תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: מוצרי Moroccan Gold Series בשווי 500 שקלים"

מאת: לירז איבגי

לירז איבגי — Sun, 27 Dec 2020 12:37:10 +0000

בתור בחורה צעירה עבדתי בחנות בגדים בקניון כמוכרת, נכנסה לקוחה וכדי להתחנף קצת אמרתי לה "איזה יופי יש לנו בגדים שיכולים להתאים גם לנשים בהריון". הבעיה שהיא לא הייתה בהריון. כמובן שהתנצלתי אבל את האודם בלחיים שלי היה אפשר להרגיש מקילומטרים.

מאת: נועם

נועם — Sun, 27 Dec 2020 10:07:46 +0000

אני ספרית במקצועי,לפני שנתיים הייתה אצלי לקוחה ועשיתי לה צבע בשיער,היא ביקשה לצבוע לבלונדיני אבל בטעות שמתי לה על השיער צבע אפרפר,כל כך התפדחתי והתנצלתי בפניה אינספור פעמים.לבסוף היא אמרה שדווקא אהבה את הצבע והיא אימצה אותו מאז ועד היום.
מאז אני מסתכלת כמה פעמים על הצבע שאני שמה ללקוחות על השיער:)

מאת: זוהר קצב

זוהר קצב — Sun, 27 Dec 2020 09:22:57 +0000

בתחילת עבודתי במשרד עו"ד גדול ונחשב בארץ, עבדתי כמזכירה בקבלה מאחורי דלפק גבוה. נכנסה מישהי ביקשה ממני משהו ובמקביל הסתכלה לצד ולמטה ואמרה דברים בסגנון "קוצי מוצי" "נני בנני" ואני משום מה חשבתי שיש לה כלב איתה. אמרתי לה: יא תראי לי את הכלב! וכשנעמדתי הבנתי שזה הבן שלה בעגלה והבנתי את גודל הפדיחה במבט העצבני שהיא נתנה לי. התפדחתי והתיישבתי במקומי ולא ראיתי את הבחורה הזאת יותר בחיים וטוב שכך :)

מאת: דניאל

דניאל — Sun, 27 Dec 2020 09:14:51 +0000

התחלתי במקום עבודה חדש, עדיין לא ממש הסבירו לי לגמרי את התפקיד
הייתי מבואסת ומיואשת ובנוסף באותו בוקר הרגשתי שאין לי מה ללבוש ושהארון שלי כבר לא רלוונטי.
ופשוט שלחתי לבעלי הודעה "משעמם לי בעבודה הזאת ואין לי בגדים"
אחרי כמה זמן שהוא לא ענה..גיליתי ששלחתי את ההודעה למנהל שלי. שלא ענה אליה עד היום יש להגיד להגנתו, והעלים עין(:
גילוי נאות: אני באותו מקום עבודה היום, 5 שנים אחרי.

מאת: ירדן

ירדן — Sun, 27 Dec 2020 09:12:08 +0000

אני עובדת במקום שצריך להתלבש בו מחויט, ממש נהנת מכל רגע וגם מהעובדה שאני חייבת לקנות בגדים יפים ומחויטים. אבל במשמרת אחת שהיה בה המון לחץ ומלא אנשים סביבי נפלו לי דפים, התכופפתי וכל המכנס נקרע בדיוק באמצע הישבן! כל האנשים סביבו קלטו את מה שקרה והיה שקט כמה שניות עד שחברה באה והצילה אותי ולקחה אותי לשירותים. יום שלם אחכ הסתובבתי עם חולצה לבנה מחוייכת קשורה לי מסביב למותניים בשביל להסתיר את הקרע! מאז אני הבחורה שנקרע לה המכנס..

מאת: לימור

לימור — Sun, 27 Dec 2020 07:59:01 +0000

בגיל 17 עבדתי בחנות פרחים וקיבלתי שתי הזמנות ״גלגל אבל פרחים״ למשלוח לבית עלמין וזר גדול לרגל יום הנישואים , כמובן שבילבלתי בין ההזמנות ולבית העלמין הגיע זר ענק וצבעוני ״ לאשתי באהבה״ ולאחרת הגיע למקום העבודה גלגל אבל ״ נזכור אותך תמיד״ .
באותו יום קיבלנו כמה טלפונים כועסים ואני את הפאדיחה שאזכור כל חיי..

מאת: יפית

יפית — Sun, 27 Dec 2020 07:40:58 +0000

פעם הייתי מתכנתת והגעתי לעבוד במקום חדש. הייתי צעירה וסקרנית ומצאתי איזה קובץ עם פקודות תיכנות על אחד המחשבים בעבודה ורציתי לראות מה יש בו… פתחתי אותו כדי להסתכל ולא ידעתי שהקובץ מייד מריץ את כל הפקודות שבתוכו… אני יושבת מול המסך ורואה איך הדבר הזה עובד לבד על המחשב ועושה DELETE … DELETE… DELETE… ובשפה פשוטה פשוט מוחק טבלאות שלמות של מידע ששייך לחברה… ואני בפאניקה לוחצת על כל מיני כפתורים וקיצורי דרך כדי לנסות להפסיק, והוא לא עוצרררר!!
הרגשתי שהלב שלי עוד שניה מתפוצץ מפחד, הדם אזל לי מהפנים, התכווצתי בכסא ורציתי להעלם. לא אמרתי לאף אחד. דמיינתי שעוד שניה ייכנסו אלינו מלא אנשים שעובדים שם ויצעקו שהם לא יכולים לעבוד ושהכל נפל.
עברו כמה דקות ואף אחד לא בא.
כנראה שהדבר הזה מחק נתונים לא חשובים או שזה היה באיזה מחשב של טסטים ולא ברשת האמיתית…
פדיחות!!

מאת: לימור

לימור — Sun, 27 Dec 2020 07:30:07 +0000

שבוע שעבר הבוס הגיח מאחורי כשאני באמצע חיפוש סוער במדור ״דרושים לעבודה״ , המבט שקיבלתי ממנו גרם לי לתחושת פאדיחה נוראית …

מאת: מורן

מורן — Sun, 27 Dec 2020 07:24:39 +0000

שמונה וחצי בבוקר נקבעה לי ישיבה שבה עליי להציג פרזנטציה מול מנהלים בכירים , שיא הלחץ בבוקר עם הילדים לגנים , בתי ספר ארוחות בוקר וכו…
חמש דקות לפני שמונה וחצי נכנסת לחדר הישיבות וקולטת מבטים נבוכים , מביאה למטה וקולטת שני נעלי עקב שונות לחלוטין בכל רגל , העברתי ככה את הפרזנטציה ורצתי הביתה להחליף את הפאדיחה הזו.

מאת: ירדן

ירדן — Sat, 26 Dec 2020 22:44:06 +0000

פדיחה שקרתה לי בעבודה כשאמא שלי היא הבוס, ושאר העובדים לא יודעים שהיא אמא שלי ופתאום באמצע יום העבודה אני בתמימותי: ״אמא איפה הצהריים שעשית לי?״

מאת: שירי

שירי — Sat, 26 Dec 2020 21:03:05 +0000

זה קרה לפני שנים רבות,
קצת לאחר השחרור מהצבא…
עבדתי במוקד אבטחה ובמקביל התחלתי לנקות בתים.
מלאת אמביציה וחרוצה, רציתי להבריק את הרצפה המיוחדת בבית מוקפד באחד המושבים במרכז,
ואם נקצר את הסיפור- חומצה לא באה בטוב על אריחים של פעם.
כל כך התביישתי
אבל היי,
לפחות זה קרה בחדר השינה ולא בסלון.
למרבה ההפתעה, הם המשיכו להעסיק אותי גם לאחר תקרית החומצה.

מאת: מיכל

מיכל — Sat, 26 Dec 2020 18:53:51 +0000

עכשיו כשכל פגישות העבודה עברו לזום, המצלמה שלי הייתה כבר פתוחה וחיכיתי לפגישה שתתחיל. בינתיים הלכתי לחדר אחר להחליף חולצה. אבל מסתבר שנוצרה השתקפות בין החלונות וחלק ממשתתפי הפגישה ראו אותי מחליפה בגדים. טוב שלפחות הייתי עם חזיה:)

מאת: אור

אור — Sat, 26 Dec 2020 16:39:06 +0000

שלום מערכת מתנה בשישי, שמחתי לגלות שאני הזוכה בברביז.. תודה רבה

מאת: עמית

עמית — Sat, 26 Dec 2020 15:16:06 +0000

לפני שיצאתי לחל"ת,עבדתי בבית מלון בצוות הבידור של המלון,העלנו באחד הימים מופע לילדים ואני הייתי שם הדמות הראשית,לרוע מזלי החלקתי על הבמה באמצע המופע אבל הצלחתי לקום ולחייך כאילו כלום לא קרה.כל הצוות צחק על זה אחרי המופע ולכולם היה תיעוד שלי. למדתי גם לצחוק על זה,כי באמת שזה היה מצחיק.
מאז החלקתי עוד כמה פעמים והמשכתי לצחוק ולשמוח,אוהבת את העבודה שלי!!!

מאת: אריאלה

אריאלה — Sat, 26 Dec 2020 15:07:27 +0000

טוב,זה קצת מביך אבל שירה זה לא הצד החזק שלי פעם אחת הייתי בעבודה והבוס לא היה אז הייתי לבד ושרתי לי שירים כי אני מאוד אוהבת.למחרת הבוס עדכן אותי שמחליפים את מצלמות האבטחה למצלמות ללא קול,כי מישהי שרה נורא בזמן שהוא הסתכל על המצלמות.אז כן,הוא צחק עליי מול כולם ואפילו הראה את הסרטון לשאר המשרד. היה מביך ומביך שהיה.