תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: 500 ש"ח ל- Asaf & Tomer"

מאת: רונה

רונה — Tue, 18 Mar 2014 07:11:00 +0000

הדבר שאני שונאת זה קמצנות!!פעם אחת יצאתי לדייט עם בחור אחד, נפגשנו בבית קפה באזור והתחלנו לדבר ולהכיר באופן כללי אחד את השני.

הענינים נהיו מוזרים כאשר הבן זוג היה מזעיף פנים ככל שהגיע הזמן ללכת ואני לא ממש הבנתי למה.. תוך כדי השיחה אני קולטת מלא אסמסים מאחותי ומאחי ששואלים איך מתקדם הדייט ומה אני עושה עד שבשלב מסוים החלטתי לסנן אותם שיעזבו ויניחו לי !! בשלב מסויים ביקשנו חשבון והבן זוג מסתכל אלי ואני מסתכלת עליו ואמר  רק שלא יצא יקר יש לי רק כסף קטן ואני יושבת בשקט בהלם טוטאלי כי אני הכי שונאת גברים קמצנים!! המלצרית התעכבה קצת עם התשלום בנתים אני קולטת את אחי ואחותי נכנסים למסעדה ומתישבים כמה שולחנות לידי כאילו אנחנו לא מכירים- כן רציתי להרוג אותם !!!!!

קיצר הבחור הזה כל כך היה על קוצים שהמלצרית לא הגיע עד שהוא קם בעצמו והלך לקופה ואני חשבתי מה הקטע ? מה העצבים!!,??? אני קולטת מאחורה את אחים שלי מתפקעים מצחוק- בזמן הזה הבחור צועק על הקופאי מה עם החשבון שכל המסעדה מסתכלת, פשוט סויט כמו בסרטים!! קיצר החשבון אני זוכרת יצא 70 שקל ואז הוא פונה אלי  חצי חצי?.. פשוט יש לי לקנות משהו בסופר לאמא שלי אחרי זה אני נורא מצטער ואני אדומה לגמרי מבולבלת  אממ.. אוקיי.. ושיצאנו אמרתי שאני לא רוצה לראות את הבחור הזה יותר בחיים שליי!!!! פשוט הדייט הכי הזוי שהיה לי בחייםםם!!

מאת: גבריאל

גבריאל — Mon, 17 Mar 2014 13:53:00 +0000

זה קרה בתחילת הקשר שלי ושל חבר שלי, בערך חודש עבר מאז שהתחלנו לצאת.

לא היה מה לאכול בבית אז החלטנו להכין מנות חמות ששכבו בארון.

בדרכי להביא את המנה החמה לאבא של חבר שלי החלקתי על שלושת המדרגות המובילות לסלון וכל המנות החמות נשפכו עלי ועל הרצפה.

כמובן שכולם נלחצו מאוד כי זאת הייתה נפילה די רצינית ואני התפוצצתי מצחוק מרוב הבושה.

לא היה אכפת לי אפילו מהכפכפים שנקרעו עקב הנפילה או מהכתמים הכחולים, שחורים שנהיו לי רק רציתי לברוח משם כמה שיותר מהר.

מאת: הדר

הדר — Sun, 16 Mar 2014 07:33:00 +0000

לעולם לא אוכל לשכוח איך מאי הבנה קטנה של שם של בחור נוצרה פדיחת האגדות שלי ומבוכה שאני לא חושבת שהזמן יוכל לכפר עליו… בוא נתחיל מזה שלא כל יום פוגשים בחור מדליק בפאב אפלולי ששמו הוא כשם אביו (את זה לא ידעתי) ולאחר מפגש ראשון מדהים שנמשך עד אור הבוקר עם כימיה בלתי מובנת ולאור עוד מספר מפגשים כיפיים ומיוחדים הסכמתי להגיע סוף סוף אני לביתו. קבענו שאבוא אליו לדירה בשעות הערב המאוחרות והוא יבשל לי את המתכון הסודי שלו לפסטה…ואני כהרגלי בקודש החלטתי להיות מיוחדת-שלחתי לו לדירה באותו אחה"צ של יום הפגישה שאני באה אליו משלוח של שמן מסג' עם מכתב חושני בו תיארתי לו מה אני הולכת לעשות לו ומה הוא לי…אומנם הוא לא התקשר לאשר לי שהוא קיבל את המתנה אבל חברת המשלוחים אישרה לי שהאדון בעל השם שציינתי קיבל לידיו את החבילה וחתם… המשכנו להסתמס כאילו אין מחר ולא הבנתי למה הוא לא מדבר על המתנה חשבתי שהוא בכוונה עושה לי טיזינג עד הלילה… בערב שהגעתי אליו לפתח השער פתח לי את השער בחור מבוגר והציג את עצמו באותו השם של הבחור שפגשתי לילה לפני…אחרי כמה דקות של אי הבנה ואי נעימות הבנתי שזה בעצם אבא שלו ויש להם אותו השם…מייד רצה החוצה אשתו של הבחור ושאלה אותי בתוקפנות-זאת את ששלחת את החבילה בצהריים לבעלי…???היא הייתה ממש עצבנית…התחלתי לגמגם ורציתי לקבור את עצמי מהמבוכה עד שבסוף הבינה שזה היה מיועד לבן שלהם שנושא את אותו השם…בינתיים הבן אפילו לא ידע על המשלוח כי מסתבר שהם רבו על זה כל אחר הצהריים ולא סיפרו לו ועשיתי שם בלאגן אמיתי…המבוכה הייתה בשיאה!!! אז כן …בנם אכן גר שם לבד…אבל ביחידת דיור של הוריו… :)

מאת: נוגה

נוגה — Sun, 16 Mar 2014 07:31:00 +0000

הקדמה לסיפור היא שאני והחבר שלי במגמת תיאטרון ועשינו חזרות על קטע מסוים שבוא זוג בני עשרה נכנסו להריון בלתי רצוי והחליטו לשמור על התינוק.

ועכשיו לסיפור אני והחבר יושבים בחדר שלו ועושים חזרה כבר בלי טקסט ולקראת סוף הקטע אמא שלו נכנסת בצרחות ובכי ואבא שלו עומד בכניסה בפרצוף משוגע, אמא של החבר שלי נתנה לנו נאום של 15 דקות ללא אפשרות להשחיל מילה ולהסביר מה קרה פה. בסוף שהיא עצרה התחלנו להסביר להם הכל, אבא שלו התחיל לצחוק ואמא שלו הייתה עדיין היסטרית ועד היום היא מידי פעם שואלת אם אנחנו בטוחים שלא היה הריון. כל זה קרה לפני 10 חודשים…

מאת: יעך

יעך — Sun, 16 Mar 2014 07:06:00 +0000

הסיפור שלי לא קשור להורים שנכנסים באמצע הכיף או ההיפך (תודה לאל!;))…אבל הוא מצליח להיות מביך לא פחות: זה היה החבר הראשון שלי ואחת הפעמים הראשונות שהייתי אצלו בבית. הוא הכין לנו תה ואני עמדתי לידו ודיברתי. בהיסח הדעת שיחקתי עם איזה ידית שהייתה מתחת לארון שמעל הכיור. ופתאום…כל התחתית של הארון והמדף שהיה מחובר אליו נפלו כולל כל הצלחות והכוסות שהיו בפנים שפשוט התרסקו לתוך הכיור, וכל זה מול ההורים שלו שישבו במטבח ובקושי הכירו אותי! מסתבר שהידית איכשהו החזיקה את הארון ומשיכה קלה היה כל מה שצריך כדי להוביל לקטסטרופה הזאת. מיותר לציין שבמשך חודש אחר כך התחמקתי מהבית שלו. לטובת ההורים יש לציין שהם לקחו את זה בקטע ממש טוב, אמרו שמזמן הם היו צריכים להחליף את הארון הזה והיו די משועשעים מזה שכל כך נבהלתי. גם כשאזרתי אומץ להגיע שוב אליו הביתה לא יכולתי להסתכל על הארון החדש שלהם בלי להסמיק.(:

מאת: יעל

יעל — Sun, 16 Mar 2014 07:01:00 +0000

מאת: אלמוג

אלמוג — Sun, 16 Mar 2014 06:38:00 +0000

אני באה ממשפחה גדולה וחמה (ומעט מטורללת), בה ארוחות משפחתיות הן חוויה אינטנסיבית הכוללת לרוב בלאגן, צחוקים, רכילות, סיפורים והרבה שמחה.

פעם היה לי חבר שהזמין אותי לארוחת צהריים עם משפחתו, כמובן שציפיתי פחות או יותר לאותה החוויה… רק מה, להפתעתי הרבה כשהתיישבנו כולנו לשולחן היה יותר שקט מאשר בספרייה. אף אחד לא אמר מילה! עוברות 5 דק', 10 דק'… כולם אוכלים בדממה מוחלטת ואני לא יודעת איפה לשים את עצמי מרוב מבוכה! חשבתי שאני משתגעת… הייתי על סף ייאוש. לפתע, אב המשפחה מרים את ראשו מהצלחת ופונה אליי. חשבתי לי: "הנה באה הישועה! הנה הוא בתור אב המשפחה לוקח יוזמה ומתחיל שיחה!" ואז הוא שאל:

-"את יכולה להעביר בבקשה את המלח?"

…הייתי כל כך מופתעת מהשאלה וכשהבנתי שהנה מגיעות עוד 15 דק' של דממה פשוט נתקפתי בהסטריה מוחלטת של צחוק! לא יכולתי להפסיק! כל פעם שניסיתי להרגיע את עצמי חזרתי לשקט המביך הזה מה שכמובן הצית בחזרה את הצחוק ההסטרי… מיותר לציין שככל הנראה המשפחה שלו לא חיבבה אותי במיוחד אחרי האירוע… ;-)

מאת: עליזה

עליזה — Sun, 16 Mar 2014 06:32:00 +0000

אימו של בן זוגי היא פולנייה שהתחתנה עם מרוקאי, אז על השולחן יש מכל הבא ליד. בפעם הראשונה שפגשתי אותם היא הגישה הרבה אוכל ובין היתר מקלובה שהתחפשה שלמראית עין ונראתה מפתה. לקחתי ביס מהאורז וזה היה נורא – האישה הזאת לא צריכה לבשל. אבל מה שקרה אחרי היה יותר נורא: לא הצלחתי להחזיק את האורז ופלטתי אותו החוצה. בן זוגי ומשפחתו המופתעים הסתכלו עליי במבט כועס, ואני שלפתי את השקר הראשון שעלה לי: "אני צמחונית". מבטי הכעס הוחלפו למבטי חמלה וחוסר הבנה ("אז את אוכלת רק צמחים?"), ומאותו הרגע הפכתי צמחונית. הייתי אוכלת בשר בסתר, הנחתי קופסת B12 ליד המיטה ועשיתי מנוי לנשיונל ג'אוגרפיק. באחד הימים הוא היה בעבודה ואני וחברה הזמנו אגאדיר. בשיא הטרוף של התענגות על הסטייק העסיסי בן זוגי נכנס לפתע הביתה והביט בי בתדהמה יתרה לא היססתי לרגע והתגובה הראשונה שלי היתה "מאמי, חזרתי לאכול בשר!"

מאת: לירון

לירון — Sun, 16 Mar 2014 06:31:00 +0000

לא חשבתי לעולם שמשני כדורי גלידה ובקבוק סודה תיווצר מבוכה כל כך גדולה ועוד מול ההורים של בן הזוג שלי.הכל התחיל מהצעה ספונטנית של אמא שלו בשבת בצהריים לרדת כל המשפחה לקצה הרחוב ולהתענג על גלידות ביום השימשי שהיה באותו יום…זרמנו ותוך 20 דקות כולנו בחרנו כל אחד את הטעמים שלו מול המוכר הסובלני יש לומר ואז משומקום פנתה אלי אמא של החבר שלי ואמרה- "הגלידה והבקבוק סודה עולים לך 24 שקלים-את משלמת במזומן או באשראי?"…את הארנק השארתי בבית כי הנחתי לאחר שנת זוגיות שהם יזמינו אותי למחוות הגלידה ואמרתי לה שאין עלי כרגע כסף וחיפשתי את החבר שלי שיציל אותי…לבינתיים היא ובעלה עשו לי פרצוף רוטן ומביש של לפחות "עושקת מיליונים נמצא מולם" ואז משום מקום הרימה את קולה ליד כולם ואמרה בליווי חיוך מאולץ- "אז מי אמור לשלם על כללל זה ? גיא שלי? "… מעולם לא הובכתי ככה ובטח לא נתנו לי להרגיש ככה במכוון… היום כשאני הולכת איתם אפילו לחניה הארנק עלי…

מאת: מורן

מורן — Sun, 16 Mar 2014 05:54:00 +0000

המבוכה הבלתי נשכחת שלי קרתה בדיוק לפי חוקי מרפי, בדיוק בפעם הראשונה שאזרתי אומץ לפגוש את ההורים הלא קלים של החבר שלי בחגיגת הברית לרגל הולדת הנין העשירי לסבתא רבא והנכד הראשון להוריו של בן זוגי-חגיגה כפולה ומכופלת. כמו שנהוג אצלנו במשפחה שלי הכנתי מלבד הצק שתי מתנות צנועות אחת לאימו של חברי ואחת לסבתא רבא שסיפרו לי שהנכדים פשוט משוגעים עליה.כשהגענו לאולם האירוע קלטתי מרחוק אישה מבוגרת שמלא מלא ילדים מקיפים אותה והיא מחלקת להם סוכריות והנחתי שזו הסבתא רבא והחלטתי להגדיל ראש ולגשת לברך אותה ראשונה מפאת הכבוד שהיא המבוגרת ביותר ולתת לה את המתנה וכך היה ניגשתי הצגתי את עצמי מהר ובירכתי אותה בהתרגשות לרגל הולדת הנין העשירי שלה- היא הסתכלה עלי די בתדהמה וחשבתי שהיא מופתעת מהאומץ שלי רק שמייד התברר שזו הייתה אמא של החבר שלי ובעלה מסתבר היה עד להכול והחמיץ לי פרצוף בלתי נשכח ופשוט הייתי בהלם וכל כך התביישתי והתייבשתי במקום.כל הערב ניסיתי לא להצליב איתה מבטים וכמובן שאת המתנה השניה נתתי לחבר שלי שיתן לסבתא רבא בעצמו ממני…הספיק לי לערב אחד…

עד היום היא לא סלחה לי באמת…

מאת: מריה

מריה — Sat, 15 Mar 2014 16:27:00 +0000

תמיד כל ההורים של החברים שלי אהבו אותי, קל לחבב אותי אני ילדה טובה כזו, חמודה, מנומסת, תמיד מחייכת בקיצור הורים חולים עליי. אבל פעם, באחת השבתות ישבנו עם כל המשפחה של בן הזוג לראות חדשות, אני לא חובבת פוליטיקה גדולה וגם לא המשפחה שלו, אבל אני לא יודעת למה באותו הרגע כל כך התרגזתי על הכתבה שהתחלתי לקלל את השדרנית, כאילו הייתי מינימום רון קופמן, ועוד מול כל המשפחה הפולנייה שלו!! כל המבטים הופנו אליי, בן הזוג שלי הסתכל עליי בבהלה ומבוכה בו זמנית, אף אחד לא ידע איך להגיב אז פשוט התעלמו ושתקו, מה שהגביר את המבוכה שלי עוד יותר. התכווצתי עם עצמי בספה וקיוויתי שמישהו יבוא ויחלץ אותי משם. מזל שהחבר שלי קלט והודיע למשפחה שבדיוק אנחנו חייבים להיות במקום אחר. לאחר מכן לקח לי חצי שנה לבקר אצלם שוב, אבל תודה לאל מאז מקרים כאלו לא קרו שוב.

מאת: מירה

מירה — Sat, 15 Mar 2014 12:02:00 +0000

?????????

מאת: נטלי ס

נטלי ס — Sat, 15 Mar 2014 05:32:00 +0000

זאת הייתה הפעם הראשונה שההורים של חבר שלי באו אלינו לדירה. זה לא היה מתוכנן, הם התקשרו שהם בסביבה והם קופצים עוד שעה. רציתי למות! הבית הפוך ואין לי שום דבר בבית לכבד אותם, יום שבת היום והמכולת של שמעון סגורה! מפה לשם, נכנסתי למצב טורבו ואורגנית את הבית. למזלי הם היו אחרי ארוחה במסעדה אז לא דאגתי לגבי הכיבוד. כשהגיעו שאלתי אם ירצו משהו חם לשתות ושניהם ענו שהם מעוניינים בתה! אמרתי מצוין כי קפה כל אחד אוהב אחרת וזה יכול להכשל. נרגעתי. הגשתי את התה ואחרי חצי דקה אמא של החבר שלי בפה מלא וסגור עם פרצוף שלא אשכח בחיים עושה קולות מוזרים ומנסה להגיד לנו משהו. כל הבית עכשיו במשחק ניחושים: חם? מתוק? מלח!! אוי מי גאד שמתי מלח! בית חדש עוד לא התאפסתי על המכסים של הצנצנות החדשות (שקיבלתי ממנה!!)

רציתי למות!!

וכמובן שהסיפור הזה לא נשכח והם דואגים להזכיר לי את זה מדי פעם

מאת: אורח

אורח — Sat, 15 Mar 2014 05:22:00 +0000

מאת: Shiry

Shiry — Sat, 15 Mar 2014 05:19:00 +0000

לפני הרבה שנים לאחר שבן זוגי הציע לי נישואים, אחרי חמש שנות זוגיות, מהרנו לבשר את הבשורה המשמחת (כך חשבתי לתומי) להורי ולהורים שלו.

ההורים שלי הגיבו בשמחה גדולה, ומהם נסענו להורים שלו.. השמחה שלנו היתה רבה אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי מאוד!

בן זוגי סיפר להוריו בהתרגשות את הבשורה. פניה של אימו התכרכמו והיא נראיתה כמי שהיכה בה ברק. היא החווירה לגמרי ואמרה שהיא זקוקה למשקה חריף (ארוע חריג ולא מאפיין) התיישבה בחצי התמוטטות על הספה בסלון הלומה כולה.

זה היה אחד הרגעים המביכים בחיי..לא חשבתי שזו תהיה התגובה. רציתי להעלם משם.