ולכל הנשמות הטובות שמפצירות ברנה לחשוף את שם האנס "כי זו אחריותו של רנה למנוע את האונס הבא" – לא זו לא. לרנה יש אחריות כלפי עצמו בלבד. לחשוף את שם האנס שלו – ובמיוחד כשמדובר בדמות חזקה בתעשייה, עם כסף וסוללת עורכי דין – זו החלטה על סף הבלתי אפשרית, ואחן לאף אחד ואחת מכם זכות להחליט אותה בשביל רנה. יש לי חברות שנחשפו בפרשת קסטיאל, וזו הייתה כנרטה ההחלטה הכי קשה וכואבת שקיבלו בחייהן. לקרוא מאות טוקבקים מגעילים על חיי המין שלך – שורד/ת האונס – או על המראה שלך או על "למה התלוננת רק עכשיו" או " בלי הרשעה אני לא מאמין לה" – זה שובר, זה איום.
האדם היחיד שאחראי על הקורבנות שלו – בעבר או העתידיים – הוא ק', האנס.

במקרה יצא שאני מתעסקת הרבה עם פגיעות מיניות. אנשים לא יודעים אבל היום בני נוער נפגעים יותר (!!) מבנות נוער. הבושה והאשמה מונעים מהם טיפול והם מוצאים כל מיני דרכי התמודדות קשות יותר ופחות.
אתה סיפור הצלחה.

קראתי את הכתבה, איש יקר שאתה, מעניין איך אותן שנים בתיכון זכורות אחרת לכל אחד.
בשבילי כבר אז היית ילד יפה, אמיץ, מצחיק ומוכשר. זכורה לי מסיבה שהגעת אליה עם חצאית ארוכה שתפרת ואני נדהמתי מהסטייל והתעוזה.
זכורים לי טיולים עם הבנות ברמת שרת כשהצחקת אותנו עד דמעות וכמה סמלי זכור לי שחיקינו ושרנו יחד את השרוף "שקר החן והבל היופי".

תמשיך להיות.