תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: 500 שקלים לרכישת מוצרים של KLENÔR"

מאת: אורלי

אורלי — Tue, 03 Mar 2026 12:04:36 +0000

הדבר הכי חשוב שזרקתי לפח היה המוצץ של אחיין שלי.. עשיתי ניקיון ולא שמתי לב ובואו נגיד שאת הלילה הזה לא אני ולא הוא נשכח.

מאת: אלה

אלה — Sun, 01 Mar 2026 09:52:58 +0000

כשהייתי בת 13 בערך הייתי ביריד אוכל וזרקתי בטעות את הפלטה לשיניים כשהורדתי אותה כדי לאכול, היא עלתה מלא מלא כסף ואבא שלי הלך לשם לפנות בוקר לחפש אותה לפני שיגיעו המנקים, בסוף מצא!

מאת: ליאה

ליאה — Sun, 01 Mar 2026 09:45:30 +0000

כשעשיתי סדר בכל התכשיטים שלי זרקתי את כל מה שהיה לא איכותי. בטעות זרקתי גם עגילים של אחותי שהיו מזהב אמיתי וחשבתי שזה חיקוי, היא עד היום זוכרת לי את זה

מאת: אורי נחום

אורי נחום — Sun, 01 Mar 2026 05:50:54 +0000

באחד הימים החלטתי להיות יעילה ולעשות סדר בארון המסמכים. בין החשבונות ומיליון הברכות ששמרתי לאורך השנים, מצאתי מעטפה חומה, שהיה כתוב עליה "יום הולדת שמח", בלי שם או שום סימן מזהה. היא הייתה נראית לי ריקה, ולכן בלי להתלבט יותר מדי, החלטתי לזרוק אותה
חודשיים אחר כך חיפשתי בטירוף שובר מתנה שקיבלתי ליום הולדת – כזה שתכננתי להשתמש בו “מתישהו”. עברתי על כל המגירות, כל התיקים, כל הקלסרים. ואז זה היכה בי. השובר היה בתוך המעטפה. מסוג הרגעים הממש מעצבנים בחיים!

מאת: לבנת לוי

לבנת לוי — Sat, 28 Feb 2026 20:09:34 +0000

ביום שישי אחד,שבו שעה לפני כניסת השבת הודיעו לי שבאים לסעודת השבת אצלי תקתקתי מהר בישולים והמפתח עם השלט של האוטו נזרק בטעות עם הקליפות לפח.
הארוחה הייתה נפלאה ובמוצאש לא נמצאו המפתחות.טוב שהיה לי מפתח רזרבי.

מאת: שלי

שלי — Sat, 28 Feb 2026 18:48:58 +0000

מי לא מכיר את זה שהילד חוזר מהגן עם ציורים, את מתפעלת בקול בפניו על הכישרון ובלילה שהוא הולך לישון אז זורקת לזבל. לפני שנתיים באחד הערבים שוב זרקתי את הציורים שלו , רק שלא שמתי לב שמתחת לערמת הציורים הייתה מעטפה שבעלי שם ובה שוברים להופעה של הזמר רובין וויליאמס שאני ממש אוהבת, הוא רצה להפתיע אותי, אבל ההפתעה היתה כבר זרוקה בפח המרכזי של השכונה.

מאת: פולינה

פולינה — Sat, 28 Feb 2026 18:42:45 +0000

פעם זרקתי עגילים מזהב אמיתי לפח. ניקיתי אותם עם מגבון והשארתי אותם בתוך המגבון… וכמובן שזרקתי את המגבון. עד היום מתאבלת עליהם

מאת: הילה

הילה — Sat, 28 Feb 2026 16:39:11 +0000

זרקתי בטעות ארנק ישן עם כרטיס של קופת חולים ותעודת זהות

מאת: יהודית משה

יהודית משה — Sat, 28 Feb 2026 15:21:12 +0000

הלכתי לזרוק זבל ובטעות זרקתי עם השקית גם את הטלפון שלי וחיפשתי אותו מלא זמן לאחר שחזור הפעולות שלי חזרתי לפח הזבל ושמעתי אותו מצלצל

מאת: מור כ

מור כ — Sat, 28 Feb 2026 14:56:50 +0000

בשנה הרביעית, בסוף התואר בעיצוב פנים, צריך לעבור מבחן חשוב שהוא Go – no Go ודיי מכריע בתכל'ס אם תסיים את התואר המטורלל וחסר הפרופרציות הזה או לא. כולם מחכים להגיש את המודל הסופי שהוא חלק מהפרזנטציה. עשרות שעות עבודה, דמעות ויזע מושקעות ב*יט הזה. כמה נחמד היה לגלות שמנקה הסטודיו ריסק את המודל שלי בטעות בזמן הניקיון השגרתי! הייתי בשוק!
לונג סטורי שורט: המודל המושקע שלי מצא את דרכו לחירייה.
ותאמינו או לא, לאחר מבצע שלא היה מבייש את סיירת מטכ"ל, גם הצלחתי להגיע אליו ולשקם אותו.

מאת: מיכל רז אסרף

מיכל רז אסרף — Sat, 28 Feb 2026 07:55:41 +0000

לפני כמה חודשים קניתי לבן הקטן שלי נעלי נייק( הוא בן 4). השארתי את הנעליים בקופסא בפינת האוכל, למחרת רציתי לנעול לבן שלי את הנעליים ולא מצאתי את הקופסא..שאלתי אותו אם הוא ראה את הקופסא עם הנעליים הוא אמר לי שהוא זרק את הקופסא לפח השכונתי, ששאלתי האם הוציא את הנעליים משם אמר שחשב שהקופסא ריקה..וכך הלכו להם נעלי נייק חדשות. אבל לא כעסתי :)

מאת: ליז

ליז — Sat, 28 Feb 2026 07:43:56 +0000

נושא כאוב. זרקתי בטעות פחית קולה מהמקרר של אבא שלי והתברר שזאת פחית שמיועדת להסתר כסף מגנבים ואין בה בכלל קולה. זרקתי לפח 3000 דולר. אבא שלי לא סלח לי על זה המון זמן.

מאת: שיר

שיר — Fri, 27 Feb 2026 20:51:12 +0000

חזרנו מטיסה לפנות בוקר. השעה כזאת שאת לא באמת ערה, את פשוט קיימת. טרוטת עיניים, עייפה מהחיים ומהדיוטי פרי, צעדתי בגבורה עם מיליון שקיות לפיר האשפה, חדורת מטרה להיפטר מהן מהר לפני שאני נרדמת בעמידה.

במבצע הניקיון המרשים הזה פספסתי פרט שולי וזניח: הסמארטפון שלי החליט להצטרף לחגיגה, השתחל לו באלגנטיות לאחת השקיות – ונזרק בגאון אל מעמקי הפיר.

חזרתי הביתה בתחושת הישג. קלילה. חופשייה. אישה חדשה בלי שקיות.
ואז, ברגע תמים שבו רציתי “רק להציץ בפייסבוק”, נחתה עליי ההבנה: אין. לי. פון.

הלכתי מיד לבן הזוג שלי – האיש השקול ביותר שאני מכירה. אלא שבשעה הזאת, אחרי טיסה, גם שיקול הדעת שלו היה על מצב טיסה. תוך שניות אנחנו דוהרים לפיר האשפה. אני לא מבינה איך הגעתי לשם כל כך מהר, והוא – בלי למצמץ – מזנק על הדחסן ומתחיל בחיפושים.

ואז, כאילו חסר לנו אקשן, הדחסן מתחיל לעבוד.
הרגל שלו בפנים.

עניין של שניות שנראו כמו נצח, ולשמחתי הוא זינק משם עם רגל שלמה ופון שלם. נס גלוי, בחיי.

מאז, בכל ביקור בפיר האשפה – הנייד נשאר בבית. ליתר ביטחון.

מאת: קרין

קרין — Fri, 27 Feb 2026 18:26:45 +0000

אני אספנית מתכונים, גוזרת מתכונים מעיתונים ומגזינים ולפני כמעט שנה, כשעשיתי ניקיון פסח בבית וזרקתי ניירת, אחד המתכונים הגיע איכשהו לניירת וזרקתי אותו בטעות ביחד עם הערימה. זה היה מתכון של עוגת שקדים נדירה, אבל מזל שצילמתי אותו פעם בשביל חברה.

מאת: טלי

טלי — Fri, 27 Feb 2026 17:30:45 +0000

כאב הלב הכי גדול. שמרתי כסף מזומן בכיס של מעיל ישן. לאורך השנים שיפצתי את הבית, ונראה כי הפועל הזר ששיפץ את הבית היה זקוק לבגדים חדשים. אז מסרתי לו מס פריטים וגם את המעיל בסיום עבודתו.

הרגע שבו נזכרתי מה היה במעיל…