תגובות לפוסט: "התנ"ך לפאשניסטה: חוקי הסטייל של טריני וסוזנה"

מאת: האם קים קרדשיאן היא בעלת הגוף המושלם? | Hebrew

האם קים קרדשיאן היא בעלת הגוף המושלם? | Hebrew — Wed, 11 Jun 2014 18:17:00 +0000

[...] תשאלו את טריני וסוזנה מה השלב הראשון באימוץ מלתחה חדשה ואופנתית, הן ללא ספק [...]

מאת: אורה

אורה — Fri, 16 Dec 2011 11:35:17 +0000

מאת: רון

רון — Wed, 23 Nov 2011 10:00:56 +0000

בגדול אני חושבת שאני מתלבשת נכון! העובדה היא שמחמיאים לי לא פעם, והטעות המשמעותית בחיי היתה שנתתי לאמא שלי לקנות לי בגדים והיא קנתה לי מכנסי ג'ינס נמוכים שגרמו לי לסיוט!!! עד היום יש לי רגישות גבוהה מאוד לגבי בגד שחשוב שיהיה יפה אבל בעיקר נוח!!! וכשהבת שלי אומרת לי אמא לא נוח לי אני מיד מחליפה לה בלי ויכוח!!
כלומר אם אני בדרך כלל במידה 42 ופתאום מגלה שאת הג'ינס הזה אני צריכה במידה 44 אני ממש לא מהססת לקחת את זה הנוח במידה 44!

מאת: צופיה

צופיה — Tue, 22 Nov 2011 13:53:40 +0000

כשהייתי בכיתה י"א משום מה חשבתי שזה נורא מגניב ללבוש חולצה ורודה,חצאית ורודה, נעליים ורודות, תיק ורוד עגילים ורודים..יצאתי ככה מהבית והייתי בטוחה שזה מה זה יפה…היום שאני חושבת על זה אני מזדעזעת..
אגב כל בגד היה בגוון אחר של ורוד..איזה בושות!

מאת: דנה

דנה — Tue, 22 Nov 2011 13:20:15 +0000

ביום עבודתי הראשון במשרד
בחרתי ללבוש ג'קט מיוחד.
אמרו לי "סביבת עבודה יצירתית"
אז חיפשתי דרך מקורית,
אך שכחתי מה רבה תפוקת הזיעה האיזורית.
חם בטבריה וחם בתל אביב
ואני עם ג'קט קטיפה סגול, מרהיב
הפכתי לבדיחת השנה התורנית
אך לפחות הפרחתי לרגע את השממה האפנתית.

מאת: גל

גל — Tue, 22 Nov 2011 08:33:27 +0000

יום קיץ חמים ונעים. קמה בבוקר ולובשת את שמלת המקסי המפוספסת החדשה. כל היום מקבלת מבטים מחויכים, קריצות ואנשים שמסובבים ראשים. לתומי חשבתי שהשמלה עשתה את שלה והרגשתי מיליון דולר. כשחזרתי הביתה אימי הסבה את תשומת ליבי לעובדה כי השמלה שקופה…

מאת: תמר

תמר — Mon, 21 Nov 2011 12:47:55 +0000

טיול גיבוש באמצע הצבא- סיפור אמיתי.
אני: כובע בוקרים מנומר בשחור וזהב, חולצה אדומה עם פסים שחורים לרוחב ו…מכנס שרוך ירוק דשא עם גומי למטה. כמובן שלא פסחתי על נעלי ספורט כחול וורוד יחד. ההתגבשות עברה חלק, כולם צחקו עליי וככה הכרנו. מיותר לציין שיש תמונה למזכרת ושעד היום, שנתיים לשחרור עדיין זוכרים לי את אותה ההופעה. (שלא כ"כ השתנתה מאז)….
אין טעות יותר גדולה מזו ומחטב יכול רק למתן אותי.

מאת: yaara

yaara — Mon, 21 Nov 2011 06:32:33 +0000

אין פדיחה גדולה מזו- כל כך הרבה צבעים אז למה לעזאזל?!?
מרזה? מבליט את העיניים? לא ברור למה אבל תמיד אני חוזרת מקניות עם בגד- שחור.

אם זה לא מספיק אז יש גם את התחתון שחותך את הבטן שבעזרתו כל חצאית הכי יפה שיש מקבלת תלולית נוסםת באיזור הבטן. דרך אגב למטיבי רואי, אז כם מבעד לחולצה הצמודה רואים את התלולית הזאת, מה יותר מוצלח מלטשטש את זה עם בגד שחור?

מאת: לילך

לילך — Mon, 21 Nov 2011 06:17:01 +0000

רקע כללי: יש לי מבנה גוף אגסי, שהיריכיים הם חלק משמעותי.התקופה המדוברת היא לפני שהכרתי את עולם המחטבים.

אז הייתי בקניון רמת אביב והייתי חייבת איזו שמלה חמודה לאירוע. מה קניתי???
שמלת פסים רחבים כאלה (לרוחב) של שחור ולבן. השמלה עצמה באמת חמודה ועדינה אבל מה לעשות צמודה, לא מותאמת למבנה גוף שלי. מה עוד שמתי לב ביום האירוע שניה לפני שיוצאים מהבית… שפס לבן עוטף לי את כל היריכיים!!! לא היה לי על היריכיים אפילו לא טיפת שחור שיטשטש…..
ושוב אני מזכירה זה היה מזמן!!!
והיום אני מאוד בקטע של מחטבים וכל מה שיכול להכניס לטשטש…

מאת: ליאן

ליאן — Sun, 20 Nov 2011 22:39:24 +0000

הטעות הכי גדולה שלי היא שמאז גיל 15 הלא-כל-כך-עליז שלי שכלל בעיקר חולצות קרועות (שחורות), מכנסי פדלפון (שחורים) והרבה ניטים (כסופים. אבל עם רצועה שחורה), התקשיתי לחזור לצבע.
הצבא אילץ אותי לעבור לחאקי, אבל בין לבין ברגעם מחוץ למדים המשכתי עם השחור.
אחרי הצבא התחלתי לגוון קצת: פעם אפור כהה, פעם אפור בהיר, לפעמים אפור ממש כהה ולאירועים מיוחדים כחול כהה שמרוב הזוויות נראה כמו שחור.
לקח לי 6 שנים להבין שהצבעים לא עשו לי שום דבר רע, ועוד שנה ללמוד איך לשלב אותם נכון וגם ליצור אאוטפיט – שומו שמים – שאין בו מכנס או טופ בשחור, אלא צבעוניות שונה!
כך לראשונה מאז גיל 14 מצאתי את עצמי לאט לאט מתחילה לגוון. פה כחול קצת יותר בהיר ואפילו טורקיז, משם התחלתי להתקדם אל הירוקים, הסגלגלים והיום יש לי במלתחלה הטעות הכי גדולה שלי היא שמאז גיל 15 הלא-כל-כך-עליז שלי שכלל בעיקר בגדים שחורים והרבה ניטים, התקשיתי לחזור לצבע.
הצבע אילץ אותי לעבור לחאקי, אבל בין לבין ברגעם מחוץ למדים המשכתי עם השחור.
אחרי הצבא התחלתי לגוון: פעם אפור כהה, פעם אפור בהיר, לפעמים אפור ממש כהה ולאירועים מיוחדים כחול כהה שמרוב הזוויות נראה כמו שחור.
לקח לי 6 שנים להבין שהצבעים לא עשו לי שום דבר רע, ועוד שנה ללמוד איך לשלב אותם נכון וגם ליצור אאוטפיט – שומו שמים – שאין בו מכנס או טופ בשחור, אלא צבעוניות שונה!
כך לראשונה מאז גיל 14 מצאתי את עצמי לאט לאט מתחילה באמת לגוון. פה כחול קצת יותר בהיר ואפילו טורקיז, משם התחלתי להתקדם אל הירוקים, הסגלגלים והיום יש לי במלתחה שמלה אדומה, טופים צבעוניים, צעיפים בכל צבעי הקשת, לקים צבעוניים (בעיקר בצבעים לא קונבנציונליים, אבל העיקר שלא שחור), נעליים שהן לא מגפונים שחורים ואפילו טופים ורודים! (טוב, טופ ורוד אחד. זו בעצם גופיה. ובדרך-כלל אני לובשת אותה מתחת למשהו כך שהיא רק מבצבצת. אבל זו התקדמות!)

על דבר אחד עוד לא הצלחתי להתגבר עד היום: דוגמאות. פרחוני, מנומר, נוצץ – לא משנה לאיזה כיוון תיקחו את זה, זה עושה לי בחילה.

מאת: אני

אני — Sun, 20 Nov 2011 20:39:21 +0000

לפני כמה שנים הייתי באילת עם האקס שלי והמשפחה שלו והתלבשנו כמובן נורא יפה לארוחת ערב בחדר אוכל של המלון בכדי להמשיך את הערב במסיבה… אז לבשתי שמלת מיני צמודה וקצרה (אני די גבוהה אז רוב השמלות נורא קצרות עליי…) בצבע שחור, כשמתחת לבשתי מחטב בצורת מכנס בצבע לא אחר מאשר- לבן! כמובן שהמחטב היה ארוך מהשמלה ו-"הציץ" בכל פעם שהתיישבתי או קצת התכופפתי… האקס היה גם מספיק חסר טאקט בשביל להעיר לי על זה… כאילו שלא שמתי לב לזה לבד… וכך ביליתי שעות של חוסר נוחות כשכל 5 דקות הייתי צריכה למשוך את השמלה כלפי מטה…

מאת: אביבה

אביבה — Sun, 20 Nov 2011 20:20:29 +0000

סיפור די נפוץ, נדמה לי… פעם לבשתי מכנסיים שחורים וצמודים. הייתי בעבודה, התכופפתי ו…קררררר. המכנסיים נקרעו בתפר בישבן. והכי גרוע, לבשתי חוטיני מתחת. וכל זה קרה כמובן ליד עמדה של שומר שכנראה עד היום זוכה בסיפור מצחיק כשהוא יוצא עם החבר'ה.

מאת: אפרת

אפרת — Sun, 20 Nov 2011 20:20:06 +0000

הטעות האופנתית שלי היא טעות שהרבה מאוד נשים מבצעות באופן יומיומי – ללבוש שחור כל הזמן, שחור ועוד שחור, שכבות של שחור זו על גבי זו, גרביונים שחורים, שמלה שחורה, צעיף שחור, הכל שחור. וכל זה מדוע? בגלל האמונה ששחור זה מרזה, שחור זה נפלא, שחור זה השחור החדש.
אז נכון, שחור זה באמת נפלא – אבל ללבוש רק שחור בלי לשלב לעולם צבעים, אפילו כתם צבע קטן בדמות עיטור על החולצה, צעיף כחול או אדום או אפילו, ירחם השם, ורוד, רק גורם לנו להיראות כמו גוש שחור בנוף. שכבות של שחור לא מחמיאות לחמוקיים כי לא מצליחים להבחין בין הקרדיגן שיוצר נפח, לבין החולצה שמתחתיו. אם החולצה הייתה סגולה למשל – היה אפשר לראות את צורת הגוף, וזה מחמיא יותר תמיד מלבישת בגדים גדולים שיושבים כמו שק (טעות אופנה בה חטאתי בצעירותי – לבישת חולצות ענקיות שמטשטשות את כל הגוף, למרות שהמידה שלי אינה כה גדולה). ולכן – עם כל אהבתי הרבה לשחור – אל תשכחו גם לשלב ולגוון צבעים, זה מאפשר לחשוף את הייחודיות שלכן, ויוצר מראה הרבה פחות משעמם והרבה יותר מעניין :)

מאת: עדן עדי

עדן עדי — Sun, 20 Nov 2011 18:53:30 +0000

הג'ינס בגזרה נמוכה.
הייתי טינאייג'רית שחשקה גם ללכת בג'ינס נמוך שמתגרה בלגרום לשערות ערווה להציץ
ולפי הטבלה של טריני וסוזנה אני לא סוכריה אלא יותר כמו צ'לו או פין של באולינג.
תוסיפו לזה גזרה בסיומת של פדלפון וציצים שעוד לא צמחו ותקבלו שומנים מציצים מכל עבר עם חולצת בי"ס מהוהה והדובדבן על הקצפת – תחתוני חוטיני!
מה חשבתי לעצמי? רק בידי אלוהי האופנה התשובה :)

מאת: יהודית בן

יהודית בן — Sun, 20 Nov 2011 18:53:15 +0000

מכיון שאני לובשת רק חצאיות לבשתי תמיד חולצה ארוכה מעל חצאית ארוכה ובמקום לחטב את הגוף זה רק השמין יותר במראה כמו שק עד שהבנתי שצריך משהו יותר קצר מעל