תגובות לפוסט: "הכי יפה בשכבה: 16 שמלות נשף עד 500 ש"ח"

מאת: שי

שי — Thu, 30 May 2013 11:42:47 +0000

הזכרונות שלי מתקופת התיכון זה המחבוא שהיה לי. היה לי שעון מעורר קטן (אז עוד לא היו פלאפונים) ומחבוא מתחת לגרם מדרגות בפאתי ביה"ס. הייתי עושה לי "חלונות" במערכת, הולכת למחבוא, קוראת שם, מציירת, כותבת ובדרך כלל נרדמת, לכן דאגתי לכוון את השעון הקטן לכמה דקות לפני הצלצול, כי הצלצול היה מחריש אוזניים במחבוא והיה מעיר אותי בבהלה. וזה היה הסוד שלי.

מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה)

משתמש אנונימי (לא מזוהה) — Sun, 06 Jan 2013 19:46:18 +0000

מאת: דנה

דנה — Mon, 17 Sep 2012 23:01:51 +0000

הבחור שאני אוהבת היה בכיתה י"ב מגמת אמנות
כשהיה צריך להקים את תערוכת הגמר של המגמה שלו, נשארתי עד שעות מאד מאוחרות בבית הספר כדי לעזור לו לבנות את הדברים ולתלות את יצירות שלו, למרות שלא הייתי צריכה לעשות את זה.
באותו זמן הוא הבין מה אני מרגישה כלפיו, והתברר שהוא הרגיש את אותו הדבר כלפי. בערב פתיחת התערוכה הפכנו לזוג באופן רישמי
אנחנו ביחד כבר 18 וחצי חודשים

מאת: אופיר

אופיר — Wed, 06 Jun 2012 00:08:32 +0000

אז אני בכיתה יב, תלמידה במגמת קולנוע. לפני כמה ימים היה טקס הצגת סרטי הגמר להורים ולחברים. אחד הקטעים שהיינו צריכים להכין, כל התלמידים בכיתה, היה קטע מעבר בין הסרטים שבו כל הכיתה הייתה צריכה לקחת חלק בשירה. אני שאף פעם לא הייתי בולטת ברמה החברתית, הועמדתי במצב שבו אני צריכה לשיר מול כל הכיתה שלי ועוד בידיעה שהקטע יוקרן מול הרבה אנשים שאני מכירה. בהתחלה חשבתי לברוח! אבל בסוף החלטתי שאני אדם הרבה יותר גדול מזה ונעמדתי מול המצלמה והתחלתי לשיר. אני לא השכח את המבטים שתקעו בי! מתברר שאני שרה טוב ואפילו מאוד וכולם התחילו לפרגן לי. כל הסיטואציה העלתה לי את הביטחון העצמי מאוד ולמדתי מכל החוויה ששווה לנסות כי התוצאות יכולות להפתיע ולטובה. זאתי באמת הייתה החוויה הכי בולטת ומשמעותית בשבילי בכל 3 השנים שלי בתיכון! (:

מאת: מורנה

מורנה — Tue, 05 Jun 2012 20:19:09 +0000

החוויה המיוחדת שלי בתיכון היא נישואי הוריי מחדש שנערכה בין כותלי התיכון בסוף כיתה י"א. במהלך לימודיי אבי שימש כסגן מנהל התיכון שבו למדתי ואף אחד לא ידע זאת עד יום החתונה שנערכה במגרש הספורט בו הכירו הוריי לראשונה ושם בחתונה המחודשת ראו חברותיי את אימי שאותה הכירו צועדת עם אבי יד ביד (ושם עשו החברות את הקשר שלא רציתי לספר עליו כדי שלא יתייחסו אלי אחרת) ומחדשת את נישואיה לאחר גירושים מכוערים שהתרחשו שהייתי בכיתה א ופיוס מדהים שקרה עם כניסתי לתיכון…
קיבלתי את אמא ואבא שלי בחזרה וזו הייתה השלמה לבגרות באמת מלאה..!!!

מאת: גלית

גלית — Tue, 05 Jun 2012 20:01:23 +0000

החוויה הזכורה לי מהתיכון היא המהפך הקלורי שעשיתי בכיתה י"ב מאחר ולא רצו לגייס אותי לצה"ל בגלל משקלי החריג והפכתי למושא הצחוק של השכבה…התלמידים הפצירו בי ללכת לעבוד בשק"ם בתור דונאטס מהלך ולא הניחו לי בהערות מסוג זה. תפסתי את עצמי בידיים וכך, ישר אחרי חופשת סוכות התחלתי בדיאטה קפדנית שבמהלכה הורדתי 40 קילו שלמים עד שבועות עם תוכנית ספורט קפדנית והפכתי לברבור יפה שקוטף מחמאות…מאז גוייסתי והפכתי למד"סית והיום אני מדריכת קיקבוקס שחלק מהבנות בשכבה שלעגו לי קורעות את התחת אצלי בשיעור…סגירת מעגל או לא? :)

מאת: רחלי

רחלי — Tue, 05 Jun 2012 19:50:39 +0000

החוויה שהכי זכורה לי מימי התיכון היא החוצפה הקטנה שלי בנשף הסיום שלי שבו הזמנתי את המורה לצרפתית לריקוד סלואו מנומס אבל בלי שאף אחד שם לב הוא הפך לקצת מדי שובב :) קלוד היה שמו ומכיתה ט ובמשך ארבע שנים הוא לא רק היה המורה שלי הוא גם היה מושא תשוקותיי ובריקוד הקטן שלנו מימשתי את הפנטזייה הקטנה(גדולה) שלי…הוא בטוח כבר לא יסכים לרקוד עם אף אחת שוב…הוא נהנה יותר ממה שמותר לו :)

מאת: דורין

דורין — Tue, 05 Jun 2012 12:35:05 +0000

החוויה שהכי זכורה לי מימי התיכון היא כאשר נשארתי עד מאוחר בבית הספר כדי ללמוד, והבאתי איתי בתיק מנה חמה. כדי להכין אותה הייתי זקוקה למים חמים, שנמצאו בחדר המורים. כאשר נכנסתי ובאתי למלא את המנה במים מהמיחם, מורה כלשהו צץ משום מקום והחל לצעוק עליי באכזריות, שאני לא אמורה להימצא שם, ושהמים הם של המורים ולא של התלמידים. אני לא מבינה איך הוא יכל למנוע מילדה צנומה וכחושה שכמותי את ארוחת הצהריים שלי! באותו הרגע יצאתי מחדר המורים בבהלה ולא נכנסתי לשם יותר.

מאת: רבקה

רבקה — Tue, 05 Jun 2012 12:29:38 +0000

החוויה הזכורה לי ביותר מימי התיכון הייתה כשהמורה שלי לביולוגיה ניסתה לשדך לי תלמיד מהכיתה. כל שיעור היא הייתה מציינת כמה שהוא מקסים וכמה שהוא יהיה בעל טוב. מה שהיא לא ידעה זה שאנחנו כבר ביחד… וחבל.

מאת: מורן

מורן — Tue, 05 Jun 2012 07:13:09 +0000

החוויה שהכי זכורה לי מימי היכון היא הנשיקה הראשונה שקיבלתי מהנער שכל כך אהבתי. הוא היה צנום עם פני מלאך ולמד שנה מעליי.
במשך חודשים דמיינתי את הרגע שיגש אליי נדבר ובסוף גם נתנשק.
באחד מימי החורף בזמן ההפסקה הוא ניגש אליי במזדרון ופשוט שאל איך קוראים לי, מכאן השיחה זרמה והחלפנו טלפונים.
שבוע אחרי גם זכיתי לקבל באותו המקום במזדרון ליד הכיתה את הנשיקה הכי מתוקה שיכולתי לבקש…

מאת: מורן

מורן — Tue, 05 Jun 2012 06:57:20 +0000

מאת: לימור

לימור — Tue, 05 Jun 2012 06:51:59 +0000

החוויה הכי זכורה לי מימי התיכון היא הפעם הראשונה שקיבלתי ציון 100 במבחן במתמטיקה.
אני ממש לא ילדה ריאלית והייתי לומדת שעות ארוכות לפני מבחנים ומקבלת ציונים נורא נמוכים.
עד שבוקר אחד המורה למתמטיקה חילקה את המבחנים בחזרה וקראה
"לימור – אני גאה בך!" את הצמרמורת שעברה לי בגוף באותו הרגע אני אזכור כל החיים…

מאת: .

Tue, 05 Jun 2012 06:34:20 +0000

ואני בהחלט לא אשכח את הפעם הראשונה שלי באילת בטיול שנתי של כתה י"ב :)

מאת: יעל

יעל — Mon, 04 Jun 2012 17:09:21 +0000

זה היה בשנת י"ב שלי, הייתי במגמת תאטרון (שזו המגמה השווה ביותר)ובחרנו להעלות להפקות גמר את "גם הוא באצילים" מאת מולייר. כמובן הייתה זו בחירה אמיצה ומאתגרת, שכן התעסקנו עם קלאסיקה. אני הייתי המפיקה ונדרש ממני המון מאמץ ואחריות, בין היתר גם שיחקתי שלוש דמויות. אני זוכרת עד כמה התלהבתי מהתלבושות של ההפקה שהיו בסגנון המאה ה-17, שמלות נפוחות עם מחוכים, חצאיות, כובעים וגרביונים.. זה היה ממש תאטרון אמיתי! בסוף ההצגה העלינו פרודיה ל"אגם הברבורים" אני ועוד שלושה בנים, עם בגדי גוף וטוטו. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת, מצחיקה ומאתגרת!

מאת: יעל

יעל — Mon, 04 Jun 2012 17:00:02 +0000