תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: תכשיטים של Soleil Jewelry בשווי 600 שקלים"

מאת: שולי

שולי — Wed, 01 Jul 2020 12:24:32 +0000

הכי מתחרטטתת,

אומנם יש לי 3 ילדים שיהיו בריאים,אבל ,הטעות שעד היום אני מתחרטטת למרות שניסית ב11 שנים האחרונות זה שלא הבאתי את הילד /ה הרביעי.
אני חושבת שמשפחה יפה היא משפחה עם ארבעה ילדים ולא פחות.
לצערי ,נזכרתי מאוחר מידי שאני רוצה ולא הצלחתי בסוף להיקלט.
אני כל יום אומרת תודה לבורא עולם על המשפחה שלי ואם הוא יכול אפילו בגיל 51 וקצת אני מוכנה לעוד תינוקיייי

מאת: ליטל

ליטל — Wed, 24 Jun 2020 11:28:49 +0000

מתחרטת שלא עשיתי גשר ליישור שיניים.
עכשיו כשאני בת 28 זה מרגיש לי מאוחר מידי ומביך ואין לי אומץ! הייתי צריכה לעשות בתקופת התיכון כשכולם סביבי היו מגושרים.
היום מחייכת ולא חושפת שיניים :/

מאת: נורית

נורית — Sun, 14 Jun 2020 12:46:53 +0000

מתחרטת על המון דברים
אבל הכי הכי.זה שלא בקשתי סליחה מהגרוש שלי ולא הספקתי י להיפרד ממנו בצורה יפה ולבקש ממנו סליחה ומחילה..ולא בגללי בגלל בת זוגתו שמנעה ממני…מתחרטת על זה שהייתי צריכה לעמוד על שלי! ולדרוש לראותו ולהיפרד ממנו בצורה יפה!! עכשיו הוא נפתר וחוץ מלבקש סליחה על הקבר…תעמדו על שלכן אין דרך חזרה!!!

מאת: ענבל

ענבל — Sun, 14 Jun 2020 12:04:55 +0000

אני אמא בת 40לשישה ילדים ובני הבכור שחזר בתשובה מתחתן בקרוב עדתיים על האמא של חתן להעניק לכלה תכשיטים אני מתחרטת על שלא למדתי מספיק סיימתי לימודים כדי לעבודבעבודה שמכניסה משכורת טובה שתוכל לספק את צריכהם של הילדים הגדולים עכשיו אבל הפסקתי ללמוד בדיל 16כדי להעניק חיים לבני הבכור לכן אני מתחרטת שלא עשיתי משהו בציעורתי לגבי העתיד אבל לא מתחרטת שעצרתי הכל כדי להעניק חיים לילד הבכור שבקרוב מתחתן אשמח מאוד לזכות בנגרלה כדי להעניק לכלתו קצת תכשיטים

מאת: לירון

לירון — Sun, 14 Jun 2020 08:59:14 +0000

אני מתחרטת, ממש מתחרטת, על שלא התגייסתי לצבא בשל נישואים מוקדמים ובלחץ בן הזוג שלי דאז!!! הייתי צעירה ולא חשבתי לעומק, עשיתי פעולות באימפולסיביות של רגש והייתי עסוקה בלהמציא סיפורים לעצמי… אם הזמן היה חוזר אחורה בטוח שהכל היה אחרת !!

מאת: שושנה

שושנה — Sun, 14 Jun 2020 08:56:29 +0000

הכי בנאלי אבל אני מצטערת על כל ה״צרות״ שעשיתי להורים שלי. הייתי נערה מרדנית שאהבה לעשות שטויות. לברוח מהבית ומבית הספר בכל הזדמנות. היום אני אמא וגם סבתא צעירה ומבינה את כל הקושי שהוריי נאלצו לעבור בגללי וכמו שאומרים- מכה על חטא…

מאת: מורן

מורן — Sun, 14 Jun 2020 08:55:20 +0000

אני מתחרטת שלא הרחבתי אומנות וציור בתיכון שבו אני עוסקת היום ובמקום זה הקשבתי לכולם והרחבתי פיזיקה- זה הדבר שאני הכי מתחרטת עליו…
אנשים! אם אתם לא ריאליים פשוט אל תקחו פיזיקה!!! הדבר הזה יותר גרוע ממתמטיקה 5 יחידות…

מאת: דורית דבורה כהן

דורית דבורה כהן — Sun, 14 Jun 2020 08:52:34 +0000

מתחרטת שעד היום בגיל 76 (בעוד חודש) לא הצלחתי מעולם לעשות פעילות ספורטיבית כלשהיא.

מאת: הדר

הדר — Sun, 14 Jun 2020 08:52:03 +0000

שני דברים שאני מתחרטת שלא עשיתי כבר בילדות- בניגוד לימים אלו, שם אני באמת רואה הורים שממש דוחפים לזה את הילדים שלהם זה: קפוארה וללמוד לנגן.
אני רואה איך המיומנויות האלו, בבגרות, פשוט נותנות עוד ועוד אפשרויות ושמחה וטוב – ואני רואה כמה שקשה לסגל אותן ברצינות בבגרות.כיום אני רואה את כל החבר'ה שאיתי שעושים את זה כל החיים שלהם, ואני רואה איזה אנשים הם, וכמה יש להם במשותף בדיוק את התדרים האלו של בטחון ושמחה, וכמה הנאה הם מסוגלים להפיק מהגוף שלהם, וכמה טוב הדבר הזה מביא לחיים שלהם.
זה יהיה רווח נקי של הילדים. ממש מתנה לכל החיים.

מאת: סגלית

סגלית — Sun, 14 Jun 2020 08:50:03 +0000

יודעים על מה באמת אני מתחרטת?? על זה שלא עשיתי אף פעם רשימה של כל הספרים שקראתי אי פעם.
וואו, לצערי אין סיכוי לשחזר את כל מה שקראתי אי פעם, קראתי כל כך הרבה ובכל כך הרבה הקשרים ומקומות (בכל מקום שאני עוברת ורואה ספר, הידיים אוטומטיות מרימות אותו. ואם אף אדם או מגבלת זמן לא עוצרים אותי, סיכוי גדול שאני אקרא ואסיים אותו)… לא יודעת איך עדיין לא עשיתי את זה כשאני לחלוטין בן אדם שמתעד הכל.

מאת: עדי

עדי — Sun, 14 Jun 2020 08:48:12 +0000

מתחרטת שלא נלחמתי יותר בבוס המטריד שלי בזמנו והעדפתי להתפטר, אולי כיום בעולם הmetoo הייתי מוצאת קוחות ונלחמת

מאת: ספיר

ספיר — Sun, 14 Jun 2020 08:40:33 +0000

עם יד על הלב-מתחרטת על הרבה דברים:
בילדות שלא עשיתי גשר וכל תקופת הבגרות התביישתי לחייך וגם הרחקתי חברתית אנשים ממני, שלא אמרתי "כן" לאהבת התיכון שלי שלבטח כבר היינו יכולים להיות נשואים עם ילדים היום, בצבא- שלא יצאתי לקורס קצינים- התאמתי כל כך למערכת ויכולתי עד היום להיות חלק ממנה, וכיום- שאני עדיין לא פורצת גבולות כמו שאני רוצה להיות. המסקנה שלי-: אל תחיו בתחושת חרטה והחמצה, זה הדבר הכי נורא שיכול להיות ובדיוק כמו מאמר הקלישאה- תחייה כל יום כאילו הוא היום האחרון בחיים שלך.

מאת: לימור

לימור — Sun, 14 Jun 2020 08:09:27 +0000

אני מתחרטת שעדיין לא פתחתי את העסק לעיצוב תכשיטים ששנים רבות א י חולמת עליו

מאת: reut

reut — Sun, 14 Jun 2020 08:00:54 +0000

כשהייתי בת 16 השתתפתי בתחרות יופי של FASHION TV, והגעתי לאחד המקומות המובילים. ואז הסוכנות שלי רצתה שאסע לניו יורק לתחרות נוספת. כשקראתי את החוזה נדהמתי לגלות שהזוכות במקומות 1-3 צריכות להתחייב מראש בחוזה שהן נשארות בניו יורק ל3 שנים בלי אפשרות לחזור הביתה. אז, כילדה, עם אנגלית רצוצה בפה, המחשבה להיות רחוקה מהבית היתה לי בלתי נסבלת, מאיימת ומפחידה.. היום 20 שנה אחרי אני יכולה לומר שאני חשה חרטה, הייתי יכולה לבלוע את העולם אז, כשאפאחד לא תלוי בי.. היום הייתי עושה דברים אחרת לגמרי.

reut.a@me.com

מאת: אסתר

אסתר — Sun, 14 Jun 2020 08:00:05 +0000

היי, כחבורת משקפופריות בעלות מספר גבוהה, הצלחנו לארגן מחיר קבוצתי לניתוח לייזר, בסוף בעקבות לחץ של בעלי ויתרתי, כולן עשו חוץ ממני. ואני כיום כשבעלי כבר לא בשטח קבעתי את הניתוח הזה באותו מקום בדיוק אך בתוספת של אלפיי שקלים, מתחרטת שויתרתי ולא עשיתי עם החברות בזמנו