תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: אבחון ומוצרים של ביופור בשווי 500 שקלים"

מאת: אורטל ביטון

אורטל ביטון — Sun, 26 Apr 2020 20:37:18 +0000

שהלכתי לראיון עבודה וישבתי בכסא ולפתע הכסא נשבר כנראה מהמשקל הכבד שלי הוא קרס זה היה מצחיק ברמות אנשים לא יכלו להתאפק אז צחקו כמובן שהיה גם מביך

מאת: לרה

לרה — Sun, 19 Apr 2020 08:44:27 +0000

הייתי בעבודה שאהבתי והיה לי בה טוב ובאותו הזמן היתה לי חברה מאותו התחום שחיפשה הרבה זמן עבודה. היא הלכה לראיון עבודה בחברה ולא עברה אותו. סיקרן אותי מה היה שם בראיון אז שלחתי קורות חיים לשם וזומנתי גם כן לראיון. היא הכינה אותי שיש שם מבחנים במחשב, התכוננתי כל הסופש, כשהגעתי לא היו שום מבחנים, הושיבו אותי מול המנהל ששאל אותי אם אני יותר טיפוס של אפיה או של בישול, עניתי שאני טיפוס שמזמין אוכל. הוא חייך והודיע לי שהתקבלתי.

מאת: ליליה

ליליה — Sun, 19 Apr 2020 08:03:51 +0000

הראיון עבודה הכי הזוי שהיה לי היה ללא ספק לעבודה שבה אני עובדת עד עכשיו (ספויילר קטן).
אז ככה, אני סטודנטית צעירה ותמימה, שבאה לאחד ממשרדי עורכי הדין הכי נחשבים בארץ לראיון עבודה להתמחות.
מגיעה מתוקתקת ומסודרת, התכוננתי היטב לראיון, למדתי על המשרד, עברתי על החומר, ילדה טובה בסך הכל.
מתחיל הראיון, אני והמראיין בווייב הזוי – אני לא מבינה מה הוא שואל, הוא לא שומע אותי כשאני עונה, כל רגע שתיקות, מתחילים לדבר ביחד ואז מפסיקים ביחד, הכל אוקוורד ברמה הכי גבוהה שיש.
הוא מתחיל לשאול אותי שאלות לגבי התיקים של המשרד, ואני כמובן עונה. ועונה. ומדברת. ועונה. והוא לא עוצר אותי.
אחרי שסיימתי את הנאום הוא אומר לי יפה מאוד, אבל כל מה שתיארת עכשיו אלה תיקים ועבודה של המשרד המתחרה.
כן כן – התבלבלתי במשרדים! כמובן שנהיתי בצבע אדום בוהק חזק, הוא צחק על זה קצת, אני בכיתי על זה קצת (בלב), אבל בסוף התקבלתי בכל זאת :)

מאת: תמר

תמר — Sun, 19 Apr 2020 07:52:57 +0000

במבט לאחור – זה היה ראיון עבודה מצחיק, באותו זמן – באמת שזה היה אחד המעליבים.
על מנת להמנע משיימינג, לא אציין את שם החברה, רק אומר שזו היתה חברת היי-טק מצליחה בגודל בינוני.
הראיון הראשון התחיל כמו כל ראיון, שיחה עם המנהל, שאלות סטנדרטיות.
אחרי 15 דקות, דפיקה בדלת, נכנס אדם ואומר למנהל המראיין שהוא חייב אותו דחוף לשיחה וזה לא יכול לחכות כי הוא נוסע לחו״ל למחרת.
המנהל המראיין אומר לו בסדר, סוגר את הדלת וחוזר לראיין…
אחרי 3 דקות, המראיין אומר לי ״לדעתי מיצינו את החלק של פנים-מול-פנים, בואי נמשיך ביום אחר טלפונית.
קצת המומה, אמרתי בסדר, ויצאתי והלכתי.
אחרי חצי שעה, מתקשרת המגייסת, ונוזפת בי שהלכתי – אומרת לי, מה פתאום ראיון טלפוני, את תצטרכי לחזור ותסיימו את הראיון פנים מול פנים.
אמרתי לה שזה מה שהמנהל ביקש, והיא אמרה שהיא כבר נזפה בו ושנקבע מועד ב׳ להמשך הראיון…

התקיים החלק השני של הראיון, אני כבר לא כל כך הייתי מעוניינת, כי בכל זאת חברה שמתנהלת קצת מוזר בעיני… אבל כנראה שעברתי והייתי טובה כי קיבלתי ראיון נוסף אצל המנהל של המנהל…

הגעתי כמה דקות לפני הזמן, חיכיתי וחיכיתי, המזכירה אומרת שהוא מתעכב בפגישה. אחרי 40 דקות איחור הוא יוצא מהפגישה, מנהל שיחה עם המזכירה, ואז פונה אלי ואומר שנצטרך לקצר את הראיון ל-20 דקות…
נכנסנו לחדר ישיבות, ואז הוא מודיע לי שהוא מחכה לשיחה, ועל כן הוא ישאיר את המחשב פתוח לפניו כי כשתגיע השיחה, הוא יצטרך לענות ואני אצטרך לצאת…
כמובן שהשיחה הגיעה אחרי 5 דקות, הוא הוציא אותי מהחדר ולקח את השיחה, אני כבר לא חיכיתי שיסיים את השיחה, אלא פשוט הלכתי הביתה, כי יש גבול…

מאת: אירית אלוני

אירית אלוני — Sat, 18 Apr 2020 21:55:16 +0000

הגעתי לראיון דרך חברת כח אדם. המראיין התחיל לשאול אותי שאלות.אישיות מאיזה עדה אני, איך הייתי בבית.ספר ,מה אהבו בי בכיתה יב בקיצור ראיון מוזר מאד. ואז הוא שאל אותי מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה ואני עניתי לו "אני רוצה להיות קטנה" חחח
הוא להתעצבן קם מהכיסא והעיף אותי מהמשרד ואמר מה זה את מי הביאו לי. אני אפנה לכח אדם ואומר להנהלה בלה בלה בלה
זה היה קורע עברו שנים אבל אני לא שוכחת את זה

מאת: מאיה

מאיה — Sat, 18 Apr 2020 20:51:47 +0000

הגעתי לראיון במתחם הבורסה ברמת גן. הכתובת הייתה בבניין ישן ואני גם ככה איחרתי ומרוב הלחץ לא שמתי לב שנכנסתי בדלת הלא נכונה והגעתי לתוך מכון ליווי. בדיוק היה שם לקוח ששילם לבחורה ושניהם הסתכלו עליי עומדת בכניסה במבט מופתע. ברחתי משם נבוכה והתקשרתי למקום הראיון לשאול איך נכנסים לבניין. בסוף גם ננזפתי על איחור.

מאת: בת אל סאדה

בת אל סאדה — Sat, 18 Apr 2020 20:42:04 +0000

הייתי בראיון עבודה והצנהל היה ממד חתיך כמו שחקן קולנוע והוא הגיש לי קפה ובטעות מהלחץ נשפך לי על המחשב שלו וברחתי משם

מאת: שירי

שירי — Sat, 18 Apr 2020 20:19:09 +0000

בחרתי להגמיש טיפה את הקריטריונים שלכם, אבל בהקשר ליום הזיכרון לשואה שיחול השבוע , אני חושבת שאפשר לוותר על מצחיק לטובת הישרדותי.
סבתי שרדה את אושוויץ משך 3 שנים. אחת הסיבות לכך, הייתה ראיון עבודה.
חברה סיפרה לה על כך שמחפשים כימאית להפעלת מכונה מסוימת. סבתי שהייתה נערה וטרם מלאו לה 20 (ובטח שכימאית היא לא הייתה), הצליחה לשים ידה על ספר ההדרכה של אותה מכונה וללמוד אותו, כך הגיעה לאותו ראיון וניצלה (אחת מיני פעמים רבות) מהסלקציה. לזכרה של מלווינה (מלכה) גרטנר עם ים של געגוע

מאת: רחל בר חיים

רחל בר חיים — Sat, 18 Apr 2020 19:52:44 +0000

זה קרה לפני המון שנים, הוזמנתי לראיון עבודה אחרי תקופה ארוכה שלא עבדתי, ההתרגשות היתה בשיאה
באותו הבוקר קמתי התארגנתי התלבשתי בהתאם לאותו סוג ראיון. בזמן שאני יושבת מול המראיין נזכרתי בכתבה שקראתי,״ כיצד להתנהג בזמן ראיון עבודה״ ובחלק מהכתבה הזכירו את כי יש להניח את התיק האישי על הרצפה או על הכסא שלצידי, וזאת על מנת לשדר בטחון, (רק שאני לא ממש זכרתי מהלחץ שהייתי נתונה בו, אם עלי לשים את התיק על הרצפה או להשאיר אותו על הברכיים שלי ) באותו הרגע הנחתי את התיק על הרצפה, לא הייתי בטוחה אז הרמתי את התיק והנחתי אותו על ברכי, וחוזר חלילה… ואז אז אני רואה כי המראיין מחייך, איזה מחייך מנסה להסתיר צחוק מתגלגל, ואני בשיא תמימותי שואלת אותו קרה משהו? והוא משיב לי קראת את הכתבה ההיא… באותו הרגע התגלגלנו שנינו מצחוק. אבל התקבלתי לעבודה

מאת: פייגי ארן

פייגי ארן — Sat, 18 Apr 2020 17:14:52 +0000

הוזמנתי לראיון עבודה, ובמהלך כל הראיון עבודה היה למנהל מחלקה שראיין אותי, שפם מהקצף של הקפה, ונקודת קצף על האף, במשך כל הזמן הזה ניסיתי לא לא לצחוק, עד שבשלב מסוים לא יכולתי יותר והתחלתי לצחוק בלי הפסקה בלי יכולת לעצור.

מאת: זהבה רחמים

זהבה רחמים — Sat, 18 Apr 2020 17:01:07 +0000

הגעתי לראיון עבודה, כשהגעתי המראיינת אמרה לי "אני מבינה שאת מהמקדימים", חייכתי למרות שהקדמתי בסה"כ ב5 דקות. הבחינה הייתה מאתגרת משום שכולה הייתה שונה לגמרי מכל מה שהתכוננתי אליו, אבל בכל מקרה איכשהו המראיינת בישרה לי שעברתי בהצלחה את המבחן.בדרכי חזרה לביתי מהראיון קיבלתי טלפון ממספר לא ידוע על הקו היה קול של גבר מאותה החברה שאמר לי "נהוג להודיע כשלא מגיעים לראיון".מסתבר שהוא המראיין של המשרה אליה רציתי להתקבל, ובטעות התקבלתי למשרה אחרת באותה החברה.

מאת: זהבית

זהבית — Sat, 18 Apr 2020 15:39:24 +0000

עברתי ראיון עבודה כשהמראיין חושב שאני מישהי אחרת בכלל…
אחרי שעבדתי תקופה , הבנו את זה..

מאת: מעין

מעין — Sat, 18 Apr 2020 13:21:21 +0000

הכי מצחיק שלי, לפני שנתיים הלכתי לראיון עבודה בחב' סטארט אפ מתחילה, כולי בהתרגשות שלפני הראיון, מכינה לעצמי תשובות בראש לשאלות שהמראיין יתקיל אותי . המזכירה קוראת לי ואומרת לי שאני יכולה להיכנס ושליאור יקבל אותי עכשיו, נכנסת לחדש ורואה לא אחר מאשר בחור בן 24-25 צעיר למדי – לא פחות ולא יותר הילד הקטן והמעצבן שהייתי עושה עליו בייביסיטר. זיהיתי אותו ישר לו לקח זמן ורק אחרי הראיון ירד לו האסימון היה מצחיק ושמחתי שלא התקבלתי :)

מאת: טאע זריהו

טאע זריהו — Sat, 18 Apr 2020 13:12:48 +0000

אחרי הצבא חיפשתי עבודה במהירות כדי להתחיל לחסוך לתואר.
הגעתי לראיון עבודה במשרד עורכי דין.
ראיין אותי בחור עם כיפה.
במהלך הראיון הוא דיבר אלי בצורה קרובה מאוד, כאילו, לא היה לי ברור מה קורה.
בסוף הראיון הוא אמר לי "בואי נעשה תמונה לסבתא"
שאלתי אותו- מה?!

הצטלמנו.
אחכ גיליתי שזה בן דוד של אבא, אחיין של סבתא והוא מכיר אותי מהרגע שנולדתי.
מביך !

מאת: אנה מלישב

אנה מלישב — Sat, 18 Apr 2020 12:24:50 +0000

המראיינת הייתה מאוד רצינית בראיון העבודה, כמעט ולא מצמצה ונראה שהתאמצה קצת. חשבתי שיש לה כאב ראש.. לאחר שהראיון הסתיים
קמנו, לחצנו ידיים, היה מצידה חיוך קל ואז!!!
היא תקעה את אחד הפלוצים הכי רועשים שאפשר לדמיין ונשבעת שראיתי את החיוך הקל נהפך להבעת אימה הכי מבעיתה שהיא יכלה להוציא.
הפה שלי נשאר בתנועת התודה רבה פתוח מהלם.
מיותר לציין שאיך שיצאתי משם כל הבניין שמע אותי צוחקת מהמעלית.