"בסך הכל לבשתי בגדים והלכתי איתם, לא כזה מדהים"

•  
•  
•  

מלוד לדיור. ליליה קרישטלוב (צילום: יניב אדרי ל-Factory 54)

על מסלול התצוגה של "דיור" בשבוע האופנה בפריז, כשהיא מטופפת בתוך מטר ו-79 סנטימטר של סטייל, עם מעיל פרווה וכובע עור – הקריירה הבינלאומית של הדוגמנית הפורצת ליליה קרישטלוב הושקה רשמית. אחרי שנתיים שבהן עבדה בהפקות מקומיות, הצטלמה וצעדה, הגיע הרגע שלה ללכת בעקבות סופיה מצטנר, שהפכה לפרנזטורית של דיור בגיל 14, ולצעוד גם היא באחת התצוגות הכי נחשבות בתעשייה. הרגע בו הלכה על המסלול עדיין מרגיש לה כמו חלום. "אלה ימים שבהם את בהייי, את לא עייפה גם אם אין לך שעות שינה, הכל מסביב מאוד מרגש. אני יודעת שריהאנה ישבה שם וראתה אותי צועדת, זה קטע. ואז הכל מתפרסם וכולם שולחים לך תמונות של עצמך, זה מטורף". אבל חודש אחרי התצוגה, כשליליה חזרה לבית בלוד, ברור שההצלחה הזו לא סנוורה אותה. "צריך לקחת הכל בפרופורציה. הרי גם לצעוד על מסלול של מעצב – זה הכי מרגש וכיף – אבל כשאני חושבת על זה, בסך הכל לבשתי בגדים והלכתי איתם. לא עיצבתי את הבגדים האלה. ללכת זה לא כשרון. אז נכון שיש את איך שהבגד מונח עלייך, את הלוק שאת מביאה, אבל זה לא כזה מדהים".

פעם קראו לזה "להיות קולב".
ליליה צוחקת, "ככה ההורים שלי קוראים לי! הם אומרים שאני קולב. תראי, זה לא שדוגמנית לא צריכה בכלל כישורים. צריך לדעת איך להצטלם, לזוז, לעשות הבעות פנים וללכת על עקבים, אבל אלה דברים שהיו לי קלים בדרך כלל".

ידעת שיש לך לוק מיוחד?
"הרבה אנשים אמרו לי שכדאי לי לנסות לדגמן, כי אני רזה וגבוהה. כשהייתי יותר קטנה, בגיל 12-13, כל החברות התחילו להתפתח ולקבל קימורים ועניינים ואני רק הולכת וגובהת, התבאסתי מזה. הן גם שזופות יותר, ושמות כל מיני שמנים, ואני עם קרם הגנה 50. אף פעם לא השתזפתי. אני אוהבת את השמש, אבל אני פשוט ככה, לבנה".

 

A post shared by Liliya Krishtalev (@liliya.krishtal) on Mar 3, 2017 at 7:36am PST

בקפה התל אביבי בו אנחנו יושבות, קשה להתעלם ממנה. ליליה כבר הפנימה היטב שאת הנתונים המיוחדים שלה – הגובה, העור הצחור עד לסנוור, המבט הרענן – אפשר להמיר בפרנסה לא רעה לצד בחינות הבגרות, אבל המבט שלה חודר גם פנימה, אל תוך החוויות שהיא עוברת. "בחודש שהעברתי בפריז לפני התצוגה, הבנתי הרבה דברים על העולם הזה. את נכנסת לאודישן ומקבלת מכל הדוגמניות שיושבות במסדרון מבט סורק, מלמעלה למטה, את נכנסת וגם שם סורקים, בוחנים ושופטים אותך. שופטים אותך 24/7 בעולם הזה, יש בזה משהו מעיק ומוזר, אבל מתרגלים לזה".

הוריה של ליליה, מנהלת חשבונות ובעל מוסך בלוד, לא קפצו משמחה כשהבת שלהם הודיעה שהיא רוצה לפגוש את בטי רוקאווי, ציידת הדוגמניות, בעקבות מודעה שראתה בפייסבוק. כמו יוצאי ברה"מ טובים, הם קודם כל חשבו על הלימודים, רצו התחייבויות שתעשה את כל המבחנים שלה בזמן, שלא תיפלט מהמערכת. "אחות של אמא שלי ניסתה פעם לדגמן ולא הצליחה, והם חשבו שזה יפגע בי אם אכשל", היא אומרת, "אבל דווקא דודה שלי אמרה לי שאני חייבת לדגמן. זה נכון שמעט בנות מצליחות לפרוץ את הגבול, אבל שווה לנסות".

•  
•  
•  

ליליה במיצג של קרן וולף בשבוע האופנה גינדי האחרון (צילום: פרדי מולי)

למרות הספקות, ליליה החליטה לקפוץ ראש אל תוך בריכת הגלאם. היא התייצבה עם אמה אצל בטי רוקאווי, שהביאה אותה לסוכנות של אלינור שחר, ועד מהרה היא מצאה עצמה עובדת בהפקות מקומיות. "בצילומים הראשונים שלי לא ראיתי שום דבר", היא משחזרת, "יש לי מספר שש וחצי בעיניים ולא היו לי עדשות, הורדתי את המשקפיים ובקושי ראיתי לאן אני הולכת", היא צוחקת, "בכלל, תראי אותי בבית ספר, משקפופרית עם טייץ, אני נראית לגמרי אחרת".

ליליה של הטייץ והמשקפיים לא נעלמת לשום מקום. "דוגמנות זה לא לכל החיים. נראה מה יהיה אחרי זה, אני לא יודעת. כשהתחלתי ללמוד לפסיכומטרי זה היה באק אפ פלאן, כי חשבתי ללכת ללמוד מחשבים, להיות עתודאית, אבל מאז הדוגמנות קיבלה פריוריטי. קיבלתי 609 בפסיכומטרי ואני לא מרוצה, אני חושבת שאם היה לי יותר זמן ללמוד הייתי מצליחה יותר".

איך זה משתלב עם הלימודים?
"אני משלימה את כל החומר, פעם הפסדתי חודש שלם, אבל המחנכת סמכה עלי שאשלים. אני אוהבת מאוד מתמטיקה, קיבלתי 94 במבחן האחרון בחמש יחידות. גיליתי שברגע שיש כזה לחץ של זמן, יש לי יותר מוטיבציה לשבת ולהתרכז ואני מצליחה יותר".

•  
•  
•  

קיבלה 609 בפסיכומטרי (צילום: יניב אדרי למגזין DANSK)

מרגישים שהדוגמניות האחרות לא מפרגנות

הפריצה הגדולה של ליליה הגיעה אחרי צעד אחד קטן שכלל מספריים. לכאורה, זו רק תספורת, אבל אם תנסו להיזכר בגיל 17 ובכמה מרכזית השאלה "קארה או פוני" בגיל ההתבגרות – תבינו מדוע לאירוע הגזירה, כמה שבועות לפני כן – ליליה הצטיידה בפמליה. "אני עדיין זוכרת את הרגע הזה שבו הספר, יניב זאדה, פשוט לקח לי את הקוקו וגזר הכל", היא משחזרת היום, אחרי שנפרדה מהמחלפות שהגיעו כמעט עד למתניים. "השיער שלי היה ממש ארוך לפני, ונראיתי שונה לגמרי, הרבה יותר צעירה. אמא שלי ואחותי היו איתי, התרגשתי והייתי במתח אבל ברגע שהקוקו נגזר, הרגשתי כאילו משקל יורד ממני, זה רגע של קלילות. חשבתי על זה הרבה לפני והתלבטתי, אבל היום אני יודעת שזה היה הכי נכון".

הסוכנת עילית תאורי מסוכנות הדוגמניות של אלינור שחר, מהנהנת בהסכמה. "ברגע שראו את ליליה באינסטגרם עם שיער קצר, פנו אלינו מדיור שנבוא לאודישן", היא מספרת. וכך ליליה הושקה בשבוע האופנה, צעדה גם על המסלול של בית האופנה ARKIS, ובחודש מאי תשוב לעבוד עם דיור בתצוגה בלוס אנג'לס. קיצוץ המחלפות שוב הוכיח את עצמו ככלי עבודה אפקטיבי. "בחו"ל התספורות הקצרות מאוד חזקות היום, ואנחנו מקשיבים למה שקורה בעולם", מספרת עילית. ליליה מעבירה יד בשיערה הקצר ומחייכת. "תספורת כזו יכולה לייחד אותך בתוך אוקיינוס של דוגמניות. בפריז יש כמויות של דוגמניות מכל העולם, כולן מושלמות עם גוף מושלם, אותה מידה ואותו גובה. אבל התספורת זה מה שמבדל. היו אודישנים שבהם בזכות השיער זכרו את השם שלי".

•  
•  
•  

בתצוגה של ויוי בלאיש בשבוע האופנה גינדי תל אביב (צילום: פרדי מולי)

היום דוגמנית זה לא רק להיות יפה, זו מישהי שיש לה עשרות אלפים באינסטוש, שמדברים עליה כל הזמן, שמעוררת שיח ברשת.
"אני יודעת, ואני דווקא אוהבת את הדוגמניות של פעם, קייט מוס ונעמי קמפבל, פחות את ג'יג'י חדיד וקנדל ג'נר, שהן יותר דוגמניות אינסטגרם. אני שונה מחברות שלי בקטע הזה, אני אפילו לא אוהבת להצטלם לסלפי, כי אני גבוהה מדי ואם כולן מצטלמות ביחד אני צריכה להתכופף ונראית כמו דינוזאור. מעצבן אותי גם שהחברים שלי מצלמים כל מנה במסעדה לפני שהם אוכלים, די, תאכלו כבר!".

אז כמה עוקבים יש לך באינסטה?
"רק אלף, זה מעט, ומעירים לי על זה, שאני צריכה לעבוד על זה יותר. אני מעלה תמונות ועושה סטוריז בקטנה, לא מספיק".

•  
•  
•  

הקארה ששינה הכל (צילום: יניב אדרי)

לפני הקארה היא צעדה בתצוגות של רנואר וקסטרו, צילומים להפקות אופנה במגזינים. "כל מיני דברים שכשסיפרתי עליהם עכשיו באודישנים בחו"ל, אמרו לי שהם לא נחשבים", היא מחייכת. כדי להשיק את עצמה רשמית בפריז, היא הייתה צריכה להתגורר שם חודש – שבוע עם אבא שגוייס למשימת הסעות וליווי, ושאר הזמן בביתה של הסקאוטרית הראשית של סוכנות IMG המייצגת את ליליה בעולם. "גרנו שם כמה דוגמניות, היה כיף. ערב שישי אחד הכנתי לכולן ארוחה ישראלית, עם פלאפל וחלה שקלעתי לבד", היא מספרת.

"היה לנו חשוב שליליוש לא תהיה בדירת דוגמניות", מציינת עילית, "אלא שידאגו לה. הדוגמניות שלנו לא עושות שום דבר בלי לשאול אותנו. אני תמיד אומרת לה, 'אם במדידות או צילומים מבקשים ממך משהו שאת לא רוצה, כמו ללבוש שקוף או להצטלם בלי חולצה או חזייה – תגידי שיש לך פיפי ולכי לצד להתקשר אלי. אני כבר אטפל בזה'".

•  
•  
•  

ככה היא נראתה לפני התספורת (צילום: אמיר מנחם)

קשה שלא להיזכר, בהקשר זה, בדוגמנית שפרצה את מחסום דיור עבור ישראליות לפני שנתיים, סופיה מצטנר מסוכנות "רוברטו". מצטנר פתחה את תצוגת דיור בשבוע האפנה של 2015, כשלגופה בד שקוף מעל עור חשוף, והיא בת 14 בלבד, מה שעורר לא מעט זעם. העובדה שליליה הייתה מכוסה מכף רגל ועד ראש, לא מעידה, לדברי עילית, על שינוי בקו של בית האופנה. "להם לא אכפת", אומרת עילית, "זה לא שבית האופנה מחליט לא להעלות דוגמניות צעירות בלבוש מסוים, זה לא בא מהם אלא מהסוכנים".

סופיה, בינתיים, עברה ל"שאנל". ליליה חולמת על "ויקטוריה'ס סיקרט", אבל עילית לא מתלהבת מהמחשבה עליה בתחתונים וחזייה. "הכיוון שלנו הוא יותר היי פאשן", היא מתקנת את המיוצגת שלה. "בסדר, לא התכוונתי עכשיו", אומרת ליליה, "בגיל 20 ככה. היום אני עוד לא בלוק לזה. אבל אין לי בעיה לשדר קצת יותר סקסיות".

את מרגישה את התחרות עם הדוגמניות האחרות?
"בתחילת הדרך הייתי מרגישה אותה יותר. הרגשה כזו שאת מצטלמת עם עוד דוגמניות ואת מרגישה נחותה, מרגישה באנרגיות שהן לא מפרגנות לך. זה לא תמיד הכי נעים".

והבנות מבית הספר כן מפרגנות?
"יש בנות שאומרות שמוזר להן ללמדו איתי באותה כיתה, אבל אני לא מרגישה ככה, אני מרגישה כמו קודם".

•  
•  
•  

חולצת על ויקטוריה'ס סיקרט (צילום: יניב אדרי ל-Factory 54)

אולי אגור בראשון, ואולי בפריז או בניו יורק

כשקרישטלוב חוזרת מהקט-ווק הפריזאי היא נוחתת אל היומיום המאובק של לוד, עיר הולדתה, שרק למשמע שמה לילה מעקמת את פרצופה. היא האחות השנייה מתוך ארבעה אחים, הוריה הכירו בארץ – אביה יליד אוקראינה ואמה רוסיה – והשתקעו בשכונת גני אביב בפאתי העיר. "זו שכונה של רוסים וישראלים, דיברו איתי רק רוסית בבית עד גיל שלוש", היא אומרת, "השכונה נמצאת בקצה של לוד, יש בה פארקים ומתנסים והמצב הכלכלי שלנו תמיד היה בסדר, אבל בדרך לשכונה שלי רואים את ההריסות של העיר, זה לא סימפטי".

ללוד יש תדמית קשה.
"כן, לא קל שם. מעולם לא נתקלתי בסמים אבל אני זוכרת שכשהייתי בת שמונה, הלכתי ברחוב עם שרשרת שעליה תלוי הסמארפון שלי, ואיזה גבר על אופניים עבר ותלש לי אותה מהצוואר. זו חוויה מאוד לא נעימה. גם הם מסכנים, בכל בוקר אני רואה את המצב שאנשים חיים בו, והוא מאוד קשה. אולי המדינה מזניחה את העיר, אבל אני לא יודעת מה אפשר כבר לעשות. זה לא שלא ניסו".

מאז חטיבת הביניים, היא לומדת בבית ספר בראשון לציון, ונוכחת-נפקדת בלוד. "אשמח לעזוב את לוד, כל החברים שלי מראשון ורחובות, שם אני מבלה וישנה אצל חברים. בשכונה שלי הנוער בעיקר נשאר בבית".

•  
•  
•  

"אשמח לעזוב את לוד". ליליה מאחורי הקלעים של שבוע האופנה גינדי תל אביב (צילום: מירב בן לולו)

בימים אלה, כמו כל תלמידת כתה י"א, על סדר יומה ציונים וכנסי מלש"בים. טוב, לא בדיוק כמו כל בני כיתתה. העבודה בגיל צעיר מפרידה אותה מכמה חוויות מעצבות, לא משנה כמה היא תנסה להיות כמו כולם. "אני עומדת להתגייס באוגוסט הבא, ואני כבר יודעת שלא יהיה לי תפקיד משמעותי", היא אומרת, "כל החברים שלי מדברים על הצבא בהתלהבות ואני מקשיבה בחצי אוזן, כי אני כבר במקום אחר. אבל חשוב לי להתגייס. שואלים אותי אם לא הייתי רוצה לתת עכשיו בוסט לקריירה, אבל אני רואה בנות שמצליחות לשלב בין צבא ודוגמנות. זה לא שאני יותר מדי פטריוטית, אבל לעשות צבא זה משהו שגדלתי איתו, משהו שפשוט עושים. זה לא מפחיד אותי אבל גם לא מלהיב אותי".

גם משכורת החיילת כנראה לא תדבר אליה יותר מדי, לא אחרי שלקוחות כמו דיור מרפדים את חשבון הבנק החדש שפתחה לאחרונה. "עד עכשיו הייתי שמה כסף בצד מעבודות דוגמנות וההורים שלי היו נותנים לי כמה שהייתי צריכה. היום כבר יש לי חשבון משלי ואני מנהלת אותו, חוסכת, דואגת לא לרדת מסכום מסוים. לא נעים לי, החברים שלי קורעים את התחת במלצרות וחנויות בגדים והם מדברים על לקחת עוד משמרת כדי להרוויח סכום מסוים בחודש, שאני מרוויחה ביום עבודה אחד. אני מאוד מעריכה את זה".

•  
•  
•  

עומדת להתגייס באוגוסט (צילום: מאיר כהן)

קיבלת משהו במתנה מדיור?
"כן, טבעת. אני אוהבת בגדים ושופינג, אבל גם אם יהיה לי מלא כסף אני לא חושבת שאוציא סכומים מטורפים על בגדים. תמיד אני חוסכת למשהו. מימנתי את לימודי הפסיכומטרי ואת הרישיון בכסף של הדוגמנות, ועכשיו שעברתי טסט אני חוסכת לאוטו".

שתוכלו לנסוע בראשון, כמו בשיר של תום יער, ולחפש חתיכים?
היא צוחקת, "בראשון יש באמת המון מה לעשות, במיוחד לבני נוער. אני מבלה שם הרבה. אבל להכיר מישהו יהיה טיפה בעייתי עם הקריירה, ניסיתי את זה וזה קשה להיפגש הרבה כשאני כל הזמן טסה. עד היום רוב הקשרים שהיו לי לא היו יותר מכמה חודשים".

בא לך להתאהב?
"ברור. מי לא רוצה להתאהב? דומיניק, האישה שגרתי אצלה בפריז, אמרה שדוגמנית הכי מצליחה כשהיא מאוהבת. היא ראתה את כולן, היא יודעת על מה היא מדברת".

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?
"אולי אגור בראשון, ואולי בפריז או בניו יורק, אני מקווה שאדגמן".

נשואה?
"לא, אני לא רוצה להתחתן צעירה מדי. סוף שנות ה-20 נראה לי זמן טוב לעשות את זה, ואולי לעבור לגור באיזה מושב".

•  
•  
•  

חולמת לעבור למושב (צילום: יניב אדרי ל-Factory 54)

 

A post shared by Liliya Krishtalev (@liliya.krishtal) on Feb 24, 2017 at 10:32am PST