בון וויאג': מה חשבנו על קולקציית סתיו-חורף החדשה של גולף

•  
•  
•  

התצוגה של גולף, הבוקר בדרום תל אביב (צילום: אבי ולדמן)

נקי. אוורירי. לביש. אלו שלושת שמות התואר הטובים ביותר עבור קולקציית סתיו-חורף החדשה של רשת גולף. הבגדים שהוצגו הבוקר מכירים היטב את קהל הלקוחות שלהם. הם לא מנסים לקפוץ מעבר לפופיק, אלא נשארים בטווח הבטוח של מה שהקהל הישראלי רוצה ומסוגל לעטות על עצמו בחורף המקומי. וזה דווקא די מרענן. לא עוד קולקציה שאפתנית שלה ולקונים הפוטנציאלים שלה יש מעט מדי נקודות השקה, אלא כזו שכל אחת ואחד יכולים לסמן לפחות שני פריטים שהיו שמחים להוסיף למלתחה האישית.

כיאה למגמה העולמית, גם בגולף לקחו את עולם הדימויים של סוף שנות השישים ושנות השבעים כהשראה העיקרית לקולקציה. אך במקום להפוך אותה לקרקס וודסטוק פוגש את סטודיו 54, מעצבי המותג הצליחו להוציא את המהות של אותה התקופה ולתרגמה אל 2015-16. גם כששמלות בוהמייניות ארוכות הבליחו אל הקולקציה, הן ניצלו לנכון גזרות מעודכנות וצבעוניות קרירה, וכך הצליחו להתרחק ממלכודות וינטג'יות מדי.

על פי דברי הפתיחה של אלי מיזרוח, מנכ"ל גולף, הקולקציה נגעה בעולמות המסע. בין אם זה מסע רחוק, מקומי, או פנימי, האדם המודרני בתזוזה תמידית. כל רגע בחיים הוא תוספת ליומן האישי שלנו, הנבנה משלל האירועים שאנחנו חווים סביבנו. הבגדים שאנחנו עוטים על עצמנו הם השריון שלנו. איתם אנו יוצאים החוצה ומציגים את עצמנו אל העולם. הם צריכים להיות נוחים ומשמעותיים. מרקו פולו הפך לדמות שעמדה לנגד עיניהם של המעצבים, והפך למשל על חיי המסעות של האדם המודרני. מכל פינה על הגלובוס שהגיע אליה, פולו לקח את המאפיינים המקומיים שהקסימו אותו ביותר. הבגדים, במקרה הזה, הם ראי והמשך ישיר להתרשמות החיצונית.

•  
•  
•  

בגדים שגורמים לנו לחלום על מסעות (צילום: גיא כושי ויריב פיין)

על גבי צגים גדולים בחלל תעשייתי נטוש בדרום תל אביב הוקרן הסרט שהציג את הקולקציה החדשה שנקראה Voyage. כך, במקום עוד תצוגה על מסלול צר וארוך, קיבלו המוזמנים הצצה למסע וירטואלי ששילב בגדים, מוזיקה, תאורה וצילום. כמו רשתות עממיות אחרות בעולם, גם גולף שאבו השראה מבתי האופנה הגדולים. כאן, נראו מחוות ברורות לסלין הצרפתי בראשותה של פיבי פילו, עם טוטאלוקים עשויים סריגים, מכנסיים מתרחבים וסוודרים באורכים חדשים וצלליות צמודות; לבית האופנה קלואה עם שמלות כפריות ובוהמייניות בעלות בדים מתנפנפים ששולבו עם ווסטים רחבים; ולסן לורן בעיצוב הדי סלימן, עם גזרות סקיני, בלייזרים מקטיפה, גופיות לנז'ריי וצעיפי משי דקיקים, והכל בצבעוניות שחורה ברוח דיוויד בואי ומיק ג'אגר;

אחד הדברים שהביאו את התצוגה לכזו שיכולה לדבר לקהל כמה שיותר רחב הוא ללא ספק הסטיילינג של סיימון אלמלם, שהצליח להיות בה בעת לא מתאמץ ונגיש מאוד. כזה שידע איך לקחת את הפריטים שזה עתה יצאו מהמתפרה ולסגנן אותם באופן שהוא ברור, מעודן ולא מכביד, ובעיקר, כזה שיכול לרדת ברגע זה מהמסלול אל הרחוב, מבלי להרגיש לו לרגע אחד, כמו בתחפושת. מבחינתנו, ארזו לנו עכשיו את המגפונים הקטנים עם הפרנזים, שמלת המעטפת בצבע חמרה ומעיל הפרקה בירוק זית ואנחנו מסודרות.

לצפייה בכל הקולקציה > 

•  
•  
•  

החיים מבעד למסכים (צילום: אבי ולדמן)

•  
•  
•  

השמלה הכי קרובה שתהיה לקלואה (צילום: גיא כושי ויריב פיין)

•  
•  
•  

בוהמיין רפסודי (צילום: גיא כושי ויריב פיין)

•  
•  
•  

עוד מתוך התצוגה (צילום: אבי ולדמן)

•  
•  
•  

שמלה עדינה וסופר מוצלחת (צילום: גיא כושי ויריב פיין)

•  
•  
•  

אפרוריות נעימה (צילום: גיא כושי ויריב פיין)

•  
•  
•  

ישר לארוז למזוודה (צילום: גיא כושי ויריב פיין)

•  
•  
•  

שילוב של וירטואלי מול האמיתי. הבוקר בתצוגה (צילום: אבי ולדמן)

•  
•  
•  

נקי והכי לביש שיש (צילום: גיא כושי ויריב פיין)

•  
•  
•  

כזה מעיל אנחנו צריכות העונה (צילום: גיא כושי ויריב פיין)