תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: סט לנז'רי של Femina בשווי 600 שקלים"

מאת: לימור

לימור — Sun, 25 Oct 2020 09:46:46 +0000

דמעות או לא להיות… מכירות את זה שמרפי ממש מסמן אתכן ואתן מאחרות את האיחור הכי גדול דווקא לאירוע שהכי חשוב לכן בעולם? כך קרה לפני חודשיים… קורונה בשיאה… והחתונה של החברה הכי טובה שלי התחילה. הפקקים בדרך לאולם היו מטורפים. החניתי את הרכב שלי בשוליים ועליתי למונית שקיצרה זמנים בזכות הנתיב הציבורי אך האיחור עודנו נשאר. הגענו. עטיתי מסיכה … נעלתי בחזרה את העקבים ורצתי בעקבות המוזיקה לאולם ישר בדילוגים לרחבת הריקודים וצעקתי בקולי קולות איפה קרןןןןן הכלה הכי יפה?!?!? חוץ ממסיכות והרבה עיניים מביטות לא ראיתי יותר מדי… כשראיתי שמלת כלה מסתובבת רצתי אל חברה שלי חיבוקים דמעות נשיקות ובסוף גיליתי שנכנסתי לאולם הלא נכון מהשלושה…. בכיתי מצחוקקקק והפעם וידאתי באולם הסמוך שאני מזהה את הכלה שמתחת למסיכה…כמה צחקתי…דקות ארוכות עד שהצלחתי להסביר מה קרה לי מרוב הצחוק והדמעות … צחוקים של הלייףףףףף!!!!

מאת: אילנית ב.

אילנית ב. — Sun, 06 Sep 2020 08:48:56 +0000

כשהייתי בת 9 ההורים שלי נסעו לחתונה ואחותי בת ה 16 שמרה עלי ועל אחי.
כל הערב הצקתי ורבתי עם אחי וידעתי שכשאחותי תספר להורים אני אקבל עונש.
כדי שלא יכעסו לקחתי בושם בצבע ירקרק של אבא שלי ושתיתי כמה שלוקים. הלשון שלי הפכה ירוקה וכולם נלחצו והיו עסוקים בזה ושלא אקבל הרעלה.
הטעם המגעיל נשאר הרבה זמן ואולי היה עדיף כבר לקבל את העונש.

מאת: לאה

לאה — Sun, 06 Sep 2020 08:26:52 +0000

זה קרה לפני 5 שנים, הייתי בת 21 ומאוהבת למדי, מאוד רציתי שהחבר שלי יעשה רושם טוב על ההורים שלי. אבא שלי הוא ג'נטלמן אבל "גבר גבר" כזה, שהיה ברור שיבדוק את בן זוגי היטב. ואני ממשפחה דתית.
ההורים שלי יצאו לחופשה לשבוע ואני נשארתי לבד בבית שלהם, אני ושלומי לא ממש הצלחנו להיפרד והצעתי לו שיבוא לישון איתי אצל ההורים בשבוע שהם בחופש וכך היה. אלא ש…. ההורים שלי חזרו ערב קודם! אני ושלומי היינו בבית ולא ידענו מה לעשות והיה ברור שעוד רגע הם באים אלי לחדר להגיד לי שלום. שלומי האיש שלי, ראה את המצוקה שלי ופשוט יצא מהחלון כמו בסרטים, הוריד את עצמו איכשהו ללמטה לגינה והלך לו כאילו שזה הדבר הכי נורמלי לעשות. וכך התחקמנו ממפגש מאוד לא נעים.
אחרי יומיים שלי ההורים שלי הכירו את שלומי בבית שלהם, אנחנו היום נשואים ומאוהבים ויש לנו ילד, ההורים שלי עדיין לא יודעים מהסיפור הזה.

מאת: שרון

שרון — Sun, 06 Sep 2020 08:18:31 +0000

להורים שלי יש כלל כזה, שאת התוכי שלנו, ג'ורג'י, לא לוקחים לישון בחדר! ערב אחד ג'ורג'י לא רצה להיפרד ממני (ואולי גם אני ממנו) והלכנו לישון ביחד. אמא שלי ראתה שג'ורג'י לא נמצא בסלון וכמובן הלכה לחפש אותו בחדר שלי. ג'ורג'י היה נכנס מתחת לשמיכה שלי, מסתובב ומוציא רק את הראש אבל כשאמא באה הבנתי מה זה אומר וג'ורג'י הישן למדי הוכנס מתחת למיטה. אמא חיפשה ולא מצאה וצעקה שג'ורג'י איננו. עכשיו הייתי צריכה איכשהו להחזיר אותו לבית שלו בסלון מבלי להתגלות. פתחתי את הכיס שלי, ג'ורג'י נכנס לכיס, ורק הוציא את הראש וכך נמלטנו לסלון מבלי שהורי יגלו שג'ורג'י היה איתי כל הזמן.

מאת: ירדן

ירדן — Sun, 06 Sep 2020 07:43:17 +0000

כשהייתי ילדה קטנה הייתי עושה המון בעיות עם אוכל ולא מסיימת אף פעם את הארוחות שלי. יום אחד אחרי ארוחת צהריים שלא אכלתי הכל אמא שלי הזהירה אותי -לא לאכול שום חטיף או ממתק, ואם אני רעבה לאכול את מה שאכלנו בצהריים. באיזה שהוא שלב ממש רציתי לאכול משו מתוק אז הלכתי למטבח, פתחתי עוגה ואכלתי. כשאמא שלי קמה היא כעסה ואמרה למה אכלתי ממתק , ואני עניתי לה בתור ילדה סופר חכמה שזה לא ממתק זה לחם עם סוכר כמו שמארי אנטואנט אמרה אם ״אין עוגות תאכלו לחם״. כמובן שאמא שלי צחקה וויתרה לי על עונש.

מאת: sara

sara — Sun, 06 Sep 2020 07:06:20 +0000

בשירות הצבאי, לקחתי טרמפ עם רכב צבאי אך לא הייתי חגורה מאחור. עצרה אותנו משטרה צבאית והעלו אותי למשפט על אי חגורה. במשפט טענתי כי מאחר ואני סובלת מאקנה קשה, אני לוקחת תרופות שמונעות ממני חשיפה לשמש, לכן כשהיתה עליי שמש בצד שמאל של הרכב, השתחררתי מהחגורה ועברתי לצד ימין, בדיוק באותו רגע עצרה אותנו המשטרה, הם האמינו לי או שסתם ריחמו עליי…בכל מקרה יצאתי חמקתי מעונש. תודה לאקנה, תודה לחירטוטים.

מאת: נטע יוסף

נטע יוסף — Sun, 06 Sep 2020 06:57:16 +0000

יש לי אחות תאומה וכאשר שכחתי את התיק של הבריכה עם בגד הים בבריכה בפעם המי יודע כמה , אבא שלי התבלבל והעניש אותה במקום אותי בסוף ויתרו לי בגלל הטעות :)

מאת: שרון

שרון — Sun, 06 Sep 2020 06:56:27 +0000

מדובר בסוד כמוס, שעד היום לא התוודיתי עליו למשפחה.
כשהייתי ילדה, ירדנו קיץ אחד לחופשה משפחתית באילת. אני באותה תקופה התחלתי לפתח מודעות לאופנה ועניין בבגדים ורציתי לנצל את הנסיעה לאילת שההורים יקנו לי בגדים חדשים ויפים. אין לי מושג מה הוביל את אותי לעשות את מה שעשיתי, זה ממש לא הייתה התנהלות צפויה מצידי, אבל אולי בגלל זה חמקתי מזה. ההורים שלי ארזו מזוודה לשניהם ומזוודה לי ולאחיי. התכוננו לצאת לדרך ואבא שלי קרא לי להביא את המזוודה של הבגדים שלי ושל האחים שלי לאוטו. נכנסתי לחדר במטרה להביא את המזוודה, ואז עלה לי הרעיון אולי לא להביא אותה, וכך יהיו חייבים לקנות לי סט בגדים חדשים, אחרת לא יהיה לי מה ללבוש באילת. נכנסתי לאוטו, כשהמזוודה נשארה בבית ויצאנו לדרך. כשהגענו לאילת והמזוודה השנייה לא הייתה בבגאז', אמא שלי כעסה על אבא שלי, שהאשים אותי, שבתמימות אמרתי שלא שמעתי אותו מבקש ממני דבר כזה. התוצאה הייתה אכן שקנו לי ולאחים שלי בגדים חדשים, כדי שיהיה עם מה להסתובב באילת, אבל לא השאירו לי הרבה פתח לבחירות אופנתיות ויקרות.. עד היום זוכרת את הבגד ים הוורוד המכוער שנאלצתי ללבוש לבריכה.

מאת: דינה

דינה — Sun, 06 Sep 2020 06:49:40 +0000

כחודשיים לפני השחרור שלי החליפו לנו מפקד לאזרח עובד צהל שהיה תקופה ארוכה כבר באזרחות. עם כניסתו לתפקיד הוא עשה לנו המון שינויים (לא הייתי אומרת לטובה) ולא אהבנו אותו בכלל. בשבת האחרונה שלי שכל כך התרגשתי וחיכיתי לה, בה בחרתי מי מהחברים הולך לעשות אותה איתי, הבאתי עוגה ומלא פינוקים כי זאת היתה סוג של חגיגה. למפקד שלי זה ממש לא בא טוב בעין והוא החליט שהוא רוצה שנשטוף את כל האולם שישבנו בו ונעשה תרגול להקפצה. מישהו מהחברה זרק לי שהוא לא יכול לעשות דבר כזה כי אנחנו שניה לפני שבת, וכך אני בלי בושה מתקשרת לרבנות הצבאית בקריה, מזדהה ומספרת שהמפקד שלי רוצה שננקה עכשיו האם זה חוקי. נאמר לי שלא, אסור לנקות חצי שעה לפני כניסת שבת וכבר יטפלו בזה. כעבור מס' דקות צעקות מטורפות המפקד שלי נכנס רותח שהלשנתי עליו ודרש להעיף אותי הביתה. כמו שכבר ציינתי היינו שניה לפני כניסת שבת כך שזה לא משהו שאפשר היה לעשות גם מבחינת כח אדם וגם מבחינת תחבורה וכך נשארתי לשבת אחרונה שהיתה ממש כיפית וחתמה לי את השירות בטעם טוב ובסיפור לנכדים :)

מאת: הדס

הדס — Sun, 06 Sep 2020 02:47:37 +0000

שהייתי בצבא רצו להשאיר אותי שבת על אי חבישת כובע, ואמרתי שיש לי פסוריאזיס בעור

מאת: אור ק

אור ק — Sat, 05 Sep 2020 22:30:59 +0000

יש בגינה שבבניין שלנו חתולה שגרה שם שנים. במשך שנים השכנים היו מניחים לה קערות של מים וזורקים לה שאריות אוכל. החתולה המתוקה כמה פעמים תפסה עכברים ושמרה על הבניין כדיירת נאמנה. לאחרונה הגיעה דייר חדש שמונה לוועד הבית והפך ללחם חוקו את המלחמה בחתולה המסכנה. הוא אסר על מתן מזון-אדם, תלה שילוט ברחבי הבניין האוסר על החלוקה ואפילו פרסם בקבוצת הוואטסאפ תמונה של תלונה שהגיש לפיקוח העירוני שמזהירה שמי שייתפס מאכיל את החתולה ייקנס ב 750 שח. כמובן שזה כאב לי מאוד וניסיתי בכל דרך להאכיל את החתולה, וככה באחד הבקרים מוקדם ירדתי לשים לה צלחת שניצל בין השיחים. אחרי שעה פתאום ראיתי שאותו דייר העלה סרטון וידאו והייתי בטוחה שזהו!- איי אם באסטד. פתחתי את הסרטון בלחץ רק כדי לגלות מהי השגחה פרטית וצדק פואטי במיטבו: הסרטון מתחיל כשרואים את השיחים שמתחתם שמתי את השניצל והייתי בטוחה שעוד שנייה אני הולכת להופיע מביטה לכל הצדדים בחשדנות, ויעשו לי שיימינג של הלייף, אלא שאז כף שעירה ומתוקה התחילה לגשש את העינית ואף ורוד ומשופם התחיל לרחרח את העינית וחסם את שדה הראייה. אחרי שהחתולה ירדה מהעץ עליו נתלתה המצלמה בסתר, צלחת השניצל שהנחתי הופיעה בפריים במלוא הדרה אך הייתה זו יד נעלמה (או אולי רגל?) שהצילה אותי מקנס ומשיימינג שכונתי. זה היה אחד המקרים הכי מרעננים ומצחיקים שקרו לי בחיים. הסינרגיה המושלמת בין האדם לטבע. ומאז כל פעם שאני רואה את החתולה אני שולחת לה ווייבים של יו גאט מי בייבי! אבל מאז אני כבר לא לוקחת סיכון ומפזרת לה רק אוכל יבש, אני מקווה שבכל זאת טעים לה ומשביע.

מאת: עדן

עדן — Sat, 05 Sep 2020 18:20:59 +0000

התחלתי את השירות הצבאי בקורס מ"כים – טירונות מאוד קשוחה ואני הייתי חיילת צעירה ומאוד מאוד מפוחדת. באחד הימים נשלחנו לחדר ללבוש אפודים. רצתי לחדר, לבשתי אפוד וירדתי למטה במהירות להספיק בזמנים. נעמדתי מול המפקדת שלי, ורק אז קלטתי שמרוב לחץ – שכחתי את הנשק בחדר! למזלי, בדיוק באותו הרגע אחת הבנות עשתה משהו שגרר צעקות מהמפקדת, וככה חמקתי לחדר וחזרתי לעמוד במקום עם הנשק, בלי שאף אחד שם לב שנעלמתי. ללא ספק התחמקתי מעונש חמור במיוחד, ועד היום אני מרגישה הקלה כשאני נזכרת כמה מזל היה לי..

מאת: אסתי

אסתי — Sat, 05 Sep 2020 15:18:41 +0000

כשהייתי קטנה אמא שלי ארגנה מסיבת יומולדת לאבא והכינה עוגת שוקולד מושקעת שעמדה על השיש ופשוט קראה לי לבוא לטעום ממנה. באיזה שהוא שלב כשאמא הלכה לחדר, לא עמדתי בפיתוי ולקחתי חתיכה מאמצע העוגה ככה עם היד ואכלתי מהר. פחדתי שאמא שלי תכעס עלי אז פוררתי חתיכת עוגה על המיטה של אחותי וככה חמקתי מעונש והפללתי אותה

מאת: קרן כהן

קרן כהן — Sat, 05 Sep 2020 14:39:26 +0000

כשהייתי בבית ספר- יום אחד בשיעור מעבדה בביולוגיה שיחקנו תופסת אני וחברה שלי. כל אחת מאיתנו ישבה בשולחן נפרד ובכל פעם שהמורה הסתובבה ללוח אחת מאיתנו קמה לשולחן של השניה ונתנה לה מכה קטנה ביד. עד שהמורה תפסה אותנו! היא נתנה לנו שקית זבל ואמרה לנו לנקות את החצר. לקחנו את השקית, הגענו לפח הקרוב ורוקנו את השקית שלו לתוך השקית שלנו והבאנו לה. היא לא הרגישה שהזבל מהפח ואנחנו התחמקנו מניקיון החצר!

מאת: בל

בל — Sat, 05 Sep 2020 09:33:10 +0000

נהגתי במהירות 122 קמ״ש בכביש של 110 קמ״ש
עצר אותי שוטר והתחיל לבדוק פרטים במערכת
התחלתי לבכות את נשמתי – כי אני באמת לא עושה עבירות תנועה אף פעם – ובאמת נלחצתי שעצר איתי השוטר
השוטר ויתר לי – כנראה הגזמתי עם הדמעות…
וככה חמקתי מדוח…