת את התחושה שהשרירים לא בשליטתי. אבל את הנפילות ליד הסנטר והעפעף הנופל שקיבלתי בירושה מסבתא, רציתי לתקן. לדעתי לכל אחת מאיתנו יש חלקים בגוף שהיא בריב איתם. יכול להיות שזה נכון שאנחנו המין היפה, אבל אנחנו גם המין שמתבלה יותר מהר בגלל הורמונים ולידות, אנחנו מתבגרות פחות יפה מגברים בעיני".

הלחצים סביב המראה בתעשייה לא נסתרים מוינו אלעד. "יוצא לי להתארח בתכניות בוקר, שעה שבה לא חשוב להראות כמו מלכת יופי, ואני תמיד אומרת למאפרות – 'אולי נשים רק פודרה וזהו?', אין אף מאפרת שמוכנה ללכת על זה", היא מספרת. "הציעו לי גם לשחק את אמא של מיה דגן ב'מצחיקונת', והיא צעירה ממני רק בכמה שנים. אז יש קטעים כאלה, אבל בגדול, אם כל מה שאת סומכת עליו זה איך הגוף שלך נראה או כמה הפנים שלך מקומטים, את לא תצליחי להתעסק בדמות שאת משחקת. לתחושתי, אם את מקבלת את עצמך כמו שאת, כולם יגידו שאת נראית מדהים. זו השאיפה שלי".

הטבע מקומם

"אני שומעת על יותר ויותר נשים שהתרגלתי לסמוך על שיקול דעתן ושמזריקות בוטוקס וחומצה, אז זה מבלבל אותי לפרקים", אומרת שלי גרוס, אושיית אופנה ומחברת הספר "החיים ומה שלבשתי", בת 45 ולא מוזרקת. "קשה לי ליישב את זה עם אינטליגנציה. מדובר בנשים שעל פניו אוהבות את עצמו ולא תלויות באישורים חיצוניים. בעיני הדברים האלה גורמים לך להראות זוועה, אם לא מיד אז בהמשך. אבל מה שמפריע לי במיוחד, שזה כמו להגיד 'נכנעתי. הצלחתם להפיל אותי בפח האידיוטי שלכם'".

אף פעם לא בא לך לפגוש אישה צעירה יותר במראה?
"לא דחוף לי להרגיש צעירה, להפך. חשוב לי להרגיש שאני גדלה ומתקדמת, הזרקות זה בכיוון הנגדי. יש מספיק דוגמאות לנשים שגם אם הן לא אמיתיות במאה אחוז, הן קרובות לזה כמו לורן האטון ודיאן קיטון. אם אני רוצה לראות את דיאן קיטון צעירה, אני רואה את אנני הול, שם היא צעירה לנצח. אבל אני אוהבת לראות אותה היום – זה יופי אחר, אין מה להשוות. היא יפהפיה היום, חכמה, יש לה סגנון".

ג'וליה רוברטס בת ה- 50. עדיין מובילה קמפיינים ובגדול (צילום: גטי אימג'ס)

ג'וליה רוברטס בת ה- 50. עדיין מובילה קמפיינים ובגדול (צילום: גטי אימג'ס)

יעל המתרגמת מבינה את המניעים הפמיניסטיים, אבל מתקשה לוותר על המילויים. "אני ערה לכל הדברים האלה, אבל מבאס אותי לראות נשים שמתבגרות לא בחן, קשה לי להסביר למה", היא אומרת, "קשה לי לראות את זה, שמשהו הלך לאיבוד. בעיניי זה משותף לכל הנשים, עמוק בפנים, גם אצל הפמיניסטיות ביותר, זה מבאס להתבגר ולהזדקן. מקומם אותי שגברים מזדקנים יותר בחן מאיתנו, אבל זה פשוט ככה בטבע. הטבע מקומם".

אז איך ייראה עולם שבו אדם בן 20 ובן 80 יחלקו את אותם הפנים?האם הדימוי החלק יעקוף אפילו את הסגידה לרזון? אנחנו מדברים לא מעט על תופעות לוואי שיכולות להיות לבוטוקס – זיהומים, שטפי דם, בצקות – אך יש מחקרים שמסמנים שההשפעה לא מוגבלת אך ורק לפן הקוסמטי. מחקר שנערך לפני שנתיים בארצות הברית בדק את היכולת של נשים שעברו הזרקות לחוש אמפתיה. המחקר התבסס על עבודותיו של דרווין, שבדק את הקשר בין הבעות פנים לרגשות, וייחס אותו לתכונות אבולוציוניות. היכולת שלנו לשתק הבעות פנים מסוימות עשוי, על פי הנחת המחקר, להשפיע על היכולת שלנו לחוש רגשות. ואכן לפי תוצאות המחקר, האמפתיה נפגעת – בניסוי הראו לנשים מוזרקות ולא מוזרקות תמונות של הבעות עיניים, והן התבקשו לייחס אותן לאנשים שמחים או עצובים. באופן מובהק הנשים שעברו הזרקות בוטוקס, והיכולת שלהן לבטא הבעות פנים הוגבלה – זיהו פחות רגשות מאשר הנשים שלא עברו טיפולים אסתטיים כאלה. המסקנות יכולות להיות משהו שיעסיק את המדע בשנים הבאות – השאלה אם שינויים חיצוניים יוצרים אנשים שאינם מסוגלים להרגיש שמחה, עצב או הזדהות באותו אופן, ואיך אחידות כזו יכולה להשפיע על המין האנושי.

אך זו רק אפשרות אחת ומסויטת של עולם ובו מסכת פנים אחידה. ואולי, עם התרחבות התופעה, נחזה גם בהתנגדות פעילה. יתכן שזהו הכיוון. הביטוי "אנטי אייג'ינג" מתחיל להיתפס בחוגים מסוימים כאמירה שאינה פוליטקלי קורקט – כי למה, בעצם, האייג'ינג צריך אנטי? מדורי רכילות בעולם מדווחים כי כוכבות כמו קיילי מינוג וגווינית פלטרו הודיעו כי הן לא מזריקות יותר, ועלינו לקבל אותן כפי שהן, עם הקמטים. האם לאט לאט נתרגל בחזרה לראות פנים אמיתיות? האם כמו בדיון על דימוי הגוף, שיצר את תנועת ה"בודי פוזיטיב", תהיה תנועת נשים רצינית, נחושה ומקומטת? או שכל זה רק משאלות לב, רגע לפני שפנים לא מתוחות יהפכו להיות שמועה בלבד?

שלי גרוס רוצה לחשוב שתנועת הנגד אפשרית. "זה יכול להיות מגניב", היא מהרהרת, "אולי יגיע היום בו אנחנו, הנשים שלא מזריקות, נחשב מיוחדות ויפות יותר מכל השאר. כמו בנייני בוטיק שלא מוכנים לעבור תמ"א 38".

קייט בלנשט בת ה-49. נשים בגיל הזה לא נראו ככה (צילום: גטי אימג'ס)

קייט בלנשט בת ה-49. נשים בגיל הזה לא נראו ככה (צילום: גטי אימג'ס)

  • שלי גרוס את מלכה!

    מאת: שרון |‏ 6 באוקטובר 2017 | 23:15
  • גברים מזדקנים יותר בחן? ממתי זה? לגברים יש אולי לגיטימציה גבוהה יותר להזדקן, אבל הם בטח לא מזדקנים יותר טוב מנשים. הרבה פעמים דווקא להיפך – לא נדיר לראות גבר בגיל העמידה עם כרס וקרחת ולידו אישה שמורה הרבה יותר טוב.

    מאת: נורית |‏ 2 באוקטובר 2017 | 18:24
  • האם יש משהו רדוד יותר מלעסוק במשהו שקורה בהוליווד ולשתי החברות שלכן במרכז תל אביב ומזה להסיק שכולן עושות את אותו הדבר? עשו את זה בשנות השמונים, והיה בזה משהו די אידיוטי כבר אז. לפחות אז קראו לזה "מקומון" בגלוי

    מאת: אלמינה |‏ 30 בספטמבר 2017 | 22:55
  • גווינית מעלפת תמיד

    מאת: אריק |‏ 30 בספטמבר 2017 | 20:14
  • של מירי רוזמרין אני מתכוון. הנאראטיב הלעוס הזה, של נשים אומללות שמוזרקות וגברים שמתעשרים מלהזריק לאותן מוכות גורל. קודם כל, חלק מהמרואיינות הן נשים שמזריקות לנשים אחרות. רפואה כבר מזמן אינה נחלתם של גברים. חוץ מזה, נשים עושות ביופיין שימוש וכלי כדי לקדם את עצמן, אז טבעי שירצו לשמר את היתרון הזה. בדיוק כשם שאני מודאג מירידת נפח השרירים בגיל 50 ומתאמן כמו משוגע. כולנו עבדים של נורמות חברתיות, נשים וגברים כאחד. ואם כבר מדברים עלי, אז העובדה שלא צברתי מספיק נכסים עד גיל 50 (כי אני עוסק באמנות, לא כי אני עצלן), הופכת אותי ללוזר בעיני נשים. אז רגע, מי כאן הקורבן? על פי מירי רוזמרין וחברותיה למחלקה למגדר – רק הנשים הן הקורבן. תמיד. לנצח. יש לכן את זה ביותר ילדותי ופשטני?

    מאת: אמן עצבני |‏ 30 בספטמבר 2017 | 13:42
  • הכי חבל על קורטני קוקס. התכערה. נהיתה פוחלץ. כל השאר לא עושות את זה סתם.אם יזדקנו לא יקבלו עבודות.

    מאת: אחת |‏ 29 בספטמבר 2017 | 12:34
  • כל הכבוד FF, כתבה מצויינת, מקצועית ומעמיקה

    מאת: ל |‏ 29 בספטמבר 2017 | 12:31
  • מעניין

    מאת: שווה |‏ 29 בספטמבר 2017 | 12:00

השאירו תגובה