25 שנות מחאה: תצוגת האופנה של קום איל פו לחורף 2013

מחוכים, עקבי סטילטו, איפור כבד, ורקנית על עמוד | ב"קום איל פו" חגגו אמש (ג') יומולדת 25 בתצוגת אופנה מרטיטה ומפוצצת במסרים

מאת  | ‏ 4 יולי 2012

אופנה או אג'נדה? תצוגת האופנה של קום איל פו לסתיו אמש (ג') כללה גם רקדנית על עמוד | צילום: אבי ולדמן

רבות כבר דובר על חיבור בין אופנה ואג'נדה בעבודתן של הצוות מאחורי "קום איל פו". ישנם אף רבים שמתחו ביקורת לאורך השנים על החיבור וכינו אותו מאולץ, מעיק, או צבוע. הנשים שעומדות מאחורי המותג מודעות כמובן לקולות שמושמעים ומתמודדות עם הנושא בעקיפין בכל שנה ושנה.

אפשר לדמיין ממש את ישיבות הקריאייטיב שנערכו בנוגע לאופן בו יציינו במותג את אירועי 25 השנים להקמתו וסביר להניח שהרבה מחשבה הושקעה בהתחבטות עתיקת היומין – אופנה או אג'נדה. בסופו של דבר, הפתרון אליו הגיעו אלו שלא רוצות לחפצן נשים בעודן מציגות עבורן אופנה היה כזה של הפוך-על-הפוך. במסגרת קבלת הפנים שלפני תצוגת האופנה לסתיו-חורף 2012-13 שנערכה אמש (ג') ביפו, נתבקשו המוזמנים להלך בין תמונות כל הקטלוגים מיום הקמת המותג ולקטוף לעצמם את אלו שהכי מצאו חן כשהשאלה שנדרשו אליה היא – אופנה, או אג'נדה?

על המסלול: היפר דוגמניות | צילום: אבי ולדמן

| הפוך על הפוך |

בסופו של דבר, כשהחלה התצוגה התברר שבין אם בוחרים באופנה או באג'נדה, את היופי והתשוקה המוחצים שעלו על המסלול – בלתי אפשרי להכחיש. לאחר שנים של חיפוש אחר מודלים חלופיים לדוגמנית המסורתית הלכו בקום איל פו על היפר-דוגמניות: גבוהות מאי פעם, לראשונה אולי במותג צועדות על עקבי סטילטו, רזות מאי פעם, מאופרות בהשראה רוי ליכטנשטיינית שהעצימה את התוים הדוגמניים שלהן. לבד מהעקבים הגבוהים, הן אובזרו גם בריתמות עור. מיאו.

בהסבר לבחירה הזאת הסבירו בקום איל פו ש"ניכסנו את כל אלה והפכנו אותם למחאה שלנו, שילבנו אותם עם סימנים של כוח ובחירה". אוקיי. האורות נדלקים והמוזיקה מתנגנת. לבמה עולה בחורה רזה ושרירית, לבושה בחזיה ותחתונים בצבע גוף, עם רתמה ועקבים. היא צועדת על המסלול, עוצרת ליד עמוד מתכת, ומבצעת ריקוד על עמוד. בתצוגה של קום איל פו.

עדות: ריקוד על עמוד. בקום אי פו | צילום: אבי ולדמן

בזמן שהקהל כולו בוהה כלא מאמין בכישורים הבאמת יוצאי דופן של נטע לי לוי, אלופת אירופה בריקוד על עמוד (ברצינות), נכנסות שתי הדוגמניות הראשונות. הן צועדות עד לעמוד, מחזיקות מתג של צילום עצמי, מסתכלות למצלמה ומחליטות בעצמן מתי להקליק. מה שנראה במבט ראשון כשטיק יפה נפש – "את הקליק של המצלמה העברנו לידיים שלהן" – הולך ומתברר, ככל שנמשכת התצוגה, כמפגן של עוצמה ואישיות כמעט עם כל דוגמנית שהולכת על המסלול.

קולקציה מוקפדת ואיכותית | צילום: אבי ולדמן

| גזרות שמעניקות בטחון |

קולקציה מספר 3 לשנת 2012 עוצבה בהשראת האדריכלית זאהה חאדיד. המעצבות מציינות שההשראה שבחדיד, אדריכלית פורצת דרך ובעלת תואר אבירות אנגלי הביאה אותן למשחקי נפחים, הדגשת האזורים הקעורים בגוף הנשי, ובבחירת הטקסטורות והשקיפויות של הבד. כן חדיד או לא חדיד, הקולקציה השלישית לשנת 2012 מבית קום איל פו היא מוקפדת ואיכותית, אך גם מרעננת, סקסית ופרועה יותר מהרגיל.

 

איפור כבד בהשראת רוי ליכטנשטיין | צילום: אבי ולדמן

בעוד רקדנית העמוד ממשיכה להפגין שליטה מעוררת השראה בגופה בגובה שניים וחצי מטר מעל פני האדמה, הדגמים על הקרקע גם הם הלכו והמריאו. מה שהחל בקשת צבעים רגועה ומונוכרומטית, התפתח בהמשך לגוני בקבוק, כחולים וסגולים. הגזרות המופלאות והמדויקות ישבו כמובן נהדר על הדוגמניות המופלאות והמדויקות אבל ניכר היה שהבגדים מאפשרים לדוגמניות ללכת בבטחון ובנוחות ולהגיע לאמצע המסלול שם הן דפקו פוזה, וצילמו את עצמן מבלי שהבגד יגביל אותן, דבר שלא תמיד מתאפשר על מסלולים.

גווני בקבוק עמוקים | צילום: אבי ולדמן

| מפגן עליז של מיניות נשית |

ואז במעבר חד – הקולקציה פנתה הישר אל עומקי הרוק'נרול. מכנסי סיגר מטאליים בורוד ותכול שנלבשו עם חולצות שחורות תפורות פאייטים, חצאיות נפוחות מטול אפור, ושמלת כסף חייזרית ונהדרת שצוותה לריתמה בורוד בזוקה. אין מילים לתאר כמה טוב שירתה מסורת ההקפדה הבלתי מתפשרת של קום איל פו את התפרצות הזוהר והמיניות. מה שיכול היה בקלות להפוך לזול או פרובוקטיבי נראה כמפגן כוח חי ועליז של מיניות נשית, גם בגרסתה היומיומית וגם בגרסת הערב המרשימה, מז'קטים קלאסיים, עבור במכנסי סיגר וכלה בשמלות וחצאיות באורכים משתנים ובגזרות מגוונות.

התפרצות של זוהר | צילום: אבי ולדמן

לאחר שכל הדוגמניות סיימו לשחק בפוטו-רצח, הן נכנסו אל מאחורי הקלעים ויצאו שוב כשהן מצוידות בחתיכת עוגה וזיקוק. הרקדנית ישבה בקצה העמוד שלה עם כתר פרחים על הראש וחיכתה שהבנות יפנו את הבמה. התשואות להן זכתה כאשר ירדה לבסוף היו שניות רק לתשואות שזכו להן מעצבות הבית, אירה גולדמן ואפרת זיו. והן היו ראויות לכל קריאת הידד ולכל שבח. זו הייתה קולקציה מופתית ומרגשת, מהסוג שמזכיר לך למה בעצם לאהוב כל כך אופנה. גם במאי התצוגה, נמרוד פלד והסטייליסטית מעיין גולדמן ראויים לשבח על המיצג המושקע והמקורי ביותר שנראה פה מזה תקופה.

פליסה ורתמות | צילום: אבי ולדמן

אז יש מי שיבין את הקולקציה ואת המיצג שליווה אותה כפשוטן, יש מי שיפרש זאת כהפוך על הפוך ויש מי שיחשוב שזה יותר מדי הפוך על הפוך. מה שבטוח זה שבכל רמת מודעות שהיא, האישה של קום איל פו ביום הולדתו ה-25 היא אלה בלתי מתנצלת. וזאת אולי הבשורה הכי טובה שנשות המאה ה-21 יכולות לקוות לה.

השאירו תגובה

 

  •  התחושה היא של הצטעצעות, חוסר אוטנטיות ורצון להיות מיוחדים עד כדי גיחוך, כיון שמעט בנות יכולות להיכנס ולרכוש משהו בחנות הזאת שלא לומר ללבוש את הדברים.

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 6 במאי 2013 | 21:26
  •  

    מאת: peacok |‏ 5 ביולי 2012 | 15:33
  •  אוהבת את הבגדים, הנעליים ,האביזרים ושנים גם הייתי לקוחה. הבעייה היא שאחבדתם את הכיוון, המחירים בדיוניים ומכוונים לקבוצה מאד מצומצמת. חבל. מאד.

    מאת: אירית |‏ 5 ביולי 2012 | 10:27
  •  

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 4 ביולי 2012 | 22:05
  •  הענין הוא שכל הפוזות והאגנדות של קו איל פו מתורגמים ישירות למחיר הבגדים! הן כביכול מאד חברתיות פמיניסטיות ומקשקשות רב קישקוש על נשים ועל כוחן החברתי ועוד כהנה וכהנה דבורים ופילוסופיות בגרוש. אבל בסוף זהו מותג שאינו שווה לכל נפש ופונה לנשים בעלות יכולת כספית גבוהה.יש הרבה רעש ואגנדות אבל ליד הקופה צריך כיס רחב וגדול..

    מאת: אילת שיף |‏ 4 ביולי 2012 | 21:53
  •  מה עם קצת בגדים שאפשר ללבוש?מסר דוחה של חבורה דוחה

    מאת: עידית |‏ 4 ביולי 2012 | 21:15
  • אני לא מתחברת לא למחירים שלהן, לא לאג'נדה שלהן ולא לעיצובים שלהן

    מאת: הילה |‏ 4 ביולי 2012 | 19:01
  •  הכל טוב ויפה רק שאת המסר של ההפוך על הפוך, שניסיתי להבין לא הבנתי. אני לא יודעת על מה המעצבות מוחות כבר 25 שנה והיה נחמד אם הייתן נותנות מעט רקע.. מסבירות קצת למי שלא בקיא בהיסטוריה של קום איל פו.

    מאת: יעל |‏ 4 ביולי 2012 | 15:50
  •  

    מאת: יעל |‏ 4 ביולי 2012 | 15:48
  •  

    מאת: לירז (: |‏ 4 ביולי 2012 | 14:46