תגובות לפוסט: "רוצה לזכות בחצאית פליסה ונעלי עקב?"

מאת: רות תמם

רות תמם — Wed, 10 Oct 2012 13:52:57 +0000

מדהים!!!

מה שכתבה מיכל הרוש על האישה והאגדה מדהים וכל כך נכון. קוקו שאנל היתה ונשארה הגדולה מכולן. כתוב נפלא ובכשרון רב נהניתי!!!

מאת: מיכל הרוש

מיכל הרוש — Mon, 08 Oct 2012 19:43:23 +0000

הלוואי והייתי יכולה לארח בסוכה שלי את גבריאל שאנל או כמו שכולם מכירים אותה בשם״קוקו״ להודות לה על ההשראה שהיא נותנת לי ועל אהבתי בזכותה לאופנה. לשבח ולהלל אותה על ההיסטוריה שהיא עשתה מאז ועד היום בזכותה כל אישה יודעת שהשמלה השחורה הקטנה היא פריט חובה כדי לנצח הופעה, מהפנינים ועד האודם האדום שכן כן גם אותו היא המציאה גבריאל היא האישה היחידה בעולם ששנתה את פני האופנה. ממחוכים למכנסים , מהבושם הראשון בעולם על שמה של מעצבת שמרלין רק אותו לבשה למיטה, גבריאל הייתה ותמיד תישאר המדאם הראשונה של עולם האופנה! ואני דובקת במוטו שלה״ שאין בעולם אישה לא יפה, יש אישה לא מטופחת״(קוקו שאנל)

מאת: שירה

שירה — Mon, 08 Oct 2012 17:11:59 +0000

אהלן! טוייב, אני הייתי רוצה לארח את אליזבת טיילור משום שכבר תקופה שאני רוצה לדעת איך היא התחתנה/התגרשה מ7 בעלים(!). כדי שאני אדע מה לא לעשות.

מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה)

משתמש אנונימי (לא מזוהה) — Sun, 07 Oct 2012 16:00:02 +0000

האמת שהנעליים האלה שטוחות.. נעלי בובה עם שפיץ פשוט הן מונחות אחת על השנייה כך שנוצרת אשליה של עקב

מאת: מאיה

מאיה — Sun, 07 Oct 2012 13:11:59 +0000

את ליידי גאגא איתה אף פעם לא משעמם!!!! גם מבחינת הבגים שלה כמובן

מאת: שיראל

שיראל — Sun, 07 Oct 2012 12:22:58 +0000

הכי הייתי רוצה לארח אנשים שלא מכירים את החג
אני אדם דתי והייתי שמחה אם היו באים אליי לסוכה אנשים שלא מכירים , לארח אותם ולדבר איתם וביחד להבחין איך אנחנו לא כל כך שונים כו שאנחנו חושבים ..
אנחנו עם אחד !!!

מאת: sar

sar — Sun, 07 Oct 2012 12:05:50 +0000

יותר מכול בן אדם בעולם שהיייתי רוצה לארח בסוכתי, זה היה סבא שלי זכרונו לברכה שגידל אותי בידיו, הוא היה האמא שלי האבא שלי הסבא שלי ועוד המון והלואי והייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה כדי להיפרד ממנו כמו שצריך עי ביקור בסוכה שלי ולהגיד לו תודה.

מאת: טל

טל — Sun, 07 Oct 2012 09:30:34 +0000

הסופרת שכתבה את 'השטן לובשת פראדה'. היינו מרכלות ומחליפות רשמים מחווית העבודה אצל בוסים בלתי נסבלים וספק משוגעים. כל זאת תוך אכילת גלידה :)

מאת: טל

טל — Sun, 07 Oct 2012 09:27:47 +0000

הסופרת שכתבה את "השטן לובשת פראדה". אנחנו יכולות להחליף חוויות ורשמים מעבודה עם בוסים בלתי נסבלים וספק משוגעים. כל זה כמובן תוך אכילת גלידה.

מאת: טל

טל — Sun, 07 Oct 2012 09:27:14 +0000

היום בו אזכה להזמין את בת דודי לסוכה יהיה יום נהדר:
בת דודי המוכשרת, היפה, המבריקה, העדינה כל כך מופנמת שמעגל החברים שלה, שלא לדבר על בני זוג, כמעט ולא קיים. זה מכאיב לי בכל פעם מחדש. איך ייתכן שהיא עדיין לא נשואה? איך זה שאין לה כמעט חברות? אני כל כך נהנית לשוחח איתה, לבלות איתה, איך אף אחד לא רואה את זה? איך אף אחד לא רואה אותה??? היא תמיד מזכירה לי פנינה חבויה בתוך צדפה…
אצלנו במשפחה, מי שמזמין בד"כ הם הזוגות הנשואים, שמזמינים בד"כ נשואים… לכן, כשאזמין אותה, זה בעצם אומר שהיא כבר נשואה. נחגוג את החג יחד, ובחול המועד נצא לטייל יחד, דאבל דייט שכזה..
מחכה לזה כבר בקוצר רוח!

מאת: צביה

צביה — Sun, 07 Oct 2012 09:11:48 +0000

בחג הזה הייתי רוצה לארח את אבא שלי. ההורים שלי גרושים מגיל קטן ואבא שלי גר מאוד רחוק. הילדים שלי נורא מתגעגעים ושואלים עליו כל הזמן, אנחנו מדברים בסקייפ ובטלפון אבל זה לא מספיק. נורא רציתי שיבוא להתארח אצלינו בחג או לפחות בשמחת תורה ויבלה עם הנכדים אבל לא שחררו אותו מהעבודה כי דווקא בחגים מטורף. תמיד אני מצטערת אחר כך איך היה יפה וחבל שהוא לא בא. נחכה לשנה הבאה בפנסיה.

מאת: הילי

הילי — Sun, 07 Oct 2012 08:46:09 +0000

כשהיינו ילדות קטנות, סבא היה מקפיד כל חג לבנות בשבילנו סוכה יפה ומקושטת כדי שנגיע אליו ונרגיש את שמחת החג. הסוכה שבנה עבורנו הייתה סוכה לפי הספר. הוא לקח פטיש, מסמר, אסף קרשים מעץ וסכך מענפים שסחב על הגב. קישט בארבעת המינים, בשבעת המינים ובכל טוב. משך עשרות שנים סוכת השלום שלו אירחה אושפיזין רבים. לפני חמש שנים סבא חלה ולא היה מסוגל לבנות את הסוכה, אך הבטיח לבנות אותה שנה הבאה. בשנה הבאה, בדיוק בחג הסוכות, סבא נפטר. בביתו נבנתה כבר סוכה מסוג אחר לגמרי… מאז החלטתי שאני חייבת לבנות סוכה כל שנה ויהי מה. אז נכון שהסוכ שלי היא סוכת נחלים פשוטה, ושהסכך שלה הוא מלאכותי כזה… אבל בכל זאת סוכה. הייתי מתה שסבא יהיה האושיפיזין שלי בסוכה, למרות שאני בטוחה שהוא יושב איתנו וצוחק!

מאת: עדי

עדי — Sun, 07 Oct 2012 06:25:37 +0000

הייתי בת שמונה כשסבתא שלי נפטרה, ממה שהיום יודעים לקרוא לו רשלנות רפואית. כמעט שלושים שנה חלפו, אבל הגעגועים נשארו. געגועים לסבתא. הסבתא היחידה שהכרתי. היינו יושבות יחד בסוכה ולומדות להכיר אחת את השנייה. יש לי המון שאלות לשאול את סבתא, והמון דברים לספר לה. הייתי גם רושמת את כל המתכונים, שאמא שלי מספרת עליהם לפעמים. מתכונים שאף אחד לא יודע להכין היום. ועד שסבתא תגיע להתארח בסוכה שלי, היא מתארחת מדי פעם בחלומות שלי…

מאת: הילה

הילה — Sat, 06 Oct 2012 20:35:44 +0000

הייתי מארחת את הג'ינג'י הלוהט של CSI ,
דיוויד קרוזו , הלא הוא הורישיו מהסדרה CSI מיאמי,
תתפלאו, אבל פשע ואופנה הולך מעולה , אם תהיתם מה המקור של משקפי הטייסים, תראו פרק אחד ותבינו, אבל תיזהרו לא להתמכר!

מאת: חן

חן — Sat, 06 Oct 2012 19:59:10 +0000

אבא שלי זכרונו לברכה שנפטר כשהייתי נשואה טרייה ובתחילת הריוני הראשון… הייתי שמחה להראות לו את נכדתו המתוקה והחכמה , ודאי היה שמח להתגאות בה וב׳חוכמות׳ שלה!