תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: סט מפנק של Femina בשווי 540 שקלים"

מאת: אסתר פרטוש

אסתר פרטוש — Mon, 16 Dec 2019 13:04:01 +0000

אי אפשר לשכוח את הפעם הראשונה.

לכל החברות היה ונורא רציתי. הלכתי עם אימי ז"ל לחנות חזיות פסיה…מרוב שהייתי כל כך מאושרת..הלכתי כל היום עם החולצה לצד כדי שהחזיה תבצבץ…הרגשתי גדולה!

מאת: אודליה

אודליה — Sun, 15 Dec 2019 09:56:21 +0000

כשהייתי בכיתה ז' אמא שלי לקחה אותי לקנות את החזייה הראשונה שלי בחנות להלבשה תחתונה ברחוב אלנבי בתל אביב . היתה שם מוכרת בעלת חזה גדול מאוד שעזרה לי ואני זוכרת שחשבתי לעצמי " מה זה מגיע לגודל כזה ? " חחח

מאת: נועה

נועה — Sun, 15 Dec 2019 09:36:55 +0000

ממש בתחילת כיתה ז' עשינו "מלחמת מים" בגן שעשועים סמוך לבית. נהנינו והשתוללנו עד הערב שכבר נהיה קריר… ראיתי שכל הבנים והבנות מסתכלים עליי קצת מוזר, כולל הבחור הראשון אי פעם שהייתי " מאוהבת בו ( תחילת החטיבה יו נואו). חברה שהייתה נחמדה מספיק לחשה לי באוזן ובאותו הערב כבר אמא שלי לקחה אותי וקנתה לי חזייה. אגב, בסוף הוא היה החבר הראשון שלי :)

מאת: נעה

נעה — Sun, 15 Dec 2019 09:31:16 +0000

בכיתה ז' או ח', הלכתי עם אמא שלי לקנות פעם ראשונה חזיות בעיר הגדולה כפר סבא! (כן כן.. בת כפר לשעבר שגדלה בישוב בסביבה). הסיטואציה הייתה מביכה למדי, וכשמדדתי את החזיות רק רציתי לסיים עם זה ולצאת מתא המדידה שאליו אמא שלי והמוכרת מדי פעם נכנסו עם חזיה נוספת בזמן שאני מכסה את עצמי שלא יראו לי. השיא היה שבאותם זמנים הייתי צריכה לשכנע את אמא שלי שאני רוצה חזיה שחורה! לדעתה זה לא היה מתאים לילדות.. יאמר לזכותה שהיא השתכנעה וחזרתי עם שתי חזיות ראשונות- אחת לבנה והשניה שחורה ונועזת :)

מאת: דינה

דינה — Sun, 15 Dec 2019 08:55:17 +0000

זה היה בכיתה ז, רק עלינו לארץ, אני הולכת פעם ראשונה לבית ספר חדש במדינה חדשה לא יודעת מילה בעברית עם שמלת מלמלה ופפיונים גדולים בשיער, בקיצור רק נותנת סיבות להיות שיחת היום. חזרתי הביתה בוכה כי כולם הצביעו עליי וצחקו עליי. אמא שלי שבעצמה עוד מנסה להתרגל למנטליות מנסה לעודד אותי ולוקחת אותי ליום כיף. אני זוכרת שנכנסנו לחנות של "גדולים" ולמזלנו היתה שם מוכרת שדיברה רוסית, היא שמעה את הסיפור שלי וישר החלה להסביר לנו קצת על מה עושים ומה לא עושים בארץ, היא הסתובבה איתי בכל החנות עזרה לי לקנות חזיה ובכללי בגדים לבית הספר. היא היתה המלאך השומר שלי שהצילה אותי מחרם חברתי ועד היום אני מודה לאלוהים שנתקלנו בה באותו היום…

מאת: ענבר חגואל

ענבר חגואל — Sun, 15 Dec 2019 08:12:23 +0000

את החזיה הראשונה שלי קניתי בגיל 13 בערך.. וכמובן עם אמא .הלכנו לחנות ההלבשה התחתונה המיתולוגית של ראשל"צ "נמבר 1" ברחוב רוטשילד, כל הפריטים הכי שווים היו שם.
אני זוכרת שהיא הייתה בצבע שנהב מהמם!! (צבע חמאתי עם גוון מעט צהבהב למי שלא מכירה :) )
ובלי ברזלים כמובן!

מאת: יפית

יפית — Sun, 15 Dec 2019 07:52:54 +0000

היי בנות! הסיפור של החזיה הראשונה שלי היה לקראת סוף כיתה ז', היו לי גוזיות שכבר לא היו נוחות לי, אבל זאת לא הייתה הסיבה המשמעותית אלא ששמתי לב שלכל חברותיי כבר הייתה חזיה, אפילו לאלה שהחזה שלהן קטן משלי, אז ניגשתי לאמי היקרה והלכנו אמי אחותי ואנכי במעין טקסיות, התחלנו בארוחת סוקר בבית קפה והמשכנו לחנות 'דלתא' לקנות חזיות, היתה להן קולקציה מדהימה לנערות וכך יצאנו שלושתינו מחודשות בחזיה כל אחת כשלי היא הראשונה

מאת: הילה

הילה — Sun, 15 Dec 2019 07:42:31 +0000

גיל 13, לכל חברותיי הקרובות כבר יש חזיה, אמי לא מרשה לקנות לי כי אומרת שעדיין אין צורך שאתחיל עם זה, חיכיתי לשעת כושר שהגיע- אמי טסה לשבועיים למשפחתה. פניתי לאבא שלי, חצי בוכה, שאני רוצה חזיה, רוצה חזיה, רוצה חזיה, הוא לא עמד בזה. הלכתי עם אבא ושתי חברות לקנות, הוא כמובן לא יכל לעזור יותר מידי חוץ מלשלם, בבוקר למחרת כדי לסגור את עשרות הקרסים מאחור, נאלצתי לבד לסובב את החזיה מקדימה, ואחר כך להחזיר אותה לאחור. זה סיפורי.

מאת: ירדן

ירדן — Sun, 15 Dec 2019 07:18:02 +0000

בתור אחת שהחזה שלה התפתח מהר מצאתי את עצמי הולכת לקנות עם אמא שלי חזייה כבר בכיתה ו. הלכנו למשביר לצרכן והייתה שם מוכרת סופר נחמדה שמדדה אותי והביאה לי מידה נכונה על המקום . בזמנו היה לדלתא מותג שנקרא החזיה הראשונה שלי והלכתי איתה המון ! סופר נוחה ומחמיאה והחזיקה המון זמן.שלא לדבר על זה שמאותו יום אני הולכת לאותה מוכרת לקנות חזיות .

מאת: אילנית ב.ב.

אילנית ב.ב. — Sun, 15 Dec 2019 06:38:11 +0000

את החזייה הראשונה שלי קניתי עם אמא שלי – נסענו באוטובוס וירד גשם זלעפות,
הגענו לחנות והמוכרת (עם פס כחול בשיער) אחרי שמיששה אותי מעל כל השכבות שלבשתי פסקה שאני צריכה חזייה הכי קטנה.
מדדתי, קנינו וחזרנו הביתה רטובות ונרגשות.
מרוב שמחה ולמרות יחסי השנאה/עוינות שהיו בינ ובין אחי שגדול ממני בשנה – פתחתי את השקית והראיתי לו את החזייה – הוא במבוכה אמר "את תמשיכי להיות מכוערת". :-)

מאת: זיו

זיו — Sun, 15 Dec 2019 06:11:11 +0000

את החזיה הראשונה קנה לי אבא שלי, טיילנו בקניון, עצרתי בחלון ראווה של חנות לבני נשים בזמן שאבא פגש חבר ודיבר איתו אחרי שתי דקות הוא בא ועמד לידי, שאל אם אני רוצה לקנות פה משהו. עניתי שאני אבוא כבר עם אמא והוא ענה שאין משהו שאמא יכולה לעשות ואבא לא וכך נכנסנו לחנות והוא ביקש מהמוכרת לעזור לי לבחור חזיות שיתאימו לי, הרגשתי מבוכה לרגע אבל שמחתי שאבא שלי כזה מהמם.

מאת: עליזה

עליזה — Sat, 14 Dec 2019 22:10:14 +0000

אני זוכרת עד היום את הקנייה של החזייה הראשונה שלי. אמא שלי לקחה אותי לחנות "בוטיק" להלבשה תחתונה ושם חיכתה לי ג'קלין , שנחשבה למספר אחת באיזור מגורי. התחושה הראשונה שלי כשנכנסתי למקום היתה חנות ממתקים, צבעונית ומפתה והתוצאה היתה שביליתי בחנות בערך 3 שעות, מדדתי אין ספור דגמים ובסוף חזרתי הביתה עם שתי חזיות- שחורה ולבנה ולרגע הרגשתי כמו אלילה הוליוודית.

מאת: שירי שרייבר

שירי שרייבר — Sat, 14 Dec 2019 21:07:06 +0000

את החזיה הראשונה שלי קניתי כי אמא שלי הכריחה אותי להפסיק עם הגוזיה, כי זה לא נשי ומאוד התבאסתי . אז הלכתי איתה ועם אחותי לחנות ומאוד התביישתי ולא רציתי עזרה . כיום אני חובבת גדולה של קנית הלבשת תחתונה .

מאת: חני

חני — Sat, 14 Dec 2019 20:26:40 +0000

אני בעלת חזה קטן . מאד. מעולם לא התחברתי לחזיות המרופדות או לחזיות בכלל ….עד גיל 26 המופלג הסתובבתי לי בעולם עם גוזיות ספורט עם פס גומי עבה , תומך ונוח…(כן כן קראתם נכון ג ו ז י ו ת) מה קרה בגיל 26 אתם שואלים? ובכן, התחתנתי וכדי ששמלת הכלה תשב 'כמו שצריך' הבנתי שאין מנוס אלא ללכת לקנות חזיה.
משם חלה תפנית חדה ואני והחזיות הפכנו לחברות טובות עד מאד . גיליתי שיש עולם מופלא של חזיות נוחות שעושות עבודה נהדרת גם לבעלות חזה קטן .

מאת: עליזה גרייס

עליזה גרייס — Sat, 14 Dec 2019 17:03:43 +0000

בבוקר אחד של כיתה ז הגעתי באיחור של כמה דקות לבית הספר. בשער עמד מורה אחד שמי שנכמרו עליה רחמיו תיכנס לשער למרות האיחור. הגעתי מתנשפת לשער ואני מסבירה לו את הסיבה המוצדקת לאיחור וכל מה שראיתי מולי היה אדם שבוהה לי בחזה הקטן שרק התחיל לצמוח אז, ומהנהן.. הוא נתן לי רשות להיכנס אבל אני בקושי יכולתי להוריד את הגולה בגרון ופשוט הסתובבתי וחזרתי הביתה בוכה. אמא שלי מיד חקרה אותי וכשהיא הבינה את העניין היא מילאה לי כוס חלב ואמרה לי: בואי, הולכים להתפנק. היא לקחה אותי לקניון וקנתה לי את החזייה הראשונה שלי, שהייתה של מותג כ"כ יקר, שגם היום כאישה אני מחשיבה קנייה ממנו כפינוק ענק. זו הייתה חזיית סאטן קטנטנה בצבע תכלת בהיר בהיר עם הדפס של פרחים בצבע צהוב עדין וורוד. חזיה כ"כ מהממת. אני זוכרת ששילמנו עליה בקופה כמה מאות שקלים ואמא שלי שלחה אותי שוב חזרה לתא ההלבשה שכבר אלבש אותה. כשהגענו הביתה אני זוכרת שהסתכלתי במראה והתלהבתי מהחזיה היפה שלי. אמא שלי וידאה שאני בסדר, טלפנה לאבא שלי שיבוא ואחרי שהסתודדה איתו הוא יצא והיא המשיכה לצחוק איתי ולהתלהב. בבוקר למחרת הגעתי לבית הספר עם החזיה החדשה הלכתי בהיסוס לשער, מקווה שלא אתקל שוב במורה ההוא. נשמתי לרווחה כשראיתי שדווקא המנהלת עומדת בפתח. היא חייכה אליי ושמה את היד שלה על הכתף שלי. היא לקחה אותי הצידה והתנצלה על ההתנהגות של המורה. אחרי שנים כשכבר גדלתי ההורים שלי סיפרו לי שאבא שלי הלך לבית הספר עם שוטרים והתברר שלא הייתי היחידה. המורה הזה כבר לא חזר לשם ובזכות ההורים המדהימים שלי אצלי נותר זכרון טוב מהחזייה הראשונה שלי. זו הפעם הראשונה שאני מעלה אותו על הכתב או חושפת אותו בפני אחרים, אבל אני נזכרת בו כל פסח כשאני מנקה יסודי ומוצאת במעבה הארון את החזייה ההיא עטופה בשקית בד שאוצרת זכרונות רבים של חבלי ההתבגרות והגדילה, אך גם את חיוך הנצחון שבסופם.