תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: מחליק שיער של נועה קירל בשווי 790 שקלים"

מאת: עדי עטרי

עדי עטרי — Thu, 05 Nov 2020 12:52:49 +0000

קמתי באמצע הלילה צמאה ממש פתחתי את המקרר עם עין אחת עצומה מעייפות ושלפתי את הקנקן שהיה מולי אחרי לגימה ארוכה ומהירה הקאתי את נשמתי כי מה שהיה בקנקן זה שמן זית ולא פטל כמו שחשבתי עד עכשיו מחליק לי בגרון

מאת: בת 30

בת 30 — Wed, 28 Oct 2020 11:20:39 +0000

חבורת אמהות צעירות ומושוגעות חוגגות יומולדת 30 בנמל תל אביב. הגענו להאנגר בו הייתה מזרקה ממנה יצאו זרמי מים חזקים מהרצפה כלפי מעלה. רצנו בתוך המים בניסיון לא להירטב. מה שהוליד צחוקים פרועים, בגדים רטובים ופיפי בתחתונים:)

מאת: חן

חן — Mon, 26 Oct 2020 15:53:32 +0000

לא אוהבת את התלתלים והמספרה סגורה
אשמח לקבל מחליק במתנה

מאת: נילי הלה נבו

נילי הלה נבו — Sun, 25 Oct 2020 10:09:08 +0000

בפעם האחרונה שבכיתי מרוב צחוק הייתה כשקמתי השבוע בבוקר והסתכלתי במראה…
אחרי כל כך הרבה זמן שלא הייתי במספרה… החלקה צבע גוונים…השיער קיבל חיים וצבעים משל עצמו
ולא נעים להגיד לא הבנתי מי מסתכלת עליי במבט מעורפל ונטול כל שיק מהמראה…

מאת: אור ק

אור ק — Sun, 25 Oct 2020 09:53:50 +0000

סיפור מהשנה החדשה… אחת מהברכיות של ראש השנה זה לאכול רוביא- שעועית לבנה. והסימן הוא: שירבו זכויותינו כרוביא- מלשון רוב. אבל… יש כאלה שקוראים לרוביא "לוביא" עם ל', ועבור אלו הסימן הוא: שתלבבנו כלוביא- מלשון לב, כלומר שנהיה חביבים(. אז אצלנו במשפחה המעורבת עדתית חלק נוהגים להגיד רוביא וחלק לוביא, אז גם הברכה שונה.. אז הגענו לפשרה שכולנו נאכל שני שעועיות ונברך ברכה מולחמת: "שירבו זכויותינו ברוביא.. ותלבבנו!" אז כל אחד ככה גמגם עם התלבבנו, כי זה היה חדש ולא קשור. עד שזה נתפס כמו תיק ופשוט בכל הזדמנות כל אחד תקע את התלבבנו הזה. זה היה כזה: אור תעבירי את הסלט… ותלבבנו… קנאן תעביר את הגוזלמה.. ותלבבנו.. בקיצור זו הפכה להיות מילת רוד שכל פעם שמישהו זורק אוצה כולם מתקפלים מרוב צחוק, אפילו החלפנו את התמונה בוואטסאפ המשפחתי ללב שכתוב בו "ותלבבנו", עם כל הפעמים שאמרנו את זה בטוח תהיה לנו שנה לבבית מלאת אהבה, והעיקר?- שתלבבנו חחח

מאת: דליה

דליה — Sun, 25 Oct 2020 08:56:51 +0000

יש לי כלב דוברמן מה זה חכם ויפפה, בעלי והבת שלי היינו בחדר הכלב שכב על הרצפה,

סיפרתי משהו לילדה ולבעלי ואמרתי להם מי בא עכשיו. הכלב ישר קפץ לדלת חשב שמישהוא הגיע
התגלגלנו מצחוק.

שתדעו הכלב מבין הכל.

מאת: שרה

שרה — Sun, 25 Oct 2020 07:17:28 +0000

הלילה, כשהאיש שהכי הצחיק אותי כנערה נפטר, יהודה ברקן העצום, החלטתי לצפות בסרט "אוכלים לוקשים" שתמיד קרע אותי, וזה גרם לי לבכות מצחוק מעורב בגעגוע לאיש ולתקופה הזו

מאת: הדר

הדר — Sun, 25 Oct 2020 06:51:15 +0000

בכיתי גם בכיתי מצחוק! לפני שנה בדיוק קבענו כל המשפחה במסעדה לחגוג יום הולדת לאבינו היקר. הגענו אני והוריי למסעדת הבשרים מזמינים בינתיים סלטים ומזאטים וממתינים לאחותי ומשפחתה להגיע ולהזמין הארוחה. מחכים ומחכים… כשלפתע מצלצלת אחותי ושואלת היכן אנחנו, ושהם ממתינים לנו כבר זמן ממושך, ואנו עונים לה באותה השאלה… מסתבר שהיתה אי הבנה, ושאחותי ומשפחתה הגיעו למסעדה אחרת (בה תמיד היינו חוגגים) וכבר אכלו הסלטים והראשונות כבר סיבוב שני וחיכו לנו בסבלנות(יתרה) שנגיע…בכינו כולנו מצחוקקק ואני במיוחד!
חחחחחחח…בסוף אחרי מסע שיכנועים הם אלה שהצטרפו אלינו. זה מה שקורה כשאחד לא מקשיב לשני…

מאת: יפית

יפית — Sun, 25 Oct 2020 06:38:43 +0000

הפעם האחרונה שבכיתי מצחוק היה כשטסנו במסגרת העבודה לחו"ל, זה היה בינואר 2020 כשרק התחלנו לשמוע על הקורונה בתור משהו שקורה אי שם בסין. היינו כמה אנשים מהצוות על המטוס ופתאום עלה לטיסה בחור נוסף מהצוות שלנו, שהוא הכי היפוכונדר שהכרתי בחיים, הוא שומע על מחלות וישר רועד כמו עלה נידף. הוא עלה למטוס עם מסיכה!!!! והיה היחיד על המטוס שנראה ככה כמו נטע זר. כשראינו אותו פשוט לא יכולנו לעצור את עצמנו מלצחוק ואני ממש מחיתי דמעה… הוא היה נראה כל כך מגוחך ופחדן וחי בסרטטטטטט…. כולנו במטוס מרגישים שהכל כרגיל, מה הקשר מסיכות?! איזה הגזמה פראית… זה היה קורעעע!!!
כמובן שתוך חודשיים גילינו שהוא למעשה גאון שהקדים את זמנו… והיום נראה לי ממש מוזר לשבת ליד אנשים בלי מסכה…

מאת: מעין

מעין — Sun, 25 Oct 2020 06:34:15 +0000

ממש השבוע – אני כבר מעל שנה מנסה להכין חלות לשבת וללא הצלחה . לוקחת מכולם מתכונים וטיפים קוראת ברשת כל מיני טריקים לחלה מוצלחת ופשוט שום מתכון , טיפ או טריק לאפיית חלה מוצלחת לא עובד לי . שנייה לפני שהתייאשתי והרמתי ידיים בפעם המילון קראתי לחברה שתבוא לראות מה אני עושה לא בסדר – מפה לשלם השמרים שלי לא היו בתוקף !! התפוצצתי מצחוק , בכיתי דמעות במשך דקות ארוכות אבל סוף טוב הכל טוב ויש לנו חלות מוצלחות וטעימות .

אז טיפ ממני אליכם לחלה מוצלחת – שמרים בתוקף :)

מאת: לירון

לירון — Sun, 25 Oct 2020 06:05:37 +0000

צחוק של החיים! לפני שבע שנים כשעבדתי באחת מחנויות ההלבשה ראינו באחד הימים את כל הקניון רץ בבהלה החוצה ולא הבנו מה קורה. אחד העובדים חזר מבוהל מההפסקה ואמר שיש שריפה, פינינו מהר את כל הלקוחות. לקוחה אחת נשארה עם הבגדים שמדדה עליה וברחה מאיתנו כאשר היא צועקת לכל עבר: ״אני לאאאאא גונבת אני באה מחר לשלם, שלא תמכרו לי את זה!!! אני רוצהההה את זההההה!!״ … היא הגיעה גם הגיעה למחרת ואני חודש שלם לא הפסקתי לבכות מצחוק כמו שמעולם לא צחקתי….

מאת: יעל באזוב

יעל באזוב — Sun, 25 Oct 2020 05:29:53 +0000

הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

מאת: יעל באזוב

יעל באזוב — Sun, 25 Oct 2020 05:28:57 +0000

הפעם האחרונה שבכיתי מצחוק הייתה שבוע שעבר.
אנו גרים בדירת גן ולאחרונה בעלי התקין רשת נגד חרקים ביציאה לגינה. הרשת בצבע אפור ובלילה מאוד קשה לראות אותה. שבוע שעבר בני יצא לגינה וסגר את הרשת ואז כשבני השני הגיע ויצא לגינה הוא לא שם לב שהרשת סגורה ונכנס ברשת בחוזקה עד שכמעט רקע אותה וכל שה בעוד שאני שוכבת בסלון וצופה במחזה ובוכה מרוב צחוק. (מיותר לומר שהיו עוד מקרים שכאלו אך במקרה הזה הייתי בשורה ראשונה) אבל זה לא נגמר פה. כשבעלי שמע על המקרה הוא החליט להדביק מדבקה זוהרת על הרשת כדי שזה לא יקרה בשנית אך למרות המדבקה הפעם בעלי היה זה שנכנס ברשת בטעות ושוב אני בוכה מצחוק. מאז מודבקים על הרשת 5 מדבקות למען יראו ויראו :)

מאת: נורית

נורית — Sun, 25 Oct 2020 02:20:15 +0000

בפעם האחרונה שבכיתי מצחוק היה כשהגעתי לבית חולים ללדת את הבת שלי.
מרוב לחץ ( הגעתי למחלקת יולדות בשלב מתדם מאודדד) בעלי רץ פנימה למחלקת יולדות, אבל שכח אותי מאחור. ואני מדדה באיטיות לכיוון חדר הלידה. בעלי הבין שאני חסרה רק כשהרופא שאל אותו איפה אני.
צחקתי… צחקתי … וצחקתי…. למרות הכאבים.
מסתבר שיש כאלה שעדיין נלחצים למרות שעברו את זה כבר 3 פעמים.

מאת: אנני

אנני — Sat, 24 Oct 2020 20:57:05 +0000

הפעם האחרונה שבכיתי מצחוק היתה כשנסעתי לחופשה באילת עם בעלי וילדיי. השתכשכנו כולנו ביחד בבריכה ולפתע צעק המציל:
"ילד צא מהמים".
המציל חשב שבני נכנס למקום אסור לרחצה,
זה לא היה נכון, אבל ביתי הקטנה בת ה- 3 וחצי, רצתה להגן על אחיה הגדול. היא ניגשה למציל והבהירה לו שהוא טעה.
זה היה כך כך מצחיק והייתי בשוק שהקטנה שלי 'בעלת מרפקים'.