תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: מארז רבלון X וונדרוומן בשווי 500 שקלים"

מאת: בתאל פוני

בתאל פוני — Thu, 03 Sep 2020 07:52:54 +0000

המקום הכי גרוע EVER שבו גרתי היה לפני 4 שנים כשעברתי לירושלים לעבוד במספרה במרכז העיר. שכרתי יחידת דיור בשכונת רמות שמבחינתי הדבר היחיד שהיה טוב בה היה המחיר, 1,900 ש"ח לחודש לא כולל חשבונות. ה"יחידת דיור" הייתה למעשה מחסן שבעל הדירה החליט להסב ליחידת דיור של 20 מ"ר, חלל אחד שבו היו המיטה, המקרר והמטבח, לא הייתה לי טלוויזיה או אינטרנט, אז בכלל זה היה סיוט. אבל הדובדן של הקצפה היה המקלחת, בעל הדירה התקין אטמור, שזה מחמם מים אוטומטי, בעיקר מתיקנים אותו במספרות לחפיפה קצרה ולא למקלחת של אישה, בטח לא בקור העז של ירושלים באמצע ינואר. בקיצור עד היום אני מחכה למדליה שהסכמתי לגור ועוד לשלם על ההרפתקה הזו.

מאת: נועם

נועם — Sun, 30 Aug 2020 13:00:01 +0000

הייתי בטיול בכיתה ז,וואו זה היה לפני המון זמן.
היינו באכסנייה באזור פקיעין והיה שם פשוט נורא!!!
החדר היה מלא שיערות,אבק וזבל.
בלילה היה לי ג'וק על המיטה וצרחתי מפחד,אז המורה המשגיחה באה לבדוק לשלומי,אמרתי לה מה קרה והיא פשוט צחקה.
זאת הייתה חוויה נוראית ומאז לא הלכתי יותר לטיולים שנתיים באכסניות.
האמת שאני מרגישה תחושת פספוס ענקית!!!
:(

מאת: עמית

עמית — Sun, 30 Aug 2020 12:56:59 +0000

המקום הכי גרוע ש"גרתי" בו היה מלון הקורונה,כמעט חודש ימים.
הייתי מותשת,עייפה,כאב לי הראש והגרון,והיה ממש לא נוח.
זה היה אומנם מלון אבל הרגיש כמו בית כלא.
אני ממש לא מאחלת למישהו לחלות במחלה הנוראית הזו.
אני מאחלת לכל עם ישראל:רק בריאות!!!

מאת: לימור

לימור — Sun, 30 Aug 2020 09:18:14 +0000

טוףף, החמישי לספטמבר זה תאריך יום ההולדת שלי אז בכלל יהיה טירוף לזכות במוצרי איפור של רבלון!!!
המקום הגרוע ביותר שגרתי בו הייתה דירה מחולקת קטנטנה במגורים הסמוכים לאוניברסיטה המרוחקת שהשכן בדלת ממול היה גם בעל הדירה וגם מנהל הקונסרבטוריון בפקולטה ככה שכל היום , כל צהריים וכל הלילה שמעתי אינסוף מנגינות בדציבלים מוכפלים בעשרות כלי נגינה שונים… הרגשתי שאני גרה בתוך הפילהרמונית ועוד הייתי עדינה… זה היה כל כך סיוטטטט ברגעים שלמדתי למבחנים או שרציתי לחטוף תנומה קלה… הכי חלום בלהות!!!!

מאת: נועה

נועה — Sun, 30 Aug 2020 08:52:50 +0000

לעולם לא אשכח את הדירה הנוראית שגרתי בה ברחוב שנקין האגדי. אומנם פריים לוקיישין אבל הדירה- זוועות. רצפה שבורה, חלונות ישנים, קירות מתקלפים, דלתות ישנות וחורקות.. ושלא נדבר על האמבטיה. מרפסת שהייתה ממוקמת מעל מסעדה- כך שבנוסף לנוף האורבני של הבניין ממול אפשר היה להתענג על ריח עשן ממטבח עובד.
לא אשכח בחיים את הפרצוף של ההורים שלי כשהם ראו לראשונה את הדירה..
לא ברור לי מה הביא אותי לחתום על חוזה בדירה הזאת.. כנראה שיגעון של רגע מלווה בלחץ תל אביבי אופייני בחיפוש האינטנסיבי של הדירות בעיר.

מאת: נועה

נועה — Sun, 30 Aug 2020 08:06:23 +0000

לא ממש מקום מגורים, אבל בתיכון לקחו אותנו ל"מחנה קיץ" שארך 3 לילות.הביאו אותנו לאכסניית נוער מזעזעת בכפר סבא. בכל הקומה היה חדר שירותים אחד עם דלת, ועל מקלחת פרטית בכלל לא היה על מה לדבר. אבל יותר מהכל, כמויות המקקים ששרצו שם היו בלתי נתפסות. אי אפשר היה לפספס את הצרחות שלי כשחזרתי מהמקלחת וגיליתי 2 מחושים מציצים מתחת לצווארון של החולצה שתליתי על הארון….

מאת: הילה פרץ

הילה פרץ — Sun, 30 Aug 2020 07:22:20 +0000

בערד!! אחרי הצבא התחלתי עבודה מועדפת מאחד מבתי המלון בים המלח. שיכנו אותנו בדירה בערד. פעם ראשונה שגרתי עם שותפים, פעם ראשונה שגרתי לבד. הייתי בחרדות איומות, היה לי קשה להסתגל, להתמודד, להבין שאני בסוף העולם שמאלה.. לקח לי שבועיים לארגן את החדר שלי שירגיש שלי – שירגיש בית. שיגעתי את אבא שלי עם הובלות ושיפוצים… יום אחרי שברתי את היד במלון וחזרתי לבית ההורים :)

מאת: שרה

שרה — Sun, 30 Aug 2020 07:11:32 +0000

לפני 33 שנים גרתי ביבנה עם שותף, כאשר שנינו ללא רכב ועובדים בתל אביב, לקחנו 3 אוטובוסים במשך שעתיים וחצי לכל כוון להגיע ליעד. לדירה עצמה היה עורף למן צמחייה, צמחייה שהיתה דואגת לנו בכל ערב שחזרנו הביתה, ליצור חדש שחיכה לנו בדירה, ממקקים מוזרים ועד לטאות ואפילו ציפורים. היה סיוט אבל היינו תפרנים מאוד.

מאת: יפית

יפית — Sun, 30 Aug 2020 07:05:04 +0000

כשהייתי סטודנטית בבר אילן, בגלל כל מיני גורמים דאגו לי לדירת מעונות שלא במתחם האוניברסיטה. הדירה שקיבלתי היתה בעיר הצמודה לאוניברסיטה, בבני ברק, אבל לא סתם בבני ברק, אלא באזור הכי ליטאי שלה. כלומר, לב בני ברק, מרכז רחוב רבי עקיבא, כל שכניי היו חרדים לגמרי, כל החנויות אפילו של הבגדים היו עם השגחת כשרות, כן יש דבר כזה. בשבילי, קיבוצניקית שהיתה רחוקה פלוס פלוס מכל זה, זו היתה בהתחלה חוויה מוזרה ומטלטלת, אגלה כי נחשפתי למרות השוני העצום לאנשים מכילים מבינים ועוזרים, ולמדתי על בשרי שיש לנו כעם ישראל עוד סיכוי להסתדר יחד, עם כל השוני.

מאת: שושנה

שושנה — Sun, 30 Aug 2020 06:51:58 +0000

״זה או שאת בבית או שאת נשארת עם הכלב בחוץ״…זה היה בחופש הגדול של בית הספר… אמא שלי אמרה לי את המשפט הזה בגיל תשע אחרי שהבאתי גור כלבים נטוש וכחוש מרחבת הקייטנה… לא ויתרתי… העברתי איתו את הלילה הכל כך חםםם במרפסת-שלימים זכה בכבוד בתואר מקום המגורים הכי גרועעע לישון בו…אפילו מזרון ספייר לא היה לנו בבית-רק שמיכות… לא הסכמתי לוותר עליו … שם, באותו לילה הכרתי את כל חרקי הגינה ממש מקרוב וגיליתי את הפובייה שיצרתי ומלווה אותי לכל החיים מאז …
לא מתחרטת לרגע… זכיתי לחבר אמיתי לחיים לעוד חמש עשרה שנים קדימה שלעולם לא איכזב ותמך בי פי מאתיים מהמגורים הגרועים שהצעתי לו אז באותו הערב…

מאת: סיגל

סיגל — Sun, 30 Aug 2020 06:50:49 +0000

להיות או לא להיות. זו באמת הייתה השאלה. החמה השבוזה בחדר ממול. הסבתא הביקורתית בחדר המקביל. שלושת האחיינים המזמרים בקומה מעל לא מפסיקים לבעוט ולכדרר לי על הראש. ואני בהריון תאומים מתקדם בשמירה צמודה בתוך הקרנבל הזה גרה אצל ההורים של בעלי כדי לחסוך קצת להמשך הלידה אבל את העצבים לא הצלחתי לחסוך יותר ובחודש תשיעי התפרצתי על כולם. מהר מאוד,למרות שאני בשמירה ובהריון בסיכון ברחתיייי משם, מהמשפחה , מהביקורת , מהרעש, מהג׳ונגל , נסנו בריצההההה…. לדירה הראשונה שהתפנתה!!!! המטרה לא תמיד מקדשת את האמצעים. ממש ממש לא!!!

מאת: ירדן

ירדן — Sun, 30 Aug 2020 06:32:42 +0000

התחלתי ללמוד בתא בידיעה ממש קצרה, ככה שהיה לי חודש למצוא דירה. מצאתי דירת שותפים שהייתה נראת הגיונית למחיר וגיליתי שהזול עולה ביוקר במקרה הזה. הרציפה הייתה מין מדבקה אחת גדולה על הרצפה המקורית , כל הזמן הייתי מחליקה והמדבקה הייתה קמה ויוצאת מהמקום שלה. המזגן לא עבד כמעט ועשה המון רעש ובתא בלי מזגן זה סיוט! לא לדבר שהיה ריח של טחב נורא מהרצפה והמזגן. השכנה למעלה הייתה הולכת כל היום על עקבים כאילו בכוונה .והשיא הוא השותפה שלי , בחורה פסיכית שהייתה צועקת סתם ככה באמצע היום על זה שלא הרמתי את הווילון בסלון או על זה שלא שטפתי את הסיר כי אני עדיין אוכלת . היא הייתה אובססיבית להמון דברים שוליים שהיו מוציאים אותה מדעתה עד שהתחלתי לפחד ממנה כבר. אחרי חודשיים ביטלתי את החוזה ועברתי לדירה חדשה.

מאת: לירון

לירון — Sun, 30 Aug 2020 06:29:47 +0000

השאלה שלכם פה היא כנראה סוג של סגירת מעגל כי הסמל של וונדר-וומן שמתנוסס פה בגאווה ובהדר על מוצרי רבלון התנוסס אצלי כפול עשר על פוסטרים בדירת השותפים המעופשת שלי בקבע – שלושה חדרים לעשר בנות שלכל אחת זרחה השמש מאלוהים יודע איפה ואם זה לא מספיק למגלומניה כל אחת תלתה מעל המיטה שלה את הסמל של וונדר וומן וחלקן אפילו התהלכו בחדר עם גלימה בשביל הצחוק רק שפחות צחקתי מזה… כל כך סבלתי מהמנהגים ההזויים הללו ועוד יותר סבלתי לגור עם בנות כאלה שהאדירו את עצמן לא רק בדרגות אלא גם מעל אנשים … האוויר בגלגלים ירד להן כשסיפרתי להם את האמת על וונדרוומן שהיא אמנם הייתה האישה הראשונה שהצטרפה לקבוצת גיבורי העל אך היא התחילה את המסע בכלל כמזכירה של הקבוצה על אף שהייתה אחת מחבריה החזקים ולכן אסור לשכוח מאיפה התחלנו…

מאת: ב

Sun, 30 Aug 2020 05:21:18 +0000

המקום הכי גרוע של המגורים, היה בית אבי ואמי, כיוון שאבי היה סכיזופרן, פרנואיד, חווינו נסיונות התאבדות, טלטלות של פחד מהלא ידוע. עד שהוא טופל אבל הוא הפך להיות צמח, לא מודע למה שנעשה סביבו. מה שקרה זה שהקופ"ח לא דאגו לדור הבא, ועכשיו אנחנו סובלים מהבת הבכורה שהיא בת 38, רווקה, מובטלת, אחרי לימודים לתואר קשה. אין לנו מוצא מהמצב שלה שהיא לא מודעת למציאות, עקשנית, מנתקת יחסים עם המון אנשים. גם עם אחיה. אנחנו בבעיה אתה.

מאת: ג'ן

ג'ן — Sat, 29 Aug 2020 20:41:51 +0000

כל מי שגדל או למד בבאר שבע מכיר את שכונה ד' ובוא נאמר… המוניטין שלה לא משהו. הדירה הראשונה שלי מחוץ לבית ההורים הייתה בשכונה והכל התחיל מעולה, החלטתי שזו שכונה נהדרת. רק שכעבור כמה חודשים עברה להתגורר מולנו משפחה – אמא והבן שלה, בן 40+. הם צעקו כל הזמן, לא שמרו על הגיינה בסיסית (אפשר היה להריח את זה מחוץ לדירה!) ומשום מה היו בטוחים שאני טכנאית. כל בעיה שהיא בשלטים, מזגנים, מכתבים.. עם הכל היו באים אליי! בסוף פינו אותם כי הם לא שילמו חשבונות..