תגובות לפוסט: "איך להתלבש למפגש עם המשפחה של בן הזוג?"

מאת: עדי

עדי — Mon, 26 Sep 2011 13:34:33 +0000

לפני ה-רבה שנים חזרי מטיול של כמעט שנה בדרום אמריקה כשהיעד האחרון היה קולומביה. נחתתי ממש לערב פסח, ככה שהגעתי לסדר באווירת הטיול לחלוטין.
במהלך הארוחה מישהו אמר משהו על תוכנית חדשה שרק עלתה "של מי השורה הזאת" ואני בשיא התמימות אמרתי "שורה? איזו שורה?"
חשוב לציין שלא נגעתי ולא אגע בחומרים האלו אבל מכיוון שקולומביה כ"כ מזוהה עם העיניין זה פשוט נשלף לי מהפה בלי מחשבה….
כולם השתתקו והסתכלו עלי, זו הייתה המשפחה של אישתו של אבא שלי (אפילו לא המשפחה הקרובה שלי…) ואבא שלי (שוטר בדימוס!) נהיה אדום, הוא כמעט התפוצץ.
בקיצור, פ-א-ד-י-ח-ו-ת!!

מאת: אלכס

אלכס — Mon, 26 Sep 2011 09:47:00 +0000

יום אחד הייתי אצל החבר שלי בארוחת שישי, כל המשפחה מסביב לשולחן וזאת הייתה אחת הפעמים הראשונות שלי אצלו הם הכינו על האש והגישו כנפיים, עכשיו כנפיים כמו כנפיים אוכלים בברבריות עם ידיים אין דרך אחרת
אני חמודה שכמותי ניסיתי להפגין את נימוסי השולחן המורחבים שלי (כיאה לליידי), ולאכול את הכנף עם סכין ומזלג, הכנף זינקה לי מהצלחת ועפה מעל כל יושבי השולחן לקצה השני של החדר,
"מה זה היה"" שאלה אימא שלו ההמומה.. "הכנף המעופפת, כנראה לא עשויה מספיק" טענתי להגנתי.. למזלי כולם צחקו על זה אבל אני לא אשכח את זה בחיים, וד"א מאז אני אוכלת כנפיים ר-ק- עם הידיים :)

מאת: שני

שני — Mon, 26 Sep 2011 06:35:39 +0000

ערב פסח ואני מצטרפת בפעם הראשונה לארוחת חג בביתו של בן זוגי שהיה בזמנו. מדובר בארוחת חג שנכחו בה כל המשפחה המורחבת שלו, כל הדודים והסבתות האפשריות.
אני ובן זוגי מגיעים לבית הוריו, בכניסה לבית מקבלים את פנינו ראשונים ההורים שלו כאשר מרבית הארוחים כבר שם.
אמו של בן זוגי מחבקת ומנשקת אותי בברכת חג שמח, כשאני מסיימת איתה אני עוברת לאבא שלו. ואז זה קרה…
קרתה לנו התאונה הזאת, כמו שאת הולכת ברחוב ומישהו בא מולך ולא ברור לאיזה צד צריך ללכת כדי לעבור.. זה מה שקרה עם הנשיקה, הסתבכנו כזה עם הצדדים של הנשיקה על הלחי ואופססס, נתקלנו בפנים ויצאה נשיקה על הפה!! לעיני חבר שלי, אמא שלו וכל שאר המשפחה. ממש נשיקה על הפה עם אבא שלו!! בושות!

מאת: ליה פודקוריטוב

ליה פודקוריטוב — Mon, 26 Sep 2011 05:28:19 +0000

אני ועוד כמה חברים של בעלי אירגנו לבעלי מסיבת הפתאה, וזו גם הייתה הפעם הראשונה שאני הולכת פגוש אותם.
אנכנו תכננו לעשות את המסיבה בבית של ההורים שלו עם כול המשפחה, אז כדאי לבדוק דברים אחרונים הייתי צריכה בפעם הראשונה להתקשר להורים שלו הביתה, התקשרתי וכניראה שאביב של בעלי ענה לי וחשבתי שז אח שלו וביקשתי את אמא שלו… ועד שקלטתי מה קרה יצאתי מפגרת אבל כשסוף סוף באתי אליהם הם התעלמו ממה שקרה וצחקנו על הכול.

מאת: אני

אני — Mon, 26 Sep 2011 00:17:44 +0000

לפניי שנתיים כשלושה חודשים אחרי שהכרנו אני והחבר היקר שלי, החלטנו שהגיע הזמן לעבור לשלב הבא, שלב ההיכרות עם ההורים,
ההתרגשות הייתה בעיצומה ההכנות היו מרובות, והיום הגדול הגיע,
הצטחתחתי התמרקתי והתלבשתי במיטב מחצלותיי ויצאתי לדרך.
ערכו לכבודי ארוחה קצת יותר מפוארת מבד"כ (עכשיו אני יודעת)
הכרתי את ההורים,האחים הדודה הסבתא ו2 הכלבים,באמת משפחה יפה.
קצת פרטי רקע: אני מרכיבה עדשות מגע כבר לא מעט שנים, ובלעדיהן אני לא רואה דבר ולא חצי דבר.
באותה ארוחה חגיגית אכלת מתבשיליה של האמא ונהנתי מכל ביס, הכל היה מתובל וחריף כמו שאני אוהבת,
רק מה לא ממש נזהרתי ובאמצע האוכל בזמן שחתכתי את הדג החריף קפצה לי טיפה מהרוטב לתוך עין ימין,האינסטינקט הראשוני שלי היה לשפשף את העין,
בזמן השפשוף העדשה מעיןימין יצאה מהעין ישירות לצלחת סלט שהייתה בקרבתי…
הובכתי כ"כ שלא הצלחתי לדבר ויותר מזה לא ראיתי כלום צרבה לי העין ואין לי עדשה, ויש סלט על השולחן עם עדשה רכה מוכן לאכילה,
לא ראיתי כלום!!!!!!!!!
מאותו רגע, רק חייכתי כמו מפגרת והנהנתי בראשי,
וכדי למנוע מיושבי השולחן לאכול מהסלט עם העדשה פשוט הוספתי את כל הסלט לצלחת שלי ואכלתי כאשר אני נושאת תפילה בליבי לא להיתקל בעדשה באחד מהביסים.
אמו של החבר ישר הבחינה ב"עיניי הגדולות והרעבות לסלט",
היא אמרה "אני ממש שמחה שאת נהנית מהסלט".
מאז כל ארוחת שישי שאני מגיעה אליהם הביתה היא מכינה לי קערת סלט נפרדת בנוסף לקערה שעומדת לרשות כולם.
אם היא רק הייתה יודעת כמה אני שונאת בצל וכמה הסלט הזה היה רק תירוץ…יום אחד אני אספר לה.
אז זאת הפדיחה שלי ואין ספק שזאת פדיחה, אני חושבת שרק על האומץ לב שלי להמשיך לשבת ולסבול כאבים בעין, אדמומיות,עיוורון חלקי, סלט בכמויות,וחריף בנשמה מגיע לי לזכות בסט המפנק שאוכל להתפנק אחרי הכל.

מאת: SHIRA

SHIRA — Sun, 25 Sep 2011 20:05:46 +0000

חבר שלי (דאז והראשון!!!) הזמין אותי אחרי בערך 3 חודשים שאנחנו יחד לבוא איתו לחתונה של בן דוד שלו, ובאותה הזדמנות להכיר את כל המשפחה…
ח-ו-ד-ש לפני אני מתכוננת: רצה מחנות לחנות למצוא שמלה (מידי, שחורה עםמחשוף וי ושרוולי 3/4.."בחורה צנועה")ונעליים (סטילטו שחורים)וסט תחתונים הולם (תחרה בצבעי שחור-שמנת) ואקססוריז מתאים וקובעת תור למספרה, ולמניקור-פדיקור ואפילו דואגת להתאפר אצל מאפרת מקצועית…עשיתי פשוט ה-כ-ל כדי להיות הכי יפה ביום החתונה ולמצוא חן בעיניי כולם..
וסוף סוף מגיע היום המיוחל -ואפילו אני מופתעת מהתוצאה הסופית…
מגיעים לאולם ולשמחתי כולם מחמיאים לי ומתפעלים מכמה שאני יפה (חסר היה לי שלא..).. ואז מגיע שלב הריקודים ואלוהים יודע למה (האלכוהול?השמחה? הגאווה? הרצון למצוא חן???) אני מחליטה לרקוד במרכז הרחבה, ותוך כדי הריקוד אני קולטת שנהיה סביבי מעגל כאילו אני הכלה בכבודה ובעצמה וכל החבר'ה הצעירים והילדים מתלהבים ממני, מסתכלים צוחקים ואני בטוחה שאני רוקדת לפחות כמו אנה ארונוב אז אני ממשיכה בשיא ההתלהבות שלי.. אחרי כמה דקות חבר שלי מחבק אותי (ואני בליבי חושבת "מה קשור ?? דווקא עכשיו?!?!") ואומר לי "מאמי תסדרי כבר ת'שמלה, רואים לך הכל!!!"…
איזה בושות אלוהים!!! לא ידעתי איפה לקבור עצמי!!! זה היה ממש אפקט הסינדרלה תוך שנייה הפכתי לסמרטוט…!!!

והכי קטע שהכל מתועד בסרט של החתונה…חחחחחחחח!!! בקיצור אחרי הפדיחה הנוראית הזו הייתי בטוחה שזהו- השארתי רושם גרוע אבל למזלי הם היו חמודים מאוד ולקחו את כל העניין בהומור ובהבנה שגם זה יכול לקרות..וכל אירוע שהיה להם אח"כ הם היו מזכירים לי מה קרה ושואלים אם אני יכולה לחזור על האטרקציה הזו שוב לקהל..חחחחחחחחחח….למרות שעד היום אני רק חושבת על זה ומתה מהמבוכה והבושה אני למדתי גם לצחוק מזה…כי מה לעשות?! לכולנו יש פדיחות אז צריך ללמוד להסתכל על הכל בצחוק והומור..

וסתם בגלל המתנה-מגיע לי כי אני יודעת על בשרי כמה זה חשוב סט יפה וסקסי(((:

מאת: חסוי

חסוי — Sun, 25 Sep 2011 19:54:40 +0000

לפני בערך שנתיים הייתי בשירותים והחלפתי פד כי זה היה (הזמן הזה של החודש =] ).
פתאום נכנס בן דוד שלי שקטן ממני ב6 שנים.
הוא ממש נבהל וישר יצא מהשירותים. אני הייתי בפאדיחה הנוראית של החיים שלי ופחדתי שהוא יספר למשפחה.
השכבתי אותו לישון והלכתי לשבת בסלון,אחרי כמה זמן צלצל הטלפון בבית,ועניתי כי עשיתי לו בייביסיטר ואני הייתי היחידה בבית. בצד השני של הטלפון היה מהבית חולים, ממוקד חרום.
הם אמרו לי שהתקשרו אליהם והם לא הבינו מה רצו ושאלו אם קרה משהו כי ילד קטן התקשר ואני אמרתי בפחד נוראיי, לא לא קרה כלום הכל בסדר.
והם אמרו שאני צריכה ללמד את הילד שלא להתקשר סתם, ואני לא הבנתי מה קורה, כי בן דוד שלי כבר ישן במיטה!.
לאט לאט הבנתי שבעצם זה היה בן דוד שלי שהתקשר כי שאני יושבת בשירותים וגוססת וישר רץ להתקשר לאמבולנס.
אבל זה היה מביש מידי כדי שאני יודה בזה למוקד חרום..
אולי כדי שאני יקבל סט חזיה ותחתונים שיהיה לי משהו נקי ללבוש (;.

מאת: שיר

שיר — Sun, 25 Sep 2011 18:48:50 +0000

בחג פסח שעבר חגגתי לראשונה אצל המשפחה של חבר שליאת הסדר… אמא של חבר שלי מאוד מאוד מאוד נקייה ומסודרת… כולנו ישבנו בשולחן והתחלנו את הסדר.. כאשר הגענו לארוחה חבר שלי הזמין אותי לצאת למרפסת להתרחק קצת מכולם. בעודי צועדת לכיוון המרפסת הרגשתי בום ענקי ואת כל הפרצוף שלי נמרח על זכוכית! מסתבר שנתקעתי בווטרינה שהייתה כ"כ נקייה שאפילו לא ראיתי אותה!!!! מיותר לציין שכל בני המשפחה הסתכלו וצחקו.היה מבין מאוד…

מאת: רחלי

רחלי — Sun, 25 Sep 2011 18:39:38 +0000

מאת: נועה חכים

נועה חכים — Sun, 25 Sep 2011 18:33:16 +0000

הפאדיחה הרצינית שלי, התרחשה ממש לא מזמן כשאחותי התחתנה. לבשתי באותו היום שמלה פרחונית קייצית, ומתחת תחתונים- נוחים כאלה, רחבים.
כמו בכל חתונה, התאספנו כולנו אצל משפחת החתן, לחגוג שבת חתן, וניגשתי לעזור לפזר את האוכל על השולחנות. ממש בהתחלה, קפצתי לשירותים, ומבלי לשים לב, חזרתי כשהשמלה שלי תפוסה בתחתונים, וחצי תחת מבצבץ החוצה. פתאום פונה אליי אחותו של החתן, ואומרת לי שאם היא הייתה יודעת שעושים תחרות ביקיני היא הייתה מגיעה מוכנה ומוותרת על תחתוני הסבתא- ומשכה לי את השמלה החוצה. קלטתי מה קרה, הסתובבתי וראיתי שכל הנשים שהיו במטבח ברצפה מרוב צחוק, הייתה חגיגה ממש. מזל שלא הספקתי להסתובב בין השולחנות.. כי אם כבר חושפים אז רק כשמוכנים עם סט לנז'רי הורס.

מאת: מורן

מורן — Sun, 25 Sep 2011 18:10:53 +0000

היינו בטורקיה עם המשפחה של החבר והדודים שלו.
בבוקר הלכנו מהמלון לשוק, שם מדדתי בגדי ים, ולאחר המדידות נשארתי רק עם גופייה.
כשחזרנו למלון הלכנו לשפת הבריכה, שם כבר כל הדודים היו במים, ורצינו להצטרף.
אני…ששכחתי שהורדתי את החלק העליון של בגד הים…הורדתי באדישות את הגופייה שלי ונעמדתי בכיף לפחות 10 שניות…עד שקלטתי שהציצים שלי חופשיים לחלוטין!!!!
אמא איזה פדיחות!!! כל העולם, כל הבריכה, כל הדודים, כולם בוהים לי בפטמות ואני עומדת לי בכיף!
רק נזכרת בזה ונבהלת…

מאת: מורן

מורן — Sun, 25 Sep 2011 18:07:45 +0000

בארוחה משפחתית ראשונה אצל חבר שלי, נכחו ההורים שלו, האחים, הכלות, כולם.
באמצע הארוחה, אמא שלו- שישבה לידי, שחררה נפיחה מכובדת מאוד שהשמיעה רעש מכובד מאוד…
בגלל שהיא ישבה לידי- כולם הסתכלו עלי!
היא היתה בסדר ואמרה לכולם שזו היא- אבל כולם חשבו שהיא אומרת זאת כדי למנוע ממני את הפדיחות ולכן לא האמינו לה…
שנים אחר כך היו בטוחים שזו הייתי אני…

מאת: rotem

rotem — Sun, 25 Sep 2011 17:26:40 +0000

לא הכי נחמד להזכר בזה עכשיו אבל כןP:
אכלנו ארוחה משפחתית עם חברים, ושמתי חזייה ללא ריפוד(דבר דיי נורא, היום אני יודעת..) היה מזגן מקפיא שהבליט לי את הפטמות בצורה מטורפת.. באמצע הארוחה קלטתי כל מני מבטים שנזרקים לכיווני ואז מייד מופנים(כנראה מהבושה..) ולאחר חצי שעה של בהיית האחרים בי הלכתי לשירותים ומייד ראיתי את המצב הנורא. אני חושבת שמיותר לציין כמה רעע הרגשתי באותו רגע. מה גם שהאורחים היו דתיים, ולא נעים- בטוח היה.
הלכתי מייד לחדר והחלפתי לחזיה המרופדת היחידה שהיתה אז ברשותי וחזרתי לשולחן.
כשחזרתי, הבושה שלי והפאדיחה רק עלתה מדרגה כיוון שכולם הסתכלו עלי במבטים של: אז-מה?!-החלפת-חזייה..?-איפה-הפטמות-שלך..?-גזרת-אותן-או-משהו-??
זה היה פשוט נורא.. התחושה הרעה ליוותה אותה גם כמה ימים אחרי המקרה:S

גם עכשיו כאשר אני נזכרת במקרה תוך כדי שאני כותבת, צפה ועולה לה בי הרגשת המבוכה הרעה שחשתי אז.. אני מקווה שהתחושה תחלוף מתישהו ושיום אחד אף לא ארגיש אותה כלל, אך לבנתיים יספיק לי לנחמה קטה סט הלנז'רי הנפלא והשימושי הזה D:

מאת: דניאל

דניאל — Sun, 25 Sep 2011 17:16:00 +0000

לסבא וסבתא שלי יש חברים מאוד טובים מאז שהם צעירים- משה ויונית. לפני כמה שנים יונית ז"ל נפטרה. זמן קצר לאחר שהיא נפטרה עשינו ארוחה משפחתית והזמנו גם את משה כדי לעודד אותו, שכן לא היו להם ילדים, והוא היה בודד.
באמצע הארוחה שמתי לב שרק משה נמצא, ואני שרק חזרתי מחו"ל עם חברים, לא ידעתי על מותה של יונית ושאלתי רגע משה, איפה יונית?
כולם הסתכלו עליי בפה פעור ומשה שתק עד סוף הארוחה. זוהי בהחלט פאדיחה לא נעימה שאני בחיים לא אשכח

מאת: לי

לי — Sun, 25 Sep 2011 17:01:19 +0000

הפעם הראשונה שפגשתי את כל המשפחה של בן-זוגי, היתה באירוע משפחתי של יום העצמאות, עם כל המשפחה המורחבת של הדודים ובני הדודים.
כמובן שדאגתי להתלבש בהתאם לעשות רושם ראשוני טוב, עם עקבים גבוהים.
האירוע היה על הדשא, לכן אותגרתי מבחינת העקבים.. הכל הלך יחסית בסדר עד שברגע אחד של חוסר תשומת לב, העקב נתקע עמוק בדשא, החלקתי אחורה, כמובן שהשמלה הלבנה (לכבוד יום העצמאות) הפכה ירוקה, כולם התקרבו להסתכל, כל מה שנשאר לי היה להיבלע לאדמה.
יש לציין שמאז אנחנו כבר 3.5 שנים ביחד והמשפחה שלו אוהבת אותי המון, אבל לעולם לא תשכח לי את הפאשלה הזו.
כמובן שמאז אני מבררת לפני כל אירוע, האם הוא על רצפה, או דשא, כדי לדעת מה לנעול (: