תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: שעון של MVMT בשווי 520 שקלים"

מאת: שני

שני — Fri, 27 Sep 2019 01:58:50 +0000

בגלל טימינג

פספסתי את הכניסה לחופה של אחותי

היה לנו שעון בבית שלא דאגנו לסדר אותו בכל
ולהוריד שעה שהיה מתחלף.

מהלחץ שכחתי שהשעון לא מכוון והרשתי לעצמי עוד להתארגן.

מאת: נעמה

נעמה — Tue, 24 Sep 2019 08:07:28 +0000

את אהבת חיי

מאת: שוני

שוני — Tue, 24 Sep 2019 07:37:46 +0000

אני אוהדת מושבעת של וויקטוריה סיקרט ולפני כמה זמן עשיתי הזמנה באינטרנט של מספר פריטים, למחרת בבוקר אני רואה באינסטוש שכל מה שהזמנתי הפך לחצי מחיר… (זה ממש הרגיש באותו רגע שטיימינג לא נכון ומרפי עשו יד אחת :))

מאת: דניאל

דניאל — Mon, 23 Sep 2019 10:20:43 +0000

היינו זוג טרי עם תינוקת קטנטנה. בעלי אז היה בצבא ואני סטודנטית. חברה טובה שלי הייתה אמורה להתחתן מרחק שעתיים נסיעה מאיתנו ואמרתי לבעלי שמאוד חשוב לי ללכת. ביום החתונה הוא לקח חופש מהצבא, שכרנו רכב שעלה לנו לא מעט, שלא נדבר על הדלק. ושמנו פעמינו אל המקום בו הייתה אמורה להתקיים החתונה. הגענו, מתרגשים ולבושים יפה עם הקטנה שלנו, ולא ראינו שום אורחים בסביבה. נכנסנו לאולם וראינו שיש שם כמה עובדים עורכים שולחנות, לא נתקפנו בהלה, בטח הגענו לאולם הלא נכון.
שאלנו אותם איפה מתקיימת החתונה, העובדים הסתכלו עלינו מבולבלים ואמרו שלא זכור להם שמתקיימת היום חתונה. לאחר בדיקה מעמיקה יותר שבה אמרנו את שם הזוג התחוור לי כי החתונה היא מחר. ולא היום. לא האמנתי שזה קורה לי! לי! שתמיד מתוקתקת ומסודרת וזוכרת דברים בשביל אחרים.
ממש הצטערתי וביקשתי מבעלי סליחה, אבל החצי שלי רק צחק ואמר שנזכור את זה כל החיים.
ההתלבטות הייתה האם למחרת שוב להשקיע השקעה כספית ולנסוע לחתונה או לוותר?
כל הדרך התלבטנו ובסוף החלטנו שניסע גם מחר. חזרנו הביתה עייפים. למחרת שוב בעלי ביקש חופש, שוב לקחנו את הרכב ונסענו
רק שהפעם החנייה הייתה מלאת מכוניות ואורחים יפים נראו בכל מקום.
התביישתי לספר מה קרה לנו אתמול וסיפרתי לכמה חברות טובות שהיו בשוק וצחקו איתנו.
מכל הסיפור הזה בעיקר מה שתפס אותי זה היחס של בעלי שיכל לכעוס ולהתעצבן שגררתי אותו לחתונה ולא בדקתי את היום אבל במקום זה הוא לקח את זה בהומור ובקלילות. הלוואי שאוכל לאמץ את הגישה הזאת ברגעים כאלה.

מאת: הילה

הילה — Mon, 23 Sep 2019 06:44:59 +0000

בגלל טיימינג לא נכון פספסתי להגיד לסבא שלי כמה אני אוהבת אותו לפני שהוא נפטר. הייתי מאד קשורה אליו אבל לא השכלתי להבין בתור ילדה שהוא מחכה לשמוע את זה. הוא היה אדם שעבר הרבה בחיים ופתאום נפטר מארוע מוחי.

מאת: אביגיל

אביגיל — Sun, 22 Sep 2019 11:41:40 +0000

פספסתי את השעה שבה אני צריכה לצאת לאסוף את הילד מהגן לפני הפקקים בגלל שהתחלתי לכתוב לכם פה את מה פספסתי :)

מאת: עליזה שגב

עליזה שגב — Sun, 22 Sep 2019 09:23:27 +0000

פספסתי את טקס החתונה של אחותי התאומה בהמשך לטיימינג שגוי בלוח זמנים של הטיסות – אוסטרליה – ישראל…והתוצאה היא שכרגע אחותי התאומה היא בסטטוס של אחותי החצויה.

מאת: anat ab

anat ab — Sun, 22 Sep 2019 08:49:48 +0000

אוי כמה שאני מצטערת על זה עד היום וכך היה – לפני מס' שנים נרשמתי לקורס שמאד חיכיתי לו בגלל שהיתה רשימת המתנה מאד לצערי ברח מזכרוני תאריך הפתיחה וטסתי לחו"ל לכנס בזמן שהייתי בחו"ל התקשרו אלי והודיעו לי שערכו הגרלה והכניסו עוד אנשים והייתי צריכה לחזור לראיון מיד אך מכיוון שלא הייתי בארץ לא יכולתי להגיע וכך הפסדתי את הקורס ונאלצתי להמתין שנתיים עד פתיחה מועד אחר

הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

מאת: הגר

הגר — Sun, 22 Sep 2019 08:29:17 +0000

אמרתם טיימינג אמרתם מערכות יחסים. אני מאמינה שמערכות יחסים זה לגמרי עניין של טיימינג ואם זה לא הטיימינג הנכון זה לא יקרה.. אז לפני שנתיים בחור אחד התעניין בי אבל אני הייתי בתקופה לחוצה והחלטתי שזה לא הטיימינג המתאים עבורי.. עבר זמן.. והגלגל הסתובב- הפעם אני רציתי אבל הוא כבר היה עם בת זוג.
זה תסכל אותי קצת, וחשבתי הרבה שאם הוא רק היה מתעניין בי בטיימינג אחר.. זה לגמרי היה יכול לעבוד.

מאת: אודליה

אודליה — Sun, 22 Sep 2019 08:26:32 +0000

הכרתי באתר היכרויות בחור אנגלי יהודי בשם אוליבר , התכתבנו בוואטסאפ וגם שוחחנו בטלפון במשך כמה חודשים וכל כך שמחתי שהוא סיפר לי שהוא מגיע לישראל לחופשה בת כמה ימים בחודש יוני , הוא ישן אצל חברים שלו בתל אביב ורוצה כמובן שניפגש . באותו היום שקבענו להיפגש הבוסית שלי נכנסה אליי למשרד והסבירה שיש הרבה עבודה ושאני חייבת להישאר כל הלילה עד למחרת בבוקר ככה במפתיע ובלי שום הכנה מוקדמת . ניסיתי לשכנע חברים בעבודה לעשות לי טובה ולהחליף אותי אבל הם לא הסכימו להישאר כי יש להם ילדים קטנים בבית. כל כך התאכזבתי , כעסתי ובכיתי הרגשתי שחודשים של התכתבויות ושיחות בטלפון ירדו לטמיון , גם אוליבר התבאס כי למחרת בבוקר הוא נסע לטיול עם חברים בצפון שקבעו כבר מראש . אוליבר אמור להגיע שוב לארץ באוקטובר ואני מקווה שהפעם ניפגש

מאת: כרמל

כרמל — Sun, 22 Sep 2019 07:59:29 +0000

בשנת בשירות השניה שלי, הייתי בטוחה שמצאתי את המקום המושלם אך בפועל, הודיעו לנו שבוע לפני שהאחראית התחלפה. האחראית החדשה היתה מקטינה את בנות השירות בכל רגע נתון ושינתה את סוג העבודה מקצה לקצה… לו רק הייתי מגיעה לאותו מקום שנה אחת קודם…האמונה שהכל לטובה עזרה לי לעבור את השנה הזאת ולהבין שאמנם הפסדתי שנת שנת שירות שיכלה להיות מדהימה, אבל למדתי להיות בטוחה בעצמי ולעמוד על שלי:)

מאת: הילה

הילה — Sun, 22 Sep 2019 07:11:29 +0000

דמיינו, אשה אחראית מאוד, אמא ל5 קטנים שהצליחה סופסוף לארגן זמן לחופשת סוף שבוע באילת, נסחבים לטרמינל 1 כדי להקדים לטיסת השעה 10, אממה, התבלבלתי עם טיסת החזור, והתברר ששלנו כבר יצאה ב8. בגלל שזה היה חמישי לא היה צפי למקומות פנויים לכולנו בהמשך היום, לכן נאלצנו משם להגיע לתחנה מרכזית, ומשם אוטובוס לא נגמר לאילת .היה סיוט.

מאת: ירדן

ירדן — Sun, 22 Sep 2019 06:58:21 +0000

זו סיטואציה שקרתה לפני הרבה שנים אבל נראה לי שזה הסיוט של כל תיכוניסט..
הבגרות הראשונה שלי במתמטיקה הייתה בציון נמוך מאוד והחלטתי לגשת למועד ב' על מנת לשפר. במהלך החופש הגדול הייתי מגיעה יום יום לבית ספר ללמוד ולשפר את הבגרות. בערב לפני הבגרות הלכתי לישון מאוחר אחרי שלמדתי היטב והרגשתי שאני מוכנה. כיוונתי את השעון המעורר בפלאפון לשמונה בבוקר כשעה לפני הבגרות על מנת לקום בזמן ולהתארגן בכיף. כנראה שישנתי עמוק מאוד כי התעוררתי רק אחרי שהעפתי את הטלפון לרצפה, קמתי מהר להרים אותו כדי שחלילה לא יקרה מצב שהוא יצלצל ואני לא אשמע, אני מסתכלת על השעון והשעה הייתה 9:30! הייתי בהלם! הרגשתי שהדם אוזל לי מהפנים, מהר התקשרתי לרכזת השכבה ניסיתי לשכנע אותה לתת לי להבחן אבל ללא הועיל.
את הציון הנמוך במתמטיקה אני מקללת רק בגלל אותו יום ואת הבגרות קברתי עמוק עמוק בארון.

מאת: נוקה

נוקה — Sun, 22 Sep 2019 02:25:16 +0000

אחד הזכרונות הראשונים שלי… גדלתי בבניין קטן, השכנים כמו משפחה. ארוחות משותפות, כל יום תרמוס קפה ועוגיות למטה בחצר, האמהות מפטפטות והילדים משחקים. יום אחד קיבלתי הזמנה לא שגרתית, להצטרף למקווה עם השכנה. לא ידעתי מה זה מקווה, דמיינתי את המקום כבריכה ענקית כמו ים עם מים רדודים. התלבטתי כי היה צריך לנסוע באוטובוס. השכנה בינתיים הלכה להתארגן ואני חשבתי וחשבתי ולא הצלחתי להחליט. בסוף (קשה לי לומר כמה זמן זה לקח) החלטתי להצטרף, דפקתי לשכנה בדלת, המתנתי דקות ארוכות ואין עונה. חזרתי עצובה הביתה לאמא כי חשבתי שהשכנה מחכה אבל היא הניחה שלא אבוא וכבר נסעה. כמה הייתי מאוכזבת… אבל היה לי שיעור טוב לחיים לגבי טיימינג וקבלת החלטות ;)

מאת: נילי

נילי — Sat, 21 Sep 2019 19:57:11 +0000

כשהשתחררתי מהצבא, נסעתי לבקר את אחותי שגרה באותה תקופה בפריז. הייתה חופשה מושלמת, אבל לא הרשנו לעצמנו לבזבז יותר מדי בגלל שאחותי הייתה קצת לחוצה בכסף באותה התקופה. בשדה התעופה בסוף החופשה, התעכבנו קצת בפרידה כי ידענו שלא נתראה לעוד הרבה זמן יחסית. יצא שבצ'ק אין, הפקידה שאלה את הבחורה שלפניי אם היא מוכנה לדחות את הטיסה בכמה ימים בתמורה לסכום כסף יפה. היא כמובן הסכימה ואני התבאסתי שלא עמדתי לפניה בתור כדי להאריך את החופשה והזמן עם אחותי ועל הדרך להרוויח את הכסף לבזבוזים שלא היה לנו.