תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: שעון של קנת קול"

מאת: אורטל

אורטל — Sat, 09 Mar 2013 08:58:18 +0000

לא קורה לי הרבה שאני רוצה שהזמן יעצור, מבחינתי חשוב לנצל כל רגע בחיים
ולהתקדם הלאה, תמיד אני אומרת "חיים פעם אחת". למרות זאת, כשאחותי הקטנה נולדה הרגשתי כאילו זה רק אני והיא..כאילו העולם באמת עצר מלכת ורק אני והיא נמצאות באותו חדר, אף אחד לא קיים מלבדנו.
ביום ההוא התחיל קשר עמוק בין אחיות, קשר רוחני שלא יעלם לעולם.

מאת: שירלי

שירלי — Tue, 05 Mar 2013 08:14:04 +0000

בשנייה שילדתי והסתכלתי על הנס המדהים הזה שיצא מהבטן שנייה קודם לכן…פשוט החזקתי את התינוקת ולא רציתי לעזוב
אהבה ממבט ראשון…

מאת: יערה

יערה — Mon, 04 Mar 2013 09:29:20 +0000

בנות, אתן מוזמנות למכירה הביתית השווה של ShowRoom,
עם קולקציית קיץ חדשה במחירים של עד 250 ש"ח, ובנוסף סופעונה על חורף בהנחות היסטריות!
פריטי יבוא שיקיים וייחודיים שנבחרו אחד אחד במיוחד עבורכן!
שישי הקרוב, 8.3.13, זמנהוף 25 תל אביב
לפרטים:
http://www.facebook.com/SH0WR00M

מאת: אורטל

אורטל — Mon, 04 Mar 2013 09:17:29 +0000

זה קורה לי רבות שאני רוצה שהזמן יעצור, כשאני רואה את האוטובוס חולף על פני שניה לפני שהגעתי לתחנה, כשיש ריח טוב של תבשיל מאחד הבתים ברחוב… אבל הכי הייתי רוצה שהזמן יעצור ברגע שתקראו את התגובה שלי ותחליטו שאני היא הזוכה הראויה לקבל פריט שיגרום לי להעריך את הזמן (אני מקווה שהתשובה הכנה שלי באמת תזכה אותי בשעון)

מאת: עליזה

עליזה — Sun, 03 Mar 2013 09:50:40 +0000

אני אוהבת שעונים, מאוד!
היו לי שעונים של סווטש ושל אפרס וקיבלתי גם כמה מתנות שעוני תכשיט מדהימים.
אבל לפני כ 5 שנים הורדתי את השעון מהיד ולא החזרתי.
היום הזה היה יום הלידה של בתי הבכורה מיכלי ה 3.3.2008
לפני הלידה חלצתי את השעון מעליי ולא החזרתי כי פשוט לא היה נוח כשהראש שלו המונח בחיקי מעל ליד שמאל השעון לא התאים זה מפריע לו ולי. מאז ילדתי שוב את התאומות שלי ולא ראיתי טעם בשעון בדיוק מאותן הסיבות.
כל מי שילדה יכולה להבין כמה קשה אח"כ לאישה לחשוב על עצמה שלא רק כאמא. לפני אמהותי השקעתי את מירב מרצי להתחדש בחידושי אופנה ובאקססוריז.
מאז הילדים אני יותר פרקטית רק בחצי שנה האחרונה חזרתי להתעניין מאוד באופנה ולהשקיע בבגדים שלי.
לפני זמן מה ממש רציתי לקנות לעצמי שעון. כזה שלא צריך להוציא מהכיס המיוחד של הפלאפון בתיק
בשבילי לענוד שעון כעת, יהווה רגע מכונן בו אני באמת מקבלת את החלק ההוא בעצמי שהוא אני השלם אישה שהיא אמא היוצאת לעבוד וזמנה בידה, תרתי משמע.

מאת: טלי

טלי — Sun, 03 Mar 2013 09:46:27 +0000

בטיול בויטנאם
שייט בים הסיני העצום
אלפי איים הרריים וגבוהים מתנשאים להם מתוך המים
רק שנינו בקייאק הקטן
חותרים במים השקטים
מגלים מקומות קסומים ונסתרים….
שוכחים מהכל ומתמכרים לטבע המשכר…
לא רציתי שזה ייגמר

מאת: נוי ליברמן

נוי ליברמן — Sun, 03 Mar 2013 09:39:12 +0000

בעלי הציע לי נישואים ביום בו חגגנו שנה ביחד.
הוא תכנן הכל לפרטי פרטים – אסף אותי מהבית, נסענו לצניחה חופשית בחוף הכי יפה בארץ – חוף דור, לאחר מכן ארוחת בוקר זוגית ומקסימה במדרחוב בבנימינה ומשם רכיבה על סוסים עד לחוף הים עם פיקניק מפנק והצעה מרגשת.
האמת שידעתי.
ידעתי שבסוף היום המדהים, הוא יציע לי.
לכן, הרגע שלי שבו רציתי שהזמן יעצור – הוא הרגע שבו הייתי עם המדריך לקראת קפיצה מהמטוס – ואני לא אשכח שהוא שאל אותי: "את מוכנה??" ולא הבין את המשמעות העמוקה שמסתתרת מאחורי השאלה שלו. עניתי בחיוך שלא וקפצנו בכל זאת.
קפצתי מהמטוס לקראת החיים החדשים שלי =)

מאת: מעין

מעין — Sun, 03 Mar 2013 08:33:58 +0000

כל שבוע אותו סיפור מגיע יום שבת לא משנה אם אני בבית או בצבא אני רוצה שהזמן יעצר או לפחות שיוסיפו ליום שבת עוד כמה שעות ^^
לא משנה איזה רגע בחיים היה לך ולא ריצתה שיגמר , אין כמו יום שבת !!

מאת: שוש

שוש — Sun, 03 Mar 2013 06:57:09 +0000

הרגע המיוחד ביותר בחיי שרציתי שהשעון יעצר ביום החתונה שלי , אנחנו בהרגשה נמצאים ברקיע השביעי מרחפים מאושר אין סופי ולא רוצים שזה יגמר, פשוט רוצים שהשעון יעצר….

מאת: רנין עמאר

רנין עמאר — Sun, 03 Mar 2013 06:52:41 +0000

עד הרגע ההוא חשבתי שהיום המבאס ביותר בטיול הוא היום בו חוזרים בחזרה לנמל התעופה אך לפעמים קורים נסים וחלומות מתגשמים, לפני כשנה בערך כשהייתי בדיוטי פרי מסתכלת בצער על החנויות הסגרות הכוכבים החלו לפול מהשמים כרסטיאנו רונאלדו וכל הכוכבים האהובים על לבי הגיעו לנמל התעופה ,למזלי קיבלתי הזדמנות חד פעמית והצלחתי לפגוש אותם, זהו הרגע בו רציתי שהזמן ייעצר לדעתי היה המרגש ביותר בחיי ….

מאת: שושה

שושה — Sun, 03 Mar 2013 06:23:03 +0000

מזה זמן הרגשתי כלואה בנישואין כושלים.נסעתי לבדי ליוון, לאתונה.
בפעם הראשונה לבדי, השארתי הכל מאחור. למה ליוון? אולי בגלל סיפורי המיתולוגיה שריפדו את ילדותי, שבהם אלים יכולים להיות כבני אדם ובני אדם יכולים להיות כאלים.
בשעת ערב, לא רחוק מהפנסיון של טוני ישבתי על ספסל בשדרה קטנה מוארת. היה שקט, בשוליו מילמולים של שעת ערב מחלונות הבתים שמסביב. ילדים קנו סופלאקי מהקיוסק שבשדרה.
הצבעים ,הריחות ,שמזה זמן רב כהו בשבילי כאילו היו חסומים בזכוכית אטומה, נעשו פתאום חדים וברורים. העולם כולו הצטלל וגם מחשבותיי. הכל היה שקט וצלול. חושי היו חדים. באותו רגע של צלילות מופלאה הרגשתי את כוחי.
לבד על הספסל,בשעת ערב בשדרה המוארת גמלה בי החלטה. ברגע הקסם הזה ,רציתי שהזמן ייעצר.

מאת: רעות

רעות — Sun, 03 Mar 2013 06:03:37 +0000

פעם לפניי המון המון שנים נסעתי לאילת ואחרי יציאה לילית ארוכה כמעט השחר עלה החלטתי לא לחזור לישון אלה לשבת במזח ופשוט להתבונן בצבע המים המשתנה כשלאט לאט השמש זורחת לה.עם קרן האור הראשונה זכיתי לראות מחזה מדהים ביופיו.להקת דגים בצבעים שמחממים את הלב קיפצה לה מעל המים.פשוט רציתי לעצור את הזמן ושהרגע הזה לא יחלוף לעולם.עד כמה הטבע יפה ועד כמה הרגעים האלה הם רגעים נדירים:)

מאת: מיטל

מיטל — Sun, 03 Mar 2013 05:35:08 +0000

הייתי בוחרת באחד מהמפגשים הרבים שהיו לי עם אהוב ליבי שהיה חולה בסרטן. חשבנו שלעולם לא באמת יקרה לו משהו,
לא האמנתי באמת שהוא ימות, וגם הוא לא חשב על זה. ניסה להדחיק.
לקחתי קצת כמובן מאליו את הביקורים שלו.
כל מפגש היה זמן של חיבור נשמות עצום ומלא רגש
ואז מפגש אחד בלי שום התראה מוקדמת היה המפגש האחרון,
אפילו לא ידעתי שזו הפעם האחרונה שאני אראה אותו ואתנשק עם השפתיים המתוקות שלו.
אבל זו היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו בחיים. זה היה הרגע בו רציתי שהזמן יעצור לעד…

מאת: פרח

פרח — Sat, 02 Mar 2013 22:50:20 +0000

לכל אחד יש חלום לזכות בכוחות על כלשהם, חלק רוצים לעוף וחלק מעדיפים כוח. החלום שלי מאז ומתמיד היה שיהיה בכוחי לעצור את הזמן בכל רגע נתון ולצפות בכולם מהצד. לקחת רגע לעצמי, להביט באנשים סביבי, סתם לנשום להנאתי ולהנות מהזמן שלא הולך לאיבוד. אני יכולה לחשוב על מיליוני רגעים קטנים שרציתי שיעצרו, בחופשה הראשונה שלי עם בעלי, בפעם האחרונה שנפרדתי מסבתי היקרה. אבל אם יש רגע אחד שעושה אותי תמיד מאושרת, הוא כשאחותי הקטנה מחבקת אותי. אחרי שני אחים בנים, אחותי הקטנה היא הדבר הכי כיף שיש, ואני רק מחכה שתגדל ונלך לשופינג יחד :)

מאת: הדר

הדר — Sat, 02 Mar 2013 22:36:33 +0000

ה-רגע בו רציתי שהזמן יעצור קרה ברגע מרגש במיוחד שחוויתי עם בן דודי שגר בשכנות אלי שאליו התחברתי מאז שנשאר שנה בגן בגלל קשיי התפתחות משמעותיים. עבדתי איתו הרבה על התפתחות ושפה והמשכנו גם כשעלה לכיתה א'. הוא ידע את האותיות והתנועות אבל התקשה לחבר אות לתנועה. דודי ואשתו היו על סף תסכול. באחד הימים שעשיתי לו ולאחותו בייביסיטר ביקשתי ממנו שייגש לראות אם אחותו (התינוקת) נרדמה. הוא ניגש אליה ואז שמעתי אותו מדבר אליה: את רוצה לשמוע איך אני קורא ? הוא פתח את החוברת שלו ולאחר כמה שניות נשמעה הברה ועוד הברה, וההברות הצטרפו למילה, ועוד מילה.
ניגשתי אליו, חיבקתי אותו והתחלתי לבכות. את הרגע הזה הייתי רוצה לעצור…