תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: מוצרי טיפוח של וישי בשווי 575 שקלים"

מאת: שלהבת

שלהבת — Thu, 30 Jul 2020 08:04:19 +0000

לפני שנתיים אפיתי לראשונה עוגת שמרים עם שוקולד בו ערכתי שינויים רבים מהמתכון המקורי שקיבלתי מחברתי הטובה. כיבדתי את עמיתי לעבודה ואמרתי להם כי את העוגה אפתה חברתי. הם כל כך התלהבו שביקשו את המתכון. בגלל שלא בדיוק זכרתי מה שמתי שם בסוף, ציינתי להם שהמתכון מקורו בחברתי ואפילו אמרתי שהיא תשמח להעביר להם את המתכון ולאפות עבורם עוגה נוספת.
כך קרה שהחברתי הטובה קיבלה 3 פניות לקבלת עוגה וכדי חא לאכזב אותי, אפתה 3 עוגות עבורי שהיו שונות חגמרי ממה שנתתי לטעום בעבודה. בעקבות מקרה זה וסיבוכה של חברתי במטלות אפיה ענקיות,
היא כבר אופה ומוכרת עוגות אלה וגם מרוויחה מכך.לא רע. במיוחד בעידן הקורונה הנוכחי. כך מעז יצא מתוק, תרתי משמע

מאת: nenogeno@walla.co.il

nenogeno@walla.co.il — Sun, 26 Jul 2020 08:59:47 +0000

לפני שבועיים התחלנו לעבוד בקפסולות, בטעות אמרתי לחברה שלי שהיא בקפסולה הלא נכונה, כשהיא הגיע למשרד עוד שניה בעטו בה, התקשרו אליה 3 אנשים שונים למה הגיע

מאת: אורה

אורה — Sun, 26 Jul 2020 08:52:17 +0000

אחותי הייתה בהריון וישבנו אני והיא יחד עם בעלה לחפש שמות לתינוק.
אני אמרתי אני שונאת את השם "X" גיסתי חשבה לקרוא ככה לבן שלה מזל שלא עשתה זאת, שם ממש מכוער, ואז קראתי גם לאמא שלי ואמרתי לה אמא נכון שזה שם ממש מכוער? והיא אומרת כן נכון.
אחרי כמה דקות אני שואלת את גיסי איך קוראים לאחייינים שלך ?
מסתבר שלאחיין שלו גם קוראים X.

מאת: ספיר

ספיר — Sun, 26 Jul 2020 08:51:58 +0000

סיפור ילדות שלא אשכח!
אחי ואני, כל הילדות היינו סוג של תאומים(דומים בגיל, דומים אפילו בשם שלנו) וכשגדלנו עשינו המון!! שטויות. באחד ממעשי הקונדס שלנו החלטנו שאנחנו "מלווים" מהמכולת שני חטיפי שוקולד קטנים כי לא הספיק לנו הכסף. כנראה שבעל המכולת שם לב שמשהו איתנו לא בסדר, אז הוא ניגש לשנינו שניה לפני שיצאנו מהמכולת ושאל אם לקחנו משהו מבלי לשלם? למרות ששנינו לקחנו לכל אחד חטיף שוקולד אני שתקתי אבל מיד הצבעתי בהחלטיות על אחי ואמרתי שהוא לקח, אחי השפיל מבט פרץ בבכי ונלקח לשיחה עם בעל המכולת בחדר צדדי שם בעל המכולת נזף בו וביקש ממנו את הטלפון של ההורים כדי לדבר איתם. ברור שאימא שלי הגיעה מיד שילמה על השוקולד וגם הענישה את אחי שהסתבך קשות. יצאתי אחות מלשנית, אולי החוויה הייתה מרה אבל הדרך לבית הייתה מתוקה בזכות השוקולד.

מאת: נועה

נועה — Sun, 26 Jul 2020 08:40:34 +0000

במהלך התואר הייתה לי חברה קבועה ללמידה, היינו לומדות יחד לכל מבחן. בנוסף יצא ככה שהשמות משפחה שלנו מתחילים באותה אות ולכן תמיד היינו משובצות באותה הכיתה במבחנים.
באחד המבחנים שעשינו ניסיתי להעתיק ממנה משהו אז לחשתי לה בעדינות.. היא לא הבינה והגיבה בחוסר אלגנטיות משוועת מה שגרם לבוחנים לשים לב ולקחת לה את המבחן בבושת פנים.
הרגשתי אשמה נוראית וזה כמובן לא קרה יותר לעולם.

מאת: אלה

אלה — Sun, 26 Jul 2020 08:31:34 +0000

הייתה מסיבת טבע שממש רציתי להשתתף בה, ידעתי שההורים שלי בחיים לא יסכימו לי ללכת אליה בעיקר שזה נמשך יומיים וכלל שינה בשטח. אז שכנעתי חברה שתחפה עליי שאם ההורים שלי יתקשרו היא תגיד שאני אצלה. להורים סיפרתי שיש לחברה הזאת יומולדת והיא הזמינה כמה חברות ואנחנו עושות מסיבת פיג'מות כל הסופ"ש. אז נסעתי לי למסיבה כמובן שלא הייתי ליד הפלאפון כמעט בכלל. ההורים שלי ניסו להשיג אותי כמה פעמים ולא הצליחו אז התקשרו לחברה. אמא שלי ישר התחילה מלאחל לה מזל טוב חברה שלי היתה צריכה לשחק אותה שיש לה יומולדת לקבל ברכות, לעשות קולות כאילו יש עוד אנשים בבית ולהמציא תרוצים ללמה לא עניתי לטלפון ולמה גם עכשיו אני לא יכולה לבוא לדבר איתם. מיותר לציין שהייתי חייבת לה המון על הטיוח שהיא עשתה לי והיא דאגה לנצל את זה במשך למעלה משנה….

מאת: נגה אפיק

נגה אפיק — Sun, 26 Jul 2020 08:09:42 +0000

פעם אחת חשבנו אני וחברה שלי להכיר לאחי הגדול בחורה.
אני בשמחה גדולה העברתי לאחי את מספר הפלאפון של הבחורה בטוחה שזכיתי בשליש גן עדן.
אחי שלח סמס לבחורה. מפה לשם הסתבר שבטעות הבאתי לו את מספר הפלאפון של אמא של החברה שלי ולא של הבחורה ושלה הוא שלח כל הזמן הודעות!

מאת: אור

אור — Sun, 26 Jul 2020 07:48:23 +0000

התגובה הקודמת היא שלי (על החניה ברוורס) שכחתי לציין את המייל, מצורף כעת (:

מאת: אושרי

אושרי — Sun, 26 Jul 2020 07:47:02 +0000

התגובה הקודמת שלי שכחתי לציין את המייל, מצורף כעת (:

מאת: אור

אור — Sun, 26 Jul 2020 07:45:37 +0000

זה היה לפני כמה שנים כשרק קיבלתי את רישיון הנהיגה שלי. אולי כמו כולם התקשיתי בחניה ברוורס, מצאתי חניה חלומית מול הסופר, הבעיה הייתה שהמקום שהיה צפוף ואם רכב נכנס לחניה הוא חוסם את הנתיב והרכבים מאחור ומלפנים צריכים להמתין לו. ביומרה של "נהגת השנה" התחלתי להיכנס ברוורס וכל פעם השנאי צפצף, התור מאחורי ומלפניי (הוא העומד!) התארך וצפירות התחילו להישמע בקולי קולות. אחד הנהגים ראה שאני מסמיקה ממבוכה שלא הצלחתי לחנות אז הוא ירד מהרכב והציע לי לחנות עבורי ולהציל את כולנו, כמובן שהסכמתי, הוא נכנס לרכב וחיכיתי בחוץ, אלא שאז משום מקום הגיע נהג עצבני וכשהוא ראה את הבחור שחנה עבורי בכיסא הנהג, הוא התחיל לגדף ולקלל את האימאמא שלו, כשהמסכן רק חנה עבורי ובעצם לא אשם בכלום. מסכן, גרמתי לו להסתבך כהוגן, אבל הוא היה ככ נחמד, סימן לי ששש עם האצבע וספג את הכל בענווה. זו הייתה חתיכת תאונה, עכשיו במבט לאחור הוא היה די חמוד, חבל שלא החלפנו פרטים (:

מאת: אלה

אלה — Sun, 26 Jul 2020 07:28:27 +0000

הייתה מסיבת טבע שממש רציתי להשתתף בה, ידעתי שההורים שלי בחיים לא יסכימו לי ללכת אליה בעיקר שזה נמשך יומיים וכלל שינה בשטח. אז שכנעתי חברה שתכפה עליי שאם ההורים שלי יתקשרו היא תגיד שאני אצלה. להורים סיפרתי שיש לחברה הזאת יומולדת והיא הזמינה כמה חברות ואנחנו עושות מסיבת פיג'מות כל הסופ"ש. אז נסעתי לי למסיבה כמובן שלא הייתי ליד הפלאפון כמעט בכלל. ההורים שלי ניסו להשיג אותי כמה פעמים ולא הצליחו אז התקשרו לחברה. אמא שלי ישר התחילה מלאחל לה מזל טוב חברה שלי היתה צריכה לשחק אותה שיש לה יומולדת לקבל ברכות, לעשות קולות כאילו יש עוד אנשים בבית ולהמציא תרוצים ללמה לא עניתי לטלפון ולמה גם עכשיו אני לא יכולה לבוא לדבר איתם. מיותר לציין שהייתי חייבת לה המון על הטיוח שהיא עשתה לי והיא דאגה לנצל את זה במשך למעלה משנה….

מאת: ב

Sat, 25 Jul 2020 21:11:55 +0000

כשבתי אמרה שנגמר לה הכסף, והפסיכולוגית המליצה לא לתת לה, ואנחנו נתנו לה, כך סיבכנו אותה. כי היא לא מצליחה להחזיק עבודה, לא מצליחה לאגור כסף. היא תלויה וכל הזמן רוצה שיעזרו לה.

מאת: עדי

עדי — Sat, 25 Jul 2020 21:07:38 +0000

יש לי דודה שמספרת סיפורים בלתי נגמרים ומעיקים. באירוע משפחתי נקלעתי בטעות לשיחה איתה. הזכרתי את החברה החדשה של אחי בשיחה ובגלל שהיא שמעה את השם שלה היא ניגשה אלינו בתמימותה. הדודה ששמחה לקהל חדש, התחילה באחד הסיפורים שלה, ואני מלמלתי ״אני הולכת רגע לראות״… אפילו לא סיימתי את המשפט וברחתי כשאני משאירה את הבחורה האומללה בשיחה בלתי נגמרת. היום הבחורה הזו היא גיסתי והיא כבר לא תחזור על הטעות הזו

מאת: ירדן

ירדן — Sat, 25 Jul 2020 20:52:47 +0000

במהלך הצבא הייתי בסיור עם רכב עם חברים מהפלוגה. אחרי חצי שעה מתחילת הסיור חברה טובה שלי גילתה שהיא בלי נשק. נכנסנו להיסטריה כי העונש להפקרת נשק או אפילו גרוע יותר איבוד נשק זה כלא. התחלנו לחפש כמו מטורפות ופתאום נזכרתי שבמהלך החילוף הוצאתי נשק מהרכב לגג כדי לסדר את המושבים. ישר הבנתי שסיבכתי את חברה שלי והרגשתי כל כך רע. טסנו בטירוף לאזור של החילוף אבל הנשק לא היה שם. אחרי שעה שאנחנו מחפשות את הנשק המפ מתקשר אלינו ואומר שנמצא נשק מהאזור של הסיור שלנו ( אחד החיילים מהפלוגות האחרות מצא את הנשק זרוק על הכביש) למזלי היא קיבלה רק ריתוק ולא כלא.

מאת: רוני

רוני — Sat, 25 Jul 2020 11:55:25 +0000

אני חיילת באחד מהבסיסים הסגורים בדרום הארץ. באחד מימי הטירונות בשטח גיליתי שבווסט המצ׳וקמק שלי – כמה נוח, הכיסים שעליהם פוסחים במסדר הציוד בדרך כלל, יכולים להכיל דברים נוספים מלבד מחסניות או אבק. בשבועות העוקבים מיליתי את הכיסים בהצלחה בכמויות מסחריות של חטיפים וצ׳וקולוקים. באחת מההקפצות הליליות מהשינה הבחנתי שמשהו מוזר בווסט שלי. השפצורים הרעועים לא היו שלי והכתפיות לא ישבו כמו שצריך. מובן שלא היה לי זמן להתעסק בזה יותר מדי. רק בדיעבד מהצעקות של סמל המחלקה השנייה גיליתי שאחת מהבנות באוהל עלתה על מחבוא הממתקים הסודי שלי וגנבה את הווסט בלילה במטרה להשתמש בו בשבוע השטח הקרב. כנראה שצוחק מי שצוחק אחרון כי על כל סניקרס אחד בווסט שלי התווסף לה שבוע של ריתוק. היו שם לפחות שישה…