תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: שמלה של SECOND"

מאת: שילה גליק

שילה גליק — Wed, 10 Apr 2013 11:14:22 +0000

הייתי שמחה לחזור לעיר קסטה בראווה בספרד, חגגתי שם את ירח הדבש שלי.
אני ובעלי נהנינו מהחופים המדהימים ומהשווקים המרהיבים וכמובן משלל הפינוקים שהמלון הציע – ירח דבש כהלכתו.

מאת: מאיה

מאיה — Mon, 08 Apr 2013 08:35:07 +0000

אחרי 3 ביקורים בכרתים אני מודיעה נחרצות-שווה שווה שווה!
ים כ"כ נקי שרואים את הקרקע גם במים העמוקים.
מרכז האי שלצערי מעטים מטיילים בו ירוק עם כפרים נדחים והררית כשלעיתים תגיעו לגובה העננים..
טבע, צמחים, נחלים, אגמים-גן עדן!
לאוהבי בטן גב- הכל בהתאם לתקציב..
אנחנו היינו ב-creta maris- מלון איכותי כמובן all included (ממלץ לישון בבקתות) ארוחת בוקר מדהימה, 4 בריכות, כיף כיף כיף ולא יקר..
הפעם האחרונה בילינו ב -elounda ba: מלון יקר מאוד וחוויה בלתי נשכחת..

באנו כזוג להתנתק מהיום יום, באנו עם המשפחה המורחבת ואין ספק שנבוא שוב בעתיד…

מאת: refaelmylove

refaelmylove — Sun, 07 Apr 2013 16:51:42 +0000

ירח דבש קסום ומופלא , "אי הנשים " בתרגום חופשי. .. מתעוררים לבגד ים ונוסעים בעגלת גולף סביב האי הקטן. . .מלא בירה ודגים טריים , שקיעות מטריפות והמון מוזיקת רחוב . . הייתי רוצה לחזור לערב מסוים , שם חגגנו אני ובעלי את ערב ראש השנה (העברי…) בארוחה רומנטית במדרחוב הראשי של האי…שנתיים אחרי זה אנחנו עם שמנמן קטן שממלא את הבית שלנו באווירה לא פחות קסומה , אולי טיול בר מצווה שלו ניסע למסעדה הזו .. .

מאת: מאיה

מאיה — Sun, 07 Apr 2013 08:03:46 +0000

לירח דבש שלנו, החלטנו אני ובעלי לעשות טיול תרמילאים בדרום אמריקה. ככה זה כשלא עושים טיול אחרי הצבא, נשארים עם חסכים…
הודענו כמעט שנה מראש לעבודה, שאנחנו לוקחים חודשיים חופש, חרשנו בפורומים, הצקנו לחברים שכבר היו וטיילו, קנינו בגדים מתאימים ויצאנו לדרך.
היו לנו הרבה יעדים שרצינו לבקר בהם, ואחד מהם היה העיירה פוקון בצ'ילה. שם תכננו לעשות רפטינג, לבקר במרחצאות החמים ולטפס על הר הויאריקה.
הר הויאריקה הוא הר געש פעיל בדרום צ'ילה. הוא מכוסה בשלג והטיפוס עליו מצריך ביגוד מתאים ומדריך. כשמגיעים לפסגה, ניתן לראות את העשן מיתמר מלע ההר. אבל השוס הגדול הוא הירידה – עושים אותה בגלישה על הישבן!
מאד חיכיתי לטיפוס הזה ובמיוחד לירידה, אבל למרפי חוקים משלו ויומיים לפני חטפתי קלקול קיבה ולא הצלחתי כמעט לאכול כלום.
בכל זאת התעקשתי לנסות, ויצאנו עם קבוצה לטפס. אחרי שעתיים לא היה לי כוח להזיז רגל, וירדתי לבד עם מדריך נוסף. בעלי המשיך עם הקבוצה, הגיע לפסגה, צילם עבורי את הלע וגלש בעליזות למטה.
היון לנו עוד הרבה חויות מהנות בטיול, אבל לפעמים קצת חבל לי שלא הצלחתי להשלים את הטיפוס והייתי חוזרת בשמחה לנסות שוב.
בנימה חיובית – לפחות פיציתי את עצמי בשופינג בניו-יורק :-)

מאת: סער

סער — Sat, 06 Apr 2013 18:54:33 +0000

היעד שהכי הייתי רוצה לחזור אליו הוא לבהאמס! חופי מדהימים, מוזיקה טובה, שייק וקצת שמש! מה צריך יותר מזה?!
המקום שבו הייתה בי מין שלווה פנימית כזאת שאי אפשר להסביר, רצון לראות הכל מהכל! ובמיוחד, השראה לדפוסי חיים ולבוש
מקום קסום ביותר ואין לי ספק שאני עוד אחזור אליו בעתיד!

מאת: נגה

נגה — Sat, 06 Apr 2013 18:33:16 +0000

התקופה מכיתה ו' לא כל-כך חרוטה לי בזכרון. תקופה מלאה במסיבות בת מצווה של ילדות מהשכבה שאת לא מכירה, עם די-ג'יי שמנגן ג'סטין ביבר לקול צרחותיהן, כשהן לבושות בשמלות קצפת מחרידות, וביסלי ומיץ קריסטל בתפקיד הכיבוד (אם אפשר לקרוא לזה כך). זו בערך התמונה, דמיינו.
אבל את החלק הבאמת טוב של כיתה ו', אני זוכרת טוב מאוד.
הסיפור שלי מתחיל לפני 3 וחצי שנים.
באחת ארוחות הערב המשפחתיות, הוחלט (כנראה לפי בקשתי), שאסע עם סבא וספתא לחו"ל לכבוד בת המצווה, יחד עם שתי בנות דודותיי היקרות.
הבקשה שלי נענתה על ידי ספתא וסבא, שקפצו על ההזדמנות לבקר בפעם המי-יודע כמה, בעיר היפה בעולם– לונדון!
הגענו ללונדון בשבוע לפני הכריסטמס, מה שאומר שכל העיר מתעטפת בצבעוניות, למרות מזג האוויר האפור (אפילו ירד לנו שלג!!!), ברחובות נתלים אורות בין בניין לבניין, יש פסטיבלים מיוחדים רק בשביל החג, סיילים מטוריפים בכל החנויות, וכמובן חלונות הראווה באוקספורד סטריט- נהפכים לתצוגת אופנה חגגית יחדה במינה.
ביקרנו במוזיאונים מודרניים ומרתקים, בצ'יינה טאון החמודה והמטונפת, הלכנו לצפות במופעי בלט קלאסיים ובמחזות זמר (לכל חובבות המיוזיקלז – "לא רק בלונדינית המחזמר", מומלץ בחום), אכלנו במסעדות טעימות, והכי חשוב — שופינג!!
את אוקספורד סטריט (שבו היה המלון המקסים שלנו) הלכנו הלוך-ושוב לפחות 20 פעמים, בלי להתייאש.
אבל את האמת שאת השופינג האמיתי בחיי הקצרים, בכלל לא היה שם. אני די נשרכתי אחרי שתי הבנות דודות שלי, שפצחו במסע קניות (מדובר בתקופה שאייץ' אנד אם עוד לא הגיעו ארצה). אני חזרתי משם רק עם סווטשירט היפסטרי – משובץ – צבעוני מחריד להפליא, כיוון שבתור ילדה בת 12 עוד לא פיתחתי טעם או חוש אופנתי. זה הגיע מיד לאחר שחזרתי משם, יחד עם הרצון לחזור לשם.
אבא נענה לתפילותי , והחליט לקחת את המשפחה לגיחה קצרצרה לפני כשלושה שבועות ללונדון. הכל היה בדיוק כמו שזכרתי. חלונות הראווה, היופי, התרבות, האנשים, מזג האוויר, והפעם פיציתי את עצמי בכמה רכישות חדשות לארון הבגדים.
אני מקווה להגיע לשם עוד כמה פעמים, ואני מעדיפה שזה יהיה בעתיד הלא רחוק.
תאמינו לי. הייתי בפריז וגם ברומה- אבל לונדון היא באמת מקום נהדר.

מאת: דנה

דנה — Sat, 06 Apr 2013 17:30:28 +0000

זהו היעד בו נזכרתי מיד כשראיתי את השמלה הזו!
אמצע יוני, האויר חם, אבל עוד לא כמו בארץ; טיול ראשון לדרום צרפת היה רווי בחוויות ראשוניות- קרפ עם גבינת עיזים, נשים עם משקפיים שחורים מוסתרות מאחורי כובעים רחבי שוליים, ילדים מקשקשים בצרפתית בלתי מובנת, פריחה, סירות בנמל מריחות ממלח ותחושה שאני לא רוצה שהחופש הזה יגמר…

נהדר.

מאת: עדי

עדי — Sat, 06 Apr 2013 14:08:27 +0000

עיירת החוף הקאריבי טרינידד, קובה, קאסה דה-לה-מוסיקה, חצות.
בחור שחור עצום ויפה תואר מסתכל עלי מסתכלת עליו מסתכל עלי… רגע אחרי אנחנו מזיעים צמודים בריקוד סלסה לא הגיוני ולא אפשרי (ממתי אני בכלל יודעת סלסה?), הלהקה משתוללת, הרחבה מתנועעת בחיים משל עצמה, כולם רוקדים עם כולם נוגעים בכולם מלטפים את כולם נדבקים לכולם.. הוא מסובב רק אותי, והחיוך הלבן מסמן לי בחושך איפה לעצור את הסביבוב בדיוק מולו… איזה לילה… איזו קובה…

מאת: סיון עמירה

סיון עמירה — Sat, 06 Apr 2013 11:29:23 +0000

המקום שאליו הייתי רוצה לחזור בשנית הוא ללא ספק איטליה.
לפני כשנה וחצי הגעתי לראשונה לאיטליה, ומהרגע הראשון נכבשתי בקסמה.
הייתי באינספור מקומות שונים בעולם החל מארה"ב וכלה באירופה ושום מקום בעולם לא המיס אותי ממבט ראשון כפי שעשתה זאת ארץ המגף הידוע, איטליה.
טיילתי עם אימי במשך שבוע מצפון איטליה ועד הדרום, כאשר כל עיר ועיר שבה מכילה בתוכה ניחוחות וטעמים שונים בעלי מגוון אינסופי.
ללא ספק אחזור בעתיד הקרוב לאיטליה על מנת לחוות שוב את הקסם שבה.
בין אם מדובר באוכל, באופנה או בשפה מבחינתי איטליה היא ה- מקום לחזור אליו בשנית, שכן אהבה ממבט ראשון היא אינה דבר שניתן לשכוח אותו בכזאת קלות.

מאת: נעמי

נעמי — Sat, 06 Apr 2013 11:10:16 +0000

ביקרתי כבר בהרבה מקומות בעולם אבל אף אחד מהם לא משתווה לאנדמן.
אי קטן בהודו הענקית, שכל מי שמגיע לשם מתאהב. עם חופים לבנים ומים טורקיז צלולים-צלולים אי אפשר שלא להרגיש את ריח החופש באוויר.
מה שיפה באנדמן, שמפריד אותה מכל חוף מרהיב אחר בעולם, זה הבתוליות של המקום, מגיעים אליה כל כך מעט תיירים וגם אלו שמגיעים חייבים לציית למגבלות של השלטון ולשמור עליה נקיה וחופשית מרוכלים מעצבנים על החוף או כל נזק תרבותי אחר שרואים בדרך כלל בחופים אחרים כמו תאילנד או ברזיל.
החיים מתחילים כשהשמש עולה ונגמרים כשהיא שוקעת, עם כביש אחד מרכזי בכל האי ו2 מסעדות מקומיות, נשמע קשה אבל למעשה הפשטות של המקום עושה את כל החוויה!
פשוט להגיע, למצוא בקתה קטנה וצנועה (שכמובן עשויה מבמבוקים קלועים)לתלות ערסל במרפסת ולהסתכל כל היום על הנוף! אם נמצאים על החוף המדהים או שוכרים קטנוע ונכנסים לג'נגל במרכז האי, הראות תמיד עוצרת נשימה והאנשים כל כך נחמדים! כל מה שטוב בהודו פי 100. האנשים כל כך לא רגילים לתיירים שהם פשוט ישמחו לעשות בשבילך הכל ובחיוך!
השוק המקסים במרכז האי שאפשר לקנות את כל הפירות הטרופים הקיימים או לקנות דגים טריים שדגו לפני דקות אחדות…
בקיצור אוסף של חוויות מיוחדות שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר בעולם!!
הייתי מוכנה לחזור מחר!

מאת: מור

מור — Sat, 06 Apr 2013 10:47:45 +0000

היעד שהכי הייתי שמחה לחזור אליו הוא פריז. מעבר לכך שמדובר בעיר מהממת, שם היה ירח הדבש שלנו. ובכן,הייתי בפריז מספר פעמים לפני, אך באותה הפעם היתה לה הילה מיוחדת. כל חוויה נצבעה בורוד והכל היה רומנטי וקסום. מאז,לצערי,הרבה דברים השתנו. בעלי ואני נפרדנו וכיום מגדלים ילדה מהממת בנפרד,בשני בתים שונים. פריז מהווה עבורי,על כן,מעבר לאיזור גאוגרפי, את אותה התחושה שהיתה אז,את התמימות. הייתי מאוהבת ונאהבת באותם הימים. בתקווה שהיעד יביא עימו את אותה התחושה שוב. שאחזור לאהוב ולהאמין…

מאת: מירי

מירי — Sat, 06 Apr 2013 09:30:42 +0000

נסעתי עם שתי חברות טובות למרכז אמריקה- טיול של אחרי צבא ולפני התואר. במשך כמה חודשים היינו במקומות יפיפיים אך השיא היה בסוף של הטיול- באיי סן- בלאס שבפנמה. התארחנו באי פרטי של משפחה מקומית שהאי נמצא בבעלותה- רק אנחנו ועוד 20 תיירים מכל העולם. באי לא היה חשמל, מקלחות או כל דבר שמזכיר ציוויליזציה- וזה מה שעשה את הימים שם לכ"כ מופלאים. כל היום היינו בבגד ים עושות ארמונות בחול ושוחות במים הצלולים, בצהריים קראו לנו לאכול (אוכל מקומי שהנשים בשבט הכינו) בתקיעת שופר עשוי קרן של צבי (כמו פעם!) ובלילה ישנו בקבינות קש. הדבר שהכי זכור לי משם הוא הלילה שבו הייתה סופת ברקים מטורפת- ישבנו על החול אנחנו ושאר התיירים באי עם המשפחה המארחת וצפינו בחושך מוחלט (כאמור לא היה חשמל) במופע ברקים- זה היה כאילו אלוהים מתגלה אלינו. עד היום כל פעם שאני נזכרת בחוויה הזו של לשבת בחושך בראשית ולצפות בברקים שהאירו את כל האי אני מקבלת צמרמורת.
אני עוד אחזור לשם.

מאת: חיליק

חיליק — Sat, 06 Apr 2013 08:20:59 +0000

במסגרת עבודתי כמעצב בגדים אני אני פעמיים בשנה בקוסמוי.פוקט צאווואיןממש גן עדן אמיתי

מאת: מאיה אלוני

מאיה אלוני — Sat, 06 Apr 2013 07:48:55 +0000

אתמול חזרתי מתאילנד וברגע שמטוס התחיל לנחות שאלתי את אמא שלי :"אמא, זה מאוחר מידי לעשות פרסה?" תאילנד מדהימה! החופים, הים, השקט והטבע הקסימו אותי אבל הכי אני מתגעגעת לבנגקוק!- אני יודעת שכולם יגידו עכשיו "איכס זאת עיר מסריחה והמונית" אבל הוקסמתי מכמה אופנה יכולה להיות בעיר אחת! זה בהחלט היה שילוב סגנונות אופנה מכל העולם סוג של הכלאה בין לבוש מזרחי למערבי, כל כך הרבה צבעים טקסטורות וסגנונות מרהיבים שפשוט החדירו בי מוטיבציה ויצירתיות לעצב עוד בגדים. הלוואי ויכולתי לחזור שוב לתאילנד… נראה, אולי בשנה הבאה :)…

מאת: אביטל שיינקמן

אביטל שיינקמן — Sat, 06 Apr 2013 07:44:26 +0000

הייתי רוצה לחזור לברצלונה. הייתי שם לפני שנה וחצי, וזאת הייתה החוויה הכי טובה שלי. כל האווירה בברצלונה היא פשוט אווירת שמחה, הכל פורח ורועש. אהבתי במיוחד את הסגנון המיוחד של חנויות הבגדים בברצלונה , ובכל פעם שנכנסתי לחנות רציתי הכל. בקיצור, ברצלונה השאירה בי טעם של עוד.