תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: כניסה חופשית ושוברים בסך 500 ש"ח ליריד הדרס-קוד"

מאת: נועה

נועה — Thu, 13 Nov 2014 07:45:00 +0000

ההופעה הכי טובה של ארקטיק מאנקיז בפסטיבל רדיניג בלונדוןןןן
נתנונ הופעה מדהימהה
ואם אזכה אביא כמתנה לחברתי שמשתחררת היוםםם אחרי 3 שנים!

מאת: אלמוג

אלמוג — Sun, 03 Nov 2013 10:16:08 +0000

אחרי הרבה אכזבות שחוויתי בחיים בימי הולדת, ציפיות שלא התממשו, ולפעמים גם סתם בדידות בילדות, הפכתי להיות אדם שלא כל כך מחבב את היום הזה שאחרים כל כך מתרגשים ממנו – יום הולדת. לא מתכננת כלום, לא עושה משהו מיוחד, ולמען האמת שנה שעברה ישבתי בבית וקראתי "המלט" וזה הספיק לי לגמרי, להיות או לא להיות זאת לגמרי השאלה ביום הולדת. גם השנה , תכננתי ליום הולדתי שחל בספטמבר, בגג ללכת ולפנק את עצמי בזוג נעליים חדשות מבית "irregular choice" המועדף עליי כל כך. אך כמה ימים לפני קפץ לי לפייסבוק פרסום, מאלה שבדרך כלל מופיע בהם פרסומות על טמפונים נוחים יותר או על הצעת עבודה משתלמת ומדהימה בחול לבעלי דרכון אירופאי, אבל הפעם הוופיע פרסום על הופעה שעיבד מוזיקלית עופר מאירי ובה ישתתפו 12 פסנתרים, מרינה מקסימיליאן, דנה עדיני, יין טוב וירח אחד. אני בנאדם שהפסנתר תמיד היה המפלט שלו מהכל , אז ללא ספק אלוהי המוזיקה פינק אותי בהפתעה ליום הולדת כמו שאף פעם לא תכננו לי. והפעם זה היה פשוט מושלם … ישבתי לאור הירח עם ידיד טוב, כוס יין ביד, והעיבוד המוזיקלי המדהים של עופר מאירי ל12 פסנתרים שעברו ממוזיקה קלאסית, לרוק קלאסי, ואפילו לאינדי המתוחכם של הדיסק החדש של מרינה. היו אנרגיות מדהימות, פשטות, וייחוד שלא חוויתי עדיין באף הופעה, יקרה ככל שהייתה. זה היה פשוט ערב חוויתי, שבסופו , מי היה מאמין, חבר שלי אירגן לי מסיבת הפתעה במסעדה על הים… אולי ימי הולדת זה לא כזה רע ? :)

מאת: ג.

ג. — Sun, 03 Nov 2013 09:47:08 +0000

24.9.09, אצטדיון רמת גן.
לאונרד כהן הילך קסם על הקהל, להקת הליווי היתה מושלמת, והאנרגיות באוויר מטורפות. בחלקים, דמעתי ממש, דבר שלא קרה לי מעולם בהופעות. יצאתי מההופעה הזו בתחושה של אופוריה, ולא הפסקתי לחשוב עליה (ולדבר עליה) ימים ושבועות לאחר מכן. חוץ מהעובדה שההופעה הזו היתה יום לפני יום ההולדת שלי – הדבר הכי מיוחד בהופעה הזו, עבורי, היה שלהופעה הזו הלכתי עם אמא שלי, שאוהבת את לאונרד כהן כבר שנים, ושבשבילה זו היתה פעם ראשונה ב'הופעת אצטדיונים'. ההנאה העצומה שלה מההופעה עצמה ומהחוויה כולה (האצטדיון, כמויות האנשים, שירת ההמונים) והחיוך שהיה נסוך על פניה – היו שווים הכל, והפכו את ההופעה הזו לבלתי נשכחת עבורי.

מאת: דפנה

דפנה — Sun, 03 Nov 2013 09:10:58 +0000

ב-07.07.07 איגי פופ והסטוג'ס הופיעו בארץ במרכז הירידים, הייתי אז קטינה ופאנקיסטית, והלכתי עם שתי חברות להופעה האדירה הזו. כל כך מגניב לראות את איגי מקפץ ומשתולל על הבמה, קופץ אל תוך הקהל, נותן את כולו ובכאלה אנרגיות עצבניות ומטורפות שלא דהו לרגע אחד בכל שנותיו (ולדעתי בכלל הוא ממש חתיך עד היום, השיער שלו! והג'ינס הזה!). ניסיתי להישאר כמה שיותר קרוב לבמה, אבל גל עצום של אנשים דחף אותי ונסחפתי כמה מטרים לאחור… גם ממעט רחוק זו הייתה ההופעה הכי בועטת שהייתי בה.

מאת: Liron

Liron — Sun, 03 Nov 2013 07:37:46 +0000

ההופעה הטובה ביותר שיצא לי לראות היא גם ההופעה הספונטנית והרומנטית ביותר שנתקלתי בה.פעם בשנה,מדי קיץ,מגיעה המשפחה המורחבת של אבא שלי מבאר שבע לשבוע נופש באחד המלונות על טיילת תל אביב .גם השנה נפגשנו ובלילה האחרון אחיו של אבי הציע שנצעד כולנו ליפו ונקנח את הנופש במסעדת דגים.בדרכנו לשם נשמע מרחוק מאחת המסעדות על השביל קולו של זמר מדהים בהופעת גאז חיה על פסנתר. כשאנחנו מתקרבים יותר אנחנו שומעים אותו מקדיש את השיר הבא לכל הזוגות המאוהבים ומתחיל להתנגן לו השיר ״לילה מדהים״ של אריק קלפטון. פתאום משום מקום לוקח אבא שלי את ידה של אימי נכנס במהרה לכותלי המסעדה ומתחיל לרקוד איתה ריקוד סלואו סוער לצידי הזמר המופתע שלא מסתיר את שמחתו. כל אורחי המסעדה מוחאים כפיים בהתלהבות והמשפחה שלי כולה המומה מהתעוזה.מסתבר בדיעבד שזה שיר החתונה שלהם.אני כולי נרגשת מתעשתת ומסריטה בסלולר את הרגעים ויודעת שהרגע קיבלתי את ההופעה הטובה ביותר שיכולתי לבקש ועוד בשידור חי!

מאת: לירון

לירון — Sat, 02 Nov 2013 23:47:47 +0000

דיזינגוף סנטר. יום שישי. אחת בצהריים. עומס שיא של אנשים. אחותי הקטנה מסמסת לי מוקדם באותו בוקר לפגוש אותה באחת בצהריים בקומה שנייה במתחם האוכל ליד המעליות הנעות,היא חייבת שאראה ״משהו״. חשבתי שוב התלבטויות על שמלה לדייט מיני רבים שלה.
אני מתייצבת לפגישה בינינו כשאני לא יודעת שבעצם אני הולכת להיות אורחת הכבוד בהופעה של החיים שלי.
אני מגיעה כמה דקות לפני ומייד נחשפת למעגל גדול של אנשים שמחזיקים פלאיירים צבעונים. אני מציצה בסקרנות בתוכן הפלאייר ומגלה הזמנה למסיבת רוק בצהריים בכיכובה של אחותי הקטנה, לא פחות ולא יותר.
הלב מתחיל לפעום חזק. עוד לא הספקתי להבין מי נגד מי ואני רואה אותה עולה על במה מאולתרת עם גיטרה והרבה פאסוו והיא פשוט נותנת הופעה רוקיסטית מושלמת שעליה אנחנו מדברות כבר שנים ומגשימה את החלום הפרטי שלנו. היא פותחת ומסיימת את ההופעה בשירים שאני כתבתי והלחנתי לה והקהל מהופנט ולא מפסיק לשרוק בהתלהבות ולנוע לקצב השירים.
כל מי שמכיר אותי יודע על החלום האמיתי שלי לעלות על במה ולשיר רק שפחד קהל גדול מפריד ביני לבין הבמה ובינתיים אני מנווטת בין עבודות זמניות לשיעורי פיתוח קול. אחותי החליטה להפתיע אותי בענק בהופעה ענקית בפעם הראשונה בחייה ועוד מול עשרות אנשים ואני לא יודעת מה דיגדג לי יותר מאושר… לשמוע את השירים שלי על במה מול קהל מפרגן או לראות אותה מקדישה לי את ההופעה הראשונה שלה ומגשימה את חלום הילדות שלנו.

מאת: רוני

רוני — Sat, 02 Nov 2013 19:15:24 +0000

זה היה בגיל בו כל ההופעות שאתה רואה הן טובות ולו רק בגלל רוח הנעורים המדרבנת אותך להתקדם עד לשורה ראשונה ולהכיר את המילים לכל השירים ולהתלהב מכל קריצה של הגיטריסט לקהל. אבל זאת הייתה אחרת, זאת הייתה ההופעה הראשונה בחיי. בקיצור, בגיל 16 יצאתי מהבית בתואנה של ללכת ללמוד עם חברה למבחן באנגלית ושתינו לבשנו בגדי בריט פופ אופייניים ( מה שהיום יחשב כהיפסטרי לייט) ושמנו פעמינו להופעה של להקת סוויד, אז בשיא ההצלחה שלהם (היום בתהום הנשייה). מאחר ששתינו היינו קטנות וחמודות, נתנו לנו להתקדם בכל פעם קצת קדימה עד שהגענו לשורה הראשונה, שם חיכינו במתח לסיום הופעת החימום ועלייתה של הלהקה הנערצת. והנה זה קורה! קרח 9 יורדים מהבמה והצלילים הראשונים של ״אנימל נייטרט״ מתנגנים… והנה הם מגיעים! בראשם ברט אנדרסון, חתיך ורזה באופן מפחיד, לא מחייך, עולה לבמה, מתחיל לשיר באנרגיות מטורפות ואז זה קרה, הוא מושיט את ידו לקהל לאחוז במעריצה אקראית וידה של מי עפה אל תוך שלו? שלי שלי! אחרי אותו רגע אני לא זוכרת הרבה כי מעט איבדתי את ההכרה וגלונים של מים שנשפכו על המעריצים המשולהבים לא הצליחו להוריד את החיוך המטומטם שהיה לי על הפנים…בדרך הביתה עוד החברה הצליחה לאבד עדשת מגע ואני את הארנק ועדיין זה היה כל כך נפלא…

מאת: דנה

דנה — Sat, 02 Nov 2013 17:00:39 +0000

היא בהחלט הופעה של רופוס ויינרייט, כשבא לארץ. הוא אחד הזמרים האהובים עליי, אני מכירה כל שיר שלו, וחיכיתי כל כך שהוא יבוא לארץ. באחד לאפריל הודיעו שהוא מגיע, הייתי בטוחה שעובדים עליי! לצערי היא הייתה גם לפני הבגרות בתנ"ך, אבל לא נורא. הלכתי עם חברה שלי שאוהבת אותו גם. הקול והנגינה שלו היו מדהימים, וההופעה הייתה אחת החוויות המרגשות :).

מאת: שירה

שירה — Sat, 02 Nov 2013 16:31:42 +0000

לפני כשבוע שבתי מביקור ראשון באמסטרדם היפהפייה. נחתתי בעיר בעיצומו של פסטיבל ADE (אמסטרדם דאנס איוונטס), שמציע לתושבים ולמבקרים שלל מסיבות, תקלוטים והופעות של אמנים נחשבים כמעט בכל מועדון בעיר. בגלל שהטיול אורגן רק ברגע האחרון לא ידעתי מי מופיע בפסטיבל או מה בדיוק צפוי, וקיוויתי להצליח למצוא כרטיסים של הרגע האחרון לאחד האירועים.

עם הנחיתה, בעודי ממתינה, טרוטת עיניים, לצ׳ק-אין בהוסטל, רפרפתי על התוכניה של הפסטיבל בנסיון לגלות הופעה שעוד נותרו לה כרטיסים. תוך כדי רפרוף גיליתי שעומר סולימאן, אמן הדבקה-טכנו-ביטים הסורי (הנה דוגמה משיתוף פעולה שלו עם ביורק: http://www.youtube.com/watch?v=3vEjKrP6tOs), מופיע ביום למחרת במועדון המלקווג. בירור קצר אצל פקידת הקבלה החייכנית והנהדרת העלה שהמועדון נמצא רק כמה דקות מההוסטל ושעדיין נותרו כמה כרטיסים. כמובן שמיד אצתי לשם ורכשתי לי אחד.

למחרת, קצת לפני השעה היעודה, הצטיידתי במטריה ויצאתי. התזמון היה מושלם – הגשם שירד כבר כמעט שעתיים בדיוק הפסיק, והאוויר היה קריר, פריך ומרענן. הגעתי למועדון בתחילתו של מופע החימום, שהורכב מכמה אמנים הולנדיים צעירים עטויי גלביות, מדים וכאפיות, שעשו כמיטב יכולתם לעורר את הקהל ההולנדי היבשושי-משהו.
בתוך אותו קהל, שהורכב ברובו ממקומיים צהובי שיער וורדרדי עור, בלטה קבוצה קטנה של 4 חבר'ה קצת יותר שחומים. די מהר נוצר בינינו קשר עין (עם המראה הישראלי הטיפוסי שלי, שבלט בחריגותו על רקע כל הבלונד מסביב, זה הרגיש די טבעי), ובין השירים התחלנו לפטפט. גיליתי שכולם מתגוררים כיום בהולנד, אבל הסתבר שבמקור אנחנו כמעט שכנים – בחור אחד מאלג'יריה, שני ממרוקו, ועוד שניים מסוריה. כשסיפרתי בחיוך חצי-מתנצל שאני מישראל, הבחור הסורי הכריז 'we're family!' והמרוקאי התחיל בסדרת שאלות על יהדות מרוקו בישראל (רגע, אר יו מרוקן ג'ו?! לא? אבל מימונה את מכירה??).
את שאר ההופעה בילינו יחד בריקודים בסגנון המזרח התיכון בואכה צפון אפריקה, שהלכו נהדר עם האלקטרו הערבי של סולימאן. באחד משיאי ההופעה, הצמד הסורי התחיל במן ריקוד מעגלי 'מסורתי', ממש כמו שהיו עושים בחתונות מהצד של אבא שלי, וסחף לתוכו את כולנו. הקהל ההולנדי עמד סביבנו מביט ומשתאה.. אפילו עומר סולימאן עצמו קלט אותנו, ניגש שוב ושוב לצד הבמה בו עמדנו ואפילו השתהה כמה שניות וחייך לכיווננו כשראה שבדיוק הוצאנו את המצלמה.

אחרי ההופעה המשכנו כולנו לבר קרוב. השיחה נעה מאקטיביזם פוליטי בישראל וחוויות מירושלים (בה גדלתי) ועד לתלונות על המטבח ההולנדי המשמים וטיב הבירה. בסוף הערב אפילו הוזמנתי בחום ליצור שוב קשר אם יהיה לי ערב פנוי בעיר או אם אצטרך משהו במהלך שהותי בה. המפגש האקראי, החד פעמי, עם מי שמגיעים ממה שבדרך כלל מכנים כאן אצלנו 'מדינות אויב', הפכו עבורי את ההופעה של סולימאן –אירוע חד פעמי בפני עצמו- למיוחדת ומשמעותית יותר מכל הופעה אחרת שיצא לי לראות בשנים האחרונות :)

מאת: עדי מור

עדי מור — Sat, 02 Nov 2013 15:56:20 +0000

ההופעה הכי מוצלחת ומרגשת שהייתי בה הייתה ההופעה של לאונרד כהן בארץ
קיבלתי את הכרטיס כמתנת יום הולדתי מאדם יקר לי, והאמת שלמרות כל הבאז המטורף שהיה סביב ההופעה בזמנו לא ממש התרגשתי, אני בחורה תזזיתית אוהבת קצב וחשמל ולא הרביתי להאזין ללאונרד כהן קודם, אהבתי מאוד את השיר "הללויה" ושם זה הסתכם,
מה שקרה בפועל כשהגענו האווירה הייתה כל כך אינטימית ומרגשת והקול שלו פשוט חדר לי ללב, הרגשתי שלמרות כל כמות האנשים העצומה שהיו איתי בהופעה, רק אני ולאונרד שם, יכולתי לעצום עיניים וכמו ללגום מיין שהשתבח עם השנים… חזרתי הביתה כמו מכושפת איכשהו הרגשתי שלווה ומפויסת,
זה מדהים מה שמוזיקה יכולה לעורר בנו, מאז יש לי דיסק קבוע של לאונרד כהן כל פעם שאני רוצה לסדר את המחשבות אני לוחצת פליי ועוצמת עיניים…

מאת: הדסה

הדסה — Sat, 02 Nov 2013 15:33:57 +0000

קודם כל נתכיל בזהה שאני מעריצה לא קטנה שלה!! היא זמרת מדהימה עם להיטים שגורמים לי כל פעם לרקוד גם ביותר שקטים שלה היא מצליחה לרגש אותי כל פעם מחדש, היא גם פאשניסתה מדהימה יש לה יכולת מקסימה לשלב בין המראה הקלאסי וה"גלאם" עם "רוקיסטיות" מגניבה, אז נכון להופעה היא איחרה בשעה אבל כשיה עלתה לבמה היא דפקה הופעע מטורפת עם אנרגיות מדבקות, אני רקדתי ונהנתי היה פשוט כייף!!

מאת: הדסה

הדסה — Sat, 02 Nov 2013 15:28:33 +0000

קודם כל נתחיל בזה שאני מעריצה לא קטנה שלה! המוזיקה שלה קיצבית מטורפת ומגוונת! היא פשניסתה מדהימה עם יכולת להמציא את עצמה כל פעם מחדש! יש לה את השילוב של ה"גלאם" עם "הרוקנרול", הנשיות עם המגניבות הבועתת!
אז להופעה שילבתי חולצת t שחורה עם כיתוב של איי לאב מיאמי, מאימי(כמובן :)
וחצאית מקסי שוחרה שקופה בגזרת מותן שלקראת סוף החצאית יש טוויסת מגניב של סגול, לגבי האקססורי שמרתי את זה בקווים נקיים ששרשרת זהב ארוכה דקה, והאיפור אודם בגוון סגול יין מט, ובעיינם איזנתי את המראה עם איפור נקי נגיעות של מסקרה,
ולעניין המופע אז נכון שהיא איחרה בשעה, אבל האנרגיות שלה על הבמה היו מטורפות ופשוט מדבקות רקדתי, התרגשתי בשקטים היה כיףף!!

מאת: עומרי בן מוחה

עומרי בן מוחה — Sat, 02 Nov 2013 13:45:18 +0000

מלכת הפופ, האחת והיחידה מדונה. בסוף מאי 2012 מדונה הגיעה לארץ הקודש והרימה מופע שלא נראה כמותו בארץ קודם. כמה אנרגיות, כמה השקעה. מדונה, מקצוענית אמיתית, החליפה תלבושות יותר מ5 פעמים, כל תלבושת מדהימה ועוצרת נשימה יותר מהקודמת לה, עשרות רקדנים, תפאורה המון המון אפקטים ודברים שרק מדונה יכולה לחשוב עליהם . אני הודהמתי וזו הייתה ההופעה הכי טובה שהייתי בה עד היום :)

מאת: ליאורה וייס

ליאורה וייס — Sat, 02 Nov 2013 09:22:27 +0000

ההופעה הכי טובה שיצא לי לראות היא ההופעה של ריהאנה, שהופיעה בתל אביב ב22.10.13 .
זה היה יום מעייף ועמוס- סיימתי ללמוד בשלוש וחצי ומשם ישר נסעתי עם חברות שלי לגני התערוכה, נעמדנו בתור וחיכינו לפתיחת השערים שהייתה אמורה להיות ב17:00 אבל התעכבה במשהו כמו 20 דק׳.
בשנייה שפתחו את השערים רצנו כמו שלא רצנו בחיים ותפסנו מקום שהיה כל כך קרוב לבמה!
אז כן, נאלצנו לחכות הרבה (עמדתי על הרגליים פחות או יותר 9 שעות ברצף) אבל זה היה שווה כל שנייה ושנייה- היא נתנה שואו, לא משנה מה כולם אומרים, היא שרה רקדה ונהנתה על הבמה, שאישית אני מעדיפה שהפרפורמר יהנה על הבמה ויהיה יותר ספונטני מאשר שהכל יהיה נורא מקצועי ולא יהיה לפרפורמר מקום להתפרע.
השירים היו כמובן מדהימים והאאוטפיט שלה היה פשוט יפהפה! היא עצמה בכלל נראתה מושלם, לא יכולה לתאר אפילו כמה היא יותר יפה במציאות. אפשר להגיד שאני עדיין באופוריה מטורפת מכל מה שהיה שם ואין בי סנטימטר של אכזבה מהמופע או חרטה על זה שהוצאתי כל כך הרבה כסף על הכרטיס.

מאת: רוני

רוני — Sat, 02 Nov 2013 08:37:26 +0000

ההופעה הטובה ביותר שיצא לי לראות היא ללא ספק ההופעה של ביונסה בברלין. נסעתי להופעה יחד עם אחותי הקטנה. כבר שנים שאנחנו מפנטזות לראות את ביונסה מופיעה וכשפורסם הלו"ז לסיור ההופעות הנוכחי שלה, מיד קפצנו על ההזדמנות. ההופעה ענתה על כל הציפיות – ביונסה הייתה מהממת, שרה את כל השירים האהובים, החליפה מיליון תלבושות (כולל שמלה אדומה הורסת בעיצובו של המעצב הישראלי אלון ליבנה), התעופפה מעלינו באומגה, ופשוט נתנה שואו מעלף! אמנם בהופעה הספציפית הזו לא התרחשה שום תקרית יוצאת דופן (אף מעריץ לא תפס לביונסה בישבן והשיער שלה לא נתפס בשום מאוורר), אבל ביונסה נתנה הופעה מדהימה וזו הייתה חוויה שלא אשכח בחיים!