תגובות לפוסט: "מי שלא יבוא חבל: מה לארוז לקרנבל בברזיל?"

מאת: מילי

מילי — Tue, 21 Feb 2012 15:09:54 +0000

מכל החופים שיש בעולם אני הכי אוהבת את חוף בוגרשוב . יש בו מסעדה טובה, מוסיקה טובה. כסאות לרבוץ בהם ולהרגע. הים חצי מטר מהמסעדה והכי כיף לשבת שם, לרקוד בקיץ כשממים מוסיקה גם בחוץ. לראות חברים וחברות, או לללכת כשאין אף אחד. והכי הכי חשוב כשיש משחקי כדורגל (אני יושבת שם המון, ובמונדיאל לא צריכה להזמין מקום) שמים כמה מסכים ענקיים לצפייה, והעונג עילאי בעיני…מוסיקה, ים,כדורגל, מה עוד אני יכולה לבקש? חוץ מציפס ובירה?

מאת: שן

שן — Mon, 20 Feb 2012 21:30:09 +0000

החופים של היבשת השחורה- חוף השנהב, דרום אפריקה, קניה, או האיים של אפריקה סיישל, מדגסקר, מאוריציוס. מקומות עם חופים בתוליים, מלאי טבע פראי, פחות מוכרים והרבה פחות מתויירים. שם אוכל להתנתק, לחבור לטבע, לברוח מכל המוכר או המכיר ואולי אפילו אאזור אומץ להשתזף טופ לס….

מאת: שיר

שיר — Mon, 20 Feb 2012 13:57:58 +0000

לפני הצבא עשיתי טיול לארצות הברית שבין השאר ביקרתיגם באיים הקריבים…
באחד מן האיים נסעתי לאיי קיי-מן שזה הוא איי שתושביו הם בריטים שחורים.
זה היה אחד מהמקומות הכי יפים שהייתי בו..
שהגעתי לחוף נעתקה נשמתי מיופיו של הים העצום והמים הכחולים וכה שקופים שאפילו רואים את החוף הלבן מתחת.
לקחתי איתי ציוד צלילה ונכנסתי לים וצללתי ליופי אין סופי עם מלא חיות קטנות וחמודות ודגים צבעוניים ואפילו סרטני ים קטנים…
לפתע ראיתי תיבה ענקית שהייתה מונחת באמצע הים לקראת העומק וממנה יצאו חרבות. מתסבר שהייתה זו תיבה עתיקה וישנה שהונחה שם באחת המלחמות.
בקיצור היה מדהים ביותר מזל שצילמתי מלא תמונות שאוכל להתענג על הזיכרונות עוד ועוד :)

מאת: טליה

טליה — Mon, 20 Feb 2012 07:17:16 +0000

טוב, היום הוא כבר הרבה פחות סודי…. אבל לפני 11 שנה….
לפני 11 שנה, אני ומי שבעלי היום בטיול שלאחר צבא בהודו, חורשים על הצפון הירוק ואט אט מתקדמים לכיוון הדרום הטרופי, אחרי נסיעת לילה טרופה באוטובוס מגיעים לגואה, חם, שמש, ים… אנחנו מרגישים איך כל תא ותא בגוף שלנו מפשיר ונפתח ליופי ולטרופיות של הדרום. אבל כשאנחנו מגיעים לחפש לנו מקום לישון אנחנו מגלים שזה ממש לא כמו שדמיינו, יש דירות במרחק מה מהים, אבל… איפה החושות? איפה החופים השקטים והמבודדים? מאוכזבים, אנחנו מחליטים לא לוותר, תופסים נהג מונית ומתארים לו את הפנטזיה, כמובן שהוא מכיר בדיוק מקום כזה… לאחר עוד זמן מה של נסיעה, אנחנו מגיעים לשם, בהתחלה לא רואים כלום רק מלא חול, מתקדמים, ואז מתקדמים עוד קצת, והנה נפרשת לפנינו רצועת חוף בתולית, חול לבן, הרים ירוקים ברקע, ו 2 חושות צנועות לצד מסעדה קטנה- החלום והתגשמותו… אנחנו מסתכלים על הים מחובקים, עוד קצת בשוק מהמעבר החד בין אכזבה לאושר צרוף, ובתור מתנה אחרונה ברצף הארועים הזה אנחנו רואים באופק להקת דולפינים שקופצים בתוך המים…
בילינו שם כחודש, הרבה מרגעי האושר בחיי חרוטים מאותה התקופה, ומאז שעזבתי אני נושאת בתוכי געגוע לאותו מקום קסום ומשאלה שיום אחד נחזור לשם, אבל כבר בשלישיה (כפי שאנחנו היום) ואולי אפילו ברביעיה….

מאת: יעלי

יעלי — Sun, 19 Feb 2012 23:25:48 +0000

מעלה בי זכרונות מהטיול של אחרי הצבא…
ובכיף הייתי חוזרת לשם – אי מורו דה סאו פאולו
מבודד, 2 מעברות ביום מגיעות לשם… ובלילה האי מתחפש כמיטב המסורת
הצבעונית של ברזיל.

מאת: cheli

cheli — Sun, 19 Feb 2012 20:48:30 +0000

ארצות הברית, פלורידה, חוף מיאמי. מכסים את החלום האמריקאי בטיול אחד שטוף שמש. "מדינת השמש הזורחת" לארוץ בגד ים ולהתפנן על איזה קוקטייל. חלום.