תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: מוצרי שוורצקופף פרופשיונל בשווי 900 שקלים"

מאת: נעמה

נעמה — Mon, 01 Jun 2020 07:57:31 +0000

זכיתי בלוטו התחתנתי עם מיליונר

מאת: עליזה

עליזה — Sun, 31 May 2020 10:55:38 +0000

צירוף מקרים מטורף וזאת בטקס החתונה שלי שנערכה בצהריי יום שישי שנערכה בגן אירועים ביום קייצי וחמים במיוחד – השמלה המעוצבת פרי מעצבת ידועה שלבשתי בטקס החתונה שלי לבשו שמלות תואמות גם חמותי לעתיד וגיסתי לעתיד והחברה הכי טובה שלי – שבדיעבד התברר לי שיצרו קשר עם אותה מעצבת ידועה – ובהמשך לאחר סיום טקס החתונה קפצנו להתרענן בבריכה של גן האירועים הצירוף המקרים היותר מטורף – שבגד הים המעוצב והאופנתי שלבשתי תאם את עיצוב בגד הים של גיסתי לעתיד והחברה הכי טובה שלי המזל הוא שחמותי לעתיד לא קפצה להתרענן בבריכה בגלל שהיא נקעה את רגלה לפני כן .

מאת: בראשית

בראשית — Sun, 31 May 2020 09:24:37 +0000

לפני מספר שנים ייצגתי בתביעה לקוח מפורסם, איש ממשלה. עורך הדין של הצד שכנגד הוא סלבריטי לשעבר ופניו מוכרות היטב. יום אחד לפני הדיון הראשון, הגעתי מוקדם לאזור בית הדין אז נכנסתי לשבת באחד מבתי הקפה בסביבה, כשלפתע שמתי לב לכך שעורך הדין של הצד שכנגד עומד בתור לפניי. כנראה שמצאתי חן בעיניו וכדי לעשות עליי רושם הוא שוחח על הלקוח שלו, הצד שכנגד, בקול ובפרוטרוט על כל מכמני התביעה. כשהגיע הזמן ללכת יצאנו סמוכים, כמעט יחד לבית המשפט, ועורך הדין המחזר פתח לי את שער הכניסה בחיוך גדול ובמבט עמוק. הוא הופתע מאוד לגלות שנכנסתי לאותו אולם שלו. הלסת שלו נשמטה כשהבין שכל המטמונים של הייצוג שלו נחשפו באותה שיחת רושם. מיותר לציין שמספר דקות לאחר תחילת הדיון, הוא מיד הציע שנתפשר, בניגוד לנאום חוצב להבות אש שהוא נשא באזני הלקוח שלו כשישבנו בבית הקפה. זה היה צירוף מקרים מטורף שחסך הרבה זמן הדיינות אבל גם לימד אותי לקח. לכותל יש אזניים ובאמת מי ששומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.

מאת: סיגל

סיגל — Sun, 31 May 2020 08:54:30 +0000

יש לי מספר ענקיסטי על הזרוע! מספר שמציין את התאריך שבו חזרתי לחיות על מלא… זה קרה אחרי חמש שנים,ברגע בו הגעתי למשקל בריא לאחר שהשלתי שישים קילו של השמנה כרונית שהתקשיתי לעמוד מולה. לא העזתי להכיר בחור בתהליך הזה. רצה הגורל ושבוע בלבד לאחר שקיעקעתי את התאריך הכרתי בחור מקסים-הוא שם לב לקעקוע רק בדייט השלישי שלנו ואז במקום לשאול מה המשמעות של הקעקוע הענק הוא הראשון ששאל "למה יש לך את התאריך לידה שלי על היד שלך?"…. צירוף מקרים מטורף. מאז, בכל שנה באותו תאריך, החגיגה היא כפולה!!!

מאת: אסתר

אסתר — Sun, 31 May 2020 08:20:38 +0000

למחרת היום שבו נפרדתי מהחבר שלי אחרי 5 שנים יחד, בגלל שקינא באיזה קשר שהיה לי בתקופת הצבא עם מישהו שבקושי זכרתי. אותו בחור מהצבא מתיישב מולי ברכבת, הזוי…אגב הצירוף מקרים הזה גרם לנו לסיבוב נוסף של חודשיים יחד

מאת: מורן

מורן — Sun, 31 May 2020 08:07:50 +0000

כשחוק מרפי פוגש את אדון צירוף מקרים קורים דברים מטורפים.
מתמטיקה ומספרים אף פעם לא היו הצד החזק שלי. בדיוק עשור אחורה רצתי את נישמתי לרכבת רחובות כדי להגיע בזמן לתחנת אוניברסיטת תל אביב שם חיכה לי מבחן אחרון בסטטסיטיקה.
הגעתי בלי אוויר למסוף,רואה איך פקח הרכבת שורק שריקות אחרונות לעלייה לקרונות… אני מגיעה למדרגות האחרונות שמובילות לרכבת וצועקת לפקח ״חכהההההה״ הוא חוסם בגופו את הכניסה לדלת האחרונה שנותרה פתוחה, מצביע על השעון שלו ומסמל לי באצבעותיו ״נו נו נו״…אני ממשיכה לרוץ, מגיעה למפתן דלת הקרון עם דמעות והפקח ממשיך וזורק לי: ״מה,שכחת לקרוא מספרים…? רכבת זו רכבת תלמדי לחשב זמנים…״! וואי איך נעלבתי הסתכלתי לו מהכעס עמוק בלבן של העיניים ופתאום צייצתי לעברו…״מאסטר המספרים, זה אתה???״… הוא עמד המום ופער פיו…שנייה אחרי זה הזכרתי לו שהוא גדול ממני בשלוש שנים והוא היה המורה הפרטי שלי בתיכון שבזכותו צלחתי את הבגרות במתמטיקה וזה היה הכינוי שלו…. הוא נזכר בי… בהמשך נזכרנו בנו… ומאז עשינו אחד פלוס אחד והפכנו למשפחה של חמש…

מאת: יפית

יפית — Sun, 31 May 2020 07:52:58 +0000

הבטריה בשעון הקיר נגמרה, כעבור הזנחה של מספר ימים ללא גבר בשטח שיטפל בזה, לקחתי יוזמה והחלפתי לבטריה חדשה, כשהסתכלתי בשעון הטלפון לבדוק מה השעה על מנת לעדכן את שעון הקיר שחזר לעבוד, ראיתי כי השעה מדוייקת ולא צריך לסדר. כלומר, בדיוק באותו זמן שפסק מלעבוד, כעבור מספר ימים זה בדיוק אותו זמן שהחזרתי אותו לחיים

מאת: הגר

הגר — Sun, 31 May 2020 07:39:17 +0000

הצירוף מקרים המטורף שלי קרה לפני כ5 שנים כשהייתי בהודו. לפני שטסתי, יצאתי עם בחור נחמד שבאמת הרגשתי שיש שם פוטנציאל אבל בגלל שהטיסה שלי הייתה באופק וגם לו הייתה טיסה קרובה העדפנו לא להיכנס לקשר רציני.
במהלך הטיול בהודו, בעודי מתהלכת באחד השווקים אני פוגשת באופן מפתיע פנים מוכרות- אותו בחור שפגשתי בדיוק לפני שטסתי.. אבל הדבר היותר מטורף היה שממש היינו באותו מלון, באותה עיר, באותם זמנים!!! כמובן שבילינו כמה ימים יחד, היה לנו מדהים.. כשחזרנו הפכנו לזוג ולימים התחתנו :)

מאת: הדר

הדר — Sun, 31 May 2020 07:36:29 +0000

לבת הבכורה שלי רציתי לקרוא שיר אבל כשנולדה,השם לא התאים לה מרוב שלא הפסיקה לבכות והחלטנו לקרוא לה תהל – כמו המיילדת המדהימה שלה!
שנה וחצי אחרי, נולדה אחותה המתוקה שאותה יילדה…שיר! מפה לשם, ועם הרבה צירוף מקרים, שתי הבנות שלי קרויות בשם של המיילדות שלהן…

מאת: שחר

שחר — Sun, 31 May 2020 06:06:47 +0000

צירוף המקרים הכי מוטרף שהיה לי, עדיין מדהים אותי…
לפני כמה שנים חלמתי שאני פוגשת ברכבת בדרך לעבודה מישהי שלמדה איתי בכיתה לפני 20 שנה, ולא היה לי קשר אליה בכלל כל השנים האלה. חלמתי בבירור מה היא לבשה, איזה ריח היה לה ושהיא היתה עם בטן של היריון מתקדם. קמתי בתחושה מוזרה- מאיפה נזכרתי בה פתאום? היא גם לא היתה כזו משמעותית בשבילי. בכל מקרה, למחרת ברכבת בדרך לעבודה-פגשתי בה!!! והיא לבשה בדיוק מה שחלמתי והיה לה אותו ריח מהחלום..הייתי בהלם! אבל בטן לא היתה לה. התחלנו לקשקש והיא סיפקה שהיא עושה טיפולי פוריות ושהיא מיואשת כי לא הולך לה. בעקבות החלום הרשיתי לעצמי להגיד לה שיש לי הרגשה שהיא בהיריון. היא אמרה שאין סיכוי ומה פתאום. צרפתי אותה לחבריי בפייסבוק כדי לראות מה יקרה בסוף, ובאמת אחרי כמה חודשים היא פירסמה תמונה שלה בהיריון. זה היה פשוט מדהים!

מאת: אלה

אלה — Sun, 31 May 2020 05:58:46 +0000

מעט אחרי שעלינו לארץ, חברה הכי טובה שלי מספסל הלימודים היגרה ללוס אנג'לס. ניסיתי להפעיל משפחה שיחפשו אותה בספרי הטלפונים של העיר אבל לצערי כל מה שהיה לי זה רק שם הנעורים שלה ולא ידעתי את שם המשפחה של בעלה, כך שבשנת 2000 כשנסענו כל המשפחה לטיול בארהב לא יצא לי להפגש איתה. כשנה אחרי הטיול שלנו פתאום מתקשרת אלי קרובת המשפחה שלי מספרת שחברתי נמצאה. זה קרה כשהבן שלה ואישתו היו במסיבה, לפניהם עמד זוג שדיבר ברוסית והם התחילו לדבר. מפה לשם התברר שהם מאותה העיר, למדו באותו התיכון אבל לא הכירו. לאחר שנשאלו לשמות הבן שלה קישר שזאת החברה שחיפשתי וסיפר שבדיוק לפני שנה היינו אצלם בביקור. כמובן שמיד הוחלפו מספרי הטלפון ועד היום אנחנו שומרות על קשר צמוד.

מאת: טניה

טניה — Sat, 30 May 2020 23:56:49 +0000

עברתי לשכונה חדשה וכשהוצאתי את הכלב שלי לסיבוב הוא כל הזמן היה נעצר ליד בית מסויים ונובח עד שהכלב שהיה בחצר ניגש לשער והם היו מרחרחים אחד את השני ומקשקשים בזנבות.
יום אחד בתור בסופר עמד מאחוריי מישהו ששאל אותי אם אני היא זו שמטיילת עם הכלב הלבן הגדול ותמיד נעצרת ליד הבית הפינתי, בקיצור התפתחה שיחה שבמהלכה גילינו ששנינו אימצנו את הכלבים מאותה משפחה ובהפרש של יום! הכלבים שלנו אחים!

מאת: שרה

שרה — Sat, 30 May 2020 22:25:55 +0000

זה היה באחד הערבים של יום חמישי. הקניון היה עמוס ויצאתי עם הקטן שלי לקנות צבע לשיער. הבן שלי כיום בן שנה וחצי ומגיל חצי שנה בערך יש לו איזו בעיה של פצעים בעור שהרופאים לא הצליחו לפצח. בעוד שאני מסתובבת לי בין המדפים ניגשת אליי אחת הדיילות ושואלת אותי מה שלומו של הילד. ואני בלי לחשוב יותר מידי אומרת לה הכל בסדר… ואז היא אומרת לי אל תדאגי מאמי הוא יהיה בסדר… הוא יחלים… פה כבר הייתי בהלם אני מסתובבת אליה ובוהה בה כאילו מה??? מאיפה לה לדעת…
היא אמרה להוציא לו עין הרע והכל יעבור.. לא יודעת עד היום מעניין לה לדעת ולמה דווקא אליי לפנות…
אבל אין ספק שזה סיפור הזוי

מאת: הדס

הדס — Sat, 30 May 2020 21:01:09 +0000

אחרי התיכון נסעתי לטיול חברות בארה״ב. באחד הימים נסענו לקניון בעיירה בחור נידח שנסענו אליה 4 שעות.
עמדתי ליד אחד מגלגלי-מתלי הבגדים ודפדפתי בין הקולבים, שלפתע מהעבר השני אני רואה את בת דודתי הישראלית שלא היה לי מושג שהיא גם נסעה לטיול.
עמדנו אחת מול השניה, ופשוט צרחנו מרב בהלה. מהר מאד זה התחלף בחיבוקים וצחוק הסטרי, תוך כדי שהמוכרות לא מבינות מה קורה ושולחות בנו מבטים רושפים על ההתנהגות חסרת הנימוס.
יצאנו משם עם קניות סופר שוות, ועד היום, עשור אחרי, כשאנחנו לובשות פריטים מהקניה הזו אנחנו מצלמות ושולחות
אחת לשניה.
וכשאני מקבלת ממנה תמונה כזו, זה עושה לי את היום!

מאת: ירדן

ירדן — Sat, 30 May 2020 20:04:54 +0000

הצירוף מקרים הכי הזוי שלי קרה בשנה האחרונה , הכנתי מצגת לכבוד יום הולדת ה -50 של אמא שלי. בזמן שחיפשתי בתמונות הילדות שלה , מצאתי תמונה מלונדון כשהייתה בת 16 ורואים בחור ברקע. הבחור היה נראה לי ממש מוכר ולאחר כמה מבטים נוספים קלטתי שזה אבא שלי ,בעלה של אימי! מסתבר שאבי ואימי היו באותו מקום באותו זמן לפני 34 שנים ואף הצטלמו בטעות באותה תמונה. אמא שלי ואבא שלי היו בשוק ולא ידעו אפילו שהיו באותו זמן בלונדון. יד הגורל או צירוף מקרים פשוט מטורף!