תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: בושם Roses De Chloe"

מאת: אייל

אייל — Sun, 26 Jan 2014 04:06:00 +0000

לכבוד 5 שנות נישואין רציתי להפתיע את אישתי במשהו מיוחד, משהו לא שגרתי, משהו נדיר.

מהרגע הראשון ידעתי שזו פשוט חייבת להיות ההופעה של פרל גאם בברלין.

אבל כשיש לך ילד קטן, אשתך בעבודה חדשה ואתה מנהל זוטר, גם אם ברלין נמצאת בבית של השכנים זה מרגיש לך ביקום מקביל.

אז ניסיתי להוציא ניסיתי להוציא את הרעיון מהראש, חפישתי רעיונות במוחות של חברים ובאנטרנט אבל שום דבר לא השתווה לחוויה הזו שרציתי לתת לה.

לאט לאט גיבשתי תכנית, פנטזתי על איך שההורים שלי שומרים על הילד ליומיים-חמישה, חלמתי שאני אורז לנו מזוודה ומחביא אותה בתא המטען, אבל אלו היו הדברים הקטנים, הקלים. העבודות שלנו היו המכשול האמיתי!

לא ידעתי איך לעקוף את המכשול הזה, אישתי בעבודה חדשה, אני אמור להעביר פרזנטציה רצינית ביום הנחיתה… פשוט בלתי אפשרי.

כבר התחלתי להשלים עם העובדה שעם פרל גאם לא נחגוג השנה כשעלה במוחי רעיון.

קבעתי פגישה עם הבוסית של אישתי ובצורה מאוד מקצועית הצעתי לה פרסום מטעם העבודה שלי- פרסומת אחת שתרוץ בוריאציה ארוכה וקצרה ועיצוב לוגו חדש שידגיש את השינוי שעברה החברה. התשלום- אפס שקלים.

כמובן שהיא מיד חשדה, לא הבינה איך זה יוצא לי משתלם, ומה הדחיפות שלי פתאום. באותו הרגע כבר לא נשמעתי מקצועי כלל, המילים ברחו לי וכל מה שיצא זה אני רק רוצה לקחת את אישתי להופעה של פרל גאם בברלין.

ידעתי שאכשל בשלב הזה, יעדתי שעכשיו כבר אין לי סיכוי.

אבל לשמחתי (ולצערה של הבוסית) היא הבינה בדיוק איפה אני עומד כי קרה לה מקרה דומה אבל בלי טיסה בסוף.

היא נתנה לי חמישה ימים עם אישתי ודד ליין לפרסום שהבטחתי.

יום לפני הטיסה התקשרתי דרך מפית לעבודה וזייפתי מחלה, אמרתי שאבנה את הפרזנטציה כשהכדורים יתחילו להשפיע.

כשאישתי חזרה שמחה מהעבודה כי הבוסית שלה שחררה אותה בטענה שהיא דוגמה לכל העובדים, לא ידעתי אם אפשר לשמח אותה יותר, היה נדמה לי שהיא בשיא האושר.

ביקשתי שתהיה ספונטנית ותקפוץ איתי לנסיעה, קצת עצבנתי אותה שהייתי כלכך לחוץ, אבל הכל נעלם כשירדנו מהכביש ביציאה של שדה התעופה.

התמצית של חמשת הימים בברלין הם: נמחצנו ומחצנו מעריצים, אדי וודר קרץ לאישתי, הסתגרתי בחדר במלון ובניתי פרזנטציה לעבודה שלי, רעיון לפרסומת ולוגו לעבודה של אישתי, בכדי לתת לי להתרכז אישתי יצאה לשופינג כל ערב ועשתה לי חור בכיס. אה כן, יצאתי מלך. כמה רחוק אפשר להגיע?!

מאת: חנה

חנה — Sat, 25 Jan 2014 16:37:00 +0000

בשביל לפגוש את מי שאני מעריצה הייתי צריכה ללכת די רחוק.

עד הצפון, את האמת.

יש לי חברה שמאז ומתמיד הייתה פעילה מושבעת בתנועות נוער, אם זה ביסודי בבני עקיבא, או בחטיבה בצופים ולפני שנה בערך היא סיפרה לי שהיא הצטרפה לתנועת נוער בשם "אחריי", תנועת נוער לנערים ונערות רק מכיתה ט' ומעלה והיא משהו כהכנה לצבא והתמודדות בשטח, עד לפה לא ממש התעניינתי, כי זה ממש לא היה הקטע שלי ואפילו לא הבנתי למה היא בכלל מספרת לי את זה, שהרי תמיד הקפדתי להתעלם מכל הצעה קטנה או לבוא אפילו פעם אחת כניסיון,רק שאז היא היא אמרה לי משהו שלא יכולתי להתעלם ממנו.שמעון פרס, שהוא אחד מהאנשים שאני הכי מעריכה במדינה הזאת ותמיד יכולתי רק לחלום על לפגוש, יבוא לטקס סיום השנה של התנועה ודנה (החברה) הבטיחה שאוכל לבוא. הקאץ'? הטקס הזה מתרחש בסופו של טיול שלושה ימים מפרך, שמלבד הליכה במסלול הררי של כשמונה (!) שעות, כולל גם שינה תחת כיפת השמים בצפון הקר (מאוד! כפי שגיליתי אח"כ) ובלי שום נקודות חשמל להטעין את חברי הטוב במשך כל הטיול. אבל כמובן שקפצתי על ההזדמנות והלכתי כמו גדולה. אז הייתי צריכה ללכת הליכות שבתור מישהי לא בכושר בעליל היו הליכות פרך ולאכול במשך 3 ימים אוכל שרובו הכנו בסוג של קדרה ששמים ישר מעל מדורה שגם אותה ( ניחשתם נכון) היינו צריכים להבעיר בעצמנו, אבל שרדתי את זה.

ובסופו של המסע המאוד ארוך בשבילי הצלחתי לשבת שורה ראשונה בזמן שנאם לנו ( אמנם המקומות היחידים היו על האדמה, אבל עדיין) ואפילו זכיתי ללחוץ לו יד (פעמיים! כן,יצאתי מתלהבת וסטוקרית, אבל עדיין). אז נכון שסבלתי ארוכות ושבחיים לא אעשה זאת שוב, אבל זאת הייתה חוויה, ובשביל פגישה עם נשיא המדינה, זאת הייתה חוויה שמאוד כדאי לעבור!

מאת: נטע

נטע — Sat, 25 Jan 2014 16:03:00 +0000

אני מאוד מאוד אוהבת לשמוע מוזיקה במיוחד מוזיקת פופ..

יש את הזמר שאני הכי הכי אוהבת!! נקרא לו "א" כל יום אני שומעת אותו בערוץ שלו ב- youtube בקטע פשוט מטורף, אפילו כמה שעות ברצף!! אני גם בוהה במראה המקסים שלו ומקשיבה לקולו המדהים והנפלא (קיצר אני מעריצה שרופה שלו)

כיוון ש-"א" אינו גר בישראל אלא בחו"ל בארצות הברית, כן הוא אמריקאי אז לכן בחיים לא יכולתי לפגוש אותו פנים אל פנים :(

ואחרי כמות של עשרת אלפיים (כן אני לא צוחקת!) מכתבים באתר שלו!! וגם בפייס (אחרי חיפוש מעמיק מצאתי לכן לאחר מכן הוא שינה אותו) חחחח

אמרתי זהו אני חייבת לפגוש אותו ולומר לו כמה שאני באמת מעריצה מטורפת עליו!! טוב אולי לא במילים האלה, אבל משהו בסגנון.

לכן קניתי כרטיס טיסה לניו יורק בחופש כדי לפגוש "בני משפחה".

חיפשתי אחריו כמעט 7\24 כל הזמו בערך ולא חשבתי על משהו אחר..

וביום האחרון שלי שם אמרתי דייי מספיק בחיים אני לא הוחל לפגוש אותו ולא יצא מזה כלום!! אז הפסקתי לחפש ופשוט בילית ונהנתי עם חברים (:

באותו היום היה לי יום הולדת לכן החברים שלי ארגנו לי הפתעה.. ונחשו מה היה ?? לא הוא לא בא אלי הביתה כדי לאחל לי happy birthday אבל..

יותר טוב!! "א" ארגן הופעה במקום ואני לא יודעת איך הם ידעו כמה אני אוהבת אותו וכמה זה חשוב לי (טוב נו באמת על מי אני עובדת פה?) כאשר הם גילו על ההופעה מלבדי (כן אני פשוט הייתי באותו הזמן בהנגאובר של יום הולדת)

ולא נשארו כרטיסים אז הם התחננו שימכרו להם ואפילו חברי אמר שישכב איתה

(זאת עם הכרטיסים)והיא הייתה נשואה + 2 אז במרבה הפלא אחרי המבוכה הרבה היא הסכימה.. זה אולי נשמע קצת קיטשי וארוך (אתם בטח חושבים ואיי איזה חופרת זאת פשוט מכה!! אל תדאגו זה עוד מעט.. ימשיך חחח) קיצר אחרי שגיליתי על ההופעה כמעט התעלפתי וחברי כבר איבדו את שמיעתם XD ומה שקרה שם היה מטורף!!אני אפילו לא יכולה להסביר במילים כמה (אתם: תודה לאל) היה פשוט מדהים כלכך התרגשתי משמחה ומאושר!! ובסוף ההופעה הוא אפילו אמר את שמי ומזל טוב בעברית!! (טוב בואו לא נתייחס על המבטא הנורא)

וכשנגמרה (אתם: סוףסוף תמותי כבר!) הלכתי אליו כולי רועדת והוא פשוט חיבק ונתן לי נשיקה על הלחי (אני: למה לא על הפה?!) ושוב אמר לי מזל טוב אבל הפעם באנגלית והקדיש לי ברכה עם חתימה כמובן!

לסיום..(טוב אני לא העריך יותר מדי חחח) פשוט תודה!! 3>

מאת: רומי

רומי — Sat, 25 Jan 2014 15:47:00 +0000

בכיתה ו הלהקה האהובה עליי הגיעה לארץ , כמובן שאני וחברותיי קנינו כרטיסים בדקה הראשונה שהקופה נפתחה תוך כדי שיחה טלפונית של 4 כמובן , ביום ההופעה הגענו מוקדם בבוקר נרגשות והחלטנו שזהו , היום אנחנו נפגוש את האלילים שלנו ! לאחר שגילינו שפספסנו אותם והם כבר נכנסו , החלטנו שאנחנו הולכות למצוא דרך להיכנס פנימה ! לא מוותרות בשום אופן ! (פנימה למאחורי הקלעים הכוונה). הסתובבנו באזור המופע והתחלנו לשמוע מוזיקה , אמרנו לעצמנו , זה הם ! הם עושים חזרה ! אנחנו קרובות ! אז רצנו לכיוון הרעש , הגענו לגדר ענקית שמאחוריה נשמע הרעש , טיפסנו עליה במלוא המרץ , ירדנו עם חיוך ענק , וגילינו שאנחנו ב"מאחורה" (איפה שהפחי זבל הענקיים) של גלידריה שמשמיעה את השירים שלהם .. מה שנקרא סיפור מסריח ! לא התייאשנו , יצאנו משם , ראינו את ההופעה , צחקנו , בכינו , וחיכינו בערך 5 שעות עד שהם יצאו , חתימה קיבלנו , חזרנו הביתה עם וי ענק על רשימת המשאלות שלנו :)

מאת: אורח

אורח — Sat, 25 Jan 2014 14:54:00 +0000

הכי רחוק שהלכתי בשביל לראות מישהו שאני מעריצה זה עד ברלין..

אז ככה אני מעריצה את ביונסה מאז ומתמיד יש לה קול מדהים , המילים של השירים שלה מדהימים והיא בנאדם פשוט מדהים..מדהים אותי שהיא מתפקדת כזמרת עסוקה מאוד אבל עדיין שומרת על כצמה כבנאדם וכאמא ואישה .. היא מודל להערצה ..

הרבה זמן רציתי ללכת להופעה שלה ואז פשוט קיבלתי ליומולדת מההורים כרטיס להופעה של ביונסה בברלין … ההופעה הייתה פשוט מדהימה וישבתי ממש ממש קרוב לבמה והיה כיף אמיתי…

מאת: מריה

מריה — Sat, 25 Jan 2014 14:42:00 +0000

מאז שהייתי קטנה הייתי מאוהבת במייקל ג'קסון. אחרי הצבא עשיתי טיול מחוף אל חוף בארה"ב וכמובן שלא ויתרתי על ביקור בלוס אנג'לס. כשהגעתי לשם, עוד לפני שהלכתי לשדרת הכוכבים החלטתי שאני קונה את מפת בתי הכוכבים בברלי הילס והלכתי לחפש את הבית של מייקל ג'קסון. לאחר כחצי שעה של המתנה ליד שער ביתו הבנתי שזה כנראה עניין די מיותר לשבת שם. ובדיוק כשבאתי ללכת הגיע ג'יפ שחור עם חלונות כהים והגיע ממש עד אלי לשער הכניסה. הוא ישב בשורה האחורית ופתח מעט את החלון והנהן עם הראש לשלום ואני פשוט קפאתי ולא ידעתי מה לעשות עם האושר הזה. הדבר היחיד שעשיתי היה לחייך ולנפנף ולא הייתה מאושרת יותר ממני. הרכב נכנס במהירות לאחוזה המפוארת שלו ואני נשארתי עומדת פעורת פה. לאחר חודשיים הוא נפטר ולא ידעתי עד כמה גדול ומיוחד היה רגע שעברתי לא מזמן מול אחד האמנים הגדולים אי פעם.

מאת: מרי

מרי — Sat, 25 Jan 2014 13:05:00 +0000

לפני שמונה שנים בערך, הייתי אובססיבית כלפי נינט טייב. אובססיבית, במלוא מובן המילה. בכל הופעה שלה חיכו לה בחוץ עשרות מעריצים, אבל אני הייתי מספיק אסרטיבית כדי להיות זאת שמשתחלת בין המאבטחים אל מאחורי הקלעים פעם אחר פעם. פרוטקציות עבדו לי לפעמים, זכייה בהגרלה ואפילו התחפשתי לרקדנית של הפסטיגל. אבל אין ספק שההופעה שבה נכנסתי כמו מלכה היישר לחדר של נינה מאחורי הקלעים,(בלי התגנבות מטורפת), היתה כאשר כתב של רשת ג' רצה לערוך ראיון משותף לנינט ולמעריצה מס' 1 אשר הקליטה לה דיסק באולפן (באיזה קטע ומה חשבתי?!) וקנתה לה מתנה ענקית. מיותר לציין שהיום אני כמעט לא מכירה את השירים שלה, אבל מה שכן היתה ונשארה האישה הכי יפה ומלאת סטייל בישראל.

מאת: סימונה

סימונה — Sat, 25 Jan 2014 10:41:00 +0000

אני חולה על ריהאנה!!! אני פוחדת ממקומות סגורים ואסתי פעם אחת בטיסה שארכה שעה. אחרי טיפולים ושיחות אצל פסיכולוגים. שמעתי שריהאנה עושה סיבוב הופעות בעולם ואני מכורה למוסיקה שלה ברמות. שומעת אותה מהבוקר עד הערב. היתה לה הופעה באוקלהומה שזאת עיר בארה"ב. החלטתי שאני חייבת לראות אותה כבר!!! והגעתי עם ידיד שלי 12 שעות עד ניו יורק ועוד 3 וחצי שעות עד אוקלהומה. כן…אני פשוט חולה עליה!!! וכמובן שקניתי לי חולצה מההופעה שלה וגובה מגניב ומחזיק מפתחות עם האות r ותאריך ההופעה. היה סופר מגניב! חוץ מהטיסות): אבל ריהאנה שווה הכל!

מאת: מונא חדאד

מונא חדאד — Sat, 25 Jan 2014 09:16:00 +0000

בקיץ שעבר הייתי במילנו ורציתי לבקר במוזיאון של ליונרדו די וינצי ולראות את היצירות המקוריות שלו , כשהגעתי לשם הבנתי שאני צריכה לקבוע איתם שבוע מראש.

לא יכולתי לחזור בלי לבקר במוזיאון אז אמרתי להם שאני עיתונאית בעיתון מקומי בארץ , הם נתנו לי להיכנס וביקשו ממני למסור מידע על העיתון בו אני עובדת , המצאתי פרטים ונתנו לי להיכנס וזה היה שווה את השקר בסופו של דבר !

מאת: אורנית

אורנית — Sat, 25 Jan 2014 08:30:00 +0000

המעשה הקיצוני ביותר הוא ההגעה להופעה של ריהאנה !!! אני בת 16 וחצי, ואני מעריצה גדולה וממש אוהבת את כל השירים שלה!! ביקשתי מההורים שלי שיתנו לי ללכת להופעה בויאיפי ממש התחננתי אך הם טענו שהכרטיס עולה יקר מאוד , הבטחתי שאשתפר כי נותר חודש להופעה כבר והשיכנועים לא ממש עבדו לי.. אז החלטתי לעשות הכל כדי שיתנו לי, שטפתי את הכלים ואפילו ניסיתי לעשות עוגה שלא ממש יצאה לי,אמרתי לאמא שאלך במקומה אפילו לעבודה אך היא היתה צוחקת בלי סוף.. באמת עשיתי הכל ממש השקעתי עד שחברה שלי אמרה לי שיש לה 1+1 בזכות אמא שלה שעובדת שמה בהפקות .. אז נחשו מה?? הלכתי חחח

מאת: מירב אוחנה

מירב אוחנה — Sat, 25 Jan 2014 07:53:00 +0000

אני מעריצה גדולה של אנה דל רוסו, ובאופן כללי יש לי אהבה גדולה לעולם האופנה. אני נהנית להסתכל על תמונות שלה לבושה בתלבושות מעניינות בשבועות האופנה בעולם. כמובן שאחד החלומות שלי הוא לראות אותה באאוטפיט מלא סטייל במציאות. הגשמתי את החלום בספטמבר האחרון כשטסתי למילנו בזמן שבוע האופנה. במהלך השבוע הסתובבתי בין תצוגות האופנה (כמובן שלא הוזמנתי לאף אחת מהן…) בסיום התצוגה של רוברטו קוואלי, אנה דל רוסו יצאה מהתצוגה, רדפתי אחריה, החמאתי לה על הלבוש וכמובן שצילמתי אותה. כל כך התרגשתי לראות אייקון אופנה כמוה במציאות!

מאת: מירי

מירי — Sat, 25 Jan 2014 03:20:00 +0000

שכשיצאתי מהמושב הדתי בדרום , ללמוד בת"א היה לי גם חבר מכתה ח' שחיכה שאסיים את לימודי ע"ח המילגה ואחזור להתחתן , לגור במושב הדתי ….עזבתי…חבר, מושב ודת….אבל ב"ה הכל יצא לטובה!

מאת: מירי

מירי — Sat, 25 Jan 2014 02:54:00 +0000

גדלתי בבית דתי מאוד ובמושב דתי בדרום הארץ, יצאתי ללמוד בסמינר בת"א ולקחתי מילגה מתוך התחייבות לחזור וללמד בדרום , בת"א היכרתי את בעלי והתאהבנו…חששתי לספר להורי שהבחור חילוני, למזלי הם קיבלו אותו, עזבתי הכל , את דרום הארץ שהתחייבתי לחזור ולעבוד בה , את הדת , כמובן שבשנות הנישואים הראשונות החזרתי את ההלוואה…היום אני גרה בת"א, ואתמול חגגנו 36 שנים מאושרות.

מאת: דנה לזר

דנה לזר — Fri, 24 Jan 2014 22:59:00 +0000

כשהייתי בחטיבת ביניים הערצתי בצורה משוגעת ומאוד טיפשית גם את שחקני "המורדים". כשהם היו באים לארץ, הייתי קונה כרטיסים להופעה אבל הולכת בסוף לאיזה 4-5 הופעות כי הייתי שולחת בקשות לכל ההגרלות. פעם אחת, כשהייתי מחוץ למלון שלהם, עבר בחור שזיהיתי ככתב של ערוץ מסוים שהיה נראה אבוד. ניגשתי אליו והוא הסביר לי שהוא צריך עזרה בהכנת השאלות כי לא הכין תחקיר ובתור מעריצה מושבעת עזרתי לו. התחננתי שיתן לי להכנס איתו למסיבת עיתונאים ואחרי הרבה תחנונים הוא הסכים. באמצע מסיבת העיתונאים פשוט נעמדתי וניגשתי לשחקן האהוב עליי, שכבר הספיק להכיר את השם שלי מכל הדרכים שאיגפתי אותו ופשוט התחלתי לדבר איתו. עצרו אותי והחזירו אותי למקום. כשהיה זמן לשאול שאלות והכתב שעזרתי לו היה צריך לדבר פשוט אמרתי לו "עזוב, אני לא צריכה מתורגמן, אני יודעת ספרדית" חטפתי לו את המיקרופון מהיד והתחלתי לשאול את השאלות בעצמי. בגלל שאכן ידעתי ספרדית שוטפת, די שאלתי את מה שאני רוצה וכמובן שדיבתרי עם השחקן האהוב עליי. בסופו של דבר, קיבלתי הזמנה אישית להגיע לארוחת בוקר במלון לאחר מספר ימים…

ובעקבות כל האהבה והערצה שלי אליהם גם שכנעתי את ההורים שלי שהיעד החם הבא הוא ארגנטינה, כולל מצגת POWER POINT .. ושנה אח"כ הגעתי לשם. ביקרתי בכל האולפנים, דיברתי עם כל השחקנים וכו'.

היום זה נראה לי מטורף וטיפשי, אז זה היה די כיף:)

מאת: ירדן

ירדן — Fri, 24 Jan 2014 19:49:00 +0000

זה היה בתקופת הביבר שלי לפני כמה שנים טובות…:) כששמעתי שגסטין מגיע לארץ דאגתי לברר מיד לאיזה מלון הוא הולך ואפילו לאיזה חדר. התחזיתי בטלפון לאישה מבוגרת שרוצה להזמין את הסוויטה הנשיאותית, ממש במקרה באותם תאריכים שהוא אמור להיות שם… וכך גיליתי (בערך, לפנינה המזכירה החמודה לא היה כל כך פוקר פייס) שגסטין אכן נמצא במלון זה. ביום שהוא הגיע דאגתי להיות שם ראשונה- זה לקח לי אוטובוס, רכבת, עוד שני אוטובוסים והליכה לא קצרה ברגל עד שהגעתי אבל זה בהחלט היה שווה את זה. דאגתי לחקור הכל לפניי זה. כשהגעתי מצאתי את הכניסה דרך החניה, ועשיתי הכל כדי להיכנס למלון- הגעתי ללובי דרך מכונית של אנשים שבכלל לא הכרתי, וביקשתי מהם לשבת איתי כאילו אני הבת שלהם ואני איתם בחופשה. כך לא חשדו בי בכלל עובדי המלון… חשוב לציין שבאתי עם עוד 2 חברות, והתפצלנו ורק אני הצלחתי להיכנס. כשהרגשתי שזה הרגע המתאים נכנסתי למעלית בכוונה לעלות לקומה העליונה שם הבנתי שהוא אמור להיות… ובגלל שהן לא הצליחו בכלל להיכנס למלון החלטתי בסופו של דבר לא לעשות את זה, ידעתי שבמקומן לא הייתי סולחת לי על זה כי זה מאוד היה חשוב לשלושתנו. נשארתי בלובי ואפילו נישנשתי קצת ובסוף יצאתי החוצה לעמוד עם שאר עדר המעריצות- בסוף זה השתלם לי כי כשהוא ירד למטה עמדתי בדיוק מולו והוא אפילו זרק מה קורה (עד היום אני משוכנעת שזה היה מכוון אליי ;)), וזאת בשבילי הייתה חוויה אמיתית. זה היה בהחלט יום מטורף שאני לא אשכח. היום אני כבר בת 18, אבל זה היה יום מיוחד מאוד עבורי, ממש חלום שהתגשם לעמוד מול גסטין ביבר ולגלות שאני יותר גבוהה ממנו… וחוץ מזה, עד היום אני בקשר עם הבנות שהכרתי במלון באותו יום, ואנחנו נוהגות להיזכר ולצחוק בכל מה שהיה עד עכשיו :) ושלא נתחיל בכלל לדבר על מה שהיה בהופעה… את זה כבר נשאיר לפעם הבאה ;)