במסגרת טיול הבת מצווה שלי שהתרחש לפני שנים מספר, ביקשתי כמתנה מסבי וסבתי, לנסוע יחד איתם ללונדון, שאותה ביקרו פעמים רבות בחייהם. וכך היה.
ארזתי מזוודה עם מעיל ירוק צבאי, שנראה כמו חרמונית (בגיל 12 נראה לי כמו מעיל של שאנל…), וג'ינס בצבע אינדיגו מזעזע, ויצאנו לדרך.
הגענו ללונדון בתקופה הכי יפה שבשנה, שבוע לפני הקריסטמיס, כשכל הרחובות מקושטים, וכל חנות מתחרה אצל מי חלון הראווה מרהיב,זוהר ומושך יותר (אהה, וגם ירד לנו שלג).
המלון שלנו היה בנקודה הכי טובה בעיר – באמצע, איך לא – אוקספורד סטריט!
כן הרחוב הכי יפה בכל לונדון, שכל חנות שנחשבת נמצאת שם. ביקרנו בכולן- מטופ שופ ועד אייץ' אנד אם (שכוללת שלוש קומות!!!).
בכל יום משבעת הימים טיילנו הלוך ושוב את הרחוב. בכל פעם גילינו משהו חדש.
אבל יום אחד, כשהתחיל לרדת שלג, נתקלנו בחנות של וולט דיסני – שתי קומות שכולן בובות, קלמרים, צעצועים, תלשבושות, וכולן בעלות הדמויות של דיסני.
הרגשתי כאילו נכנסתי לגן-עדן. כשנכנסו לחנות בעלת שתי הקומות, עם עץ האשוח שהשתרע לאורכן, ומליון בבות של פו הדוב וחרבריו, שכחתי לרגע שאני כבר "מתבגרת" והרגשתי שוב ילדה.
כ"כ הוקסמתי מהאורות והצבעים, שיצאתי משם עם 10 בובות שונות, שמחיר כל אחת עמד על בערך 16 פאונד.

ומאז ועד היום אני מייחלת ליום שאחזור שוב ללונדון, לעולם הילדים, לחנות האהובה עליי בעולם – החנות של וולט דיסני!.

תודה.