תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: בושם לגבר של Issey Miyake בשווי 539 שקלים"

מאת: איתי

איתי — Sun, 03 Aug 2025 22:29:48 +0000

עזבתי משרת הייטק עם תנאים מעולים כי הרגשתי שאני קם כל בוקר בלי חשק. פתחתי עסק קטן עם חבר, בלי הרבה בטחון שיצליח. היום אנחנו אמנם לא נוסעים בטסלה, אבל אני קם בבוקר עם חיוך – וזה שווה יותר מהבונוס של סוף שנה

מאת: לירון

לירון — Sun, 03 Aug 2025 20:12:33 +0000

אחרי שנים של “לא מתאים לי עכשיו זוגיות”, החלטתי לענות לו להודעה.
כבר הייתי משוכנעת שהלב שלי סגור עם מנעול קוד ומערכת אזעקה.
אבל משהו בו היה שקט ומדויק, לא דרמה, אלא באמת אמת.
הסיכון? לתת שוב אמון, לפתוח דלת בלי לדעת אם יחכה שם משהו.
והיום? הוא לא רק בן זוג, הוא החבר הכי טוב שלי.
אז כן, הסיכון הכי משתלם שלקחתי היה לבחור להרגיש שוב.

מאת: שושנה

שושנה — Sun, 03 Aug 2025 20:10:14 +0000

לקחתי סיכון כשעזבתי עבודה מסודרת עם תלוש, פנסיה וקפה חינם כדי לפתוח דוכן שקשוקות בשוק.
כולם חשבו שאני התחרפנתי. “מה, את עוזבת משרד עם מזגן בשביל מחבת?”
אבל תוך חודש עמדו אצלי בתור, ותוך שנה כבר פתחתי סניף שני.
היום אני עושה מה שאני אוהבת, עם מוזיקה ברקע וריח של כוסברה באוויר.
הבנתי שסיכון אמיתי זה להיתקע במקום שלא מדגדג לך בשלוש מאות את הנשמה, גם במאתיים מספיק לחלוטין.
הביס הראשון שלקוח לוקח? שווה לגמרי את כל זה.

מאת: אמיר

אמיר — Sun, 03 Aug 2025 12:37:32 +0000

לקחתי סיכון שהשתלם בהמשך להצעת נישואין בהפתעה בהפסקה של משחק כדורסל נשים- בשידור וסיקור טלייב בליוויזוני -שלפוהנפתי אותו מול כל הקהל – שלט ענק – דנה אהובה ה כאשר דנה במקרה היא הסנטרית של קבוצת הכדורסל המתחרה – ואז היא צעקה לי ישירות מהמגרש – כן כן כן תינשא-י לי

מאת: רון

רון — Sun, 03 Aug 2025 08:43:13 +0000

לפני שנה עזבתי עבודה יציבה כדי לפתוח עסק עצמאי. פחדתי, אבל ידעתי שזה הזמן.
השבוע חגגתי שנה לעסק עם לקוחות קבועים, הכנסות יציבות, והרבה סיפוק.
הסיכון הכי גדול שלקחתי? להאמין בעצמי. השתלם בגדול.

מאת: רוני

רוני — Sun, 03 Aug 2025 08:42:39 +0000

כשויתרתי על קשר שלא גרם לי להרגיש טוב – זה היה קשה, אבל אחרי שעשיתי את זה הרגשתי הקלה עצומה. לפעמים צריך לסנן כדי לפנות מקום לדברים שמריחים הרבה יותר טוב…

מאת: מאיה

מאיה — Sun, 03 Aug 2025 06:03:50 +0000

לפני כמה חודשים עזבתי עבודה בטוחה שהייתי בה שנים, כדי להתחיל דרך חדשה כעצמאית – בלי ערבויות, אבל עם הרבה תשוקה. היה מלחיץ, אבל מהר מאוד הבנתי שזה היה הצעד הכי נכון שעשיתי – היום אני נהנית מכל רגע ומרגישה שאני סוף סוף במקום שמתאים לי באמת.
זה לגמרי סיכון שהשתלם!

מאת: דלית

דלית — Sun, 03 Aug 2025 04:18:54 +0000

הסיכון הכי משתלם שעשיתי הוא שקניתי דירה לבד, בלי בן זוג ובלי לדעת אם אני עושה את הצעד הנכון. זה היה מלחיץ בטירוף, אבל זו ההחלטה הכי טובה שעשיתי – יש לי נכס משלי, תחושת ביטחון, ובעיקר גאווה שלא חיכיתי לאף אחד.

מאת: גל

גל — Sun, 03 Aug 2025 04:17:32 +0000

"כשהחלטתי לעזוב עבודה קבועה ובטוחה כדי ללמוד תחום שתמיד חלמתי עליו – עיצוב פנים. פחדתי שזו טעות, אבל היום אני עצמאית, עובדת עם לקוחות שאני אוהבת, ומבינה שלפעמים רק כשקופצים למים החיים באמת מתחילים."

מאת: רן מ.

רן מ. — Sat, 02 Aug 2025 20:29:33 +0000

במהלך התקופה המורכבת בשנה האחרונה החלטנו לטוס עם הילדים לראשונה לטיול בחו"ל. עשינו להם הפתעה באפיקומן בפסח, ופשוט דמיינו אותם נהנים ומחייכים מאוזן לאוזן. הזמנו כרטיסי טיסה ותכננו הכל לפרטי פרטים, אלא שאז החלו ביטולי הטיסות. וכמובן ששלנו בוטלה. יכלנו לקבל את הכסף חזרה, אבל ויתרנו והאמנו שנמצא פתרון. ואכן לאחר המון עבודה סיזיפית מצאנו טיסות ביניים והחופשה יצאה לפועל, היה שווה כל רגע וחווינו חוויה משפחתית מופלאה!

מאת: תומר

תומר — Sat, 02 Aug 2025 18:23:06 +0000

לפני שנה וחצי הייתי בניו יורק,נקלעתי לאיזור של הפגנה פרו פלסטינית וירדתי לסאבווי. שכחתי שעל תיק הגב שלי יש כיתוב בעברית וראיתי שהם מתחילים לדחוף אותי, לקלל ולקרוא קריאות אלימות, פחדתי שהם יעשו בי לינץ'. לקחתי סיכון, הוצאתי את ספריי הפלפל שהיה בכיסי, ריססתי בכיוונם הכללי, הם הופתעו מאוד ואז רצתי לקרון הרכבת התחתית. הם לא הספיקו להיכנס גם וכך הצלחתי לברוח.

מאת: יוסי קרדש

יוסי קרדש — Sat, 02 Aug 2025 17:50:25 +0000

לקחתי סיכון שהשתלם שעזבתי עיר , קריירה ולא מעט חברים על מנת לגור עם אהבת חיי- והיום יש לנו שלושה ילדים עסק יחד ואני הכי מאושר בעולם

מאת: ענבר

ענבר — Sat, 02 Aug 2025 17:46:25 +0000

עבדתי במקום שאהבתי במשך שנים.
בקיץ הקודם נפתחה עבורי הזדמנות לגשת למכרז על תפקיד שרציתי, במקום אחר.
פחדתי ממש.
לא ידעתי אם אצליח ולא ידעתי אם המקום החדש יהיה לי טוב.
החלטתי לקחת את הסיכון וניגשתי למכרז.
עברתי אותו וקיבלתי את התפקיד.
לשמחתי הגדולה טוב אפילו יותר במקום החדש.
(קראתי את התקנון והסכמתי לדבריו).
שבוע טוב,
ענבר.

מאת: גלית

גלית — Sat, 02 Aug 2025 17:40:10 +0000

לפני שנה, בגיל 43, החלטתי לנסות ולהתנדב לשירות מילואים כקצינת בריאות הנפש. שלחתי קורות חיים לכל מי שאני מכירה וזה בסוף השתלם. גוייסתי בהתראה קצרה במלחמת "חיצי צפון", פעם ראשונה בתפקיד. מיותר לציין שחששתי מאד אישית ומקצועית, אבל לא אפשרתי לפחד לנהל אותי. היום, אחרי שנה ו-150 יום, אני שוב במילואים, הפעם בדרום. גאה בהחלטה שלי ומרגישה סיפוק אדיר בתפקיד.

מאת: חוה מוסקוביץ

חוה מוסקוביץ — Sat, 02 Aug 2025 14:51:02 +0000

בהיותי צעירה, בשנות ה-30 לחיי, החלטתי לקחת סיכון ולעזוב את עבודתי. פרנסתי לבדי את ילדיי הקטנים, חששתי מאוד, אך לא יכלתי לשאת עוד את הרגשת המיאוס שחשתי כלפי המקום. ״לא יכול להיות גרוע יותר״ שכנעתי את עצמי. ואכן קמתי ועזבתי. התחלתי לעסוק בתכשיטנות – מה שהביא שמחה רבה לחיי עד היום הזה. הבנתי שצריך להאמין בעצמינו , לא לפחד, לנסות- וזו הדרך להצלחה. לפעמים יש לקחת סיכונים אשר מתבררים שהיו נכונים לעשותם, ויפה שעה אחת קודם!